אחד מזיכרונות הילדות החושניים היא ההליכה עם אבא שלי לשוק באר שבע כדי לקנות דגי קרפיון לארוחת יום שישי. המוכר היה חובט בראשו של הדג, עוטף אותו בנייר עיתון ומוסר לנו אותו לנסיעה הביתה. בבית מילאתי את האמבטיה מים והכנסתי את הדג פנימה. בכל פעם התרחש נס והדג קם לתחייה והתחיל לשחות. חווית ההצלה הייתה מרגשת. בעקבות זיכרון ילדות זה יצאתי לחפש בעיר מגורי תל אביב, מקום בו עדיין שוחים קרפיונים חיים, בדרך לצלחת ארוחת יום השישי. בפינת הדגים בסופרמרקט ברח' פנקס מוציא בן ציון הדייג להורג קרפיונים בחיוך כובש. " זה לא אני, זאת הגברת." הוא אומר לדג וחובט בראשו.

מתוך "פרויקט מקום".
יוזם ומפיק הפרויקט: עמית גורן