הרשמו לניוזלטר כדי לקבל חדשות ועדכונים על פעילות הקרן ומועדי הגשה
POV יוצרים – הקול שמאחורי הסרטים, המקום שבו היוצרים מספרים בגוף ראשון על הדרך, על המפגש בין חיים לקולנוע, ועל מה שנשאר מחוץ לפריים.
עמנואל מאייר על הסרט האישה בלבן
עמנואל מאייר היא במאית, מפיקה וצלמת ישראלית זוכת פרסים, שביימה וצילמה מעל 15 סרטים תיעודיים וסדרות שהוקרנו ושודרו בפסטיבלים ובערוצים בינלאומיים מובילים.
״האישה בלבן״ מגולל את סיפורה של תמר גולן, עיתונאית, אשת סוד ומתווכת דיפלומטית יוצאת דופן שפעלה מאחורי הקלעים של המזרח התיכון והשפיעה על מהלכים היסטוריים, אך נותרה מחוץ לדפי ההיסטוריה.
דרך חומרים נדירים ועדויות אישיות, הסרט חושף דמות פורצת דרך שפעלה בעולם גברי וכוחני באמצעות קשרים אנושיים, הקשבה ואומץ.
 |
מה הוציא אותך לדרך?
אחרי שסיימתי את הסרט הראשון שלי, ״פישטייל״ סרט שעבדתי עליו במשך עשר שנים כמעט בלי תמיכה הייתי בטוחה שלא אביים עוד סרט. חשבתי שאמשיך לעבוד כצלמת דוקומנטרית וכמלהקת לסרטים וסדרות עלילתיות. אבל אז ״פישטייל״ יצא לעולם, פגש קהל, זכה בפרסים ונרכש לשידור בארץ ובחו״ל ופתאום נפתחו דלתות. הבטחתי לעצמי שאם אעשה עוד סרט, אעשה אותו אחרת לגמרי: מתוכנן, מתוקצב ובינלאומי. במשך שנים הסתובבתי עם מחשבה אחת בראש: אם אעשה עוד סרט הוא יהיה על תמר גולן. תמר סיקרנה אותי מאוד. היא הייתה עיתונאית ואשת קשרים יוצאת דופן, מומחית לאפריקה, שפעם אחת בלבד דיברתי איתה בטלפון, בזמן שעבדתי על ״פישטייל״. זו הייתה שיחה קצרה, אבל עוצמתית בצורה בלתי רגילה שיחה שנתנה לי כוח להמשיך ולסיים את הסרט. כמה חודשים אחר כך ניסיתי להתקשר שוב, וגיליתי שהיא התאבדה. הפער הזה, בין אישה כל כך חיה, כריזמטית וסוחפת, לבין הבחירה שלה לסיים את חייה בגיל 78, משך אותי עמוק לתוך הסיפור שלה. וברגע שהתחלתי לתחקר, הרגשתי כאילו הכול חיכה שם שאגיע: חומרים שמעולם לא נחשפו וישבו עשר שנים במכולה, ארגזי תמונות שנשמרו אצל חברים, ואנשים שרק רצו לדבר עליה, להיזכר בדמות הפנטסטית הזו, ולהחזיר אותה, אפילו לרגע, לחיים. |
 |
במשך שנים הסתובבתי עם מחשבה אחת בראש: אם אעשה עוד סרט הוא יהיה על תמר גולן. תמר סיקרנה אותי מאוד. היא הייתה עיתונאית ואשת קשרים יוצאת דופן, מומחית לאפריקה, שפעם אחת בלבד דיברתי איתה בטלפון, בזמן שעבדתי על ״פישטייל״. זו הייתה שיחה קצרה, אבל עוצמתית בצורה בלתי רגילה שיחה שנתנה לי כוח להמשיך ולסיים את הסרט. כמה חודשים אחר כך ניסיתי להתקשר שוב, וגיליתי שהיא התאבדה.
הפער הזה, בין אישה כל כך חיה, כריזמטית וסוחפת, לבין הבחירה שלה לסיים את חייה בגיל 78, משך אותי עמוק לתוך הסיפור שלה. וברגע שהתחלתי לתחקר, הרגשתי כאילו הכול חיכה שם שאגיע: חומרים שמעולם לא נחשפו וישבו עשר שנים במכולה, ארגזי תמונות שנשמרו אצל חברים, ואנשים שרק רצו לדבר עליה, להיזכר בדמות הפנטסטית הזו, ולהחזיר אותה, אפילו לרגע, לחיים. ספרי על נקודת מפנה בעשייה של הסרט היו שתי נקודות מפנה משמעותיות בעבודה על הסרט, שקרו פחות או יותר באותו הזמן. הראשונה הייתה ההשתתפות בחממת האימפקט של קופרו והעבודה עם מפיקת האימפקט ענת ניר. שם הבנתי לראשונה לעומק שהסרט הזה יכול לא רק לספר סיפור אלא גם לייצר שינוי ממשי. |
 |
במהלך העבודה על קמפיין האימפקט חקרנו את הנושא של נשים במוקדי קבלת החלטות בתחומי שלום וביטחון, ופתאום הבנתי שזה הלב האמיתי של ״האישה בלבן״. הסרט הפסיק להיות עבורי רק סיפור על תמר גולן, והפך לסרט על אישה שפעלה בעולם של גברים ועל המחיר של היעדר נשים מהמקומות שבהם מתקבלות ההחלטות הגורליות ביותר במזרח התיכון.
הסתכלתי סביבי, על המציאות שאנחנו חיים בה מאז 2023, וראיתי כמעט רק גברים מנהלים מלחמות ומשאים ומתנים. במקביל נחשפתי למחקרים שמראים שכאשר נשים מעורבות בתהליכי שלום, הסיכוי שההסכמים יחזיקו מעמד מעל 15 שנה עולה ב־35 אחוז. פתאום השאלה הזאת כבר לא הייתה תיאורטית בשבילי אלא שאלה קיומית: איך יכול להיות שנשים עדיין כמעט לא נמצאות סביב השולחנות שבהם העתיד שלנו מוכרע? הסרט הזה נעשה בתוך שנים של מלחמה קשה, ייאוש ואובדן. שלוש פעמים נאלצנו אני והמשפחה שלי לעזוב את הבית לתקופות ארוכות. בתוך התקופה הזאת, העבודה על הסרט ובעיקר הממד האקטיביסטי שהוא קיבל דרך קמפיין האימפקט הפכו עבורי לעוגן. העיסוק בשאלה הזאת, והלמידה תוך כדי העבודה, עזרו לי לשרוד את השנים האלה וגם לחדד לעצמי למה אני עושה את הסרט הזה בכלל. |
 |
נקודת המפנה השנייה הייתה כשהגענו לשוק של דוק לייפציג בחיפוש אחר שותפים בינלאומיים. פתאום גופי שידור, קרנות, מפיקים ואנשים מתעשיית הקולנוע הבינלאומית התחילו להגיב לסרט בעוצמה גדולה. זו הייתה עבורי חוויה מאוד חזקה להבין שהעולם רואה בתמר גולן ובסיפור שלה את אותה חשיבות שאני הרגשתי מהרגע הראשון.
הבנתי שהסיפור של תמר מצליח לגעת באנשים ממקומות שונים בעולם לא רק כסיפור היסטורי נשכח, אלא כסיפור עכשווי מאוד על כוח, שלום, מגדר והאפשרות לדמיין אלטרנטיבה אחרת למציאות שאנחנו חיים בה. ושיש בו הזדמנות לא רק לחשוף דמות שנמחקה מההיסטוריה, אלא גם להציב מראה ולהציע אפשרות אחרת. מה האתגר שאת מתמודדת איתו עכשיו עם הסרט לסגור עריכה של סרט תוך כדי מלחמה עם איראן, כשאנחנו מפונים מהבית ויש שתי ילדות צעירות בבית – היה אתגר רציני. אני והעורכת נטע דבורקיס עבדנו, בשעות לא שעות. היו שיחות זום עם ההפקה הגרמנית מתוך הממ״ד, ומשמרת עריכה אחת שבמהלכה רצנו 11 פעמים למקלט השכונתי. המציאות הזאת משנה לגמרי את חוויית עשיית הסרט ומכניסה לתוך העבודה תחושות של דחיפות. |
 |
האתגר הגדול באמת היה הניסיון לחלק את עצמי בין הבית והילדות שלי, שזקוקות לי, לבין הסרט בתקופה כל כך קשה. אבל במובן מסוים, אני עושה את הסרט הזה גם עבור הבנות שלי, מתוך תקווה שהן יגדלו למציאות שבה נשים לא יישארו מחוץ לחדרים שבהם מתקבלות ההחלטות שמעצבות את החיים של כולנו.
עם איזו תחושה או מחשבה היית רוצה שהצופים ייצאו מהאולם שהם ייצאו עם השאלה מי לא נמצא סביב שולחנות קבלת ההחלטות – ומה המחיר של ההיעדר הזה. סרט שראית לאחרונה ונשאר איתך ״Wave Goodbye to Dinosaurs״, סרט דוקומנטרי על מפלגת הנשים בצפון אירלנד ועל התפקיד המכריע שהיה לה בתהליך השלום שהוביל להסכם יום שישי הטוב ב־1998. בתוך המציאות שאנחנו חיים בה היום, היה מטלטל לראות איך דווקא נשים, שנדחקו לשולי המערכת הפוליטית, הצליחו לשנות סכסוך שנראה בלתי פתיר. |
 |
איזו שאלה היית מוסיפה לשאלון –
מה הכי חשוב בתהליך עשיית סרט? האנשים שאת עובדת איתם. בסופו של דבר, סרט נבנה מהעולם הפנימי של האנשים שעושים אותו יחד. אני מרגישה שזכיתי לעבוד עם אנשים שהעשירו את עולמי ואת העולם של הסרט בכל שלב, אנשים שהביאו איתם עומק, מחשבה, רגישות ומסירות יוצאת דופן, והשקיעו את עצמם בתוך העשייה הזאת גם בתקופות בלתי אפשריות. הרבה מהסרט הזה נוצר מתוך המפגש האנושי בינינו. בסרט את אומרת שתמר גולן שינתה את חייך. באיזה אופן היית רוצה שהיא תשנה את חיינו? תמר גולן גרמה לי לחשוב מחדש על כוח, מנהיגות ודיפלומטיה. היא פעלה בעולם כוחני ואלים, אבל דווקא דרך הקשבה, קשרים אנושיים ואמפתיה הצליחה לפתוח דלתות שאחרים לא הצליחו לפתוח. הייתי רוצה שהסיפור שלה יגרום לנו לשאול מחדש מי יושב סביב שולחנות קבלת ההחלטות – ואילו קולות עדיין חסרים שם. |
הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה (ע"ר) היא עמותה, ארגון ללא מטרות רווח, שהוקמה בשנת 1993 ושמה לעצמה למטרה לתמוך ביצירות קולנוע ישראלי ולקדם את הקולנוע הישראלי ואת יוצריו.
בתמיכת משרד התרבות- המועצה הישראלית לקולנוע
