הרשמו לניוזלטר כדי לקבל חדשות ועדכונים על פעילות הקרן ומועדי הגשה
![]() |
אפרת טילמה נאלצה לברוח מהארץ כנערה בשנות ה-60, לאחר ששוטר איים להרוג אותה אם יראה אותה שוב הולכת בבגדי נשים בתל-אביב. כיום, בגיל 75, היא פעילה להט״בקית בולטת והמתנדבת הטרנסית הראשונה במשטרת ישראל. בעוד המדינה מיתדרדרת למשבר חברתי ופוליטי חסר תקדים, אפרת מתמודדת עם הטראומות שעיצבו את חייה ויוצאת שוב להיאבק על חירותה. |
מועמדות לפרסים: פרס סרט באורך מלא
![]() |
צבי אל־פלג, סבה של הבמאית דנאל אל־פלג, שימש מושל בתקופה שבה אזרחי ישראל הערבים היו נתונים לשלטון צבאי. כשהייתה חיילת היא חקרה אותו על כך בראיון שנועד להתפרסם בעיתון הצבאי "במחנה" – אך פרסומו נפסל בהוראת הצנזורה. במסגרת הניסיונות להבין את סיבת הגניזה, הבמאית נחשפת למכניזם של 18 שנות משטר צבאי. בדרך מתגלים גם סודות משפחתיים המערבבים בין האישי ללאומי ומעוררים שאלות מוסריות על שליטה ואהבה. כנכדה לסב מדור מקימי המדינה, הבמאית מתעקשת לחשוף עוולות שנעשו בשמה ולמענה. |
מועמדות לפרסים: פרס סרט באורך מלא || פרס התחקיר
![]() |
מכתב קולנועי של היוצר, תום שובל, לדויד קוניו, שנחטף ב-7 באוקטובר 2023 לעזה מקיבוץ ניר־עוז ושב שנתיים לאחר מכן.
דויד ואחיו התאום איתן שיחקו בתפקידים הראשיים בסרט הביכורים זוכה הפרסים של שובל, "הנוער". הסרט הציג את הקשר החזק והבלתי אמצעי בין שני אחים, ובמרכזו אף עמדה חטיפה. שובל חוזר לסרט ההוא, אל חומרי הגלם שלו, אל התיעוד מאחורי הקלעים שלא נערך, לאודישנים ולטסטים. הוא מרכיב אותם מחדש ליצירה דוקומנטרית ייחודית שהיא מכתב אישי אבל גם תמונה קרועה, רבת רבדים וכואבת, של המציאות החדשה בקיבוץ החרב בצל מלחמה, ועל חבריו, שרבים מהם נרצחו או נחטפו. זהו מסע ויזואלי צורב על מה שהיה ולא יהיה, על אחים תאומים שהמציאות הפרידה ביניהם באכזריות ועל הקשר הבלתי נתפס שבין המציאות לקולנוע, בין החיים לזיכרון. |
מועמדות לפרסים: פרס סרט באורך מלא || פרס הצילום || פרס העריכה || פרס עיצוב הפסקול
![]() |
Game changer – סדרה שמביאה סיפורים של אנשים מקצוות שונים של החברה הישראלית, שבשבילם משחקי וידאו לא היו רק דרך לברוח מהמציאות, אלא גם דרך להתמודד עם המציאות. זו סדרה על אנשים ועל החוויות הרגשיות שלהם. המשחקים בסדרה מתפקדים כמסגרת לסיפורים אישיים על התמודדות עם קשיים ואתגרים. פרט להיותם גיימרים, גיבורים רבים בסדרה באים מקהילות שחשות לעתים זרות בחברה הישראלית (עולים, להט"בים, בני מיעוטים, בעלי מוגבלויות ועוד).
Game Changer עוסקת בנושא שרלוונטי לכולנו: האופן שבו יצירה מסוימת יכולה לתת כוח או השראה להתמודד עם החיים. דווקא היום, חשוב להראות את החוויה האוניברסלית של התמודדות עם קשיים והיכולת האנושית להתמודד. |
[תמיכה בפיתוח במסגרת מיזם קרן קולנוע מדרום]
מועמדות לפרסים: פרס סדרה תיעודית || פרס הצילום || פרס עיצוב הפסקול || פרס העיצוב האומנותי
![]() |
26 שנה אחרי שמסעדת אורנה ואלה נפתחה ברחוב שינקין והפכה למוסד קולינרי תל אביבי מצליח, מחליטות אורנה אגמון ואלה שיין לסגור את מפעל חייהן המשותף. בשבוע האחרון לפעילות המקום מתלווה אליהן הבמאי תומר הימן, שעבד בשנים הראשונות של המסעדה. הדינמיקה האינטנסיבית המלווה את הימים האחרונים והפרידה מקהל הלקוחות, המתכונים והעובדים, מייצרת שיחות אינטימיות וחד-פעמיות. מערכת היחסים המורכבת בין שתי הנשים נחשפת במנעד רגשות עזים של אהבה, תלות רגשית, רצונות אחרים ופחדים. הסרט מעז לשאול שאלות על מימוש עצמי, מחיר החופש וגעגוע לתקופה שלא תחזור. |
מועמדות לפרסים: פרס סרט תיעודי עד 65 דקות || פרס מוזיקה מקורית
![]() |
לאחר עשור של שתיקה, הבמאית חוזרת לביתה החרדי וחושפת ארכיון משפחתי המטשטש את הגבול בין מציאות לדמיון. התגלית מאתגרת את חייה ופורשת סיפור מורכב של גילוי עצמי והגדרה מחודשת של קשר משפחתי, דרך חקירה קולנועית מרתקת של עבר חבוי, נרטיבים אישיים וסודות שהושתקו. |
מועמדות לפרסים: פרס סרט תיעודי עד 65 דקות || פרס העריכה || פרס המוזיקה המקורית
![]() |
נערה מ"בית טוב" מתחילה לצאת עם בחור מעט מבוגר ממנה. תוך זמן קצר היא מתחילה להישמט מכל המסגרות והקשרים שהיו לה ונבלעת לעולם סגור שבו יש רק שני אנשים וכלבים גדולים הקשורים מחוץ לדלת הכניסה. מבלי לחטוף מכה אחת מבן זוגה היא מתחילה לפחד שאם תעזוב יקרה לה הנורא מכל. "אני יצאתי בשש" מגולל את סיפורה האישי של ליבי, במאית הסרט, בתוך טיימליין בן שמונה שלבים שנוסח אחרי מחקר של מאות מקרי רצח של נשים ע"י בני זוגן. הסרט מורכב מראיונות עם האנשים שהיו הקרובים ביותר להתרחשויות ודרכם משתקפת המציאות כפי שהסביבה עדה לה, לצד קשרים דומים. |
מועמדות לפרסים: פרס סרט תיעודי עד 65 דקות || פרס העיצוב האמנותי
![]() |
"את יודעת מה יפה בסרט הזה? בדרך כלל בסרטים על נרקומנים זה או משתפר או נגמר, נכון? הסרט מתחיל ואנשים יחשבו: 'מה יהיה איתה? היא תחיה? היא תמות? היא תצא מזה?' אבל לא יקרה כלום, גם כשהסרט ייגמר אני אהיה באותו מקום ואעשה את אותו דבר".
פרח, דרת רחוב, ואנה, צלמת, יוצאות למסע מטלטל בחצר האחורית האפלה של תל אביב. המסע שלהן מערער את הנורמות החברתיות ואת התפיסות המוסריות, ומעלה שאלות נוקבות על החיים ועל הטבע האנושי. |
מועמדות לפרסים: פרס סרט ביכורים || פרס העריכה
![]() |
רונית איפרגן ובעלה איציק עוזבים את מרכז הארץ עם ילדיהם ועוברים לקיבוץ כפר עזה. הם מתחילים לתעד את החיים בקיבוץ, תחילה בסרט" חיים על הגבול" מ-2013, ובהמשך בתיעוד המאבק על הבית והמצב הביטחוני בגבול עזה. רונית מתעדת את ההתמודדות המשפחתית עם האיום המתמיד, את קהילת הקיבוץ שנטמעת באשליית הביטחון, ומביאה למסך את הדילמה בין הישארות לעזיבה – כשהאירועים של השבעה באוקטובר מאירים את הכל באור חדש ומצמרר. |
מועמדות לפרסים: פרס סרט ביכורים
![]() |
תמונת הילדות האידילית של טליה מתערערת כשנחשפת זהותו האמיתית של סבה המאמץ. צילומי הווידאו הביתיים שצילם מסתירים ומגלים סוד משפחתי שישב בלב המשפחה שלושים שנה. דרך המצלמה היא מתמודדת עם האמת, מרכיבה מחדש את סיפורה ושואלת שאלות על אהבה, שליטה, נורמות והאם האמת תמיד עדיפה. |
מועמדות לפרסים: פרס סרט סטודנטים.ות
![]() |
בשבעה באוקטובר שהתה יעל קידר (43), בעלת מוגבלות שכלית, בביתה בקיבוץ בארי, בו גרה עם אמה, עפרה (70) האפוטרופוסית היחידה שלה. בזמן שעפרה יצאה להליכה ממנה לא שבה, התחבאה יעל בממ"ד במשך שעות לבדה ושרדה את הטבח. כעת נאלצת יעל להתמודד עם החיים העצמאים שנכפו עליה, ועם חוסר הוודאות בנוגע לאמה שנחטפה. |
מועמדות לפרסים: פרס סרט תיעודי קצר
![]() |
פורטרט ביוגרפי ופסיכולוגי של ד"ר אדווין קצן-אלנבוגן, אדם בעל יכולות יוצאות דופן, אך מעט מאוד מצפון: רופא מבריק ומחלוצי המחקר הפסיכיאטרי, מרגל מסתורי, נוכל חמקמק ומהפנט ידוע לשמצה שהפך ליהודי היחיד בהיסטוריה שהורשע בפשעי מלחמה נאציים. הסרט מגולל את מסלול חייו מעיירה קטנה בגליציה דרך קריירה מזהירה כחוקר ופסיכיאטר פורץ דרך בארה"ב, עלילותיו כמאהב, מהפנט ומרגל בין שתי מלחמות העולם ועד למעשיו במחנה הריכוז בוכנוואלד והנסיבות שהובילו אותו להרשעה בפשעי מלחמה נאצים. סיפורו של קצן-אלנבוגן הוא משל לאופן בו אנשים מסתגלים לאפלה מוסרית ולדרך שהם מוצאים כדי לפרוח וללבלב בתקופות החשוכות ביותר. |
מועמדות לפרסים: פרס תחקיר
![]() |
כולם מכירים את שמו של מאיר לנסקי, הגנגסטר היהודי שהטיל אימה בתקופת היובש בארה"ב, אך רק מעטים מכירים את תרומתו הגדולה למפעל הציוני ולהקמת מדינת ישראל. עלילותיו של הגנגסטר לנסקי שברח לארץ הקודש וקשריו המורכבים עם המפעל הציוני נחשפים לראשונה בסדרה דוקומנטרית בת שלושה פרקים.
זהו מסע היסטורי מטלטל אל סודותיו האפלים של סינדיקט הפשע המאורגן היהודי בארה"ב וסוד הקשר בין מאיר לנסקי וחבריו הגנגסטרים היהודים בגיוס כספים ורכישת נשק עבור מדינת ישראל ותרומתם למפעל הציוני. מסע דוקומנטרי בן מאה שנה על מוסר יהודי, ציונות וערכים, ודמותו של גיבור יהודי חזק בימים בהם יהודי הפכה למילת גנאי. |
מועמדות לפרסים: פרס מוזיקה מקורית
![]() |
גיל 30, אלה מקבלת מזוודה מסתורית עם קלטות ביתיות משנות ה-90, שנשמרו בסוד עד היום, מתוך חייה של אמה, הזמרת דפנה ארמוני. זה קורה בזמן שאלה מסייעת לאמה לארוז ולעבור דירה – עוד מעבר מתוך שרשרת מעברים שנכפו עליה בשל מציאות כלכלית מורכבת. באמצעות קלטות הווידאו מהעבר, אלה מגלה שמאחורי הדמות האייקונית של אמה מסתתר סיפור אישי וכואב. לראשונה, היא גם נחשפת לזהותו של אביה – דמות מסתורית שסביבה ריחפו שמועות לאורך כל חייה. דיוקן משפחתי על שתי נשים שמתמזגות לאחת: האם שהייתה אגדה, והבת, יוצרת הסרט. הסרט כולל קטעי ארכיון נדירים, שירים, קלטות ביתיות ושיחות מוקלטות. |
מועמדות לפרסים: פרס עיצוב פסקול
![]() |
דוקו-דרמה בכיכובה של לאורה ריבלין ובשילוב אנימציה, מספרת את סיפורה הלא ידוע של עדה סרני: הגברת בשמלה השחורה. מי היא הייתה? ואיך לא שמענו עליה? עדה הייתה האישה הראשונה שפיקדה על המוסד לעלייה ב׳ באיטליה. ארגון ביון חשאי שלימים יהפוך למוסד. בזכות כישוריה, אומץ ליבה ונחישותה, הועלו ארצה אלפי שורדי שואה באוניות העפלה חשאיות. עדה נשכחה והודרה מדפי ההיסטוריה, הסרט מחזיר אותה למרכז העשייה ההיסטורית, המקום הראוי לה. |
מועמדות לפרסים: פרס עיצוב פסקול
![]() |
עדה כרמי־מלמד היא אחת האדריכליות הפוריות בדורה בארץ ומחוצה לה. מבעד לעדשת המצלמה של בתה הקולנוענית, יעל מלמד, מתגלה גיבורה יוצאת דופן ונחבאת אל הכלים שסיפור חייה שזור בסיפורה של המדינה הסוערת והאהובה שלה.
עם נקודת מבט מעוררת מחשבה על מושגים כמו "מקום", "בית" ו"מדינה", ועל רקע המאבקים לשמירה על הדמוקרטיה השברירית בישראל, כרמי־מלמד מספקת הצצה נדירה לעולמה הפנימי ומזמינה את הצופים להרהר בשאיפות האישיות שלהם כלפי החברה בארץ והכיוון שאליו שועטת הציבוריוּת הישראלית. כמי שפועלת במשך עשורים לשיפור המרחב הציבורי בעודו מידרדר והופך טעון יותר, כרמי־מלמד מביטה נכוחה על האופן שבו דווקא השאיפה לקִדמה ושינוי תמידי עשויה לגרום לנו לשכוח מאיפה באנו. |
מועמדות לפרסים: פרס עיצוב אומנותי
פרטים נוספים באתר הפורום הדוקומנטרי בישראל