במשך ארבע שנים תיעדה הבימאית את רעות — נערה שהתגלגלה בין מוסדות ולבסוף נפלטה לרחוב. בהיותה בת 17 בלבד, ילדה רעות את בנה הראשון והוא נלקח ממנה מיד ע"י שירותי הרווחה. במהלך הצילומים, בעודה נאבקת במדינה לבדה על אחזקת בנה, היא מכירה גבר פלסטינאי ונישאת לו, עוברת לגור בכפר ערבי ויולדת שני ילדים נוספים. לאורך הדרך היא פוגשת אנשים שמנסים לעזור לה אך גם מנצלים לא מעט את הנערה האבודה. בין היתר, נרקמת מערכת יחסים בלתי אפשרית בינה לבין משפחת האומנה של בנה הבכור, משפחה דתית מגוש קטיף. לאורך השנים מצליחה הבמאית לחשוף אט אט את דמותה המסוגרת אך הנוגעת ללב של רעות, שכל רצונה הוא מקום משלה ומעט שלווה, אך חייה מלאים בתפניות שאינן מפסיקות לרגע להפתיע ולזעזע, עד לסופו הטרגי של הסיפור.