כור ההיתוך של אוכלוסיית ארץ ישראל של תחילת המאה ה-20 וכור ההיתוך של החברה הישראלית שלאחר הקמת מדינת ישראל כפי שהיא נראית היטב בלבושה לאורך תקופה של כמאה שנות התיישבות.

"עם הבגד"
תהליך ההתפוררות של דמות הצבריות והניסיון לגבש זהות קולקטיבית חדשה, מחזיר את החברה הישראלית לקהילתיות ולשבטיות. הבולטים בשבטים הללו הם המתנחלים מחד, החרדים מאידך והערבים כצלע נוספת המאירה את הזהות היהודית ישראלית באור יקרות.
סיפורו של הלבוש של תושבי ההתנחלויות נובע מהנרטיב של יחס מדינת ישראל להתנחלויות.
אם בפינוי סיני אחרי הסכם השלום עם מצריים המתנחלות לובשות מכנסיים, הרי בפינוי גוש קטיף הן עוטות שכבות של חצאיות. החרדים לעומתם מנותקים מהאידאולוגיה הישראלית אבל מושפעים עמוקות מהעולם העסקי והמותגים הם חלק ניכר מארון הבגדים החרדי. הנשים החרדיות עוברות גם הן תהליך מורכב של זהות הנעה בין העולמות כאשר מושגי הצניעות לובשים ופושטים צורה.
המגזר הערבי מצדו מתכתב עם העולם הערבי והבין לאומי שמחוץ לגבולות המדינה ומוצא את השראתו בלבנון ובמדינות ערביות נוספות.
וכך בשלהי המאה העשרים ואחת נפרדת הזהות היהודית מהזהות הישראלית שנפרדת מהזהות הערבית ונוצרות להן זהויות קהילתיות אשר מתחברות כל אחת לשורשיה שלה, גם אם היא מתכתבת או יונקת השראה מהזהויות שלצידה.

לעמוד הסדרה