הרשמו לניוזלטר כדי לקבל חדשות ועדכונים על פעילות הקרן ומועדי הגשה
סדרת תעודה בת ארבעה פרקים העוסקת באותה שנה מעצבת, 1973, באביב השאננות ובקיץ האשליות, בסתיו ההלם ובחורף הדמעות.
ארבעה עשורים לאחר מלחמת יום הכיפורים, הקשה במלחמותיה של מדינת ישראל מאז השגת עצמאותה, אפשר סוף-סוף להציב עדשה מול הפנים המיוסרות, למודות הלקח, של הדור שהלך אל המלחמה ושב ממנה, אם שב, שונה מאד.
ארבעה הפרקים מתעדים לראשונה לעומק ובהרחבה, עם חשיפות וגילויים את מלחמת יום הכיפורים; את מעגלי המודיעין, המדיניות, הקרבות והלוחמים. ההפתעה, המחדל, הקריסה והאימה, בין שתיים בצהריים של יום הכיפורים לצליחת התעלה והכרעת המלחמה. הקרע והמחלוקת לגבי תפקידו של הסוכן מרואן אשרף, דילמת הכניעה הישראלית ותחושת חורבן הבית בקרב ההנהגה הבכירה, הקלטות נדירות של הפיקוד העליון, משיחות סודיות בבית הלבן ומחדר הישיבות של גולדה.
פרק 1 –וחושך על פני תהום
פרק הפתיחה מחזיר את הצופים לטלטלה הנוראה של התרסקות שלוות יום הכיפורים לקולות נפץ, חורבן ומצוקה; אל הרגעים הגורליים של היומיים הראשונים, 6-7 באוקטובר, כשהפלישה המצרית והסורית המתואמת מכריעה את ההגנות הדקיקות בקווים, חיל-האוויר אינו מצליח לסכור את השיטפון והמנהיגים מאבדים את העשתונות וכמעט גם את המדינה – ובה בעת, המתכנן הראשי של המלחמה, אנואר סאדאת, מודיע לקיסינג'ר שמבחינתו, המלחמה יכולה כבר להסתיים, אם רק ישראל תתחייב לפתוח בתהליך מדיני שסופו נסיגה לגבול 5 ביוני 1967. מה שגולדה סירבה לעשות, מה שמנחם בגין הסכים לו ארבע שנים לאחר תום הפרק הרביעי, שממנו יעלה הפיקפוק, מי באמת ניצח במלחמה, והאמנם לא ניתן היה להגיע לתוצאה מדינית דומה גם בלעדיה? גולדה מוקלטת בשיחה סגורה בבית הלבן כשהיא מסכימה לנסיגה חלקית בלבד, "כדי שהמצרים יפעילו את תעלת סואץ – ערובה לכך שלא יפתחו באש". סאדאת סירב והמשיך להזהיר שייצא למלחמה, אך העמדה הישראלית עוד הוקשחה לקראת הבחירות לכנסת. "איש לא התייחס לסאדאת ברצינות," מודה קיסינג'ר בראיון מיוחד. מה קרה שם? ומדוע? "ניצחון זה דבר נורא," אומר אחד הקצינים על מלחמת ששת הימים, "מה קרה בניצחון הזה? לאן זה מוליך אותי? למלחמה הבאה?" והתשובה העגומה, החיובית, ניתנת בקולו של משה דיין, המהדהד ממעמקי ה"בור" בקרייה לאחר ארבעה עשורים:"מי שייהרג –ייהרג, והפצועים יילכו בשבי. אני מודאג ממה יהיה. זו כעת המלחמה על ארץ ישראל". וגם, מלחמתם האישית של כל מי שניצבו מול האש והאימה, הכליון והזוועה, כמו אותו חייל שחייו ניצלו בזכות תושייתו וגבורתו של סמל צעיר ממנו, שחמק מהאויב אך הוכרע באש כוחותיו.