איש עם מצלמה ובמת ארגמן יוצא למסע ברחבי ארצו. הוא נודד על טוסטוסו בנופיה הרומנטיים והקסומים של ארצו כדי להגשים את ייעודו – להיות נושא בשורת האמת של בני ארצו. הוא מגיע עם בימתו אל חוף הים, כיכר העיר, השוק, השדרה, קבר הצדיק, הישיבה, הפארק או פאתי הכפר. בשמש יוקדת, ברוח מצליפה, בערפל ובשלג, ביום ובלילה, הוא חוצה את מדבריות ארצו, ממקם את בימתו, שתי מצלמותיו, ומתחיל לצלם.

המציאות, כפי שהיא נשמעת מפי בני ארצו הולכת ומאפילה עליו, כובשת את חלומו הנגוז, עד כי לעתים נדמה כי הכל היה רק חלום. מחד – הסערה המתקרבת והאלימות של בני ארצו, ומנגד – קולות אישיים על חלומות שלעולם לא יתממשו, מביאים את גיבורינו אל סופו הטראגי והצפוי מראש.יוצר סרטים יפה ומצליח שנקרה על דרכו מעמת אותו עם דילמת חייו: להמשיך ולהילחם על האמת שלו שלא מעניינת אף אחד, או להפוך לבמאי סרטי סקס ואלימות ולספק להמונים את מה שהם רוצים: לחם ושעשועים.

מסע קולנועי ב-3 מצלמות, מחווה לסרטו הקלאסי של דז"יגה ורטוב "איש עם מצלמת הקולנוע", ברה"מ 1929, המשלב עולם של סצינות עלילתיות ודוקומנטריות השוברות את קווי וגבולות הז"אנר הדוקומנטרי הקלאסי. שיר אהבה נוגה, אך לא פחות מכך אירוני, לקולנוע שמאמין ביכולתו ליצור "משהו חשוב" שיביא לשינוי, אל מול הקולנוע של תעשיית סרטי הפופקורן התיעודית והעלילתית.