פרוייקטים

חיפוש באתר
לוח אירועים
אוקטובר 2017
אבגדהוש
« ספט   נוב »
1 2 3 4 5 6 7
8 9 10 11 12 13 14
15 16 17 18 19 20 21
22 23 24 25 26 27 28
29 30 31     
לכל אירועי החודש »
הרשמה לניוזלטר

הרשמו לניוזלטר כדי לקבל חדשות ועדכונים על פעילות הקרן ומועדי הגשה

 

פרויקטים מיוחדים

בתחום הייעודי

הקרן פועלת במסגרת התחום הייעודי שמטרתו סיוע לקידום היצירה הקולנועית הרב-תרבותית בישראל ולקידום ועידוד יוצרי קולנוע בפריפריה הגאוגרפית, החברתית והתרבותית בישראל. התמיכה בתחום אינה מוגבלת לז'אנר מסוים, והקרן תומכת בפרויקטים תיעודיים ועלילתיים קצרים וארוכים, העונים על הקריטריונים של התחום.

למועדי ההגשה בתחום הייעודי

בתחום התיעודי

הקרן מובילה את תחום היצירה התיעודית בישראל. במסגרת פעילותה יוזמת הקרן פרויקטים ומסלולים מיוחדים, תומכת ביצירה מקורית ומעודדת חדשנות ומצוינות קולנועית.

למועדי ההגשה בתחום התיעודי

במסגרת פעילותה ארוכת השנים, יזמה הקרן פרויקטים, חממות ומסלולים מיוחדים. להלן מבחר פרויקטים נבחרים:

  • חממת נשים

    תוכנית חממה ייחודית ליוצרות יהודיות וערביות שמבוססת על מודל פרויקט "גרינהאוס" הבינלאומי.

    מטרת התכנית היא לתמוך בנשים מוכשרות ממגוון רקעים, דתות, עדות ותרבויות, ולסייע להן לפתח סרטי תעודה עוצמתיים ויצירתיים בנושאים חברתיים; ליצור דיאלוג רב תרבותי ולכונן קהילה בין יוצרות קולנוע תיעודי המחויבות לשינוי חברתי;  לקדם ערכים של הבנה הדדית, כבוד, שוויון ושלום, באמצעות פיתוח סרטים המשפיעים על החברה והנעשים מתוך נקודת מבט נשית רחבה.

    הפעילות המקצועית מתבססת על המודל המצליח של תכנית "גרינהאוס" הבינלאומית של הקרן, וכוללת כיתות אמן של יוצרי תעודה מובילים, שיעורים בכתיבת סיפור, כתיבת תסריט, הכנת תקציב, סדנת עריכה ויצירת טריילרים, פיצ'ינג לקניינים, שיווק, גיוס תקציבי הפקה ועוד.

    התכנית החלה דרכה ביוני 2014 והיא מפגישה כ-12 יוצרות תעודה מחויבות, ממגוון תרבויות ורקעים, תומכת בהן ומנחה אותן ביצירת סרטים המציגים ומגבירים קולות נשיים בנושאים חברתיים ואישיים מגוונים.

    תכנית "חממת הנשים" פועלת בהתאם לסטנדרטים המקצועיים הגבוהים המאפיינים את פעילות התכנית הבינ"ל, באופן שיאפשר ליוצרות למצות את יכולותיהן, ליצור סרטים ככלי ליצירת חברה פלורליסטית וסובלנית, ולייצר קבוצת תמיכה נשית משמעותית.

    היוצרות המשתתפות לשנת 2014: מורן איפרגן | איילת אלבנדה | כרמן אלמקייס עמוס | ג'יין ביבי | מרווה ג'בארה טיבי | גיתית גינת | סמאח חאיק | אושרי חיון | אלמורק מרשה | אסתי עלמו וקסלר | אורית פוקס | טליה קרבסקי

    היוצרות המשתתפות לשנת 2015: יוסרה אבו כף | סמאח סלאימה אגבאריה | רג'אא ג'אנם דנף והלן זנאנירי | יעל גור | קטי דיאקובה | ענת וובנובוי | רחלי וסרמן | יהודית כהנא | ליאת מר | אילנית סוויסה | אורית רונאל

    היוצרות המשתתפות לשנת 2016: אדוה אופיר | סמאח בסול | רוזין בשאראת | אודיה גאוליוב | לידיה גינזבורג | הדס דיסין | סמאח ותד | מירב חדד | ציפי חורי | יפעת מקבי | ברוריה  פסטרנק | תהילה רענן פרנקל | עירית שרביט

    היוצרות המשתתפות לשנת 2017: סונה דגש | אביבה צימרמן | מקווה ג'אבר טיבי | סוהיר האני חורי | מור קומפני | נאווה לוי | אלסין דוידי | אימאן חדד | הדר מורג | שרון לוזון | תמרה ממון | קרן אלכסנדרוני | דיקלה שיטרית | בר מאייר

    בנות חממת הנשים 2017 WEB

    חממת נשים 2016

    בנות חממת הנשים 2015

    בנות חממת הנשים 2014
    לוגואים חממת נשים 2017

  • גרינהאוס מזרח תיכון

    פרויקט פיתוח בינלאומי ליוצרי תעודה, קיים מזה 7 שנים, במימון האיחוד האירופי, קרן Righteous Persons של סטיבן שפילברג וגופים רבים נוספים בישראל ובעולם, בתקציבי עתק ובהנחיית צוות מומחים מובילים מרחבי העולם. בפרויקט זה השתתפו עד היום 132 יוצרות ויוצרים ממדינות אגן הים התיכון, חלקם סטודנטים וחלקם בוגרים צעירים, הופקו במסגרתו 21 סרטים באורך מלא שזכו בפרסים וחשיפה בינלאומית, ועשרות סרטים אחרים שפותחו במסגרתו נמצאים בשלבי הפקה שונים.

    מהצלחות הפרויקט: 

    "5 מצלמות שבורות" (מועמד לאוסקר, פרס האמי הבינלאומי, פרס הבימוי בסאנדאנס)

    "שתיקת הארכיון" (פרס הסרט הטוב בפסטיבל הוטדוקס)

    "הדולפין" (פרס הקהל בפסטיבל וושינגטון)

    "דומא" (פרס הסרט הטוב בפסטיבל מדריד)

    "היה שלום פטר שוורץ" (פרס הסרט הדוקומנטרי הטוב בפסטיבל חיפה).

    גרינהאוס

    אתר גרינהאוס

  • כרטיס ביקור

    מסלול פיתוח ייחודי ליוצרים צעירים בתחום התעודה, המתקיים מדי שנה מאז 2006, והפך למוסד מרכזי בתעשיה התיעודית הישראלית. זוהי הכתובת העיקרית לבוגרי מוסדות לימוד הקולנוע בניסיונם להשתלב בתעשייה. מאות סרטים כבר פותחו במסגרת זו, 25 סרטים מתוכם הופקו לכדי סרטים מלאים, ורבים מהם זכו להכרה ופרסים.

    מהצלחות המסלול:

    • פתלתל (2)"פתלתל" (אבי לוי, אבי בלקין) זוכה פרס הסרט התיעודי הטוב בפסטיבל הסרטים חיפה 2014

     

    • מול התוהו שבה"מול התוהו שבה" (יעקב ינאי ליין) זוכה ציון לשבח בפסטיבל הסרטים חיפה 2014

     

    • הום מובי Home Movie"הום מובי" (ראובן ברודסקי) זוכה דוקאביב 2012

     

    • הצלמניה"הצלמניה" (תמר טל) זוכה פרס אופיר לשנת 2012

     

     

    • החיפושית"החיפושית" (ישי אוריין) סרט הפתיחה בפסטיבל דוקאביב 2008

     

  • תסריטאות "עד הבית" לבעלי מוגבלויות

    הקרן מקיימת קורס ייחודי לפיתוח תסריטים לסרטי עלילה קצרים של יוצרים בעלי מוגבלות פיזית בהנחיית טלי יעקב. מטרת הקורס היא לחזק ולקרב את המשתתפים ללב העשייה הקולנועית והחברתית בישראל, וכך לאפשר להם לעבוד וליצור במסגרת הנגישות שלהם אל התעשייה וכמובן בסופו של דבר, להשמיע את קולם המיוחד.

    קורס תסריטאות עד הבית מועבר בצורה חיה, אונליין, אל מול המשתתפים, שגם יכולים לראות ולשמוע וכמובן להשתתף בעצמם. כל מה שהם צריכים זה מיקרופון, מצלמת אינטרנט, ורצון להפוך את הסיפורים שלהם לתסריט.

    מחזור 2 – 2017

    תסריטאות עד הבית 2017

    מחזור 1 – 2016

    תסריטאות עד הבית 2016 t

  • DOC.LAB.TLV

    מעבדה ייחודית מבית דוקאביב ובשיתוף הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה, מציעה ייעוץ מקצועי, חניכה והיכרות אישית עם מנטורים בכירים בינלאומיים מתחומי ההפקה, ההפצה ועולם הפסטיבלים, לפרויקטים דוקומנטריים שנמצאים בעריכה בשלב ראף-קאט.

    למעבדה נבחרו ארבעה פרויקטים ישראלים בעלי פוטנציאל בינלאומי, אשר מקבלים ייעוץ והכוונה מקצועית כקרש קפיצה להצלחה משמעותית בישראל ובעולם. יוצרי הסרטים (במאי/ת + עורכ/ת) מוזמנים לקחת חלק במפגשים קבוצתיים ופרטניים, וכן בהקרנת קטעים נבחרים מהראף-קאט בפני קהל מקצועי מתעשיית הקולנוע. המעבדה מתקיימת במסגרת פסטיבל דוקאביב.

    בשנת 2017 בראש המעבדה עמדה ז'ואל אלכסיס – עורכת בכירה עטורת שבחים ופרסים של סרטי קולנוע דוקומנטריים ועלילתיים רבים ("גט", "הנסיך הירוק", "שתיקת הארכיון")
    המנטורים הנוספים: פטר יגר – מייסד חברת ההפצה Autlook Filmsales בווינה ו- Jaeger Creative המוקדשת למציאת פתרונות חדשניים למימון והפצת סרטים. מתיאס ווטר קנול – מנהל שוק הסרטים האירופי (EFM) של פסטיבל ברלין, מפיק קולנוע תיעודי, ולשעבר אחראי על הקופרודוקציות בפסטיבל הקולנוע התיעודי IDFA. סיאולו גו (Xiaolu Guo) – קולנוענית, מסאית וסופרת סינית-בריטית ("SHE, A CHINESE").

    הפרויקטים שהשתתפו במעבדה בשנת 2017:

    חמישה חדרים של חול // במאית: רנא אבו פריחה, עורכת: עליזה אסקירה

    מסיבת פרישה //  במאי: אסף ארנרייך, עורכת: טלי גולדרינג

    משפחה בטרנס //  במאי: אופיר טריינין, עורך: רועי בן עמי

    שמע ישראל //  במאי: שי פוגלמן, עורכת: אור סיני

    doc.lab.tlvדוקאביב Docaviv שחור על לבן

  • סדרות דגל

    הקרן מעודדת מאז היווסדה יצירה של סדרות תעודה איכותיות, אשר מאתגרות את הפורמטים הטלוויזיוניים המוכרים מבחינה תוכנית וסגנונית, מדברות בשפה קולנועית ופותחות צוהר תיעודי לעולמות בלתי מוכרים.

    הקרן יוזמת סדרות טלוויזיה העוסקות בתכנים בעלי חשיבות תרבותית, חברתית והיסטורית.

    בין סדרות הדגל של הקרן בשנים האחרונות:

    "צל של אמת" (2016) – יוצרים: יותם גנדלמן, ארי פינס ומיקה תימור

    סדרה דוקומנטרית בת 4 פרקים שעוסקת בפרשת הרצח של תאיר ראדה, הילדה בת ה-13 שגופתה נמצאה בשירותים של בית הספר שבו למדה בקצרין.

    "מגש הכסף" (2015) – יוצרים: דורון צברי ואמיר בן דוד

    סדרה תיעודית בת 3 פרקים העוסקת בחוליי המבנים הכלכליים והחברתיים בישראל ומציעה להם תרופות ופתרונות שונים ומהפכניים.
    שלושת הפרקים מציגים שלוש השקפות עולם אלטרנטיביות, מאתגרות מחשבה אך בהירות ומובנות, לשאלות יסוד קיומיות.

    "המקוללים" (2013) – יוצרים: חגי לוי ולירן עצמור

    4 פרקים על גיבורי תרבות ישראלים: אביבה אורי, פנחס שדה, יונה וולך ומשה קרוי.

    סדרת טלוויזיה חדשנית ופורצת דרך בשפתה ובתכניה, המעוררת דיון נרחב ומעמיק בגבולות בין אמת ובדיה בקולנוע התיעודי, ומעמידה את המדיום עצמו במרכז השיח התרבותי.

    "לוד – בין ייאוש לתקווה" (2013) – יוצרים: אורי רוזנווקס ואייל בלחסן

    6 פרקים. מיצירות התעודה הגדולות של השנים האחרונות – דיוקן ישראלי חריף ומעורר השתאות של העיר לוד, מוכת הפשע והאבטלה, השרויה במתח מתמיד בין תושביה היהודים והערבים.

    פרס סדרת התעודה הטובה ביותר, פורום היוצרים 2013, פרס סדרת התעודה הטובה ביותר פרס האקדמיה לטלוויזיה.

    "לא תשקוט הארץ" (2013) – יוצרים: עמית גורן, לוי זיני, אידו סלע, אמיר אורן, מיכה פרידמן

    4 פרקים. במלאות 40 שנה למלחמת יום כיפור, סדרה היסטורית מקיפה ומטלטלת, מהחשובות שנוצרו על מלחמות ישראל לדורותיהן.

    "Made in Israel – סיפורה של התעשייה הישראלית" (2014)

    5 פרקים על העבר, ההווה והעתיד של התעשיה בישראל: היי טק, התעשיה הביטחונית, תעשיית האנרגיה, תעשיית היהלומים ותעשיית המזון.

    סדרות הדגל

  • נשים במגזר הערבי

    מסלול מיוחד משנת 2013 לפיתוח והפקת סרטי תעודה של במאיות מהמגזר הערבי.

    במסלול הפיתוח נבחר פרויקט אחד: "נשים חולמות סמהאר" (יוצרת: יוסרה אבו כף), שזכה לליווי צמוד של החונכת איילת בכר. הפרויקט קיבל בשנת 2013 מענק הפקה מהרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

    במסלול ההפקה נבחר פרויקט אחד: "שתיקתך רישיון לרצח" (יוצרת: עביר זייבק חדאד). הפרויקט קיבל מענק הפקה מ"יס-דוקו" וישודר במהלך 2016.

  • הקול הנשי

    הקרן תומכת ביוצרות מתוך הכרה בחשיבות הקול הנשי כקול חסום ומוגבל מחד, וכקול משפיע בחברה ובקהילה מאידך. בתוך מגזרים מוחלשים ומודרים מהוות הנשים פעמים רבות, מגזר מוחלש במיוחד. לכן הקרן משקיעה באיתור יוצרות, העצמתן, סיוע להתמקצעות ומתן כלים לביטוין העצמי, שהופך את היוצרות לסוכנות השינוי האפקטיביות ביותר – הן כלפי קהילתן פנימה והן לכלל החברה.

    הקרן מקיימת תכניות ייעודיות לנשים יוצרות. ביניהן:

    • חממת נשים עבור יוצרות ישראליות- יהודיות וערביות.
    • סדנת קולנוע ליוצרות חרדיות בירושלים.

    הקרן תומכת בסרטים הנעשים על ידי יוצרות. ביניהם:


    הקירהקיר
    – מורן איפרגן

    דימונה טוויסטדימונה טוויסט – מיכל אביעד

    טהורה לעדטהורה לעד – מאיה זינשטיין

    ברש 2ברש – מיכל ויניק

    הפטריארךהפטריארך – דנאי אילון

    האשה מהסינמטק (2)האשה מהסינמטק – נורית יעקבס-ינון

     

  • מסלול לפיתוח והפקת סרטים קצרים על עולמם של בעלי מוגבלויות

    מסלול מיוחד, בשיתוף פסטיבל "שק"ל – יוצרים מציאות", להפקת סרטים קצרים. שגיבוריהם וחלק מיוצריהם הם בעלי מוגבלויות. לפרויקטים הוצמדו חונכי תסריט ובימוי מנוסים שליוו את תהליך התסריט, הצילומים והעריכה, עד סיום העבודה על הסרטים.

    שני סרטים, "משמאלו" (יוצרת: אורית פוקס) ו"נפש תאומה" (יוצר: אבי הלר) הוקרנו בהקרנת בכורה בפסטיבל "שק"ל – יוצרים מציאות", בשנת 2013.

    במסלול זה נבחרו לתמיכה גם הסרטים "משפחה אחרת" (יוצר: אל-עד כהן) ו"איפה שנגמרים השמיים" (יוצרים: גלעד כהן, ג'קי ברמן).

    מוגבלויות

  • דוקו חו"ל

    הקרן יוזמת פעילויות קולנועיות בינלאומיות הזוכות ליוקרה רבה בעולם, כגון 'גרינהאוס מזרח תיכון', ותומכת בסרטים המרחיבים את המבט מעבר לגבולות ישראל, בנושאים בעלי חשיבות וערך ציבוריים וחברתיים, כגון:

    קרדיט לרצח"קרדיט לרצח" (2015) – במאי ומפיק: ולאדי (ואדים) אנטונביץ

    ב-2007 התפרסם ב-YouTube סרטון זוועתי המציג רצח כפול שהתרחש ברוסיה. חקירת המשטרה הרוסית נתקלה במבוי סתום. שנתיים אחרי הרצח, במאי הסרט – ולאדי אנטונביץ', יחד עם חברו המוסקבאי דימה "שוראבי" – יוצאים למסע בלשי נועז.

    "לכודים ברשת" (2013) – במאיות לכודים ברשתומפיקות: שוש שלם, הילה מדליה

    סין הינה המדינה הראשונה שסיווגה את ההתמכרות לאינטרנט כהפרעה קלינית. הסרט מתעד את המתרחש בקליניקת הראשונה בעולם לגמילת בני נוער מאינטרנט ודן בנושא זכויות המאושפזים.

    "כופר נפש" (2014) – במאית: קרן כופר נפששעיו, מפיקה: אסנת טרבלסי

    מאז שאירופה סגרה שעריה למבקשי מקלט אפריקאים, אלפי אריתראים בורחים משלטון דיקטטורי אכזרי במולדם צפונה לישראל. בחציית מדבר סיני רבים מהם נחטפים על ידי מבריחים בדואים, מוחזקים תחת עינויים קשים ונדרשים לשלם כופר.

    טמאים "טמאים" (2017) במאי: דניאל נחנסון; מפיקים: הלל רוזמן ויעל אבקסיס

    עוסק בסיפורו האפל והבלתי מוכר של ארגון הפשע "צבי מגדל" – ארגון סרסרות יהודי שפעל במדינות דרום אמריקה בראשית המאה ה-20. הפרויקט זכה למענק פיתוח מיוחד של 50,000 ₪, שאיפשר תחקיר וצילומים ראשוניים בארגנטינה. בעקבות תהליך הפיתוח זכה הפרויקט במענק הפקה מלא של הקרן ובתמיכת רשות השידור, ונמצא בתהליכי הפקה.

  • עלייה והגירה

    ישראל היא כור היתוך שלתוכו נמזגות עדות וקבוצות מכל קצווי-עולם. הגירה היא הליך טראומתי ושובר לב הקשה לכל עולה, וקשייו נפרסים לא פעם על פני חיים שלמים ומספר דורות. הקרן רואה חשיבות עצומה בשימור המורשת התרבותית והאירועים ההיסטוריים, וכן במתן במה לזעקה ולמסר שהושתקו ונדחו בעבר.

    מבין סרטי הקרן העוסקים בנושא עלייה, הגירה וזהות:

    חלום ירושלים 1חלום ירושלים / מני אליאס

    דימונה טוויסטדימונה טוויסט / מיכל אביעד

    להיות כמו אבילהיות כמו אבי / ענבל שפרינצק

    אמא ילדהאמא ילדה / יעל קיפר ורונן זרצקי

    עם הפנים לקיר (2)עם הפנים לקיר / אלמורק דוידיאן

  • פרויקט "כנפיים" לפיתוח והפקת סרטי תעודה ליוצרים מתחילים מהגליל

    הקרן תומכת בפרויקט מיוחד ליצירת היכרות של תושבי הפריפריה עם עולם הקולנוע התיעודי מאז 2012. הפרויקט כולל הדרכה וליווי של היוצרים ביצירת סרט תיעודי קצר, בהנחיית היוצרים יעל קיפר ורונן זרצקי, תושבי הגליל. הפקת הסרטים התבצעה על ידי צוות (מפיק, במאי צלם, מקליט) שהורכב מהמשתתפים בחוג. הסרטים צולמו במצלמה מקצועית והוקלטו בציוד הקלטה מקצועי.

    הסרטים שהופקו במסגרת הפרויקט הוקרנו בפסטיבל דוקאביב גליל במעלות תרשיחא.

    כנפיים 2014:

    • המרכז הישן חי ומת / מישאל חירורג (25 דקות)
    • אסון מעלות – גרסת פסוטה / יעל קלינסקי (15 דקות)
    • חלום יעקוב / לידיה גרינפלד (13 דקות)
    • רכבת הנשמות / אריה סטרק (5 דקות)
    • נור نور / קרני וולובלסקי (15 דקות)
    • אחיות / פנינה מילמן (15 דקות)

    כנפיים 2015:

    • גבול עירוב / חווה כהן (23 דקות)
    • נחמו נחמו עמי / מישאל חירורג וציפי דיקמן (25 דקות)
    • מי אתה סלויאן זרה? / יעל קלינסקי (23 דקות)
    • בנים גידלתי / אורית ניר (23 דקות)
    • עשיתי את זה כי יכולתי / פאניה גרינשפון (18 דקות)
  • מסלול לפיתוח והפקת סרטים של יוצרים ויוצרות מהמגזר החרדי

    מסלול מיוחד שיזמה הקרן בשנת 2012, במטרה לעודד את תחום הקולנוע במגזר החרדי, ולקרב יוצרים חרדים לעשייה התיעודית. מתוך כ-60 פרויקטים שהוגשו למסלול נבחרו 4 פרויקטים, תיעודיים ועלילתיים, שקיבלו מענק פיתוח להמשך העבודה. הבמאי והמפיק רון עופר, בעל ניסיון עשיר בעבודה עם המגזר החרדי (יוצר הסדרה "צולם ביום חול") ליווה את היוצרים משלב הרעיון הראשוני.

     הפרויקטים שנתמכו במסגרת המסלול:

    הפרויקט התיעודי "אמת או חובה"  (יוצר: נתן סברדלוב)

    פרויקט האנימציה "הגולם" – (יוצר: אברהם גיא ברכיל)

    הפרויקט העלילתי "נושרת" (יוצרת: רוני שוב), קיבל מענק פיתוח נוסף מהקרן לכתיבת תסריט באורך מלא.

    הפרויקט התיעודי "פאת סרט" (יוצרת: רחל אליצור). קיבל מענק פיתוח נוסף מהקרן להכנת תיק הפקה מלא.

    פאת סרט

  • בחדרי חדרים

    בשנת 2011 הכריזה הקרן על מועד הפקה מיוחד העוסק בעולמות הנסתרים מהעין בתוך הציבור הדתי / חרדי בישראל. שני פרויקטים זכו במענקי הפקה:

    "אמא לא משוגעת" (בימוי והפקה: הרב מרדכי ורדי).

    כבר בפגישתם השנייה לקחה אמירה את מיכאל אל המטפל שלה, כדי שיסביר לו על מצבה הנפשי. מיכאל לא נבהל. היום יש להם ארבעה ילדים והם חיים על הקצה. מיכאל מכיר היטב את הדרך אל חדר המיון ואל המחלקה הפסיכיאטרית.
    אמירה מחליטה להפסיק להסתיר את מחלת הנפש שלה ("הפרעת אישיות גבולית") ולחשוף את מצבה בפני הקהילה. כאישה דתייה, היא מוצאת גם שהמגבלות ההלכתיות מקשות עליה, מה שדוחף אותה ללכת וללמוד כדי לקדם שינוי תודעה ביחסם של הרבנים ופוסקי ההלכה אל המתמודדים עם מצוקות נפשיות.
    הסרט מלווה את אמירה במאבק הדרמטי להישאר בחיים, לגדל את הילדים ולבחון את השאלה – מה זה בעצם להיות נורמלי?

    הסרט זכה למענק הפקה מערוץ "יס דוקו", הוקרן בבכורה בפסטיבל דוקאביב 2014 וזכה לתהודה רחבה בשל עיסוקו פורץ הדרך במחלות נפש בתוך המגזר הדתי.

    אמא לא משוגעת

    "נשים בין קודש וחול" (בימוי והפקה: רויטל אורן ואודי קלינסקי)

    פרויקט שהחל כסרט בודד והתפתח לכדי סדרה תיעודית בת 4 פרקים החושפת, במעקב אינטימי ארוך טווח, את חייהן של משפחות שבחרו לחזור בתשובה ולהרחיק עד צפת, ושל ילדיהן, שכבר נולדו לתוך מציאות מוכתבת. הסדרה שודרה בערוץ 8 וזכתה לחשיפה רחבה ולשלל ביקורות משבחות.

    נשים בין קודש לחול

  • המסלול הירוק

    הקרן תומכת באופן שוטף בפרויקטים וסרטים העוסקים באיכות הסביבה וביחסי אדם וסביבה.

    לדוגמא בשנת 2013 יזמה הקרן, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה וערוץ yes דוקו, מועד מיוחד להפקת סרטי תעודה העוסקים בהיבטים שונים של איכות הסביבה, תוך התמקדות בנושא תרבות הצריכה: סרטים העוסקים בקונפליקטים סביב הצריכה המוגזמת ונזקיה לחברה האנושית ולטבע במאה ה-21, באמצעות קולנוע מסוגנן, מטריד ומעורר מחשבה.
    הפרויקט הנבחר "עוד" (במאי: ניצן גלעדי; מפיק: אריק ברנשטיין), עוסק "בשלושת הקודקודים של משולש הצריכה: "עבוד": מרוץ העכברים שבו הפכה העבודה למרכיב העיקרי בחיינו ; "קנה": בולמוס הקניות הבלתי המרוסן המרכיב את יומנו, ו"זרוק" – הצבירה הבלתי פוסקת הן של רכוש מיותר והן של ערימות זבל. הפרויקט נמצא בתהליכי הפקה.

    "שאריות" (2016) – במאים: ורד ירוחם, אורן רייך, מפיקים: למה הפקות.

    שאריותמה קורה לספה הבלויה שהשלכנו לפינת הרחוב אחרי הביקור באיקאה? מה עולה בגורלם של כלי המטבח הישנים שהנחנו ליד הפח בניקיון פסח האחרון? "שאריות" משרטט את המסע שעושים החפצים המשומשים שאנחנו משליכים מדי יום לרחוב.

    "עסק מלוכלך" (2015) – במאי ומפיק: ואדים דומש

    עסק מלוכלךעשיית הפחם המסורתית באזור הגליל המערבי וג'נין. הסרט בוחן את המצבים והתהליכים המעוותים בהם לכודים האנשים.

     

    "זבל טוב" (2012) – במאיות ומפיקות: עדה אושפיז, שוש שלם

    זבל טובסיפורה של המזבלה בהר חברון, המשרתת את ההתנחלויות בסביבה ומספקת פרנסה לפלשתינאים מכפר יטא הסמוך, דרך ארבעה סיפורים אישיים נוגעים ללב.

     

  • סרטים לבני נוער

    הקרן יוזמת מאז היווסדה פרויקטים מיוחדים של סרטי תעודה העוסקים בעולמם של בני נוער, במטרה לחשוף קהלים אלו לקולנוע תיעודי איכותי ככלי לביטוי אמנותי, וככלי חינוכי להתבוננות בקונפליקטים של גיל ההתבגרות ובהתמודדות עמם.

    • הדוק הבא

    הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, הקרן ופסטיבל דוקאביב יזמו מועד מיוחד לדור הבא של הצופים בקולנוע תיעודי: "הדוק הבא" – הפקת סרטים באורך של 25 דק' לסרט. הסרטים הוצגו בהקרנות בכורה במסגרת פסטיבל דוקאביב ושודרו במסגרת שידורי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. הסרטים שנבחרו לתמיכה במסלול זה הינם:

    • אמיצות"אמיצות"
      (במאית: כרמית שלומי, מפיק: איתי מאיר)
      נעם, אופל ואלינה הן שחקניות כדורגל בנבחרת ישראל לנערות עד גיל 19. בשנה בה מתקיים בארץ טורניר אליפות אירופה, הן נאבקות לגלות את עצמן, להתגבר על חולשות וקשיים, ולהאמין בחלומות שלהן.
    • מציאות פנטסטית (2)"מציאות פנטסטית"
      (במאית ומפיקה: אביטל קורן- בנאקוט)
      לאון בן 15 שייך לקהילת הקוספליי העולמית שבה בני נוער שמתחפשים לדמויות מסרטים וסדרות אנימציה. במהלך ההכנות לכנס הגדול ולתחרות עולות שאלות שנוגעות בזהות, משמעות ושייכות.
    • אל תקרא לי חמוד"אל תקרא לי חמוד"
      (במאית: ג'ולי שלז, מפיק: יואב לשם)
      הוא קורא לעצמו TRA. הוא ילד בן 13. והוא תמיד היה קצת אחר. ניסו לאלף אותו, פגעו בו לא מעט. מתוך הכאב הוא גילה את כוחה של האמנות ומאז לא הפסיק לצייר.

     

    פצעי בגרות 1

    • פצעי בגרות –

    הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, הטלוויזיה החינוכית והקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, יזמו פרויקט תיעודי מיוחד לבני נוער – "פצעי בגרות". 5 יוצרי סרטים דוקומנטריים מביאים את סיפוריהם של חמישה ילדים שונים שהתבגרו מול המצלמות והתמודדו כל אחד עם אירועים חיצוניים וקשיים פנימיים, האופייניים לכל נער ולבני נוער כמותו. מנהלת אמנותית: לימור פנחסוב. הסרטים שהופקו במסגרת הפרויקט:

    • "הילד מברסלב" – סיפור התבגרותו של נער בחבורת ברסלבים.
    • "החיים יפים" – נער עולה מרוסיה המתמודד עם קשיי הפרנסה וההתאקלמות של הוריו.
    • "פול גז"- סיפור על נער הסובל מקשיי קשב וריכוז, שנושר מבית הספר.
    • "שלום לתמימות"- סיפור התבגרותו של נער ממפוני גוש קטיף, המתמודד עם הפינוי.
    • "פרידה שנייה"- סיפור פרידתם של נערים ונערות מהפנימייה בה גדלו מגיל חמש לפני הגיוס לצה"ל.
    • "הפסקה גדולה"- האינטראקציות האינטימיות והאנרגיה – כולן תחומות בעשרים וחמש הדקות של הפסקה גדולה אחת בבית הספר.

    • משחקי בגרות –

    שת"פ בין הקרן החדשה הרשות השנייה והטלוויזיה החינוכית הפרויקט נועד להביא למסך הקטן 3 דרמות איכות העוסקות בעולמם של בני נוער. ההצעות שנבחרו זכו לתמיכה מלאה בפיתוח ובהפקה. מנהל אמנותי: דני (נוקיו) ורטה. 3 דרמות נבחרו להפקה:

    מקובלות1. "מקובלות" (טל אלעזר)
    סיפורה של מיקה, נערה בת 15 ששבה עם משפחתה ארצה אחרי שהות של כמה שנים בחו"ל. מיקה מגלה בהדרגה את המחיר שעליה לשלם תמורת המקובלות החברתית.

    2. "סודה" (ארז תדמור, שמי שיינפלד)
    סיפורו של סבי, שלום, ואימי (בתו) בנעוריה, שגדלה בשנות ה-50 בשכונת ניצולי שואה, המלאה גברים ונשים שחיו בצל אימי השואה. הסרט "סודה" ישחזר את ימי נערותה של אימי בצל אביה וחוקי הג'ונגל הנוקשים שהביא איתו מכנופיות היער הפרטיזניות.

    התחלה חדשה3. "התחלה חדשה" (אלעד חן, אריאל בנבג'י)
    עולמו של אלירן זקן משתנה מהקצה אל הקצה ביום בו אביו הכל יכול הופך למשותק, והוא מוצא את עצמו אחראי לפרנסת המשפחה הלא תפקודית שלו.

  • סיפורי ילדים

    בשנת 2005 יזמה הקרן מועד ייחודי להפקת סרטי תעודה המיועדים לילדים בגילאי 10-13. מטרת המועד היתה לעודד יצירת סרטי תעודה העוסקים בעולמם של ילדים, ומאפשרים מבט מקרוב, בגובה העיניים, בבעיות המעסיקות ילדים בגילאים אלו. במסגרת המועד, שנוהל אמנותית על-ידי ארי פולמן, הופקו 8 סרטי תעודה קצרים שזכו לחשיפה והצלחה יוצאת דופן בישראל ובפסטיבלים ברחבי העולם:

    בין קרייריה לאהבה"בין קריירה לאהבה" (20 דקות)
    תסריט ובימוי: לינורה אסא; הפקה: גלית בנגלס, עדו צוקרמן – באזז טלוויזיה
    שיר, אלופת הארץ בריקודים סלונים, בוחרת, לעשות קריירה בריקוד למרות המחיר האישי הגבוה אותו היא משלמת. תומר, ילד מוכשר ומחונן, מפסיד בכוונה לחבריו בשחמט ובכדורגל ומוריד מיכולותיו כחלק מאסטרטגיה לחיזוק מעמדו החברתי.
    דילמה של שני ילדים בני 11 האם לבחור בקריירה או באהבה, מציבה בפניהם, מחיר שיש לשלם על כל בחירה.

    נשיקה ראשונה"נשיקה ראשונה" (14 דקות)
    בימוי: מיכה קינסברונר, עמיקם קובנר; הפקה: עינת ביקל, אורי סבג – פרלייט הפקות
    הזיכרון של הנשיקה הראשונה נתפס בדרך כלל כזיכרון נוסטלגי, מתוק, והוא מעורר אצלנו, המבוגרים, איזה חיוך ואולי גם געגוע לגיל שבו הכל היה תמים וקסום. אבל כשאתה ילד בן 13 זה סיפור אחר לגמרי. הנשיקה הראשונה היא הדבר הנחשק ביותר והמפחיד ביותר, הדבר הכי מסקרן, אבל גם הכי מגעיל. הרגע שעליו מדברים שוב ושוב עם החברים, אבל בסופו של דבר נשארים לבד. כשאתה בן 13 הנשיקה הראשונה זה מרוץ. ואין לך שום כוונה להגיע אחרון.
    לקורלי יש כבר חבר. היא ממש אוהבת אותו אבל היא לא בטוחה שכדאי לה להתנשק איתו. שירה, החברה הכי טובה שלה, מזהירה אותה שוב ושוב שלא תתנשק. "הוא ינצל אותך, קורלי, את תראי. אל תגידי שלא אמרתי לך".

    האוסף של ידידיה"האוסף של ידידיה" (24 דקות)
    בימוי והפקה: נעם דמסקי, מורדי קרשנר
    ידידיה בן ה-10 גר בהתנחלות מורג הדרומית ביותר בגוש קטיף. לידידיה אוסף רסיסי מרגמות, תרמילי רובים ומקלעים וכדומה – עדות למציאות החיים המורכבת. הסרט יתלווה לידידיה בשעות היום השמחות והפעילות ובשעות הלילה אז מתגברים הפחדים מנפילות המרגמות, מהאפשרות לחדירת מחבלים ומפחד ההתנתקות בעיני ילד.

    רועי רוצה לרקוד"רועי רוצה לרקוד" (20 דקות)
    בימוי: נועה אהרוני; הפקה: צפריר קוחנובסקי, מירי עזרא
    מאז שרועי בן ה- 9 זוכר את עצמו הוא רצה להיות רקדן בלט, אבל הוא מתבייש. הוא פוחד שהילדים בכיתה יצחקו עליו ויעשו עליו חרם. למרות זאת הוא אוזר אומץ והולך להגשים את חלומו –לרקוד בלט. מסתבר שהוא הבן היחיד בקבוצה של בנות, מה שמגביר את התחושה שהוא צריך לשמור על כך בסוד, והוא לא מגלה על כך לאף אחד, גם לא לאסף, חברו הטוב ביותר. אך ככל שעובר הזמן, הסוד שהוא שומר בבטן מכביד עליו, והשאלה שעומדת על הפרק בסוף הסרט היא: האם יתגבר רועי על פחדיו ויצא עם סודו החוצה?

    החבר הדמיוני שלי"החבר הדמיוני שלי" (16 דקות)
    תסריט ובימוי: יעל פלדמן; הפקה: גלית בנגלס, עדו צוקרמן – באזז טלוויזיה
    החבר הדמיוני שלי מתעד את מערכות היחסים הנרקמות בין ילדים בני חמש לבין חבריהם הדמיוניים. את החברים האלו רק הם יכולים לראות אבל עבורם הם קיימים באמת. רגע לפני כניסתם לעולם הרציונאלי של בית- הספר, הם משתפים אותנו בעולם הדמיון האינסופי שבראשם, שבו ישנן רוחות רפאים, בו אפשר לטוס לחלל ולפגוש יצורים שונים ומשונים.
    באמצעות קטעי אנימציה קסומים מאפשר הסרט הצצה אל תוך עולם פנימי וכמוס זה וחושף את מורכבותם הרגשית של הילדים.

    מת לכעוס"מת לכעוס" (18 דקות)
    בימוי והפקה: חיים טל
    שלוש שנים אחרי שאיבד את אביו בפיגוע טרור בתחנת הרכבת בנהריה, צריך ים בן ה-12 וחצי להחליט אם ואיך לעשות בר מצווה בלי אבא? ויש לו עוד משימה: להגיע לזירת הפיגוע.
    בבוקר הפיגוע הוא נפרד מאביו בכעס, כי הוא לא לקח אותו עמו לנסיעה בה מצא את מותו .
    עכשיו טעון אשמה הוא מנסה להגיע ברכבת לאביו, "רק להגיד לו סליחה וביי" . אבל המסע לזירת הפיגוע מפחיד אותו.הסרט הוא מכתב ווידאו, בו מעדכן הילד את אביו ,על הגעגועים, ההתמודדות עם בר המצווה, השינויים שהוא עובר, כולל אלה שאביו לא יאהב. סיפורו של ילד נפגע טרור שיש לו רשיון לכעוס, אבל אין לו על מי.

    מישהי לאהוב"מישהי לאהוב" (16 דקות)
    בימוי: אופיר טריינין; הפקה: יניב רייז, שרונה ברגר
    שלוש שנים עברו מאז התגרשו הוריו של שי בן העשר וכמעט שאף אחד לא דיבר איתו על הנושא, לא הוריו ולא אחיו הגדולים. שי נפתח ומספר בגלוי לב על כאבו האישי והאהבה שחסרה לו. במהלך הסרט מתאהב שי בילדה ודרכה מקווה למצוא את אותה אהבה חסרה.

    נבדל"נבדל" (16 דקות)
    בימוי: דניאל סיון, דורית תדיר; הפקה: אסנת טרבלסי
    איסחאק, ילד פלסטיני בן 13 רוצה לשחק כדורגל עם חבריו. עבור כולם זהו סתם עוד משחק, אך עבורו זוהי מלחמה. יצחק חי בשטח צבאי סגור אשר נוצר לאחר בניית גדר ההפרדה; הגדר נבנתה סביב ביתו, ויצרה מובלעת בה הבית מנותק מפלסטין ומישראל. יצחק חייב להגיע למשחק, אך בדרכו צצים מכשולים, בינתיים השעון דופק וחבריו מאבדים סבלנות… האם יגיע למשחק בזמן?
    "נבדל" מנסה להעביר את חווית הטירוף של הכיבוש הישראלי דרך סיטואציה אנושית מופשטת ותוך בריחה מהזירה הפוליטית. יצחק רוצה לשחק כדורגל עם חבריו ולהיות חפשי כמו שמגיע לכל ילד בעולם.

  • פרויקט "קולנוער"

    הקרן תומכת זו השנה הרביעית בפרויקט ייחודי, בשיתוף עמותת "להב", ליצירת קולנוע בשיתוף בני נוער בסיכון  ובני נוער עולים. במסגרת הפרויקט עובדים במאי קולנוע מנוסים עם קבוצות של בני נוער וילדים בסיכון, בגילאי 9-18, ומפיקים סרטי דרמה באורך של כ-15 דקות, המשקפים את סיפוריהם האישיים של המשתתפים ואת המקום בו הם מתרחשים מזווית אמיתית ואותנטית. הסרטים מוקרנים במסגרת הקהילה ונחשפים בהמשך בפני מאות אלפי ילדים, בני נוער ומחנכים במסגרת הפצת ערכות עבודה המבוססות על הסרטים, בפסטיבלי קולנוע ובשידורים בטלוויזיה.

    פרויקטים בתמיכת הקרן:

    סרטים מהחיים 2011 –  4 סרטים בשיתוף בני נוער מבית שמש, לוד, טבריה ורחובות

    סרטים מהחיים 2012 – 4 סרטים בשיתוף בני נוער מפרדס חנה-כרכור, קרית גת, כפר מנדא וגדרה

    קולנוער עולה 2014 – 4 סרטים בשיתוף בני נוער עולים, מראשון לציון, עפולה, נתניה ורחובות

    קולנוער 2014

    לאתר עמותת להב

    עמותת להב

  • דוקו ס.ס.ס.ר.

    בשנת 2013 יזמה הקרן, מועד מיוחד לפיתוח והפקת פרויקטים בתחום הקולנוע התיעודי, של יוצרים יוצאי ברית המועצות לשעבר.

    המטרה היתה לקבל את המבט מבפנים, העשיר והרב-רובדי, של יוצרים שמגיעים מתוך העולמות האלו, להיחשף לחייהם, לתרבותם, לחקור יחד עמם קונפליקטים אנושיים של זהות ומקום, ובעיקר לשמוע את קולם הייחודי.

    מאות אלפי העולים שהגיעו לישראל ממדינות חבר העמים לאחר נפילתה של ברית המועצות אינם מקשה הומוגנית אחת, אלא ערב רב של זהויות ותרבויות, מהים הבלטי ועד הקווקז. מאסטוניה ולטביה, דרך בלארוס ואוקראינה ועד אוזבקיסטאן וגיאורגיה: בתוך הפסיפס הרב תרבותי של יוצאי חבר העמים מתקיים מגוון של קולות ייחודיים ומסורות אמנותיות עשירות, וכולם יונקים מתרבות האם של האימפריה הרוסית וברית המועצות הסובייטית.

    קולות אלו מעניקים פרספקטיבה רחבה ומרתקת על העולמות שנותרו מאחור, על הקהילות החדשות שנוצרו כאן ועל החברה הישראלית כולה.

    הפרויקטים והיוצרים שזכו לתמיכה במסגרת המסלול:

    במענק הפקה בסך 200,000 ₪ זכה הפרויקט "שערוקים ומרמרוקים" – "ממלכת עדני" (במאי: ראובן ברודסקי; מפיקה: אילנית באומן), המתעד את המאבק המיתולוגי בין תושבי שכונות שעריים ומרמורק בעיר רחובות, על מגרש הכדורגל ומחוצה לו. הפרויקט נתמך על-ידי "יס-דוקו" וישודר במהלך 2016.

    במענקי פיתוח בסך 20,000 ₪ כ"א זכו הפרויקטים "מטאטא" (יוצרת: מרגריטה בלקלב), המתעד את דמותו של ליאוניד פקרובסקי, אוצר ומבקר אמנות שעלה מאוקראינה בראשית שנות התשעים, התגלגל בין עבודות שונות ומשונות עד שהפך לשומר בחניון רכב, ומשם החל לכתוב סיפורים קצרים שזכו לפרסום ולהדים, ו"השומרות" (יוצרים: יעקב ארנבר וצביקה פורטנוי) על חייהן ועולמן של ארבע נשים, מהגרות ממדינות חבר העמים, העובדות כשומרות במוזיאון תל-אביב לאמנות.

    דוקו סססר

  • פרויקט "חיים על הגבול – דרום"

    פרויקט מיוחד לפיתוח סרטים המתרחשים בפריפריה ועוסקים בחיים לאורך גבולותיה של מדינת ישראל. בפרויקט פותחו 6 סרטי תעודה על-ידי יוצרים המתגוררים בסמוך לגבולות ישראל או בעלי קשר אישי למושא הסיפור שלהם. המסלול התבצע במספר שלבים, תוך ליווי ופיקוח צמוד ליוצרים העולים משלב לשלב.

    בשנת 2013 הגיע לסיומו פרויקט שפותח במסלול, והופק על-ידי הקרן בשיתוף yes דוקו:

    "חיים על הגבול" של היוצרת רונית איפרגן, תושבת כפר עזה.

  • פרויקט "בעיניים שלי – סיפורי צעירים מהגליל"

    סדרת סרטים תיעודיים קצרים על חייהם של נערים ונערות, יהודים וערבים מהגליל, שנולדו בעקבות המפגש בינם לבין קבוצות במאים בוגרים, יהודים וערבים, שחנכה אותם במשך שנה. הרעיון הבסיסי היה לתת קול לאלו שקולם לא נשמע. האמצעים הם מצלמה והדרכה אישית צמודה של במאי תיעודי מנוסה.

    במאי ראשי: דורון צברי.

    הסרטים, שהופקו בשנת 2011, הוקרנו במסגרת פסטיבל דוקאביב בתל אביב ובמעלות ובערוץ 2 – רשת

    בעיניים שלי – סיפורי צעירים מהגליל

    בעיניים שלי

  • פרויקט "ארבעה סיפורים מהנגב"

    פרויקט תיעודי יוצא דופן המורכב מארבעה סרטים קצרים בני 15 דקות כל אחד. כל הסרטים מבוימים, מתוחקרים ומצולמים על-ידי במאים ואנשי צוות בדווים מהנגב. נשים וגברים מגילאים שונים ורקעים מגוונים – חלקם מרהט, חלקם מהפזורה. בסוף התהליך חוברו ארבעת הסרטים יחד לסרט אחד ארוך, המנסה להציג מבט חדש ואחר לגבי החברה הבדווית בת ימינו.

    יוצרים: יוסרה אבו כף, כאמלה אבו זע'ילה, מאי אלפראונה, מוראד אלפראונה.

    מפיק, עורך ראשי ובמאי מלווה: אורי רוזנווקס.

    הפרויקט הוצג בפסטיבל הקולנוע בירושלים. בשנת 2011, שודר בערוץ 1 ונבחר להשתתף בפסטיבל היוקרתי FIPA ביאריץ בצרפת

    "ארבעה סיפורים מהנגב"

  • מבטים

    בין השנים 2002-2005 יזמה הקרן, בשיתוף חברת "טלעד" ופסטיבל הקולנוע בירושלים, ארבעה פרויקטים מיוחדים להפקת סרטי תעודה קצרצרים בני 3-4 דקות. הפרויקטים זכו להקרנות בכורה בפסטיבל ולחשיפה טלוויזיונית וציבורית רחבה.

    "מבטים ישראל 2002" (56 דקות, 17 יוצרים)
    מקבץ ראשון מסוגו של 17 יוצרים ישראלים, כל אחד ב–3 דקות של אמירה אישית על המצב שלנו כאן ועכשיו – בסאטירה, אנימציה, דרמה, קליפים, דוקומנטרי ועוד. הזדמנות יחידה להביט עלינו לרגע מהצד בעזרת 17 מבטים שלא מפחדים להיות ישירים. הגוון העצום של תכני הסרטים משקף נאמנה את המורכבות, הלעתים בלתי נסבלת של תחושותינו ופרשנותנו, הישראלים למציאות העכשווית.

    "מבטים 2003 – יש לי חלום" (56 דקות, 14 יוצרים)
    פרויקט "יש לי חלום" יצא לדרך כהמשך לפרויקט "מבטים. ישראל 2002". הפעם הצבנו לעצמנו כמטרה להמריא אל מעבר לגבולות הייאוש ולהתמקד בשאלה "מה הלאה?" או "מה כן?". הכלי – אותו כלי – המצלמה, בעזרתה כל יוצר הציב את האלטרנטיבה שלו הן בפורמט והן בתוכן לנרטיבים אליהם אנו נחשפים מדי יום בחיינו, בעיקר באמצעות התקשורת.
    בפרויקט "יש לי חלום", היוצרים מזמינים את הצופה להיכנס אל תוך החלום שלהם, ברמה החושית והחווייתית, אל תוך חזון עם היבטים אוניברסאליים או אישיים, ולהתחבר דרכו לאוטופיה כלשהי.

    "מבטים 2004 – הפנים של המדינה" (56 דקות, 14 יוצרים)
    פרויקט "מבטים, ישראל 2004" יצא לדרך כהמשך לפרויקט "מבטים, ישראל 2002" ו"יש לי חלום, 2003". הפעם הצבנו כמטרה להביא את פניה השונות של המדינה כפי שהם משתקפים במצלמותיהם של היוצרים. כל יוצר הציב את המראה שלו למדינה הן בפורמט והן בתוכן אליו אנו נחשפים מדי יום בחיינו, ובתקשורת. מראה בכל ז'אנר קולנועי אפשרי, מאנימציה ודרמה ועד תיעודי ותיעודי אישי.

    "מבטים 2005 – ירושלים" (60 דקות, 15 יוצרים)
    פרויקט "מבטים ישראל 2005" (15סרטים בני 4 דקות), יצא לדרך כהמשך לפרויקט "מבטים ישראל 2002", "יש לי חלום 2003" ו"הפרצוף של המדינה 2004". הפע
    ם המטרה הייתה – ירושלים. פנים רבות לה לירושלים, והיוצרים הביאו הפעם את פניה השונות כפי שהן משתקפות מבעד למצלמותיהם. כל יוצר הציב, הן בפורמט והן בתוכן את הדרך בה הוא רואה את ירושלים שלו. כך, באה לידי ביטוי העיר רבת הפנים, גם בכל ז'אנר קולנועי אפשרי, מאנימציה ועד תיעודי אישי.

    מבטים