אחרי שסבתו נפטרת נקראים הבמאי ומשפחתו לפנות את דירתה העמוסה. בין ערמות הרהיטים והמכתבים מתגלים עקבות עבר מטריד וסודות שהודחקו.

"אף אחד לא רצה לפתוח את היומן של אבא אחרי מותו, כנראה משום ששתק כל חייו. לך תדע איזה שדים יקפצו ממקום שהיה נעול כל כך הרבה זמן. אני פתחתי".

הסרט בוחן באופן מעמיק את היחס המתעתע שבין זיכרון – אמת , ותעוד (צילום) באמצעות סיפור הפקתו של סרט התעמולה הנאצי הארוך והמשמעותי ביותר שהופק בגטו וורשה, במאי 1942, זמן קצר לפני שליחת רוב תושבי הגטו להשמדה בטרבלינקה.

שואת היהודים בשטחי ברית המועצות לשעבר נותרה עלומה במשך עשרות שנים אחרי סיום המלחמה. הבמאי בוריס מפציר יוצא למסע של השבת זיכרון השואה שהועלמה.

המושג קאפו מזוהה עם רוע ובגידה. זהו סרט על קאפו אחר. קאפו שהואשם בשיתוף פעולה עם הנאצים, אך ניצולים מעידים כי הציל יהודים. הוא מת בישראל לאחר ששרד את זוועות אושוויץ, אך ליבו לא עמד בהשמצות על כך שסייע לנאצים.

אחרי שסבתו נפטרת נקראים הבמאי ומשפחתו לפנות את דירתה העמוסה. בין ערמות הרהיטים והמכתבים מתגלים עקבות עבר מטריד וסודות שהודחקו.