אדם, בחור צעיר בשנות העשרים לחייו, מתבודד בחדרו כבר זמן רב. קירותיו של החדר מלאים במשפטים למיניהם. החדר כמעט ריק לחלוטין. דממה שוררת בחלל הקטן, עד שברגע אחד השתיקה נשברת כשרוח, אהבתו לשעבר של אדם מדברת ומבקשת את התצלומים שלה. במהרה בין השניים מתפתחת שיחה המובלת בתוֹכֵחָה מצד אחד ונוסטלגיה מצד שני. דרך השיחה נחשפים פרטים אודות הקשר של השניים ועל עברם המסתורי יחדיו.

רוזין, קולנוענית ואקטיביסטית פלסטינית בת 30, חוקרת את סיפורה של תרז הלסה, אחת מחוטפות טיסת סבנה 571 שנחטף בשנת 1972, באמצעות ראיון ארכיוני שלה עם המפיקה הישראלית אסנת טרבלסי. רוזין מגלה את תרז, פלסטינית-קומוניסטית-נוצרייה כמותה.

תרז הצטרפה להתנגדות בגיל 18, מה שהוביל לכליאתה ולגירושה. מלאת השראה, רוזין מתחילה ליצור סרט דוקומנטרי על תרז ומקבלת את ברכתה בירדן. עם זאת, כאשר היא מלוהקת לגלם את תרז בדרמה דוקומנטרית ישראלית, רוזן מעומתת עם האופן שבו התעשייה מעוותת את ההתנגדות הפלסטינית. ככל שההפקה נותנת קדימות לנרטיבים ישראליים, הקשר בין רוזין לתרז מעמיק, ומצית דיאלוג על זהות, התנגדות והפוליטיקה של סטוריטלנג.

במהלך לילה אפל ומטושטש, איתן אחיו הבכור של ניק מבריח אותו מבית החולים למסע חסר אונים בג׳ונגל העירוני. אהבה עזה דוחפת אותם לממש משימה רגע לפני שמאוחר מדי.

כנסיית הקבר בעיר העתיקה בירושלים, המקום הקדוש ביותר לנצרות, נשלטת על ידי שש עדות נוצריות: יוונים אורתודוקסיים, קתולים, ארמנים, קופטים, סורים ואתיופים, המנסים לשמור על סטטוס קוו עתיק ועדין מאד.

שומרי המפתח של הכנסייה הן שתי משפחות מוסלמיות, הטוענות לשליטה בלעדית על המפתח הקדוש. וישנו גם ג'וני, קצין משטרה ישראלי,  האחראי על שמירת השקט בכנסייה, כדי שמתוך "הטבור של העולם" לא תפרוץ מלחמת עולם שלישית. סמואל, כומר ארמני בן 80 שהגיע לכנסיית הקבר כשהיה בן 16, ייקח אותנו למסדרונותיה הסודיים של הכנסייה, בלילות, כשכולם ישנים והכנסייה ריקה.

רונית איפרגן ובעלה איציק עוזבים את מרכז הארץ עם ילדיהם ועוברים לקיבוץ כפר עזה. הם מתחילים לתעד את החיים בקיבוץ, תחילה בסרט "חיים על הגבול" ב-2013, וממשיכים לתעד את המאבק על הבית והמצב הביטחוני בגבול עזה. רונית מתעדת את ההתמודדות המשפחתית עם האיום המתמיד, את קהילת הקיבוץ שנטמעת באשליית הביטחון, ומביאה למסך את הדילמה בין הישארות לעזיבה – כשהאירועים של ה-7.10 מאירים את הכל באור חדש ומצמרר.

חודש לפני חתונתם של רוזאלין וג'לאל, זוג יוצרים צעירים מהחברה הערבית, מחליטה רוזאלין לצאת למסע אמיץ וכנה המתעד את השאלות והחיבוטים שלה אודות מוסד הנישואים והקמת משפחה. בסיטואציות יומיומיות, לעיתים משעשעות ולעיתים עצובות, רוזאלין מתעדת סצנות מחייה האישיים מול משפחתה, חבריה ג'לאל ועצמה.

גיא, אזרח למופת ושומר חוק, מאורס לדנה וחי חיים מסודרים. בוקר אחד, ממכונת המשקאות בדרך לעבודה, יוצאות לו שתי פחיות במקום אחת. מתוך צורך לתקן את הטעות הוא יוצא למסע שמערער את תפיסותיו על שלמות סדר ודרך חיים, ומגלה שאולי הגיע הזמן להרפות.

יקי, צייר צעיר ומיואש, מבלה את ימיו על ספות של אחרים ומצייר קריקטורות ברחוב. כשהחבר האחרון שמסכים לארח אותו מפנה אותו, הוא יוצא למסע לחיפוש מקום להעביר בו את הלילה.

הסרט הזה עוסק במיילו הכלב והרפתקאותיו. מיילו לועס את הרצועה ובורח כדי להיות עצמאי ולעשות מה שהוא רוצה. מה שהוא באמת רוצה לעשות זה להתגלגל בקקי. לאחר שהוא מתגלגל בקקי, הוא מסריח מאוד ואף אחד לא רוצה להיות חבר שלו, זאת עד שבעליו מוצא אותו ומקלח אותו.

בצל הקריירה המרשימה כאלופת העולם באגרוף תאילנדי, נילי מתמודדת עם ויתורים על חלומות אישיים כמו זוגיות ומשפחה ועם מסע לגיבוש זהותה מחוץ לזירה. הסובבים אותה, שחיים במידה רבה בצל הצלחתה, מתקשים לראות את המחיר שגובה ממנה הדרך. הקשר הקרוב עם המאמן, שמעניק תחושת ביטחון והצלחה, גם מזמן אתגרים ומורכבויות שמעמידים אותה במבחן. בזמן שהיא מתכוננת לתחרות החשובה בקריירה שלה, נילי מגלה שלפעמים הקרבות המשמעותיים ביותר מתרחשים דווקא מחוץ לזירה.

יומן מצולם של נוגה פרידמן, אלמנת מלחמה שאיבדה ב-7/10 את אהובה, בן זוגה ואב שלושת ילדיהם, עידו רוזנטל. במשך שנת האבל הראשונה נוגה מחזיקה מצלמה ומתעדת את ההתמודדות עם האסון

עידו רוזנטל היה לוחם שלדג ותיק, איש קבע בן 45, דמות יוצאת דופן ביחידת הקומנדו הסודית של חיל האוויר. בבוקר ה-7 באוקטובר, כשיצא לעוטף עזה עם צוותו, נקלע לקרב יריות עם מחבלים סמוך לקיבוץ עלומים – ונהרג. את החלל שהותיר אחריו נותרו למלא זוגתו, נוגה פרידמן, וילדיהם תום, נבו ואַרְיָה

נוגה מסרבת להתאים את עצמה לדימוי הממלכתי של "האלמנה החזקה", זו שמצופה ממנה לקבל את המוות כחלק ממחיר החיים פה. במקום להתעטף באבל שקט ומכובד, היא בוחרת להביע את הסערה הפנימית שלה דרך פרץ יצירתי עוצמתי: היא מתחילה לכתוב שירים, מונולוגים, קומיקס אישי, צילום ביתי – ואף מנהלת שיחות עם עידו, באמצעות בובת גרב שיצרה בדמותו. הרגעים החשופים ביומן האבל המצולם של נוגה יוצרים פסיפס רגשי מהפנט: היא מתמודדת עם האובדן, עם האמהוּת החדשה-ישנה, עם חוסר הצדק שבמותו, ועם השאלות הקשות על מלחמה ועל הקרבה

"שום דבר לא בסדר" הוא  מסמך אישי וחד פעמי על נשיות, אמהות, אהבה וזיכרון – שמסרב להסתדר במשבצת, ומבקש לשבור את כללי הטקס. סרט על החיים אחרי המוות, ועל הבחירה – דווקא מהמקום הכי נמוך – ליצור ולחיות.

אביתר (28) ואביב (28) מצפים לבנם הראשון שעתיד להיוולד בסוף עונת האביב. זו תקופה מדהימה עבורם. הם צוחקים על כמויות האוכל שאביב אוכלת, נוסעים לבדיקות, ממששים את הבטן בניסיון להרגיש משהו – ובעיקר יודעים שמול כל העולם הם חזקים כל עוד הם יחד. אחרי שארבל נולד אביב מתחילה להתנהג מוזר ולא יוצאת מהמיטה. הדיכאון שהגיח לחייהם של ההורים הטריים מותיר את אביתר בהתמודדות יומיומית עם הטיפול באביב ובארבל כשהוא נע הלוך ושוב בין המיטה בה שוכבת אשתו לבנו שזקוק לחום ואהבה. הוא גדל בבית ציוני-דתי וכעת הוא לא מאמין באלוהים, אבל זועק ליקום שמשהו ישתנה, ושהמשפחה שעליה חלם תחזור למציאות נורמלית.

במלחמה מתמשכת, דדה וחיילי התותחנים מוצאים את עצמם בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, עמוק בתוך מחפורת, מוקפים במאות פגזים ומתוחים כל העת. מצד אחד, דדה מבין את חשיבות תפקידו בהגנה על הכוחות הלוחמים, ומצד שני, הוא חרד מהרגע שבו יצטרכו לירות במלוא העוצמה. דרך שיח כנה ומלא רגש, הוא חושף את תחושותיו על העבודה בעורף, על המחיר הנפשי שהיא גובה, ועל מה שעובר עליו במהלך המלחמה – יומן אישי שמתהווה בזמן אמת.

השער הצהוב, שעומד בכניסה לכל קיבוץ, היה בעבר סמל לביטחון והגנה. דרך שיחות עם השומרים בשער, אנו נחשפים למחשבות על המציאות המעורערת ולתחושה שבכל רגע משהו עלול לקרות. האם השער יוכל להגן עלינו בפעם הבאה?

המלחמה והפליטות שנכנסו לפתע לחייה של רותם ב-7 באוקטובר שלחו אותה לחיפוש בית בתל אביב. לאורך לילה חסר מנוחה היא עוברת בין בתים, מחפשת הגנה וחום מהגברים שהיא פוגשת אך לא מצליחה למצוא נחמה. הרחובות האפלים של תל אביב משקפים את בדידותה. עם עלות השחר, גם רותם וגם העיר מרגישות ריקות יותר.

ג׳קי, זמר כריזמטי הנעזר בכיסא גלגלים, רוצה רק דבר אחד – להופיע. לצידו יהודה, גיטריסט וירטואוז, עסוק בלפרנס את משפחתו. אחרי הופעה כושלת, ג׳קי מחליט לעשות הכול כדי לזכות בחזרה באהבת הקהל – גם במחיר אובדן שותפו המסור.

יממה אחת, 700 ק״מ, שלושה גיגים ומעט מזומנים. מהופעה להופעה המתח מתעצם, והשותפות בין השניים עומדת למבחן.

בהשראת סיפורם של ג׳קי מקייטן ויהודה קיסר.

בעקבות טבח השבעה באוקטובר, עלתה אונר"א לכותרות ברחבי העולם לאחר שנחשפו טענות על מעורבות עובדיה במתקפה. בישראל ננקטו פעולות על מנת לעצור את שיתוף הפעולה עם הסוכנות ולצמצם את סמכויותיה, בעוד המצב ההומניטרי בעזה החמיר.

הסרט בוחן את תפקידה של אונר"א לאורך השנים, כסוכנות שיקום לפליטי מלחמת 1948 שנועדה להיות זמנית, אך המשיכה בפעילותה לאורך 75 שנה ולמעשה הפכה לגורם מרכזי בשימור מצב הפליטות ובעיצוב הלאומיות הפלסטינית.

סרט תיעודי אינטימי ופואטי על נעמי, אישה בת 34 עם תסמונת ויליאמס. הסרט צולם על ידי אביה במשך למעלה משלושים שנה – בעיקר בבית המשפחה ביפו העתיקה – ועוקב אחר מסעה של נעמי לעבר עצמאות, מאז שעזבה את הבית בגיל 21.

באמצעות שילוב של קטעי ארכיון, סצנות עכשוויות ושחזורים פיוטיים, הסרט הופך למכתב קולנועי — דיאלוג רגיש בין אב, אמן חזותי, לבתו הזוהרת.

מתוך זיכרון אישי ומשותף, הסרט בוחן כיצד אנו תופסים שונות, פגיעות ואינטליגנציה.

אומרים שהאישי הוא הפוליטי, וקשה למצוא סיפור המייצג את האמירה הזו יותר מסיפורו של הרשל גרינשפן.

נער יהודי בן 17, שמצא את עצמו בעיצומו של אירוע היסטורי בקנה מידה מקראי – ליל הבדולח – האירוע ש"פתח" את השואה. הגרמנים, אגב, טוענים שהרשל הקטן שלנו הוא זה שהתחיל את מלחמת העולם השנייה בעצמו.

הסרט התיעודי מציג את סיפורו המלא של המתנקש המסתורי הזה בפעם הראשונה, ומגולל את אחד הסיפורים המרתקים והנשכחים המרכיבים את הסיפור הגדול של שואת יהודי אירופה.

הסרט עוקב אחרי שתי משפחות שכנים בכפר ערבי גלילי, משפחת אל-האווי השמרנית קוברת את הבת שלהם הסטודנטית פאדיה כשהיא עוד בחיים, ומשפחת סרור הליברלית מצילים ומוציאים אותה מקבורה ומחביאים אותה אצלם בבית.

ניסיון רצח על רקע כבוד המשפחה חושף את הנורמות העומדות בפני פלח גדול של נשות העולם ובפני קולו של המיעוט הליברלי.

מסע רגלי שעורכת ימימה, קשישה מבית-שאן, בעזרת הליכון מקצה אחד של העיירה לקצה השני, כדי לבקר את בעלה בנפרד, החולה עכשיו, ולהביא לו תבשיל מבריא ממטבחה.

במהלך המסע, שנמשך יום שלם, משחזרת ימימה את כלולותיה ומתקדשת כדי להשלים את הפרדה מהבעל שנטש אותה ולהתפייס עמו.

בגבול בין דרום לצפון קוריאה, משרת צ'ה יונג, חייל צפון קוריאני שתפקידו להפריח בלוני זבל אל מעבר לגבול. במהלך ביצוע משימתו, נופל לרגליו דיסק מבלון דרום קוריאני שהופל, והוא בוחר להרים אותו. הבחירה הזו וההיחשפות למציאות אחרת בעקבותיה, מעוררות בו שאלות על אמת, סמכות, וסדרים קיימים.

אם חד־הורית מלאת דמיון הופכת את בית ילדותה המתפורר למגרש משחקים קסום עבור בנה, אך מתקשה להסתיר ממנו את המציאות הכלכלית הקשה שבה הם חיים.

בניסיון נואש, היא מזייפת דליפת גז כדי לשרוף את הבית ולקבל כספי ביטוח – רק כדי לגלות שבנה מסתתר בפנים, משוכנע שהם משחקים במחבואים. כעת, בעוד הבית הופך לפצצה מתקתקת, היא חייבת להציל אותו — ועליה להחליט האם להמשיך להעמיד פנים שמדובר במשחק או לנפץ את האשליה ולהודות בטעות הקטלנית שעשתה.

לסטודיו בבית המלון מגיעות נשים שפונו מהבתים שלהן. דרך הטקס הנשי הן מתוודות ומתפרקות, בזמן שבחוץ יש מלחמה.

בקיבוץ מפלסים, 4 קילומטרים מגבול עזה, בתוך דירה קטנה, מבעד לחלון המשקיף על עץ גדול, אנו רואים מסגרת בתוך מסגרת של נוף המציאות המשתנה, לפני ואחרי השביעי לאוקטובר באוקטובר. בעוד שהנוף החיצוני נותר ללא נגיעה, התחושות המועצמות של חוסר ודאות ופחד מציפות את ארבעת הקירות האלה שפעם הרגישו בטוחים. באמצעות שיחות טלפון בין אם לבת משתפת הבת בתחושות הבלבול שלה בהיותה ניצולה מהאירועים בקיבוץ. יחד הן חולקות מחשבות על חיים, מוות ומלחמה.

מלחמת אוקטובר מתחילה ואנאבל, עולה חדשה מגרמניה מוצאת את עצמה קרועה בין שתי זהויות. היא תקועה עכשיו עם ישראלים וחוששת לפנות לחברים הגרמנים הוותיקים שלה. ישראל, לשעבר מדינה זרה, מתגלה לפתע כבית חדש. ההמתנה שהחבר המילואימניק יחזור והחשש מגל חדש של אנטישמיות בארץ הולדתה הישנה מוביל אותה לשאלה: האם ככה זה להיות ישראלית?

תמרה, אישה בת 52, שקועה בחיים בינוניים, כבויים. זהו ערב חנוכה, תמרה מגיעה הביתה ישר אל הכנות לקראת הטיול הגדול של בתה – יעל. הסרט מתרחש לאורך הלילה שלפני הטיסה ועוקב אחר היחסים המודחקים בין תמרה ליעל ובין תמרה לבעלה – שלמה. עם כניסתה לגיל המעבר והעזיבה של ביתה, תמרה מתקשה לשחרר את היותה אמא ונאלצת להתמודד עם אובדן הנשיות שהיא חווה.

לירי ואימה, אלינור, תמיד התנהלו פחות כמו בת ואם ויותר כמו זוג הורות לעומר, אחיה הצעיר של לירי ובנה של אלינור. שלושתם מגיעים למחלקה פסיכיאטרית סגורה על מנת לאשפז את עומר בעקבות ניסיון אובדני. החוויה במיון הפסיכיאטרי מערערת את אלינור, ובניסיון ליצור אשליה של נורמליות היא מחליטה לקחת את שלושתם לבילוי משותף בקניון הקרוב, למרות התנגדות מצד לירי. בעוד אלינור מתכחשת לחומרת המצב של עומר, לירי תיאלץ להיכנס לנעלי האמא לא רק עבורו, אלא אף עבור אימה שלה.

סימחה, מפלצת האבק, חיה שנים מתחת למיטתו של ילד שהיה לחברה הטוב ביותר. כעת כששניהם גדולים, היא פוחדת שהוא לא רוצה להישאר חבר שלה יותר.

תכנית א-קיצער ביוזמת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ע"ר ובשיתוף מועצת התרבות והאמנות של מפעל הפיס והמיזם לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים הינה תכנית שנועדה לטפח ולתת במה ליוצרות קולנוע חרדיות המעוניינות לפתח ולהפיק סרטים עצמאיים קצרים ועוצמתיים. היוצרות שמתקבלות לתכנית זוכות לליווי צמוד משלב עריכת התסריט ועד יציאת הסרט לאוויר העולם, בעזרת צוות מלוות מקצועי בכל תחומי העשייה הקולנועית. המחזור השלישי הוקדש לנושא אצל הפאנית – בירושלים ושלושת סרטי המקבץ משקפים נקודות מבט שונות על סלון הפאות והמתרחש בו.

רוני שנלחמת לשמר את הקשר המיוחד שלה עם אחיה התאום אלון, שמשתנה לה מול העיניים, עוברת מסע שבסופו היא מבינה שאהבה אמתית לאחיה, זה לכבד את הבחירה שלו, גם במחיר של סוג של "פרידה".

אחרי ניסיונות רבים לשקם את היחסים, קטי ניצבת בפני גירושים בפעם השנייה בחייה. בנה, יוצר הסרט, מנסה להבין יחד איתה מה הוביל לשם. טראומות מן העבר צפות מעל לפני השטח כשכל הזמן מהדהדת ברקע השאלה – מה משאיר אנשים ביחד ומה מפריד ביניהם?

"קופיפה" בת ה9 המחופשת לקוף, גרה עם בני משפחתה דמויי החיות, השקועים בעולם חזרתי אליו היא מתפרצת ומסלימה את האווירה עד לכדי פיצוץ.

קלסי ואיירי, בנות זוג מנסות לשרוד יחד בסוף העולם. הן משתנות לחיות, זאב ועורב. קלסי הזאבה חושבת רק על הישרדות ואיירי העורבת מנסה ליצור כדי להנות מהעולם. הן מוצאות מקום שנדמה בטוח אבל במהרה להקת זאבים מגיעה כדי לצוד אותן. הן בורחות עד שמגיעות לדרך ללא מוצא. קלסי נוהמת ומשתנה לזאב, איירי בורחת ממנה בפחד. קלסי נותרת לבדה, היא נזכרת בעבר שלה, שבו הייתה בלהקת זאבים ופגעה בזאב שכבר היה פצוע. היא מחליטה לשנות את צורתה חזרה לאדם, לא נותנת לאינסטינקטים החייתיים לשלוט בה. הזאבים מכתרים אותה ומכניעים אותה. לפתע איירי חוזרת בדמות העורב שלה ומבריחה את הזאבים עם הצל שלה, היא מתאחדת עם קלסי. קלסי ואיירי מוצאות מקום בטוח ושתיהן מנסות להפוך אותו למקום שירצו לגור בו, בלי לחשוב רק על הישרדות.

בליל ירח מלא מתעוררת יסמין (8) ויוצאת להליכת לילה מתוך שינה. אמה המבוהלת אפי יוצאת לחפש אותה, כשבשלב מסוים מצטרף גם הגרוש שלה, יניב.

רק כשיסכימו להשלים עם הכאב והאשמה על התפרקות משפחתם, יוכלו למצוא את בתם ולהמשיך הלאה בחייהם.

נעמה, שהיא דתייה, בוחנת בכנות את כישלון נישואיה לשושו, שהיא חילונית. למרות הורותם המשותפת והאוהבת לבתם הקטנה, העבר הוא מקום כואב לבקר בו.

דיוקן של החיים היהודיים באוקראינה כיום, במראת ההיסטוריה ובצל הפלישה הרוסית המלאה.
"הקהילה" מתעדת את הכוח והחוסן של הקהילה היהודית המגוונת באוקראינה, בעוד הם מתמודדים עם קשיי המלחמה. דרך סיפורים אישיים וריאיונות עם מגוון דמויות, הסרט חושף את תפקידם החיוני במאבקה של אוקראינה ובוחן את חוויותיהם על רקע האשמות בנאציזם שהטילו צל על האומה. כבמאי הסרט וכמי שכינה פעם את אוקראינה בית, חזרתי להיות עד למציאות החזקה הזו ממקור ראשון, במטרה להבין מדוע, למרות הכול, הקהילה היהודית ממשיכה לראות באוקראינה את ביתה.

כוריאוגרף ישראלי מצליח שחי בספרד. הוא מוזמן ליצור עבודה חדשה ללהקת מחול בדרום הארץ. בדרכו לחזרה הראשונה הוא נתקל בנופים של מלחמה, צבא וכיבוש. הוא מנסה לעבוד כרגיל אך המציאות חודרת לחדר החזרות ואל הריקוד.

שירי (33), אישה בורגנית ושמרנית, תכננה את צילומי ההריון המושלמים שלה. אך מי שמגיעה לצלם אותה היא לידור (35), אישה טרנסית וליברלית. כאשר בעלה של שירי עוזב את הצילומים באמצע, המפגש בין שתי הנשים השונות מעורר שדים ושאלות על גופן המשתנה ועל זהותן בעולם.

מיכל (38) הרקדנית, שבה להתגורר בבית אמה סמדר (72), הפנסיונרית האגרנית.
בור פעור ביניהן.
הבית של סמדר עמוס לעייפה בחפצים. מיכל רוצה לא רק למצוא בו מקום לעצמה, אלא גם
מקום ליצירה ויופי במקום דחוס שלא מאפשר זאת.
כשהמובילים גומרים את העבודה, מיכל שנשארת לבדה לרגע בסלון, מתחילה לרקוד על
הספה האדומה שהביאה עימה ונתפסת על ידי סמדר מבצעת תנועה ריקודית משונה. כעת
הבור הנוכח ביניהן מעמיק לכדי תהום. אך בלילה, סמדר מנסה לפנות למיכל מקום ולהתקרב
אליה, על ידי שמתנסה באותה התנועה הריקודית מולה.

אלון, במאי הסרט, חוזר אל טראומה שחווה במהלך עבודתו בזנות בגן העצמאות בירושלים. באמצעות כוחו של הקולנוע, הוא מנסה להשיב לעצמו שליטה על זיכרון כואב — ולתבוע מחדש את הסיפור שצילק אותו.

במהלך צילום פרסומת לקפה, אחת מהפועלות מחליטה לברוח. הפרזנטור יוצא בעקבותיה, והשניים נסחפים למרדף ביזארי ומסחרר דרך עולם של פרסומות — מסע שחושף את המציאות האפלה של תרבות הצריכה שלנו.

סילא היא ילדה פלסטינית שנשלחה לקבץ נדבות בתוך שטחי מדינת ישראל כדי לפרנס את משפחתה. היא פוגשת את יוסף שנשלח גם הוא לעבוד לצדה ומאיים על פרנסתה. למרות ניסיונותיה להרחיקו, נרקם ביניהם קשר בלתי צפוי.

סבתי, קטינו, גרה לבד בכפר בגיאורגיה, מוקפת בסבתות נוספות. בחודשי הקיץ, כשהכפר מתמלא בצעירים המגיעים לבקר מהעיר הגדולה ומחו"ל, קטינו מארחת את הנכדות המפונקות שלה, כשכולן עסוקות בדבר אחד – הכנת רוטב שזיפי בוסר.

אפופה בתשוקות אסורות, אמל (24) נכנסת להתקף חרדה. ככל שהיא מנסה להתנקות, היא רק מתלכלכת יותר – וככל שהיא מנסה להתאפק היא הולכת ומתפרקת.

דסי, היוצאת בשאלה, מפרה צו משמורת כדי לראות את בנה החרדי, זאבי.

המפגש מתוח ומתוק-מריר, חושף את כאב הפרידה והשפעת הפערים הדתיים. למרות הקשיים, ניצוץ של תקווה עולה לעתיד הקשר ביניהם.

בצל המלחמה, שתי נשים צעירות, צוף ונעה מנסות לקום מהשברים. בני זוגן נהרגו יחד בהתהפכות טנק במהלך פעילות מבצעית, והן נותרו להתמודד עם שכול, ילדים קטנים ובדידות שמפלחת את הלב. צוף, בתחילת הריון ואם לשניים, נעה, אם לתינוק, כל אחת בדרכה חוצה את האבל. האחת נעה בין מוות לחיים חדשים, השנייה מחזיקה באמונה גם כשהיא זועקת אליה בכעס. זהו מסע אינטימי של שתי נשים, שהחיים נעצרו להן באחת ובכל זאת הן בוחרות להמשיך. פס הקול של הסרט, המורכב משירים אישיים ומקוריים שהשאיר בן הזוג של צוף, שוזר את הרגשות כמו יומן פנימי של מי שנשארה ונלחמת לחיות.

מילה חוזרת הביתה אחרי שנים כדי לבקר את בתה הצעירה, קאשה, סוף־סוף מחוץ למסך הטלפון. היא נאלצת לעזוב זמנית את הווילה שבה היא עובדת על שפת הים בקיסריה המפונפנת, ואת הרומן המרגש והסודי שרקמה בישראל. כבר שנים שמילה עובדת כדי לבנות את עתיד משפחתה, שנשארה מאחור בכפר עני בפולין, אך כשהיא חוזרת הביתה מתגלה לה מציאות שונה לגמרי מזו שדִמיינה. היא בעיקר מבינה שאף אחד לא חיכה לה שם.

מילה מחליטה לצאת למאבק כדי להתאים את המציאות לציפיותיה. היא מנסה לשקם את מה שאבד ולהשיב לעצמה את השליטה בחייה. לבסוף תיאלץ להכיר במחירן של הבחירות שלה.

ברחתי מהבית באוקטובר, כשהמלחמה רק התחילה. בזמן הלימינלי הזה פגשתי ביופי ובאבל שכרוך בלהיות קשורה.

מתישהו בעתיד הקרוב, ניני ואיה מנסים להשיג דרכון זר ולנטוש את הספינה הטובעת שהיא מדינת ישראל. כשניני מבין את מחירה האבסורדי, הכואב והמדמם של ההגירה, הוא יצטרך להחליט אם זה מחיר שהוא מוכן לשלם.

טיפול תקופתי הינו סרט תיעודי קצר על האישה היחידה בארץ שהקימה מוסך מאפס. זהו סרט על אישה שבנתה מקלט מסוג אחר: אישה שבנתה מוסך כדי להתמודד עם העולם הגברי שבחוץ.

בודדה ונשכחת, עדנה מוצאת עצמה בחוף הים. פגישה בלתי צפויה עם כלב עזוב, שחור כמו המוות אבל מלא שמחת חיים, תחיה את גופה הנשי ותטלטל את מערכת היחסים הסימביוטית שלה עם בתה יעל.

ענת, מורה חובבת שירה בבית ספר יסודי ואם יחידנית לעידו, מחכה בקוצר רוח לשחרורו מהצבא ולטיול המשותף שלהם בהודו. לרוע המזל, ביום המיוחל חייל נחטף בגבול לבנון – ומלחמה חדשה פורצת בישראל. מצבו של יעקב, אביה הלום הקרב, מידרדר, ועידו מתקשר ומודיע שכל השחרורים נדחו.

ענת יוצאת למסע כדי להשיבו הביתה. לאחר ניסיונות לדבר אל לִבם של פקידים, עידו חוזר במפתיע. ענת מאושרת, אך אז היא מגלה שבנה הגיע רק ללילה אחד, כדי לדרוש ממנה להפסיק להתערב. רוחה נשברת כשמתברר שעידו התנדב ללחימה, ושהשחרורים כלל לא הוקפאו. יחסיהם, שקודם לכן היו סימביוטיים, עולים על שרטון. עידו שב לגבול, והגזרה מתלקחת. לכודה בין אביה לבנה, ענת מחליטה לקחת את העניינים לידיים ולמנוע את הבשורה – רגע לפני שעידו נכנס ללבנון.

איה ממתינה לבעלה באולם מקבלי הפנים בשדה התעופה, אך מוצאת עצמה אוספת גבר זר במקומו. האינטימיות המיידית שמתפתחת ביניהם נגדעת כשהאיש הזר נעלם ומותיר אותה עם מפתח לחדרו וכמיהה בלתי ממומשת שנראה שרק אדם זר יכול לספק.

מבוסס על הסרט ״איה״ שהיה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הקצר.

מרינה, עורכת דין ישראלית שכל חייה התכחשה לשורשיה הגיאורגיים, חוזרת למולדתה כדי להשיב לישראל ילד בן 11 שננטש על ידי נינו, אמו – כשהיה תינוק.

שם, בכפר נידח ושכוח אל בהרי גיאורגיה המושלגים, היא פוגשת את דטו, אחיה של נינו, שמטפל בו מגיל ינקות. למרות העוינות שמרינה מעוררת בו, הוא מסכים לעזור לה. המסע של דטו ומרינה, שני זרים, ממוסס את חומות הזרות והכעס ומשנה את נקודת מבטם על העולם ועל עצמם.

"רחוב אחד בסילוואן" מתמקד ברחוב בטן אל־הווא במזרח ירושלים, המשקיף להר הבית ומהווה מיקרוקוסמוס של הסיפור הישראלי־פלסטיני.

בצד אחד של הרחוב מתגוררת משפחה של מתנחלים ישראלים, בתוך בית של משפחה פלסטינית שגורשה ממנו. בצד השני של הרחוב מתגוררת משפחה פלסטינית שעומדת בפני גירוש, יחד עם עוד כ-750 מתושבי השכונה, לצורך הקמת התנחלויות נוספות במקום.

הסרט מציג את הנעשה ברחוב דרך נקודת המבט של הילדים ושל שאר הנפשות הפועלות, ומחולק לסגמנטים שונים המאירים זוויות שונות של המציאות המטורפת שבה הם חיים.

סיפורה של הקהילה הדרוזית ברמת הגולן, שנכבשה ב-1967 וסופחה לישראל ב-1981, מסופר באמצעות שני גיבורים ממג'דל־שמס: איה בת ה-19, שחולמת ללבוש את מדי נבחרת ישראל בהוקי ולשם כך מוכנה לקבל על עצמה אזרחות ישראלית, ודודה המבוגר איוב, עיתונאי וכמו כל בני הכפר גם חקלאי. הוא מגדיר עצמו סורי, וכמו רוב תושבי המקום מתנגד נחרצות לקבלת אזרחות ישראלית.

הסרט עוקב אחרי איה ואיוב לאורך שלוש שנים. במרכזו עומד משבר הזהות של הקהילה האבודה ובעלת הזהות המעורערת, שמבקשת לחיות חיים שלווים על אדמת אבותיה אך נופלת שדודה מול כוחות הגורל המטלטלים.

אף שנלחם באפליה עדתית כמעט כל חייו, הקהל זוכר את יוסף שילוח בעיקר בזכות תפקידיו הקומיים. אך מאחורי הדמות שזוהתה עמו הסתתר אמן עמוק, מורכב ואמיץ, שניסה לשנות את המציאות בארץ. אידיאליסט שנפגש עם יאסר ערפאת בלשכתו ונאבק למען השלום, ונאלץ בשל כך לעזוב את ישראל.

דרך כתביו, שירים, פואמות, תסריטים ועוד ותיעוד נדיר ואישי שצילמה בתו נחשף עולמו הפנימי של שילוח, שהחל לפרנס את משפחתו בגיל 9 והפך לאחד מגדולי השחקנים בתולדות התרבות הישראלית.

אימאן, פליט איראני שברח מחשש לחייו, מגיע לאי לסבוס העמוס בפליטים. שם הוא משתלב כמורה לתיאטרון, בביה"ס לפליטים שהוקם על ידי קבוצת צעירים ישראלים. הילדים נותנים מזור לנפשו המצולקת והוא הופך להיות מקור לתקווה וביטחון עבורם, הם יוצרים יחד מופע תיאטרון המתאר את חווית הפליטות. אבל דווקא כשאימאן מרגיש שמצא מפלט אמיתי, המצב באי מקצין ומגיע לשיא כשפשיסטים שורפים את ביה"ס עד עפר.

אימאן צריך להחליט אם הוא נכנע ללחצים החיצוניים והפנימיים שמאיימים עליו, או שהוא מוצא את הכוחות להמשיך ולהעניק לילדים את המעטפת שהם כה זקוקים לה עכשיו.

נערה מ"בית טוב" מתחילה לצאת עם בחור מעט מבוגר ממנה. תוך זמן קצר היא מתחילה להישמט מכל המסגרות והקשרים שהיו לה ונבלעת לעולם סגור שבו יש רק שני אנשים וכלבים גדולים הקשורים מחוץ לדלת הכניסה. מבלי לחטוף מכה אחת מבן זוגה היא מתחילה לפחד שאם תעזוב יקרה לה הנורא מכל. "אני יצאתי בשש" מגולל את סיפורה האישי של ליבי, במאית הסרט, בתוך טיימליין בן שמונה שלבים שנוסח אחרי מחקר של מאות מקרי רצח של נשים ע"י בני זוגן. הסרט מורכב מראיונות עם האנשים שהיו הקרובים ביותר להתרחשויות ודרכם משתקפת המציאות כפי שהסביבה עדה לה, לצד קשרים דומים.

26 שנה אחרי שמסעדת אורנה ואלה נפתחה ברחוב שינקין והפכה למוסד קולינרי תל אביבי מצליח, מחליטות אורנה אגמון ואלה שיין לסגור את מפעל חייהן המשותף.
בשבוע האחרון לפעילות המקום מתלווה אליהן הבמאי תומר הימן, שעבד בשנים הראשונות של המסעדה. הדינמיקה האינטנסיבית המלווה את הימים האחרונים והפרידה מקהל הלקוחות, המתכונים והעובדים, מייצרת שיחות אינטימיות וחד-פעמיות. מערכת היחסים המורכבת בין שתי הנשים נחשפת במנעד רגשות עזים של אהבה, תלות רגשית, רצונות אחרים ופחדים. הסרט מעז לשאול שאלות על מימוש עצמי, מחיר החופש וגעגוע לתקופה שלא תחזור.

אפרת טילמה נאלצה לברוח מהארץ כנערה בשנות ה-60, לאחר ששוטר איים להרוג אותה אם יראה אותה שוב הולכת בבגדי נשים בתל-אביב. כיום, בגיל 75, היא פעילה להט״בקית בולטת והמתנדבת הטרנסית הראשונה במשטרת ישראל. בעוד המדינה מיתדרדרת למשבר חברתי ופוליטי חסר תקדים, אפרת מתמודדת עם הטראומות שעיצבו את חייה ויוצאת שוב להיאבק על חירותה.

פורטרט ביוגרפי ופסיכולוגי של ד"ר אדווין קצן-אלנבוגן, אדם בעל יכולות יוצאות דופן, אך מעט מאוד מצפון: רופא מבריק ומחלוצי המחקר הפסיכיאטרי, מרגל מסתורי, נוכל חמקמק ומהפנט ידוע לשמצה שהפך ליהודי היחיד בהיסטוריה שהורשע בפשעי מלחמה נאציים.
הסרט מגולל את מסלול חייו מעיירה קטנה בגליציה דרך קריירה מזהירה כחוקר ופסיכיאטר פורץ דרך בארה"ב, עלילותיו כמאהב, מהפנט ומרגל בין שתי מלחמות העולם ועד למעשיו במחנה הריכוז בוכנוואלד והנסיבות שהובילו אותו להרשעה בפשעי מלחמה נאצים.
סיפורו של קצן-אלנבוגן הוא משל לאופן בו אנשים מסתגלים לאפלה מוסרית ולדרך שהם מוצאים כדי לפרוח וללבלב בתקופות החשוכות ביותר.

בגיל 30, אלה מקבלת מזוודה מסתורית עם קלטות ביתיות משנות ה-90, שנשמרו בסוד עד היום, מתוך חייה של אמה, הזמרת דפנה ארמוני.
זה קורה בזמן שאלה מסייעת לאמה לארוז ולעבור דירה – עוד מעבר מתוך שרשרת מעברים שנכפו עליה בשל מציאות כלכלית מורכבת.
באמצעות קלטות הווידאו מהעבר, אלה מגלה שמאחורי הדמות האייקונית של אמה מסתתר סיפור אישי וכואב. לראשונה, היא גם נחשפת לזהותו של אביה – דמות מסתורית שסביבה ריחפו שמועות לאורך כל חייה.
דיוקן משפחתי על שתי נשים שמתמזגות לאחת: האם שהייתה אגדה, והבת, יוצרת הסרט.
הסרט כולל קטעי ארכיון נדירים, שירים, קלטות ביתיות ושיחות מוקלטות.

"את יודעת מה יפה בסרט הזה? בדרך כלל בסרטים על נרקומנים זה או משתפר או נגמר, נכון? הסרט מתחיל ואנשים יחשבו: 'מה יהיה איתה? היא תחיה? היא תמות? היא תצא מזה?' אבל לא יקרה כלום, גם כשהסרט ייגמר אני אהיה באותו מקום ואעשה את אותו דבר".

פרח, דרת רחוב, ואנה, צלמת, יוצאות למסע מטלטל בחצר האחורית האפלה של תל אביב. המסע שלהן מערער את הנורמות החברתיות ואת התפיסות המוסריות, ומעלה שאלות נוקבות על החיים ועל הטבע האנושי.

לאחר עשור של שתיקה, הבמאית חוזרת לביתה החרדי וחושפת ארכיון משפחתי המטשטש את הגבול בין מציאות לדמיון. התגלית מאתגרת את חייה ופורשת סיפור מורכב של גילוי עצמי והגדרה מחודשת של קשר משפחתי, דרך חקירה קולנועית מרתקת של עבר חבוי, נרטיבים אישיים וסודות שהושתקו.

Game changer – סדרה שמביאה סיפורים של אנשים מקצוות שונים של החברה הישראלית, שבשבילם משחקי וידאו לא היו רק דרך לברוח מהמציאות, אלא גם דרך להתמודד עם המציאות. זו סדרה על אנשים ועל החוויות הרגשיות שלהם. המשחקים בסדרה מתפקדים כמסגרת לסיפורים אישיים על התמודדות עם קשיים ואתגרים. פרט להיותם גיימרים, גיבורים רבים בסדרה באים מקהילות שחשות לעתים זרות בחברה הישראלית (עולים, להט"בים, בני מיעוטים, בעלי מוגבלויות ועוד).

Game Changer עוסקת בנושא שרלוונטי לכולנו: האופן שבו יצירה מסוימת יכולה לתת כוח או השראה להתמודד עם החיים. דווקא היום, חשוב להראות את החוויה האוניברסלית של התמודדות עם קשיים והיכולת האנושית להתמודד.

כולם מכירים את שמו של מאיר לנסקי, הגנגסטר היהודי שהטיל אימה בתקופת היובש בארה"ב, אך רק מעטים מכירים את תרומתו הגדולה למפעל הציוני ולהקמת מדינת ישראל. עלילותיו של הגנגסטר לנסקי שברח לארץ הקודש וקשריו המורכבים עם המפעל הציוני נחשפים לראשונה בסדרה דוקומנטרית בת שלושה פרקים.

זהו מסע היסטורי מטלטל אל סודותיו האפלים של סינדיקט הפשע המאורגן היהודי בארה"ב וסוד הקשר בין מאיר לנסקי וחבריו הגנגסטרים היהודים בגיוס כספים ורכישת נשק עבור מדינת ישראל ותרומתם למפעל הציוני. מסע דוקומנטרי בן מאה שנה על מוסר יהודי, ציונות וערכים, ודמותו של גיבור יהודי חזק בימים בהם יהודי הפכה למילת גנאי.

דוקו-דרמה בכיכובה של לאורה ריבלין ובשילוב אנימציה, מספרת את סיפורה הלא ידוע של עדה סרני: הגברת בשמלה השחורה. מי היא הייתה? ואיך לא שמענו עליה? עדה הייתה האישה הראשונה שפיקדה על המוסד לעלייה ב׳ באיטליה. ארגון ביון חשאי שלימים יהפוך למוסד. בזכות כישוריה, אומץ ליבה ונחישותה, הועלו ארצה אלפי שורדי שואה באוניות העפלה חשאיות. עדה נשכחה והודרה מדפי ההיסטוריה, הסרט מחזיר אותה למרכז העשייה ההיסטורית, המקום הראוי לה.

נחיל דבורים שמצא סבא ישי בשנת 1959 החל את מסורת הדבוראות של משפחת אופיר. כאשר הוא מתאשפז, מתחילה אדוה, נכדתו, לתעד את העיסוק המשפחתי.
למעלה מעשור היא מתבוננת ותוהה על הקשר העמוק של המשפחה לדבורים, לטבע וזה לזה. דרך עונות השנה היא חווה איתם את אי הוודאות, הציפייה, ההזדקנות, המוות וההתחדשות.

זהו שיר אהבה אינטימי לאדמה, לחקלאות ולטבע הארץ ישראלי המועברים דרך סיפורה של משפחת דבוראים אחת.

תחת הממשלה הימנית בתולדות ישראל, מנגנון הצנזור של שי גליק משגשג. בעוד הבמאי עוקב אחר מהלכיו, הוא חושש שצילומיו יתגלו כרגעיה האחרונים של מולדתו כפי שהכיר אותה, כמו הבהוב אור אחרון מכוכב שכבר כבה.

הוויזה של נוט, עובד תאילנדי במשתלה בדרום הארץ, עומדת לפקוע. בחמש השנים האחרונות המקום הזה הפך עבורו לבית, וכעת הוא נאלץ לבחור אם להישאר בישראל בניגוד לחוק או לחזור למולדתו.

תמונת הילדות האידילית של טליה מתערערת כשנחשפת זהותו האמיתית של סבה המאמץ. צילומי הווידאו הביתיים שצילם מסתירים ומגלים סוד משפחתי שישב בלב המשפחה שלושים שנה. דרך המצלמה היא מתמודדת עם האמת, מרכיבה מחדש את סיפורה ושואלת שאלות על אהבה, שליטה, נורמות והאם האמת תמיד עדיפה.

בשבעה באוקטובר שהתה יעל קידר (43), בעלת מוגבלות שכלית, בביתה בקיבוץ בארי, בו גרה עם אמה, עפרה (70) האפוטרופוסית היחידה שלה. בזמן שעפרה יצאה להליכה ממנה לא שבה, התחבאה יעל בממ"ד במשך שעות לבדה ושרדה את הטבח. כעת נאלצת יעל להתמודד עם החיים העצמאים שנכפו עליה, ועם חוסר הוודאות בנוגע לאמה שנחטפה.

מכתב קולנועי של היוצר, תום שובל, לדויד קוניו, שנחטף ב-7 באוקטובר לעזה מקיבוץ ניר־עוז וטרם שב.

דויד ואחיו התאום איתן שיחקו בתפקידים הראשיים בסרט הביכורים זוכה הפרסים של שובל, "הנוער". הסרט הציג את הקשר החזק והבלתי אמצעי בין שני אחים, ובמרכזו אף עמדה חטיפה. שובל חוזר לסרט ההוא, אל חומרי הגלם שלו, אל התיעוד מאחורי הקלעים שלא נערך, לאודישנים ולטסטים. הוא מרכיב אותם מחדש ליצירה דוקומנטרית ייחודית שהיא מכתב אישי אבל גם תמונה קרועה, רבת רבדים וכואבת, של המציאות החדשה בקיבוץ החרב בצל מלחמה, ועל חבריו, שרבים מהם נרצחו או נחטפו.

זהו מסע ויזואלי צורב על מה שהיה ולא יהיה, על אחים תאומים שהמציאות הפרידה ביניהם באכזריות ועל הקשר הבלתי נתפס שבין המציאות לקולנוע, בין החיים לזיכרון.

זושיה (12) ואחותה קלרה (5), מתגוררות עם אמם וסבה פאוול בכפר פולני. סבא פאוול מעריץ את נכדתו הקטנה קלרה, אבל מערכת היחסים שלו עם זושיה מורכבת יותר. היא זו שמטילה ספק במעשיו. נראה כי מתחת למסווה של סבא אוהב, מסתתר גבר גזעני אכזרי.

ביום שישי הטוב, פאוול מוביל את כל הכפר להשתתף בטקס אכזרי של הכאת ושריפת הבובה של יהודה איש קריות. האירוע מסתיים בטרגדיה שמזעזעת את כל הכפר.

במושבה הקטנה וההיסטורית מזכרת בתיה, חיים רון גלייזר (תובל שפיר) וטל דרייפוס (לאה לב), שני מתבגרים מרדנים וסרקסטיים, אשר חולמים לברוח מהשגרה החונקת והמשעממת באמצעות להקת הרוק שלהם "קיל דה היפסטר" – איתה הם מתכוונים לשנות את העולם. כשחברם הבוגדני ללהקה, תומר ויינשטיין, נוטש אותם באופן מפתיע, השניים יוצאים למסע בלתי צפוי שמעמיד את החברות האינטנסיבית שלהם בסכנה.

"ילד זין" הוא סיפור התבגרות קומי, ציני ונוגע ללב, שמשלב בין ההומור השחור של ההתבגרות הישראלית לבין ניחוח של קולנוע אינדי אמריקאי.

ישנו רגע מסוים שמתקיים לפני שנרדמים, רגע שבין ערות לשינה, מן ממד נוסף המתקיים ביניהם, הוא יכול להרגיש כמו נפילה מהירה אל בור ללא תחתית או כמו שקיעה עדינה אל תוך מצע רך, זהו הרגע בו הסרט נפתח, בחלק שלפני החלום עצמו, בו נפגש לראשונה עם החולמת, שעזבה את עולם הערות כשנרדמה וכעת היא והחלום תלויים זה בזו.

אביעד מחליט לצום לראשונה צום מלא ביום כיפור, כדי להוכיח את בגרותו. אבל תקרית לילית מפתיעה במהלך הצום מערערת את עולמו הפנימי ומאיימת על זהותו.

טוראי הרצל בן ה-17 נהרג בקרב על גבי ספינת דבור ב-7 באוקטובר 1973.

באותו לילה סיירו שתי ספינות דבור במפרץ סואץ. הן נשלחו לתקוף כלי שייט בחוף המצרי. לא נאמר ללוחמים כי פרצה מלחמה. בעקבות פרשנות המפקד לפקודת המשימה, נכנסו הספינות למעגן מצרי רדוד ומבוצר היטב. בכאוס הקרב המדמם ובאש תופת נתקעו הדבורים על החוף כפסע מאבדון.

מסיפורי המורשת נעלם הגיבור האמיתי. כעת, משפחתו של הרצל מבקשת להכיר בגבורתו לצד מקבלי הצל"ש האחרים. כמות הנפגעים בנפש ונזקי הקרב מתגלים יחד עם חשיפת התחקירים שנגנזו במשך חמישים שנים.

במותו, הותיר פרנץ קפקא מאגר עשיר של כתבי יד שלעולם לא ראו אור, ואיתם הנחיות לחברו הטוב ביותר מקס ברוד לשרוף את כולם. אך ברוד לא עשה זאת, ובחסות הפרתו העולם זכה באחד מהסופרים הגדולים ביותר של המאה ה-20.

מעשה הבגידה האלטרואיסטי מוליד את הקללה הרב דורית שתלווה את סיפורינו לכל אורכו, סיפור בן 100 שנים הנע מהרחובות המפותלים של פראג ועד רחוב שפינוזה בתל אביב. שם, מזכירתו האגדית של ברוד הולכת לעולמה בגיל 102 ומותירה בביתה כתבי יד שיוביל למשפט שנראה שנכתב ע"י קפקא עצמו.

היוצר מני פיליפ היה בטוח כי האלימות שחווה כילד במערכת החינוך החרדית חלפה לה מהעולם, אלא שפוסט ויראלי ומאות עדויות שהגיעו בעקבותיו העידו על ההיפך.

“החיידר” מביא את סיפוריהם של תלמידים בעבר ובהווה ומגלה כיצד השפיעה האלימות הפיזית והנפשית שחוו בכיתות ובחדרים על חדרי נפשם. זהו מסע אישי אמיץ אשר חושף לראשונה את הפגיעה השיטתית בילדים ואת השלכותיה על החברה החרדית ועל החברה הישראלית כולה.

חייו ויצירתו של זיגמונד פרויד מסופרים בארבע מערכות, דרך מכתבים אישיים של פרויד, בשילוב אנימציות, דרך שחזור חדר העבודה האגדתי שלו, דרך חלומות לא ידועים וארכיונים נדירים של סרטים ביתיים שלא נחשפו עד כה, ודרך פסיכואנליטיקאים מובילים בעולם ייקחו אותנו למסע אינטימי ומעורר מחשבה על החלומות, היהדות, המיניות, החרדות והחרטות של הפסיכואנליטיקאי הווינאי.

יננש (40) עורכת בביתה את טקס ה"בונה" (קפה), מנהג אתיופי קהילתי והיא עושה אותו לבד. ברגע שיוסף (12) בנה, מתכוון לצאת החוצה, היא מתחילה בסדר הפעולות הקבוע בכדי למנוע ממנו לצאת, ולא לשתות את הקפה לבדה.

הקשר המרתק בין יצורים שלא דוברים את אותה שפה ובכל זאת מצליחים לדבר ולאהוב מעבר למלים. בין בעלי החיים – דיירי חוות החופש לבין האנשים שמטפלים בהם.

בכל פרק יש סיפור על ההתנדבות בחווה ועל מערכות יחסים יוצאות דופן, המכילות רגעים קומיים וטרגיים, התמודדות מול כאבי גוף ונפש לצד שמחה, הומור, אופטימיות ואהבה. דרכם ניתן לראות את אישיותם ואת נפשם של בעלי החיים ניצולי תעשיית המזון, שהיא במהותה עשויה מאותם חומרים מהם עשויה נפשנו.

אלון שמריז בן ה־26 נחטף לעזה ב־7 באוקטובר מביתו בקיבוץ כפר עזה.

אחיו, יונתן ועידו, שפונו יחד עם קהילת הקיבוץ לבית מלון בשפיים, יצאו למסע רצוף מאבקים במטרה להשיב את אחיהם הקטן הביתה. המשפחה נאבקה בכל החזיתות, בארץ ובחו"ל, בניסיון למנוע את הטרגדיה שפקדה רבים מחבריהם לקיבוץ.

הסרט מלווה את יונתן, עידו והמשפחה באינטימיות נדירה, במסע חובק מדינה ועולם, עמוס הפגנות זועמות, פגישות טעונות, תסכול, כאב ופחד, לצד רגעי חסד של אופטימיות והומור.

בשנות ה-70 היה בבר וקנין מהראשונים לבצע שירי לד זפלין ובלאק סבאת׳ בבמות ישראל. הלהט להתפתח ולפרוץ עם שיריו המקוריים אומנם בער בו, אבל תאונה שגבתה את חיי אשתו הותירה אותו לגדל לבדו את ילדיו.

היום בבר בן 70, נוהג במונית לפרנסתו, ויוצא להקים מחדש את ׳בראשית׳, להקתו המיתולוגית מנעוריו.

התצפיתניות הן גורם משמעותי בניהול אירוע הפח"ע ובסיכולו אך לעיתים הן שקופות, הן מתמודדות עם אירועים מבלי לקבל תמיכה נפשית.

הסרט, שהחל צילומיו לפני השבעה באוקטובר, עוסק בשש תצפיתניות וביניהן במאית הסרט, שרק לאחר השירות הצבאי התגלתה הפוסט–טראומה והמשא שהן נושאות איתן יום-יום, שנים אחרי השחרור ללא עזרה וטיפול ראוי לעיבוד המראות.

בעזרת סיפורן של התצפיתניות, במאית הסרט סוגרת מעגל בעצמה.

כל בוקר יוצאים לדב יצורים מפלצתיים מהראש, הוא דוחף אותם לצל השחור מתחת למיטה שלו ומקפיד לדאוג שלא יוכלו לצאת מהחדר.

אחרי שיצור זעיר אחד מצליח להתגנב החוצה, דב יזדעזע לפגוש את מה שניסה להסתיר בצללים.

תחנת דלק בשומקום. רונית, ביום הולדתה ה-34, מוצאת את עצמה מבלה את הלילה עם זר צעיר ממנה.

שרה בת העשר מואשמת על-ידי המנהלת בגניבה בבית הספר. בעקבות עימות עם שרה, המנהלת מתקשרת לאביה, מוליגה, ומודיעה לו על השעייתה. כששרה מגיעה הביתה, מולוגיטה נכנס לחדרה ומגלה מאגר גדול של ממתקים החבוי בארון שלה – הדבר מעורר את כעסו ותסכולו.

שלמה אלמן טרי, מתקשה לקבל את מות אשתו. נחוש בדעתו הוא מחליט לטוס עם בובה בדמותה בכדי לחוות את החופשה הרומנטית שתכננו. כשבנו ירון מגלה על הבובה הוא זורק אותה לפח הזבל.  שלמה חוזר הביתה ומגלה כי היא איננה. הוא מתעמת עם ירון, אך הבובה כבר מזמן נלקחה למזבלה. שלמה וירון יוצאים יחדיו למסע של אב ובן להר הזבל בכדי למצוא את הבובה תוך שהם מתעמתים עם הקשיים בקבלת האובדן המשותף.

חמש שנים של תיעוד בלעדי ואינטימי של העיר, תושביה והמועצה הכי סוערת בארץ ששוכנת למרגלות האגם הקדוש – הכנרת, הביאו ליצירת סדרת דוקו קצבית ומותחת על עיר אשר מזמן חצתה את הקו האדום

חבורה של צעירים אתיופים בשכונה באשדוד, יוצאת למלחמה בשוטרים המקומיים שמשליטים טרור בשכונה. הם חוטפים שוטר שגרם במכוון למות אחד מחבריהם במטרה לשנות את חוקי המשחק מול הממסד. את החבורה מנהיגים שני צעירים, אינדל וסלאם שמחליטים ללכת על כל הקופה על מנת שקולם יישמע.

מה שהתחיל כנקמה אישית הופך להזדמנות אמיתית לשינוי חברתי.

כשזוג חרדים ירושלמיים צעירים מקבלים במעטפה לא מסומנת תצלומים של הבעל מנשק גבר אחר, מתברר לבתי כי לייזר נסחט על ידי כנופיה מקומית המטילה אימה על הקהילה. ההתמודדות, המאיימת על מצבם הכלכלי ועל מעמדם בקהילה, מעמידה במבחן את אמונתם ואת אהבתם.

סרט המורכב כולו מחומרים שצולמו והוקלטו בזמן אמת במסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים, שנגדעה כשמחבלי חמאס ביצעו טבח המוני בחוגגים, וחטפו כמה מהם לעזה.

דקה אחר דקה נפרשת לפנינו האימה.

שחר (17), גרה באחת השכונות הקשות של העיר בת-ים. הוריה גרושים ואביה מאושפז במוסד לחולי נפש. שחר, לומדת ב"בית גילה", מסגרת אליה מגיעות נערות במצבי סיכון.

פרי (19) מורה חיילת חדשה מגיעה להדריך במקום. היא מדריכה לא קונבנציונאלית, בין השתיים נוצרת חברות נפש שבמהרה הופכת להתאהבות שלוקחת את שתיהן אל הקצה.

סרט תיעודי בהובלת סמנכ"לית מטא לשעבר שריל סנדברג, שחושף את הפשעים המיניים שביצעו מחבלי החמאס בנשים ובנערות ישראליות במתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר ובשבי.

אסי, שחקן כושל, חוזר ממילואים בזמן מלחמה, לעיירה הדרומית בה הוא גר עם משפחתו. הוא חולם להיות שחקן מצליח, אך בימים הוא מורה לדרמה בתיכון ובערבים מופיע באולם התרבות המקומי במופע קברט נאיבי. אירוע בלתי צפוי הופך אותו למפורסם בן לילה, אך לא מהסיבות עליהן חלם.

המציאות תאלץ אותו לבחור – האם להתכופף ולוותר על החלום, או להמר עליו בכל הכוח.

תמרה ואדם, זוג צעיר ופרוע, עומדים להפוך להורים והחיים שלהם בבלגן. רגע לפני שהם מפונים מדירתם בתל אביב, מחליטה תמרה לחפש את ביתם החדש בעיר הולדתו המנומנמת של אדם; חיפה. במהלך יום בלתי נשכח של חיפושי דירה להשכיר הם זוכים להצצה חטופה אך אינטימית לחיים של אחרים, והמסע למציאת בית הופך למסע אל נבכי אהבתם הסוערת.

אווה, תופרת יפיפיה, מגיעה עם בתה לשכונת פועלים בשנת 54'. מנהיג השכונה הוא שלום גוטליב, מנהיג פרטיזנים אמיץ בעבר המשמש כיום כמנהל הייצור של חבריו במפעל הסודה. שלום מתאהב באווה, שמציעה לו את הסיכוי לאושר, ולחיים מלאי יופי וצחוק ואור, אליהם הוא משתוקק כל-כך. אך אז מטלטלת את השכונה שמועה על עברה של אווה כקאפו, והבחירה של שלום באווה פירושם כעת לא רק בגידה במשפחתו, אלא גם בחבריו לפרטיזנים, ובחובתו להם לברר את סודה.

ירושלים (ירוס) היא מבקשת מקלט אריתראית הגדלה בדרום תל אביב. ביום-יום היא דואגת לאחיה הצעיר, דילט, בזמן שאימם עובדת שעות ארוכות. עולמם של האחים מתערער כאשר מגיע הרגע בו ירושלים מבקשת לדאוג לעצמה.

נטשה (15) עולה חדשה בוכרית מאוזבקיסטן, עובדת במכירת בלוני הליום עם עוד בני נוער יוצאי חבר העמים. שם היא מכירה את ארתור (21) עולה חדש מרוסיה והם קובעים לצאת לדייט. הוא אוסף אותה מביתה בערב והם מגיעים לחניון נטוש על הים. ברכב ארתור משכנע את נטשה לשכב איתו למרות הסתייגותה. נטשה מבולבלת ומלאת אשמה, ולא בטוחה אם היא נאנסה או לא. היא חוזרת הביתה לבית מלא אורחים. כשאמא שמה לב שמשהו לא כשורה נטשה מסרבת לדבר על מה שקרה.

הניה רוחצת את הילד האוטיסט שלה בסיומו של עוד יום מתסכל. הרגשה אינטואיטיבית גורמת לה לנקוט צעד יוצא דופן, בתקווה ליצור אתו קשר עין.

חזי ושמואל נוסעים במונית. בין הנופים המתחלפים, בין הכביש העירוני למהיר, שיחות שלא נענו מאת רז בנו של חזי, נשמעות בהדהוד ומכווינות את הרכב. הנסיעה של השניים המתחילה כרגועה ושקטה. מתגלה, כאשר הזמן עובר בכבישים, מלאה בכאב וקושי.

יונתן בן ה-16, מוזיקאי חולמני וחסר בטחון, מגיע לביתה של ליה, בתקווה שהפעם הוא ימצא את האומץ לספר לה שהוא אוהב אותה. לצערו הרב, היא בכלל לא שם. במקום, הוא מוצא את עצמו תקוע עם אחותה הגדולה, שנמצאת באמצע טריפ פסיכדלי, חסרת שליטה, ושבורת לב. חסר אונים ולא יודע איך לעזור לה, הוא פונה לדבר היחיד שהוא בוטח בו – הגיטרה.

אלמה בונה לעצמה משפחה מושלמת על גבי משפחתה המפורקת. היא מזמינה את בן זוגה החדש, המבוגר ממנה בשני עשורים, לארוחת שבת אצל אמא שלה. כשהיא מגיעה לבית אמה היא מגלה שאבא שלה בילה שם את הלילה והוא מאיים להרוס הכל.

דניאל מתכונן לבכורת הסרט שלו בפסטיבל סרטים יוקרתי בניו יורק. לצערו, משתתף בתחרות גם האקס של חברה שלו, במאי מעוטר יותר.

אם לחמישה, יוצאת להגשים חלום. היא ומשפחתה מקימים חווה חדשה. הם עוברים לגור במשאית מאולתרת בלב נוף בראשיתי אך עוין בדרום הר חברון. היא מתמודדת עם בדידות, תנאי שטח קשים, סכנה ביטחונית וגידול ילדים ללא חברה סביבם. מול הערך של מסירות לאידיאל והאהבה לארץ, עולה גם הסכנה לאבד את ה'אני' הפרטי והנשי.

בשנת 2624, כל החיים על פני כדור הארץ נכחדו. ווקר (אנדרואיד), יוצא למסע רגלי על מנת להבטיח את תחיית האנושות על פלנטה חדשה בשם אד-דומוס. רובוט-רחפן בשם פולריס מנחה את ווקר דרך יער אל "רפליקטור-אלפא", היכן שצריך להתקין את דגימת ה-D.N.A האנושי האחרונה ששרדה. במהלך המסע, פולאריס מנסה לשכנע את וואקר ככל יכולתו שתחיית האנושות היא רעיון מחריד, כזה עם השלכות בלתי הפיכות שישנו לנצח את גורלו של אד-דומוס.

פסטיבל מוזיקה של צעירים החוגגים ערכי שלום, חופש ואהבה בטבע הופך לזירת טרור אכזרית וחסרת רחמים, שמותירה אחריה הרוגים, חטופים וניצולים מצולקים.

השורדים משחזרים את האירוע כל אחד מנקודת מבטו, ויחד הם עדות נצחית של תום, נעורים ויופי, שנגדעו באחת.

אמיר ואליהו, נערים מתבגרים המתגוררים בפאתי ירושלים, מנסים לשרוד בעולם ללא מבוגרים מתפקדים. הצטלבות בין השניים, ערב חג הפסח, תוביל אותם למסע לא צפוי.

גלי מפנת מוקשים באתר פינוי אזרחי בדרום הארץ, אישה בין גברים. אנשי הצוות, טיפוסים שונים שבורחים מעולמם, מתגוררים יחד באזור לתקופה ארוכה ונהיים משפחה זה לזה. כך גם גלי, שעושה את כל המאמצים להשתלב ולהיות אחת מהם.

תמר (14), נערה חרדית מקהילה אדוקה, נלקחת לבית החולים בידי אביה האוהב, שחושד כי קיימה יחסי מין עם בחור. בבדיקה הרפואית נבחנים יחסיה עם אביה ובתוליה.

נעמי משכפלת מפתח לבן זוגה מבלי לשאול את השותפה הבלתי נסבלת שלה. ברגע שהאמת מתגלה פורצת בין השתיים מלחמת התשה. הן לא בוחלות באמצעים ומוכנות להחריב הכל רק כדי לזכות בדירה.

צלצול טלפון מעיר אותי לפנות בוקר ושולח אותי להציל את אחי הבכור. שוב. אחרי הסתבכות נוספת, אני מבינה שלא אוכל להתעלם עוד מהבעיות שמלוות אותו, ושמאיימות להשתלט גם על חיי. אני משתמשת במצלמה כדי לקבל תשובות מהמשפחה שלי, וחומה של שתיקה נמסה. מבעד לסדרת האירועים – אחדים משעשעים, אחרים דרמטיים ומטלטלים – אני מבינה לראשונה כיצד יחסי הסבוכים עם בני משפחתי, ובעיקר עם אמי, עוצבו בדמותו של ביטוי יחיד שלא נאמר בביתנו – אוטיזם.

"ציפורים משונות" הוא סרט אינטימי שחושף סיפור בלתי מדובר על הורות מיוחדת ועל הילדים שגדלים בצִלה.

עדה כרמי־מלמד היא אחת האדריכליות הפוריות בדורה בארץ ומחוצה לה. מבעד לעדשת המצלמה של בתה הקולנוענית, יעל מלמד, מתגלה גיבורה יוצאת דופן ונחבאת אל הכלים שסיפור חייה שזור בסיפורה של המדינה הסוערת והאהובה שלה.

עם נקודת מבט מעוררת מחשבה על מושגים כמו "מקום", "בית" ו"מדינה", ועל רקע המאבקים לשמירה על הדמוקרטיה השברירית בישראל, כרמי־מלמד מספקת הצצה נדירה לעולמה הפנימי ומזמינה את הצופים להרהר בשאיפות האישיות שלהם כלפי החברה בארץ והכיוון שאליו שועטת הציבוריוּת הישראלית. כמי שפועלת במשך עשורים לשיפור המרחב הציבורי בעודו מידרדר והופך טעון יותר, כרמי־מלמד מביטה נכוחה על האופן שבו דווקא השאיפה לקִדמה ושינוי תמידי עשויה לגרום לנו לשכוח מאיפה באנו.

צבי אל־פלג, סבה של הבמאית דנאל אל־פלג, שימש מושל בתקופה שבה אזרחי ישראל הערבים היו נתונים לשלטון צבאי. כשהייתה חיילת היא חקרה אותו על כך בראיון שנועד להתפרסם בעיתון הצבאי "במחנה" – אך פרסומו נפסל בהוראת הצנזורה. במסגרת הניסיונות להבין את סיבת הגניזה, הבמאית נחשפת למכניזם של 18 שנות משטר צבאי. בדרך מתגלים גם סודות משפחתיים המערבבים בין האישי ללאומי ומעוררים שאלות מוסריות על שליטה ואהבה. כנכדה לסב מדור מקימי המדינה, הבמאית מתעקשת לחשוף עוולות שנעשו בשמה ולמענה.

"חיפשתי טאבו", כך מעיד הבמאי פורץ הדרך עמוס גוטמן בראיון המצולם האחרון שלו, שהתקיים בביתו ב-1993. ברקע: צוות צילום ואמו הסועדת אותו בימיו האחרונים, רגע לפני מותו ממחלת האיידס בגיל 38. בקריירה הקצרה שלו הספיק גוטמן ליצור ארבעה סרטים באורך מלא ולקצור שבחים מקרב מבקרים בארץ וברחבי העולם. היצירה הקולנועית של גוטמן ניסחה עמדה חתרנית, אנטי־הירואית ואנטי־קונפורמיסטית, הקוראת תיגר על ישראל המאצ'ואיסטית, השמרנית והמיליטריסטית.

הסרט התיעודי "טאבו: עמוס גוטמן" מציג לראשונה קטעי ארכיון נדירים, קטעים מסרטיו שטרם נראו וראיונות שטרם נשמעו, ודרכם מספר את סיפורו של האיש ומספק הזדמנות להעריך מחדש את ההחלטות הנועזות שקיבל – על סט הצילומים ומחוצה לו.

סיפורו של ה"דון קישוט" של הקולנוע הישראלי, ימין מסיקה – במאי, פעיל חברתי ויזם תרבותי שאחראי לאחד הפרקים המסעירים בתולדות התרבות הישראלית. מסיקה מילא תפקיד חלוצי בקידום התרבות המזרחית מהשוליים אל לב המיינסטרים. בשנות ה-90, לאחר שנסיונותיו להשתלב בתעשיית הקולנוע נדחו שוב ושוב, הוא החל ליצור באופן מחתרתי קליפים וסרטים דלי תקציב בכיכובם של זמרים מזרחיים – אבי ביטר, תמיר גל, משה כהן, שרית חדד, זהבה בן ועוד. הסרטים נדחו על ידי הממסד וזכו לבוז וללעג, אך גם להצלחה רבה בקרב הקהל, שבמשך עשורים הודר מהמסך הקולקטיבי וצרך את הסרטים בדרכים מחתרתיות, בבאסטות ובכבלים הפיראטיים.

זהו סיפור מלחמה של איש אחד בממסד. מלחמה שבסופה מהפכה.

את יום מותו של יעקב ישראל דה־האן מציינים מדי שנה בקהילת נטורי קרתא בירושלים, וגם בקהילה הלהט"בית באמסטרדם. עבור שתי הקהילות, דה־האן הוא חלוץ פורץ דרך. הוא פִרסם את הרומן הלהט"בי הראשון בהולנד בראשית המאה ה-20 – ואז חזר בתשובה ועלה לישראל כציוני. לבסוף חבר לעדה החרדית והוביל את מלחמתה נגד התנועה הציונית. פעילותו הפוליטית וכתיבתו החריפה בעיתוני העולם הפכו אותו לאיום בעיני ראשי הציונות, עד שנרצח בירושלים ב-1924. המתנקשים מעולם לא נתפסו. קטעי הקלטה שנשמעים בסרט לראשונה שופכים אור חדש על תעלומת ההתנקשות הפוליטית הראשונה בתולדות הציונות ועל דמותו החד פעמית של דה־האן.

עיבוד לסיפור "הברווזון המכוער" המורכב מחומרי ארכיון אישיים ומשפחתיים של הבמאי החל מלידתו ועד גיל 30.

על רקע חילופי שלטון היסטוריים בחיפה, יחסי השכנות בין תושבי העיר לחזירי הבר שחיים בסביבותיה הופכים צפופים מתמיד. בעיר המנומנמת בימי שגרה מתפתח לפתע מאבק יצרי על גורלם של האורחים החדשים.
דרך כמה נקודות מבט, במשך חמש שנים ובין שתי מערכות בחירות, הסרט מתעד את הפרשה החיפאית-מקומית הזאת, שמקפלת בתוכה תפיסות עולם, פחדים, נוסטלגיה, ושאלות על היחסים בין הטבע לטבע האדם.

סרט ביוגרפי מוסיקלי, המביא לראשונה למסך את סיפור חייו של המשורר נתן יונתן, אחד המשוררים והפזמונאים האהובים בישראל.

יונתן כתב שירים שהפכו לקלסיקה ישראלית – בהם: חופים, האיש ההוא, הרדופים, נאסף תשרי ושיר אהבה ישן (אניטה וחואן) – כולם הולחנו בידי מיטב המלחינים ובוצעו בפי מיטב המבצעים העבריים. אך למרות זאת, לא תמיד זכה להכרה כמשורר חשוב.

דיוקן מרגש של "האיש ההוא", שחייו הפכו לפס הקול של חיינו ולסיפורה של ארץ ישראל.

כשהיה אדריכל צעיר הוא תכנן בניינים לאורכה ולרוחבה של ישראל. כיום הוא לא זוכר מכך דבר, ובכל זאת מרגיש צורך להמשיך וליצור. בגיל 95 הוא כבר לא מסוגל לשרטט, אז בכל בוקר הוא מגיע למשרד כדי לצבוע חוברות ילדים עם עפרונות צבעוניים. ברוך משולם, יחד עם רעייתו גילה, הקימו בשנות השישים משרד אדריכלים, ובנו מאות מבנים. עם הידרדרות הדמנציה של ברוך, נכדם מתחיל לתעד את הקריסה הבלתי נמנעת של סבו וסבתו, של מפעל חייהם, של ביתם ושל הזוגיות היפה שטיפחו במשך 65 שנים.

סימה שמעוני חלתה בשיתוק ילדים (פוליו) בגיל שנה. בגיל 69, בצל המגיפה הנוכחית, היא יוצאת לספר את סיפורם של ילדי המגיפה ההיא, ילדי הפוליו, שקובצו למוסד אלי״ן ששכן על גבעה מבודדת במנזר סן-סימון בירושלים. יחד עם פיני נויבירט, חבר מימי אלי״ן, הם יוצאים למסע ברחבי הארץ. חמושה במצלמה קטנה המחוברת לכיסא הגלגלים שלה סימה ופיני חושפים את עולמם של הילדים שנאלצו לחיות במוסד, הרחק מהמשפחה וההורים: רופאים מנוכרים, כאבים קשים ושיקום מפרך, לצד רגעי קסם של אחווה ושותפות, למידה, התבגרות ומיניות. כל אלה התמזגו לחוויה אינטימית שעיצבה את עתידם של ילדי המנזר, שהיו ממקימי תנועת המחאה של הנכים בישראל.

בחום הלוהט של עמק בית שאן, קבוצת פעילים נאבקת על זכות הציבור לגישה למשאב טבע ציבורי. דרישתם היא אחת: לפתוח את שערי קיבוץ ניר דוד על מנת שכולם יוכלו ליהנות ממימי נחל האסי הזורם דרכו, כפי שהחוק מאפשר. מהצד השני של השער – חברי הקיבוץ שחוששים משינוי ומפגיעה במרקם חייהם.

במאי הסרט מתלווה אל הפעילים ומתעד מקרוב את המחאה המחריפה בשטח, בבתי המשפט ובשיח הציבורי. המאבק העיקש מעלה שאלות על שוויון, חוק וצדק חלוקתי שחורגות הרבה מעבר לגבולות העמק.

סיפור פינויו של הכפר הבדואי אום אל-חיראן בשנת 2017, אשר הסתיים במותם של שניים: תושב הכפר, יעקוב אבו אלקיעאן, מורה בבית ספר באזור וארז עמדי לוי, שוטר שהשתתף בפינוי.

״מוות באום אל חיראן״ פורס את מהלך האירועים כולו, החל מסיפורו של הכפר והמאבק נגד הפינוי, דרך ליל האירוע, חקירת מח״ש ומסקנותיה ושואף להבין כיצד הפכה הפרשה לאירוע פוליטי וכלי ניגוח בין הדמויות הכי חזקות ומשפיעות במדינה.

מסע של שלוש נשים החיות בחווה אחת, אותה ירשה וונדי האם, מדודה שהיה שר החוץ של היטלר ובכיר באס-אס. חיי היומיום בחווה שעל גדת נהר האנץ מעלים שדים מהעבר הנאצי של המקום ומאיימים על מערכות היחסים בין השלוש.

הסרט הוא פורטרט אישי נשי של משפחה אריסטוקרטית גרמנית, שניצלה את מעמדה הפריווילגי כדי להציל יהודים ממחנה הריכוז שהוקם על אדמותיה ואינה מפחדת להתעמת עם העבר בניסיון לברוא לעצמה עתיד משותף.

'דגל שחור' צולל לסיפור הכמעט לא מדובר, של אירוע שהתרחש בכפר קאסם באוקטובר 1956, כאשר 47 אזרחים חפים מפשע נורו למוות ע"י חיילי משמר הגבול.

דרך שלושה ממדים סיפוריים, המשתרגים זה לתוך זה כמו דרמה משפטית מותחת, נפרשת המציאות ההיסטורית, הפוליטית והפסיכולוגית המורכבת, שעיצבה והניעה את האירוע. הפסיפס הקולנועי שיוצרים קווי העלילה, מדגיש את ההבדלים העצומים, הנרטיבים הסותרים והשסעים העמוקים בין יהודים וערבים שנגזר עליהם לחיות יחד במקום אחד. אם נתחיל להכיר בפערים אלה, האם תהיה תקווה לפיוס?

סיפור מערכת היחסים של אישה עם החזה שלה, נחשף בתא המדידה בחנות חזיות ביפו. בכל פתיחת וילון מתגלה אישה מול המראה. לפי מצב רוחה היא בוחרת את גודל הפריים בו תצולם, ובזמן הניסיונות להתאים חזייה תומכת מספרת את סיפורה. כי ציצי זה סיפור חיים. מינקות, כשהשד נותן חיים, ועד לגיל הממוגרפיה שמזכיר לאישה שציצי גם לוקח חיים. בין לבין מתנהלת מערכת יחסים מסעירה, סקסית ומצחיקה אך גם מסרבלת, מכבידה, לעתים מאיימת.

זה סיפור שמתפרץ החוצה, תמיד צעד אחד לפנייך, וגם כשלא יכולת או רצית לספר הוא נכתב מעצמו על הגוף.

ב-1945 נורה קצין אס-אס על-ידי אישה יהודייה סמוך לתא הגזים באושוויץ. סופר כי מעשה הגבורה נעשה על ידי פרנצ'ישקה מאן, רקדנית יהודייה מוורשה. מעשה הגבורה הזה לא זכה לתהודה הראויה, אולי בגלל השמועות שפרנצ'ישקה הייתה משת"פית.

ריבוי הגרסאות הצמיח מיתוס, הבנוי על גרעין אמת (הקצין נורה ומת על-ידי אישה, הירי בוצע מאקדחו). פרנצ'ישקה לא הותירה אחריה כמעט דבר – תמונות אחדות, כמה מאמרי עיתונות על הופעותיה בוורשה לפני המלחמה ושפע של עדויות שונות וסותרות על התנהלותה בזמן המלחמה.

יוצרות הסרט רקמו את הסיפורים ההיסטוריים ובנו את המיתוס – פרנצ'ישקה.

המיתוס לובש ופושט צורה בהתאם לעד ולעולמו. בלדרית/רקדנית/זונה/חשפנית/משת"פית, מה מכל אלה היא הייתה באמת?

ספיר ברמן היא חלק מהמהפכה העולמית שמתרחשת היום בענפי הספורט המקצועי בכל העולם ביחס לקהילת הלהט"בק.

ספיר נולדה בקריית ביאליק, והחלה את דרכה כשחקן כדורגל. היא התקדמה בשיא המהירות, ובגיל 26 זכתה במינוי לשופט בליגת העל. הכל קרה כשהיא בארון, בלי שסיפרה לאיש על חלומה האמיתי. ואז ביום אחד היא הודיעה לכולם – אני אשה, תמיד הייתי. כך החל מאבקה ארוך השנים להמשיך ולשפוט, תוך כדי התהליך להתאמה מגדרית. כיום היא עדיין השופטת היחידה מבין 20 שופטים גברים בליגת העל.

ב-4 לאוקטובר 2001 עלתה אוקסנה זלצר על טיסה מישראל לרוסיה לביקור משפחתי. טיל ארוך-טווח ששוגר לעבר מטוס הנוסעים גרם לו להתרסק בים השחור, וכל מי שהיה על הטיסה – כולל 51 אזרחים ישראליים – נספה. בנה של אוקסנה, איליה, היה בן 13 כשבישרו לו על האסון. הוא לא זוכר כלום מאז.

20 שנה לאחר מכן הוא מחליט לפתוח את תיבת הפנדורה שנעל היטב, ולשאול את השאלות הקשות: מי ירה את הטיל שגרם להתרסקות המטוס ומדוע? האם ההתעלמות בישראל מהאסון התעופה הגדול בתולדות המדינה נובעת מכך שרוב ההרוגים היו עולים חדשים? והאם יצליח להחזיר לעצמו את הזיכרון האבוד של אמו?

חול, חצץ, מים ומלט מתערבלים יחד לנוזל שנשפך על פני האדמה ומתקשה. כך נולדה שכונת עיר ימים בנתניה. ״שילוב מדהים בין בניה מודרנית, חוף ים וטבע. אווירה ישראלית, ספורטיבית ובמרכז הארץ״. אבל מה היה כאן לפניה? תמונה ישנה חושפת גבעות כורכר, שלושה ילדים רצים, קולות התנים מהדהדים על רקע השקיעה. עיר ימים חוגגת 18 שנה. בשם ״הכלכלה״, ״פיצוץ האוכלוסין״, פיסת הטבע שנותרה מסביב נתונה תחת איום מתמיד. האם זה הולך להיעצר?

זוכה מענק דוקו-אקלים לסטודנטים וסטודנטיות, יוזמה משותפת של דוקאביב והקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה לתמיכה בסרטים תיעודיים אשר מציגים את השפעות משבר האקלים וההתחממות הגלובלית על ישראל, כמו גם סרטי קיימות העוסקים בקשרי הגומלין בין האדם לסביבתו.

סיפורה של משפחת אבחצירא, שושלת אצולה רבנית יהודית-מרוקאית אשר מנהיגה קהילות יהודיות כבר מאתיים שנה.

הסרט מביא את סיפורו הביוגרפי של ר׳ ישראל אבחצירא, הבבא סאלי, מילדותו במרוקו ועד זקנתו בישראל, לצד סיפורו של אחיו הצעיר, ר' יצחק אבחצירא, הבבא חאקי. בין המדבר של דרום מרוקו לבין הפריפריה הישראלית, בין גל העלייה הגדול לבין ישראל של ימינו, מציג הסרט גם את הפעילות הציבורית של הדור השני: רבי ברוך אבוחצירא ואהרון אבוחצירא, שנטלו את מושכות המנהיגות מאבותיהם ועיצבו את התרבות, החברה והפוליטיקה הישראלית.

תושבי נתיב העשרה וקיבוץ זיקים פונו מביתם לבית המלון 'יערים' שבמעלה החמישה, מקום פסטורלי ומבודד בהרי ירושלים. הסרט מתאר את סיפורו של המקום בימים אלו דרך מעקב אחרי מספר דמויות ומייצר פסיפס של קולות, ביניהן פורטרטים של המפונים עצמם, העובדים במלון, המתנדבים ואנשי המערך התומך.

מול מציאות של חוסר וודאות כאשר העתיד לוט בערפל, וקיימת שאלה לגבי מועד השיבה הביתה – אם בכלל, הסרט מנסה לבחון כיצד אוספים את השברים ומתחילים ולהרכיב מחדש את משמעות המושג "בית".

שלושת גבולותיה של ישראל נתונים בכוננות גבוהה. מאז 7 באוקטובר חוסר הוודאות לגבי הצעד הבא של האויב מותיר את התושבים במצב של תעתוע מתמשך. הלחץ מביא למצבים הזויים, שלא ברור מתי והאם יסתיימו.

סיפורים שנעים בין גבולות מוחשיים לבין גבולות מדומיינים, המציירים את דיוקנה של חברה שמנסה לקום מן האפר.

לירז הייתה אחת מברי המזל, היא שרדה את הלילה שלקח ממנה את כל מה שאהבה. השותף שלה, חבריה, החלומות שלה. כולם מתו בטבח הנורא ב-7 באוקטובר במסיבה.

עכשיו, יש לה משימה. ליצור קעקוע בצורת פרקטל שינציח את 364 הנשמות שנרצחו באותו לילה. היא מוצאת אנשים שחולקים את הכאב והתשוקה שלה. היא מקעקעת אותם עם שברי פרקטל. כל אחד מהם מספר סיפור של אובדן, פחד, אמונה, אהבה ותקווה. כשהיא מחברת את הנקודות, היא גם מתחברת מחדש לעצמה ומוצאת את האומץ והכוח להתמודד עם המציאות החדשה של חייה.

ביתו של ניקולאי מתפרק מול עיניו בהליך תמ׳׳א. אירועי אוקטובר כבר קרו וההרס בכל מקום. הלחימה בעזה מציפה אותו בזיכרונות מעברו הצבאי. כדי לשמור על שפיותו הוא מאמץ כלבה שחולצה מעזה. יחד הם מתמודדים בפני מציאות בלתי נתפסת.

שעת לילה מאוחרת בגלריה מקומית בכפר קטן, היכן שסיואר נמצאת בסופה של משמרת לילה. רגע לאחר הסגירה, הלילה השגרתי והמשעמם שלה משתנה ללא הכר כאשר זר מסתורי מופיע על מפתן הדלת בטענה שהוא צריך עזרה.

דבורה (18) בחורה כבדת משקל חרדית יוצאת לטיול הבוקר שלה נתמכת ע״י הליכון, לאט-לאט היא מתקדמת, כמו בכל בוקר ובכל ערב, היא גוררת את רגליה הכבדות והעבות על כביש.

אלא שהבוקר זה שונה, פניה אל תחנת הרכבת. צעד אחר צעד, רעש נעלי הספורט המגושמות שלה משתפשפות באספלט הלוהט. השמש עולה נהיה חם וקשה, אם רק מישהו יעצור אותה ויציע לה כוס מים. אם רק מישהו ישאל אותה מה שלומה אולי היא לא תצליח לזחול אל הפסים בכוונה לצלול למותה. אבל אף אחד לא עוצר ולא שואל.

חממת פיתוח והפקת סרטים קצרים של יוצרות קולנוע מהעולם החרדי, בניהולה האמנותי של רחל אליצור, ובליווי מנטורים ואנשי מקצוע: וידי בילו ובעז יהונתן יעקב.

מטרת הפרויקט לתמוך ביוצרות קולנוע חרדיות המעוניינות לפתח ולהפיק סרטים עצמאיים קצרים עוצמתיים, יצירתיים ומקוריים, ולקדם יצירה קולנועית איכותית במגזר החרדי.

תמר // פייגי קוזלובסקי
בעלות ברית // הדסה קרוייזר
פתחי לי אחותי // חני אייזנשטיין
לא יכולתי לדעת // אלקי הרשברג
אחות לנו קטנה // רבקה פרטיג

חנה אמא לתינוקת חולמת לקרוא לביתה תמר, אך מנהג הקהילה החרדית לכבד את הדור הקודם בשמות הילדים והמצוקה הכספית של משפחתה, מקשים עליה לקבל את רצונה.

הופק במסגרת תכנית א-קיצער 2022 – חממת קולנוע מקצועית ליוצרות קולנוע מהעולם החרדי, בניהולה האמנותי של רחל אליצור, ובליווי מנטורים ואנשי מקצוע: וידי בילו ובעז יהונתן יעקב.

סיפורה של מיכל, הנשואה זה זמן רב וכמהה לילדים. כשאחותה חמי יולדת בן היא מזמינה אותה להיות 'קוואטר' בטקס ברית המילה ולהעביר את התינוק מצד הנשים לצד הגברים לידי בעלה נוני. זוהי סגולה להיפקד בילדים. הדבר מציב את שתי האחיות עם התמודדות של כל אחת לבד ושתיהן יחד וכל זה בזמן שכולם ממתינים לתחילת הטקס.

הופק במסגרת תכנית א-קיצער 2022 – חממת קולנוע מקצועית ליוצרות קולנוע מהעולם החרדי, בניהולה האמנותי של רחל אליצור, ובליווי מנטורים ואנשי מקצוע: וידי בילו ובעז יהונתן יעקב.

דוד ומיכל, חתן וכלה , נכנסים לחדר ייחוד ועם נעילת הדלת והאינטימיות הלא מוכרת, הכלה נתקפת בהתקף חרדה. מה קורה מכאן ואיך הם מתמודדים יחד ולחוד עם מגוון הרגשות שאירוע כזה מציף.

הופק במסגרת תכנית א-קיצער 2022 – חממת קולנוע מקצועית ליוצרות קולנוע מהעולם החרדי, בניהולה האמנותי של רחל אליצור, ובליווי מנטורים ואנשי מקצוע: וידי בילו ובעז יהונתן יעקב.

ים לא אוהב שאומרים לו לא – לא לשחק על הבמה, לא לטוס עם המשפחה, לא לצאת עם חברים לשתות בירה. בטח לא אם הסיבה לכך היא כיסא גלגלים, אבל כשאומרים לו לא להתגייס הוא יוצא לקרב של חייו. מכל הלא הזה נולד לוחם זכויות.

"לא גיבור" – מסע יד ביד עם מגבלה.

הדסה ואריה כהן, זוג עולים מאירופה שאחרי המלחמה. אריה, שוטר בתפקידו, בא לעזרת חבריו בליל סערה, בהצלת תינוקות מבית יולדות שגגו קרס.

אריה והדסה – חשוכי ילדים, מתבקש לשמור על תינוק ממוצא תימני בשם ניסים, עד שמשפחתו תמצא. החודשים עוברים, אך איש לא בא לדרוש את ניסים הקטן. הדסה, הולכת ונקשרת עוד ועוד לתינוק הרך ואריה מודאג. באחד הימים, אריה רואה, בתחנת המשטרה, מודעה בה מחפשים את ניסים. מה יעשה כעת? האם יספר להדסה? האם יאלצו להיפרד מהפעוט שגדל בביתם והפך להיות ילדם?

בשיאו של התקף מאניה קיצוני, אוהד פורץ לבית אביו וגורר אותו באיומי אקדח לתוך מסע רפלקסיבי בעקבות הגשמת הפנטזיה שמעולם לא זכה לממש – להיות גיבור מלחמה פוסט-טראומתי. אביו מנסה לשכנעו להתאשפז בבית חולים, אבל אוהד יעשה כל שביכולתו כדי להשיג את ההכרה שמגיעה לו כגיבור לאומי.

חג המולד מגיע, נור מתחיל לארגן מסיבה לתלמידיו, למרות שאמו סהר, לא אוהבת את זה. עבור כל משפחה אחרת, חג המולד הוא התקופה המאושרת ביותר בשנה, לא עבור המשפחה הזו.

בקרוב מערכת היחסים בין השניים תגיע לנקודת רתיחה, דרכה מתבררות כוונותיו האמיתיות של נור, כוונות שקשורות לאירוע טראומטי שחוו השניים מספר שנים קודם לכן.

סיפור התאקלמותה של משפחת חוזרים בתשובה צרפתיים ממוצא מזרחי בלב הקהילה האשכנזית בבני ברק.

הסרט "כל הטוב הזה" מציג שאלות קשות על ארצנו, על המורכבות הפוליטית-חברתית והריק, השבר והניתוק שנוצרו בימים שקדמו למלחמה ועלול שיעמיק בעתיד לבוא.

ב-2020 נרצחה טטיאנה חייקין באכזריות על ידי בן זוגה בבת ים. במשך שבועיים, נותרה גופתה ללא דורש במכון לרפואה משפטית.

הסרט מביא את סיפור חייה של טטיאנה באמצעות עדויות של קרובות משפחה וחברות בארץ ובאוקראינה, ודרך הדבר היחיד שהותירה אחריה – מתכונים בכתב ידה.

הסרט מציג את הקשר החזק שנוצר בין מלאק, הבמאית, שמתנדבת בקו חירום לנשים, לבין אישה שעברה התעללות על-ידי בעלה ומחליטה לשבור את מחסומי הפחד ולבנות חיים חדשים עבורה ועבור ילדיה.

הסרט משתתף ממקבץ "את מסכימה שאני אצלם אותך?", ניהול אמנותי והנחייה: מיכל אהרונסון.

שיחה אינטימית בין הבמאית לבין אבא שלה. ארקאן מצלמת את בית המשפחה הקודם שנשרף לפני כמעט 20 שנה כתוצאה מסכסוך משפחתי, שהוביל לרצח הדוד שלה – אחיו של אביה. לראשונה היא מצליחה לשתף את אביה בזכרונות וברגשות שלה מאותם אירועים טראומטיים ויוצאת איתו למסע בין הווה לעבר.

הסרט משתתף ממקבץ "את מסכימה שאני אצלם אותך?", ניהול אמנותי והנחייה: מיכל אהרונסון.

טאלה, מוזיקאית ואם צעירה שבדיוק ילדה את בתה הבכורה שלג, מתחילה לעבוד במחלבה שמייצרת חלב אם. מפגש לא מתוכנן עם האישה שמקבלת את החלב שלה, מוביל אותה למסע מטלטל ומופלא, בסופו היא תלמד מה זה באמת אומר להיות אמא.

מינקוש חיה בקהילה חסידית סגורה האוסרת על בני הזוג להיות בקשר מיני לאחר הלידה. היא מגלה שניתן לעקוף את החוק ומנסה לשכנע את בעלה החסידי לבחור באהבה.

בשנות ה-80 היה בשיר בין האחראים על יצירת אפקטים בסרט רמבו 3. הסרט שמתאר מלחמה באפגניסטן צולם בשטחי אש צה״ליים, שבשנות ה-50 הופקעו משבט אבו-רביע, השבט ממנו מגיע בשיר.

היום חוזר בשיר אל הלוקיישנים כדי להוכיח שהמדבר הזה תמיד היה חלק מהאדמות של משפחתו. אבל לשם כך, עליו לזמן את רמבו.

כשאמה של אבי מתאבדת, היא מעוררת שדים משפחתיים ישנים. אחרי שנים של נתק אבי חוזרת למושב בו גדלה ומחדשת את הקשר עם אביה שמשוכנע שאשתו נלקחה בידי כוחות אפלים. אבי מפצירה באביה לטפל בעצמו, אך משהו מאיים לערער גם אותה.

בגיל 12 כתבתי סיפור על קללה משפחתית שהובילה אותי לברוח ממקסיקו בניסיון להתחמק ממנה, רק כדי לגלות שהיא עקבה אחרי.

עשור לאחר מכן, חזרתי למקסיקו עם סבתי וחברת ילדות דמיונית, בחיפוש אחר מקור הקללה שהובילה את משפחתי בנתיב האלימות במשפחה – סבתי שהייתה עדה למותה של אמה, ילדותה האלימה של אמי ומערכת היחסים המתעללת שחוויתי.

סרט קצר אינטימי המתעד פיסות וטקסים מחייו יוצאי הדופן של אלפרדו, פילוסוף רחוב צבעוני בן שמונים, אהוב על נשים ולשעבר מנהל אמנותי מוערך.

אלפרדו קיבל תפנית בחייו לאחר הפרידה מגרושתו רות לפני 18 שנה, מאז הם לא דיברו. המשפחה התפרקה וכעת בתם יוצאת באומץ רב עם מצלמה בידה להתעמת עם העבר ולנסות לאחות את המשפחה.

כשאנו חווים יופי, אנחנו נוטים לאבד את תחושת העצמי. הסרט מנפיש פואמה המתארת חוויה זו, ומראה את חוויותיו המנטליות של הגיבור כאשר הוא בוהה בסיר המבעבע על הכיריים במטבח ביתו.

הסרט הופק במסגרת "מזכרות" – סדנה דוקומנטרית מעשית ליצירת סרטים קצרים בעיר העתיקה בירושלים.

הסרט עוקב אחר חיי היום-יום של הילדים המקומיים והשובבות שלהם במהלך חופשת הקיץ בעיר העתיקה בירושלים.

הסרט הופק במסגרת "מזכרות" – סדנה דוקומנטרית מעשית ליצירת סרטים קצרים בעיר העתיקה בירושלים.

הסרט עוקב אחרי אחרי "אבו טאהר", המנהל מספר עובדים שמכינים מטאטאים באגודת העיוורים הפלסטינית. מידי צהריים "אבו טאהר" שר את המואזין במסגד קטן בעיר העתיקה.

הסרט הופק במסגרת "מזכרות" – סדנה דוקומנטרית מעשית ליצירת סרטים קצרים בעיר העתיקה בירושלים.

הסרט עוקב אחרי אחרי "יצחק", דור שלישי למפעל טחינה משפחתית בן 144 שנים. כל לילה ב-3 לפנות בוקר, קם יצחק למשמרת הכנת הטחינה ליום המחרת.

הסרט הופק במסגרת "מזכרות" – סדנה דוקומנטרית מעשית ליצירת סרטים קצרים בעיר העתיקה בירושלים.

הסרט עוקב אחרי עולי רגל צועדים בדרכו של ישו בדרכו לצליבה. בעודם שקועים בחוויה הדתית שלהם, מתגלה המציאות היומיומית של העיר העתיקה.

רון גלייזר הוא צעיר מרדן שנאלץ להילחם על חייו של החתול שלו, דווקא באותו יום שחברתו הטובה ביותר חומקת מחייו.

הוא יוצא למסע על מנת להילחם על שני החברים האחרונים שנשארו לו.

לאחר השקעה כבירה של יוצר ביצירתו, הוא מזדעזע לגלות, שיוצר אחר הקדים אותו.

הסרט מתמקד בטלטלה הרגשית שחווה היוצר, ונוגע בשאלות קיומיות, אודות ערך וייחוד, באמצעות שזירת סיפורו של היוצר, עם אגדה בראשיתית אודות הארה וגניזת אורות.

מאז ומתמיד דניאלה פינטזה על עתידה כשחקנית כדורסל מקצועית. עכשיו, החלום שלה ממש יכול להתגשם, סקאוט מהליגה הלאומית עומד להגיע לבית הספר שלה. היא יודעת טוב מאוד שהם מתכוונים לבחון רק את הבנים. אבל היא מעולם לא רצתה במשהו יותר.

היא חייבת למצוא דרך לשחק מולם. בכל מחיר.

מפקד הפלוגה ששירתי בה בצבא קרא לי להגיע למשרדו באמצע הלילה. הוא הוציא אקדח מהמגירה, טען אותו והניח על השולחן בינינו. הוא פקד עליי לירות לעצמי בראש.

בעזרת אנימציה, שחזרתי את אותו הלילה.

בבוקר יום ההולדת של בתו, מחליט נתן כי עליהם להכין מסיבה גדולה. הוא מעיר את הגר ומצפה ממנה לקום ולעזור לארגן. הם פותחים את הבוקר בארגון הבית למסיבה, תולים בלונים ומכינים עוגה, ולאחר שהגר לא מוצאת תותים לעוגה נתן מתנדב לצאת למשימה ולרכוש תותים במכולת השכונתית.

הסתבכות במשימה פשוטה זו חושפת בפני ומשפחתו את העתיד העגום העומד בפניהם.

דפנה, 41, עד לאחרונה חוקרת מבטיחה במשטרת תל אביב, מוצאת את עצמה במשטרת עפולה, מחפשת מחסה מהשמש הקופחת, חוקרת עבירות זניחות, והודפת השאלה המציקה: "למה אין לך ילדים"?

היעלמותה המסתורית של אורלי אלימלך, 36, אלמנת מלחמה יפיפייה וסוערת, מעלה שאלה נוספת: איך זה שאיש אינו מחפש אחריה? ההתעלמות מגורלה של אורלי מזעזע את עולמה של דפנה ועל מנת לפתור את התעלומה, היא מוכנה לשלם כל מחיר שתידרש לו.

שנה לפני הבר מצווה גדל לי ציצי של ילדה. התביישתי בגוף שלי ופניתי להורי כדי לראות מה ניתן לעשות בנושא. הרופא ילדים שלי שלח אותי לבדיקת גנטיקה שעלולה להיות ההסבר לציצי. התמזל מזלי וקיבלתי תשובה ייחודית השייכת ל-1 מתוך 600 גברים. אני מיוחד. אני בעל שלישיית כרומוזומים נוספים בתרכובת הדי-אנד-אי שלי (XXY-47). שלישייה זו מבדילה אותי מהחברה בזה שיש לי ציצי ועקרות גברית.

סיפור זה מספר את ההתמודדות שלי עם ההבנה שאין לי באמת סיכוי להמשך הווייתי.

במסעותיו להצלת ספריות יידיש ואוצרות תרבות מגריסה, מבקר מנדי כהאן בבתיהם של אחרוני דוברי היידיש, ומעניק לספריהם האהובים בית במרכז שהקים בתחנה המרכזית בתל-אביב.

הסרט יספר את סיפורה של תרבות גוססת דרך מאבק חסר סיכוי של דון קישוט אחד.

לאחר האסון הגרעיני בצרנוביל, סנגנה ההריונית חייבת לעזוב את ביתה על מנת להינצל. היא עומדת בפני החלטה קשה, האם לחכות לבעלה או להשלים עם כך שהוא כבר לא יחזור.

רוברטה לוקחת את חיי האהבה שלה בידיה. סיפור על הקשר בין יצירה וזוגיות, ועל הניסיון לדמיין ולזמן את בן/ת הזוג המושלמ/ת.

קומדיה-פנטזיה מחול-עלילתי בכיכובם של שני רקדנים מודרנים מהמובילים בעולם, בובי ג'ין סמיט ואור שרייבר.

בסופו של בילוי לילי בגיי-בר ירושלמי, אהרון לא מוצא את השקית שלו. בלעדיה הוא לא יכול לחזור הביתה. ספי, הברמן, מנסה לעזור לו.

גורלם יקשר הלילה.

זהבה נולדה בגדה המערבית וברחה לישראל בגיל 19. בגדה רדפו אותה בגלל שהייתה טרנסית, ובישראל רדפו אותה בגלל שהייתה פלסטינית.

מוישי מאוהב ברוחל'ה, אישה צעירה שכל חתניה הקודמים מתו. מוישי בורח מאביו ואמו שכועסים על החלטתו, הישר לזרועותיו של חיים הקצב, שמתגלה כשטן בכבודו ובעצמו. חיים, השטן, שמתגלה כרומנטיקן, מנסה להבין מדוע מוישי מתעקש להתחתן עם רוחל'ה.

אם מוישי ידבק בהחלטתו לא תהיה לחיים ברירה אלא להרוג אותו.

יום אחד בשנת 2016 קיבלתי אימייל מעורך דין גרמני מבוגר מברלין. באימייל נפרש בפניי אוסף של ציורי אמנות שנגזלו מסביי בזמן מלחמת העולם השנייה. וכך, יצאתי למסע אחר יצירות האמנות של סביי, כשאני מלווה בעורך דין מבוגר שלחם בוורמכאט, ובתמימות ונחישות להביא לכך שהצדק ינצח. הצטרף אליי למסע רוברטו גרץ, לסבו היה אוסף של 250 יצירות אמנות.

זהו מסע של חיפוש קדימה ואחורה בזמן, אל העולם בו פעלו סבינו ואל העולם היום; העולם שנגלה לעינינו מאפיל על כל יצירת אמנות.

בן שני ושי להב, שניהם לוחמים באינתיפאדה הראשונה, חוזרים אל המלחמה שכולם רוצים לשכוח.

מסע תחקיר קולנועי אל סיפור שהוסתר על ידי צה"ל במשך 50 שנה – טבח אכזרי של 17 שבויים ישראלים על ידי חיילים סוריים בשני אירועים טראגיים בחזית רמת הגולן.

אירוע אפוף סודות ושקרים המהווה מטאפורה לימים הראשונים של המלחמה הנוראית ההיא שתפסה את מדינת ישראל בחולשתה ובקלונה.

את יום הולדתה ה-51 חוגגת דבי לסרי במחלקה הסגורה בגהה. ריבה, בת זוגה, מגיעה למחלקה עם מיכל – סטודנטית שלה במסלול וידאו-תרפיה – כדי שתיצור יחד עם דבי סרט אישי קטן.

מיכל נשאבת לעולמן של דבי וריבה, אבל הסיפור שמוצג בפניה גדוש בפערים וסתירות. כשהסקרנות ועודף המוטיבציה הופכים לאובססיה, מיכל חוצה את הקווים ויוצאת לחפש תשובות. פיסות המידע שנחשפות בפני מצלמתה מחזקות את התחושה שיש כאן יותר ממה שנראה לעין.

כימאי ישראלי הופך לברון סמים מודרני של המאה ה-21 לאחר שהמציא סם חוקי פסיכואקטיבי מהקטינון.

כשהאימפריה שלו מתרחבת, הוא צריך לנווט באופן קבוע באתגרים משפטיים ואתיים תוך שמירה על כוחו והשפעתו.

הסרט מלווה את המסע של גל, שרי, אביגיל והדסה, ארבע נשים חרדיות שהעזו לצעוק בקול – "לא תשתוק!"

דרך המהפכה שהן מובילות אנו נכנסים לחדרי החדרים של חברה סגורה עם קוד שתיקה בנושא אונס ופגיעות מיניות. הרקע להתארגנות הוא גל הפגיעות המיניות ששוטף את המגזר ובעיקר סביב פרשיות יהודה משי זהב וחיים ולדר – מבכירי הקהילה. עולמה של כל אחת מגיבורות הסרט מיטלטל מאוד מאירועים אלו, בין אם כי עברה בעצמה פגיעה דומה ובין אם בני ובנות המשפחה שלהן נפגעו.

בשנת 1993, ההיסטוריון פרופ' גדעון גרייף, הגיע לאושוויץ-בירקנאו עם שישה ניצולים ששירתו בכפייה בפלוגת "הזונדרקומנדו" באושוויץ. תפקידם היה לעבוד במתקני הרצח במחנה: בתאי-הגז ובמשרפות. לרוב חיפשו הגרמנים גברים חסונים שיכולים היו להתמודד עם העבודה הפיזית הקשה. הגדרתם ע״י הגרמנים כ׳יודעי-סוד׳ הפך אותם לאנשים שהיו ״חייבים״ במיתה. רובם הוצאו להורג מדי כמה שבועות.

בודדים מביניהם שרדו את תקופת המלחמה והצליחו להמשיך להתקיים, גופנית ונפשית, אחריה. בין 70 ל-100 אנשי זונדרקומנדו ניצלו. פרופ' גדעון גרייף, והמצלמה המתעדת, מאפשרים לשורדים לספר את סיפורם בעברית וכמעט ללא תיווך. מתוך זעזוע או מתוך ניכור, באוקייטיביות יבשה או בפיוטיות לירית, איש איש על פי דרכו.

שומרת מוזיאון נאלצת לעזוב את חלל התצוגה שלה ולצאת לגלות כפוייה במוזיאון.

קומדיה דקה על הגירה, אמנות ומזגנים.

אלה ואדיק, אחים למשפחה בוכרית מסורתית, מקדימים בערב החג לבית הוריהם שבקרית גת ומגלים שם את אביהם ההומופוב – מת ולבוש בבגדי נשים. בעוד אימם בדרכה הביתה, עליהם להחליט מה לעשות.

מסען של ערבה וציפי, שתי נערות מורדות מבית דתי, היוצאות לטיול הרפתקני ונועז אל אתר קברים מיסטי שבעיר צפת.

בדרכן הן נתקלות באתגרים המדגישים את המורכבות של מה שמבעבע מתחת פני השטח בחייהן; יחסיהן עם הדת מול האמונה, זהות אינבדואלית מול קהילה, הקרב בין אהבה להישרדות ומעל הכל, יחסיהן אחת עם השניה.

הסרט הינו סיפורן האישי של הנערות אך מנגיש רבדים רבים בחברה הישראלית ונותן הצצה לעולמם וליבם של נוער בסיכון בישראל.

לפני מעל לשנה אמו של זורה בן ה-22 עזבה את הבית, ונטשה אותו ואת אביו מאחור. מאז, אביו של זורה סובל מדיכאון, ועסוק בלהטביע את יגונו באלכוהול. זורה נאלץ לטפל בו, בעוד נפשו משוועת לשקט וחופש.

מפגש עם בחורה כובשת בשם דניאל ישלח את זורה לערב רצוף ארועים, ממנו כבר לא תהיה דרך חזרה.

וירוס מסוכן וקטלני מכה בעולם. זומבים צצים בכל מקום, והאזרחים נאלצים להסתגר בבתיהם.

אסתר, אישה מבוגרת, המטפלת זה שנים בבעלה החולה, רוצה רק דבר אחד: שהעולם החיצוני יניח לשניהם לנפשם. ביקור של שוטר צעיר וחסר ניסיון לביתם, עומד להרוס הכל.

תום בן ה-15 יוצא אל השדה הפתוח להעיף את העפיפון שלו, אך רוח חזקה לוכדת את העפיפון שלו על צמרתו של עץ בודד והוא יוצא למסע טיפוס שבמהלכו הוא לומד להתמודד עם קשיים ומגלה את הכוחות הטמונים בו.

סיפורו של סמי אל-עזיז, מוותיקי הדייגים של עכו, שזה שנים רבות לא מצליח לפרנס את משפחתו ושב מדי יום מהים לביתו בידיים ריקות. ערב אחד, אחרי שנואש מניסיונותיו לתפוס דגים, מחליט סמי לשקוע עם סירתו למצולות. בדיוק אז מגיח לסירה דג מדבר המציע לו להגשים משאלה ונותן לסמי הזדמנות אחרונה להשיב את כבודו האבוד.

מאיה מציבה לעומר אולטימטום: "עד שהסיגריה תיגמר את חייבת להחליט – הוא או אני".

שלושה אנשים, שתי אהבות ולילה גורלי אחד שישנה את חייהם.

כאשר אסיה מגיעה לבקר בבית ילדותה היא מגלה שאחיה הקטנים סובלים מאותה הזנחה שהיא עצמה חוותה כילדה. כעת היא קרועה בין הצורך לחופש מהבית ומאמה, לבין תחושת המחויבות שלה כלפי אחיה הקטנים.

תחושותיה מובילות אותה להוציא מהבית את לילה, אחותה הקטנה, על מנת לנסות לספק לה מציאות אלטרנטיבית טובה יותר.

מארי היתה בת שנתיים כשאמה ברוכת הילדים נתנה אותה לאחותה העקרה, מנהג שהיה נפוץ במרוקו. 40 שנה מאוחר יותר, בישראל של שנות ה-90, מארי שבה מצרפת אחרי נתק ארוך כדי להתחתן עם בחיר ליבה, מובלת לחופה על ידי שתי "אימותיה".

משפחתה החמה והנרגשת נערכת למנהג "שבע ברכות", שבוע של ארוחות חגיגיות, בהן פותחים שולחן לכבוד הכלה. אבל מארי באה לפתוח את הפצע. בין טעמים משכרים מתגלים סודות ושקרים. מארי נואשת לסליחה. משפחתה בטוחה שהיא צריכה להגיד להם תודה. השבוע הופך לקומדיה עצובה על פשעי משפחה, מחילה והחמצה.

יאיר, אברך חרדי, פותח חנות אלקטרוניקה ב"גאולה", שכונה שמשמשת כמשאבת קניות לכלל הציבור החרדי בירושלים. את הצביון הרוחני בשכונה אוכפים אנשי "ועד גאולה", שמציבים כללי עשה ואל תעשה מחמירים לסוחרים. יאיר מקפיד לשמור על הכללים, אך במקביל פורש בפני התושבים קידמה טכנולוגית כשרה למהדרין. בין לילה הוא נהפך למותג שכל בית חרדי מכיר והוא מרוויח מיליונים. אך חדירת המודרניזציה היא לצנינים בעיני ה"ועד", והחנות נסחפת מולם למסלול של התנגשות חזיתית.

גיל בן ה-17 סולד מחייו במושב. אימו עזבה את הבית והוא גר עם אביו – אבישי, ואחיו הקטן – יובל בן ה-10, אותו הוא מאשים בגירושי ההורים. הוא חולם להתגייס לקרבי כתירוץ לבריחה מהמציאות שלו.

ערב אחד מתלקחת מריבה מכוערת בינו לבין אחיו בעקבות משחק וידיאו. האח הקטן והנסער מחליט לארוז מזוודה ולברוח מהבית. גיל ואביו לא מתרגשים מהמעשה הילדותי אך כאשר האח לא חוזר, חומרת המצב מתחילה לחלחל. האב והבן יוצאים למסע חיפושים ממושך וטעון רגשית אחר האח הנעדר.

בסיפור של התבגרות והתפכחות אל מול עצמו, גיל לומד לקחת אחריות על מעשיו ומגלה צדדים חדשים באביו וביחסים שלהם.

לאחר 25 שנות עיוורון, דן מקבל הזדמנות לראות את אשתו וילדיו בפעם הראשונה – ואולי גם האחרונה.

אנטון בן ה־18 מתגורר בדירה דחוקה עם סבתו ומבלה את ימיו בחברת גברים צעירים שגונבים סמארטפונים וסוחטים את בעליהם.

כשאנטון גונב פלאפון מבחורה בשם מיתר, הוא נאבד בתוך עולמה, שאותו היא מתעדת באובססיביות בגלריית הסרטונים שלה.

בגיל עשרים בלבד נשלח יוסף דעדוש יחד עם 3,000 מיהודי העיר בנגזי למחנה הריכוז ג'אדו בלב המדבר הלובי. במחנה הוא סיכן את חייו וכתב בסתר יומן שתיאר את החיים שם. היומן מספק הזדמנות נדירה להציץ אל שגרת הגיהינום של ג'אדו ואל אירועים שתועדו בזמן אמת. במשך שבעים שנה הוחזק היומן נעול בארון שאסר יוסף לפתוח עד לאחר מותו.

ג'אדו, הוא סיפור על גיבור שנאבק על ההכרה של מדינת ישראל בשואת יהודי לוב ומצד שני הסתיר אותה מילדיו.

לטובת הסרט נבנה מודל ייחודי של המחנה והוא צולם במצלמה זעירה. אל המודל התווספו אנימציות שחיברו בין הטקסטים של היומן לבין המחנה ויצרו שפה קולנועית ייחודית.

סגר, צפון תל אביב; שכונה נאה, דירה נאה ואישה כלואה אחת. רונה.

החרדה מחריפה ומכריחה אותה לצאת. לזרוק את הזבל מותר אפילו לה.

היא רצה להציל את נפשה, מנסה לחצות את הגשר, אך נעצרת במחסום, נדרשת לחזור לחלקה המיועדת לה, אבל לא מסוגלת.

המקווה השכונתי לנשים פתוח בימים אלו, ורונה נכנסת בהיסוס. היא מוצאת את עצמה, לראשונה בחייה, ניצבת עירומה מול בלנית. גופה חבול והיא זקוקה להשתתפות במצבה. האם הבלנית תענה לקריאתה?

מול עיניה של הבלנית היא לא יכולה לברוח מעצמה. "כ-שר", קריאת הבלנית הולמת בה.
גופה נפרד מהמים, רונה נפרדת מחייה הקודמים, רק המים עומדים.

בדצמבר 2010 נמצא אסיר מת בתאו בכלא איילון. השומרים לא ידעו את שמו ומה הפשע שביצע. הם קראו לו "האסיר X".

רק אחרי שנתיים נחשפה הפרשה, ואיתה מתגלה כי התאבדותו המפתיעה של סוכן המוסד האנונימי היא רק קצה הקרחון של מסכת הכשלים, הטעויות ונסיונות ההשתקה של הממסד.

פורטרט כנה של אזור התחנה המרכזית הישנה בת"א, החושף את הקרביים של הרחוב ואת האנושיות של האנשים המאכלסים אותו.

הסרט מורכב מאנימציית דו-מימד על גבי שיחות מצולמות עם האנשים השוהים בו. יחד איתם, אנו נזרקים לקרביים של הרחוב ולתחושות הקיצוניות המכתיבות את חייהם, במרדף בלתי פוסק, בעולם בלי יום ובלי לילה.

איה היא בחורה צעירה ורגישה, ובעיקר מאוהבת עד עמקי נשמתה. כשהיא מבינה שחבר שלה עומד להפרד ממנה, לא נותרת לה ברירה אלא לברוח לפני שהוא יספיק לומר לה שזה הסוף.

לאחר שלא התראו כשנתיים, מחליטה יעל (24) ללכת למסיבת הרווקות של חברתה הטובה מהצבא. ככל שהמסיבה מתקדמת מתיחויות מן העבר צפות בין השתיים עד לפיצוץ בלתי נמנע.

אחרי שכוחות הנאצים לקחו את אביו, אמיל, ילד בן 11, חייב להשתמש בשני הכלים היחידים שנותרו לו – יצירתיות ודמיון, כשהוא יוצא למסע מסוכן למציאת אביו.

הסיפור נכתב בהשראת עדויות אמיתיות של ילדים שורדי שואה.

מאז שחבר שלו עזב אותו, יותם לא ישן לבד. הוא פיתח אובססיה לאפליקציות הכרויות ומבלה את לילותיו עם בחורים אקראיים.

יום אחד הוא מגלה שנדבק במחלת עור בלתי נסבלת ומבין שאין לו ברירה אלא להיגמל.

בסלון ישן בבית סבתא, מיכאל, צעיר דתי, מלווה את אביו לשבעה של דודה דינה. הוא נחשף לעולמם של משפחתו המסורתית של אביו, ומגלה כי הם שומרים בקנאות על סוד אפל מהעבר.

בעולם דמיוני, בזמן לא ידוע, בלילה סוער במיוחד שרה בנט (מוריה אקונס) מגיעה למשרד החקירות של הבלש ג'ו (עמית אולמן). היא מבקשת ממנו למצוא את אחותה שנעלמה.

בידיעה ששום דבר טוב לא יצא מזה, ג׳ו מסכים לפתוח בחקירה. מהר מאוד החקירה מסתבכת וג׳ו מוצא את עצמו לבד מול הפושע הכי מסוכן של ״העיר הזאת״.

בילי מוצאת מכתב אהבה שבנה בן ה-11 כתב לחבר שהיא לא מכירה. כשהיא מבינה שהמכתב עומד להתגלות במסיבת יום הולדת כיתתית, היא מתפרצת פנימה כדי לשמור על הבן שלה מקרוב.

סדנה דוקומנטרית מעשית ליצירת סרטים קצרים בעיר העתיקה בירושלים.

בסדנה השתתפו יוצרים פלסטינים וישראלים שעבדו בצוותים משותפים (בימוי, צילום, עריכה). מטרת הסדנה לחבר יוצרים דוקומנטריים מדתות ותרבויות שונות בליבה של העיר העתיקה. ולבסוף, להפיק סרט דוקומנטרי בן ארבעה חלקים. כל צוות יצר סרט תיעודי קצר, המציג דמות או מקום שמספרת את אופייה הייחודי של העיר העתיקה. המשתתפים צילמו אך ורק בעיר העתיקה עצמה, במקומות המגלמים את המסורות יוצאות הדופן הייחודית רק לעיר העתיקה. העריכה התקיימה בהוספיס האוסטרי, כך שכל החוויה הייתה בין חומות העיר העתיקה. התקיימו סדנאות והרצאות על-ידי יוצרים דוקומנטרים.

הסרטים שהופקו במסגרת התוכנית:

• המקפיצים / פביו יוכנו־זילברמן
• יצחק / מוסטפא קדא
• תובנה / מאי כתיב
• ויה דלרוזה / טל אלקיים

ב-01/08/2009 אדם חמוש מתפרץ למקום מפגש של נוער גאה במרכז תל אביב ה׳׳ברנוער׳׳, ויורה לכל עבר. אותו כדור שנורה לבטנו של אודי משנה את חייו מן הקצה אל הקצה.

13 שנים אחרי האירוע, אודי יוצא למסע בו פותח פצעים ישנים, מתמודד עם הטראומה ומדבר לראשונה עם משפחתו על אותו ערב והסודות שנחשפו בעקבותיו.

סרט מחול קצר העוקב אחר טטיאנה, תושבת שדרות בת 76 שעלתה ארצה ממוסקבה.

טטאינה הולכת פעמיים בשבוע אל השוק העירוני לקניות, וצריכה לסחוב לבדה את השקיות המלאות חזרה הביתה. הסרט מציג פנטזיה של טטיאנה להשתחרר מכובד השקיות וכובד החיים.

הרב שיק, הידוע בכינויו מוהרא"ש, היה רב אמריקאי נערץ ושנוי במחלוקת שמקים קהילה קיצונית ומתבודדת ביבנאל, יישוב נידח בצפון ישראל.

במשך שנים התנהלו בקהילה נישואי קטינים, תרבות של תקיפות מיניות, אלימות השתקה ופחד. חברי הקהילה מעולם לא חשפו מה מתרחש בתוך ביתם.
כשהרב נפטר החל מאבק מכוער ואלים על ירושתו בין בנו האמריקאי של הרב, מויישי, ובין מנהיגי הקהילה.

מאבק הירושה פתח תיבת פנדורה, והאמת על מה שהתרחש בקהילה כל השנים, וממשיך להתרחש גם היום, לראשונה יוצאת לאור.

דארוויש בחור צעיר שתקן שסובל מעיפות קיומית, חוזר הביתה מהעבודה כאשר כל דאגתו היא לתקן את המאוורר המקולקל בביתו.

בזמן ששכנו אחמד אלמטלוואן נורה בכניסה לבניין, נפצע קשה ומועבר לבית החולים. דארוויש תקוע בזירה ומחפש פתרונות למאוורר תוך כדי שהמשטרה חוקרת את המקרה.

אור (10) מסתגל למצב החדש בו אמו חווה דיכאון לאחר לידה.

דרך עיניו הצעירות נחשף לרגעים שיאלצו אותו לבחור בין רצונותיו לבין טובת המשפחה.

רחבת המוזיאון היא מקום מפגש בין האמנות לחיים. כבר בטקס פתיחת המוזיאון התקיימה בה הפגנה ראשונה. מאז ועד היום נהייתה הרחבה אבן שואבת לפעולות אמנותיות, להפגנות ולמחאות.

דרך הרחבה, הסרט מתבונן על המוזיאון ומשוטט בין נושאים ברומו של עולם ובין חיי היום־יום.

הסרט הופק במסגרת פרויקט מיוחד "ארבעה סרטים ומוזיאון" של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ומוזיאון תל אביב לאמנות לכבוד 90 שנה למוזיאון תל אביב לאמנות.

בשנת 1933 הוזמן ד"ר קרל שווארץ על ידי ראש עיריית תל אביב דאז מאיר דיזנגוף, לנהל את המוזיאון הראשון לאמנות בפלשתינה – מוזיאון תל אביב. ד"ר שווארץ עזב את ברלין, הגיע לתל אביב, ולהפתעתו גילה שהמוזיאון ממוקם בשלושה חדרים קטנים בביתו הפרטי של ראש העיר.

הסרט פורש את סיפור הקמתו של המוזיאון וחושף את הקשר המצמרר בין צמיחת המוזיאון לטרגדיה שזעזעה את יהדות אירופה בשנות ה־30 וה־40.

הסרט הופק במסגרת פרויקט מיוחד "ארבעה סרטים ומוזיאון" של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ומוזיאון תל אביב לאמנות לכבוד 90 שנה למוזיאון תל אביב לאמנות.

בשנת 1955 נתרם למוזיאון תל אביב אוסף של אמנות עכשווית שכלל יצירות של מיטב אמני התקופה. אלפים נהרו למוזיאון לחזות באוסף. אבל כיצד הצליח מנהל המוזיאון דאז אויגן קולב להשיג אוסף כה פורץ דרך? מה הניע את האספנית המפורסמת ביותר בזמנה, פגי גוגנהיים, להיעתר לבקשתו ולתרום למוזיאון קטן ולא מוכר, את תרומתה הגדולה ביותר?

הסרט עוקב אחר היחסים בין השניים, ודרך ההתכתבויות ביניהם מנסה לצלול לעומק שאלות אלו.

הסרט הופק במסגרת פרויקט מיוחד "ארבעה סרטים ומוזיאון" של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ומוזיאון תל אביב לאמנות לכבוד 90 שנה למוזיאון תל אביב לאמנות.

חלל הכניסה למוזיאון תל אביב לאמנות, הוא כרטיס הביקור שממנו מתחיל הביקור במוזיאון. הוא מקום של כינוס ושיח, מרחב של אמנות ושל אירועים. כל אחת מן היצירות התלויות בו היא פרק מרתק בסיפורו של המוזיאון ובזיכרון הקולקטיבי שלו.

הסרט עוקב אחר השינויים האמנותיים שהתחוללו בפואיה לאורך השנים, ודרכם אפשר להבין משהו על שינויו של המוסד האמנותי ועל הגישות התרבותיות השונות ששלטו בו.

הסרט הופק במסגרת פרויקט מיוחד "ארבעה סרטים ומוזיאון" של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ומוזיאון תל אביב לאמנות לכבוד 90 שנה למוזיאון תל אביב לאמנות.

מקבץ שלושה סרטי תעודה של יוצרות מהחברה הערבית, ביוזמת ותמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, בשיתוף קרן פרידריך אברט.

שלושה סרטי ביכורים שנוצרו בתהליך ליווי וחממה בהובלת הבמאית מיכל אהרונסון.

הסרטים מביאים זוויות שונות, על האישי, המשפחתי והחברתי בחברה הערבית בישראל, מנקודות מבטן של שלוש נשים צעירות.

משהו משלי / إشي لإلي – רוזאלין אגבאריה

משענת שלי / عكازي – ארקאן חוסיני

טיפה בים / نُقطة بِبَحر – מלאק ערוק

ניהול אמנותי והנחייה: מיכל אהרונסון

בגיל 75 הודיעה גאולה לבעלה אריק, בן ה-77, שזה נגמר ביניהם. קבלן שיפוצים הוזעק לבנות קיר, שחילק את בית המשפחה לשניים, וכל אחד מבני הזוג גר עכשיו לבד, בחצי שלו.

הבמאי שי גל מַפְנֶה הפעם את המצלמה אל הוריו, בכדי להבין מה קרה לאהבה שלהם, מדוע החליטו על פרידה אחרי 55 שנות נישואין וכיצד נראים החיים משני צידי הקיר. סיפור האהבה הכושל הזה הופך למסע משפחתי אינטימי, מצחיק עד דמעות, מרגש וכואב, על סודות ועלבונות, על תשוקה ומיניות, על זוגיות והורות.

ואיך האהבה שלכם?

לאורך השנים בחור שומר על עיניו לא להסתכל על נשים ולא לחשוב עליהן ובחורה מקפידה על צניעותה בלבוש, במעשה ובמחשבה. עם נישואיהם הם עומדים זה מול זו, זרים לחלוטין, חסרי כל ידע על עצמם ועל זה שעומד מולם, נדרשים על פי החוקים לעבור שינוי מאסור למותר, מטמא לטהור, משמירה על צניעות לחשיפה מלאה ומחטא לקודש הקודשים.

הסרט משרטט דיוקן של חברה ומקום: על רקע בניין החתונות בו מתרחשות בכל ערב שש חתונות וההכנות אליהן, נשים וגברים מספרים באומץ על רגשותיהם הכמוסים משלב השידוך, תקופת האירוסין  הדרכת חתנים וכלות, החופה, חדר ייחוד ועד הבוקר שלמחרת החתונה

מסע של נער הנאחז בעובד סוציאלי שמנסה לעזור לו להשתקם וכנגד כל הסיכויים – לא לחזור לכלא.

תייסיר, משתחרר לראשונה מהכלא בגיל 15 בשחרור על-תנאי ("שליש על התנהגות טובה") אחרי שריצה שנת מאסר בגין תקיפה של נער אחר. היחיד שמחכה לו הוא יונתן שחר, עו"ס מהרשות לשיקום האסיר, שמנסה לעזור לו לנצח את הסטטיסטיקה לפיה 3 מתוך 4 נערים חוזרים לכלא. הדיל, שנראה אטרקטיבי מבין הסורגים, הופך להיות מסע מטלטל בתוך מציאות חיים בלתי אפשרית.

הסרט עוקב אחריהם במשך 5 שנים, ומלווה את היציאות והחזרות של תייסיר ממאסר.

שעיה (30) נשוי למוריה ואבא למעיין, חי עם אקדח צמוד.

בעקבות הצורך בחידוש רשיון האקדח שלו, שעיה יוצא למסע בירור בנוגע לחרדותיו והשפעותיהן על משפחתו. תוך כדי ההתלבטויות שלו האם לחדש את רשיון הנשק, נחשפת תודעתו החרדתית שבה הוא חי.

זהו סרט על גבריות, על שרשרת דורות של סבא, שהוא אבא לבן שהפך לאבא.

מסע בעקבות האמונה שמתחיל בכוכבים וחזרה לקיבוץ.

אלן עזב את הכל ליותר מעשור וחי חיים רוחניים בגרמניה עד שיום אחד חזר הביתה. בניסיון להתקרב לסבא שלא היה לה, היוצרת מחזירה את מבטו אל מי שנשארה מאחור. יחסים עדינים נשזרים בין משפחה לאמונה.

אחרי שקיקי נפלט מכל מסגרת אפשרית לנוער בסיכון, ועומד בפני כתב אישום בפלילים על סחר בסמים ואלימות, קיקי עומד להיכנס לכלא לבני נוער בהחלטת בית משפט. גל אחותו, כמוצא אחרון, מצליחה לשכנע את הרשויות, בזכות עבודתה כמטפלת בנוער בסיכון באמצעות מסעות שטח, לתת לקיקי הזדמנות אחרונה – מסע טיפולי ניסיוני במדבר.

גל וחבריה לעבודה מוציאים את קיקי למסע במדבר, נחושים להצליח בדרך בלתי אמצעית איפה שכולם נכשלו. האם המסע הטיפולי יצליח להוציא את קיקי מהבוץ ולקחת אחריות על גורלו?

זהו סיפורה של "המדרשיה", ספינת הדגל של הציונות הדתית בישראל, "אם הישיבות התיכוניות".

זה סיפור על סטארט-אפ חינוכי שנוסד לפני קום המדינה, והעמיד אלפי תלמידים איכותיים שהתברגו בכל מוקדי הכוח במדינת ישראל. זה סיפור על בית ספר שבתהליך מורכב ומפתיע, שינה את פניו, והפך מתיכון אליטיסטי ומפואר שהעמיד תלמידים מוצלחים ומסורים – למקום אנרכיסטי ומופרע.

זה סיפור מצמרר ולא יאומן על חזון חינוכי נשגב שקרס, על אחווה, אובדן שליטה והתבגרות, ועל טיבה של הנפש האנושית, שהטוב והרע, האכזריות והחסד, משמשים בה בערבוביה.

נורה הקימה בית במושב שקט ופסטורלי לעצמה ולחמש מאות עטלפי פירות, תריסר תרנגולי הודו (שלכולם קוראים הרצל), גרב הכבשה, איציק ציפור המיינה וקופר הכלבה. הרחק מבני אדם, היא עומלת עבור החיות שלצידה יום וליל. אך הזמן אינו עומד מלכת והגוף אינו חסין לעד. שורה של אירועים טרגיים מפרים את השלווה בבית המחסה והעולם שנורה בנתה לעצמה מאיים להתפרק.

סרטן של הדר מורג ותהל רן

לאחר 30 שנה של ניסיונות, תהל (רחל – בלידתה) משכנעת את אחותה ציפורה לעזוב את אברבנאל ולעבור לגור עמה. יחד, הן מאתגרות ומפרקות את השפה – המילולית והקולנועית כאחת – עד שהיא חוזרת להיות כלי שהן יכולות להשתמש בו כדי לדבר את השתיקה, את השכחה, את הכליה והניתוק; את החור השחור של הטראומה, את מה שאין הן יכולות לזכור ולכן אינן מצליחות לשכוח.

זהו מפגש המחזיר את המשתתפים בו, אם הם מוכנים להצטרף למסע מטלטל זה, אל נקודת ההתחלה, לטריטוריות לא ממופות, ולכן מעוררות אימה, של הנפש. 16 שנות תיעוד של מאבק עם קיומה של עודפות טראומטית שאינה ניתנת לדיבור ולתיווך מילולי.

מסע בעקבות יומני התצפית של עמית גפן – נער שהיה צפר מושבע.

היומנים של עמית מתארים בפירוט ויופי רב את התצפיות שהוא ערך מילדותו ועד למותו בגיל 21 ממחלה נדירה. מדוע נער צעיר, שיודע שימיו ספורים, בוחר להקדיש את זמנו להתבוננות בציפורים? מדוע הוא בוחר לתעד את כל הציפורים שראה? תוך כדי נסיעה בעקבות יומניו של עמית ושיחות עם קרוביו, הסרט מנסה לפענח את הצורך להתבונן ולתעד את העולם סביבנו וכיצד פעולת התיעוד מייצרת משמעות לחיינו.

הסרט מביא לראשונה את סיפור תחנת הרדיו "בית השידור הישראלי", שהפכה להיות קול ישראל בערבית. עם קום המדינה ועליית היהודים מארצות ערב, הייתה תחנת הרדיו כר פעילות אקטיבית ללוחמה מודיעינית ופוליטית כנגד מדינות ערב בשנות ה-40, ה-50 וה-60.

לכאורה זאת הייתה תחנת רדיו ששידרה חדשות ושירים בערבית, אך בפועל השידורים שימשו את הממשל לתעמולה, לוחמה פסיכולוגית, שינוי דעת הקהל בארצות ערב והפעלת סוכנים דרך קודים שהושתלו בתוך השידורים. עד מהרה הפכו השידורים לאיום האימתני ביותר שהסעיר את שליטי העולם הערבי. והשדרנים בה כונו על ידי תחנות הרדיו המתחרות جوقة الدعاية دار الاذاعة الاسراىيلية, תזמורת התעמולה של בית השידור הישראלי.

אין דבר שמעורר יותר תחושת משמעות מלגלות את המבט הראשוני באמצעותו ילדים מגלים את העולם. ואין דבר שמעורר יותר תחושת אובדן מלהתבונן בהם כשהחופש הזה נגזל מהם. האתוס הצבאי בישראל תובע פירוק הקווים העדינים של הילדות במטרה להסליל את הילדים אל הצבא.

"ימי תום" מספר את סיפורם של נערים ונערות שהתנגדו לשינוי הזה. קולם מעולם לא נשמע מכיוון שכולם מתו בשירות הצבאי. באמצעות קריינות המבוססת על יומנים ומכתבים, הסרט מתאר את הסערה הפנימית בה היו שרויים. הוא שוזר קטעי וידאו מתוך השירות, רגעים מכוננים מילדות ועד הגיוס לצבא וקטעי ארכיון ביתיים של החיילים שמתו, החושפים סיפור מושתק שנתפס כאיום לאומי.

מיכל בן חורין חושפת את סודות ילדותה. דרך ארכיון סרטים אישי בו היא מנהלת שיחות אישיות עם גדולי הפושעים הפסיכופתים בעולם, בהם צ'ארלס מנסון, ריצ'ארד רמירז – הנייט סטוקר שרצח 18 בני אדם, לינט פורם ממשפחת מנסון, האישה שניסתה להתנקש בחיי הנשיא פורד ועוד.

את כולם מיכל שואלת את השאלות שלא יכלה לשאול את אביה החורג, מוטקה קידר, סוכן מוסד שרצח בדם קר את הסייען שלו ונודע בשם האסיר X, אבל מבחינת מיכל הוא האיש שפגע בה, והפסיכופט הגדול מכולם. זהו פרי של מסע בן 30 שנה, מסע בו ביקשה להבין את הטירוף המסוכן שמאחורי מסכות ההיגיון וחותם הגאונות של אביה החורג.

במרץ 2019 נעצר עמוס דב סילבר בבית מלון בקייב אחרי מבצע משטרתי חובק עולם. סילבר – מייסד קהילת הרשת לסחר בסמים טלגראס – מואשם על ידי מדינת ישראל כראש ארגון פשע, אבל עבור מאות אלפי ישראלים הוא גיבור תרבות נטול פחד שהתעמת עם המערכת, וחשף את צביעותה ואת קלקוליה.

בעזרת ראיונות בלעדיים, חומרי ארכיון נדירים וקטעי אנימציה, "המרד של עמוס" מתאר את עלייתו ונפילתו של סילבר, מנער שעזב את העולם החרדי ועד להפיכתו לאחד הפושעים המבוקשים בישראל. האם סילבר הוא מהפכן פורץ דרך או גורו מסוכן שהתאהב במעמדו החדש? זהו דיוקן מטלטל המציף שאלות בוערות לגבי דת, חוק ומדינה.

ענבל פרלמוטר הפכה לאייקון עוד בחייה הקצרים – מפריצתה המטאורית לתודעה כסולנית להקת "המכשפות" ועד מותה הטראגי בגיל 26 בתאונת דרכים שנסיבותיה עלומות גם כיום.

למרות גילה הצעיר, הרוקרית הבועטת ושוברת המוסכמות הספיקה לבסס את עצמה כיוצרת חשובה בעלת קול ייחודי, שהותירה את חותמה על המוזיקה והתרבות בישראל, והקריירה שלה, כמו גם חייה, ידעו עליות ומורדות דרמטיים עד הסוף הבלתי נמנע.

25 שנים אחרי מותה, בחשיפה ראשונה של מובאות מיומניה, ראיונות עם מי שהיו קרובים אליה ביותר וקטעי ארכיון נדירים, "אם זה נגמר" פותח צוהר אל נפשה ואל תודעתה של יוצרת פורצת דרך וחסרת פשרות, שצללה לתהומות מהן אין דרך חזרה.

בתעודת זהות של כל אזרח סובייטי בשורה 5 היה רישום של הלאום האתני: רוסי, אוקראיני, יהודי. היהודים הסובייטים שמסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת סבלו מהמגבלות רבות עקב אנטישמיות ממסדית קראו לעצמם בחיוך כואב "נכים" לפי סעיף 5. עבור רובם, סעיף 5 סימן אפליה סמויה וארוכת שנים שהשלטון הפעיל כדי להגביל את נגישות היהודים להשכלה גבוהה, למקומות עבודה ולמשרות – בגלל החשד בנאמנות כפולה – לא רק לברית המועצות, אלא גם למדינת ישראל.

הסרט מתאר את הפער העצום בין המוצהר בפרופגנדה לבין המציאות הסובייטית, וגם מציג את השיקולים של השלטון שגרמו לפגיעה כל כך קשה ביהודים הסובייטיים, ביכולות שלהם, ובמימוש שאיפותיהם.

הסרט "יומני בודפשט" עוקב אחר אירועי השנה האחרונה של מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי העיר בודפשט בהונגריה, כפי שתועדו ביומנים אישיים, שנכתבו בזמן אמת, על ידי יהודים ושכניהם הנוצרים, תושבי בודפשט. היומנים הפרטיים מתעדים מנקודות המבט השונות את ההתדרדרות היומיומית, את רדיפת היהודים, את הקרבות שכמעט החריבו את העיר ואת ההתפקחות שבאה עם סיום המלחמה.

היומנים המוצגים בסרט נבחרו מתוך 100 יומנים, אשר נכתבו על ידי "אנשים פשוטים" ומספרים על השמועות, התקוות, והבשורות המרות. היומנים מפרטים, באופן אינטימי וללא כל מסננים, את רגשותיהם של הכותבים, תפיסות עולמם ולעיתים גם חושפים סודות אפלים.

אישון לילה, ספטמבר 1997, כוח לוחמי שייטת צועד לתוך מארב קטלני בלבנון. 11 מלוחמי הכוח נהרגו. גופתו של אחד מהם נשארה מאחור – איתמר, אחי הגדול. עם הדפיקה על דלת הבית בו גדלתי, טיולים שנתיים התחלפו בטקסים ממלכתיים, נשיקות ראשונות בצפירות.

25 שנים אחרי אני מתדפקת על הדלת של מי שחנכו אותי אל השכול: מודיעים, קצינת הנפגעים, האבא והאמא השכולים שהם האבא והאמא שלי. זה משחק של כיסאות, הפעם האחות השכולה היא שעומדת על הסף, מבקשת להיכנס.

"דפיקה בדלת" מעמיד דיוקן של אֶבל, אינדקס של שכול ישראלי.

כ-15 שנה אחרי שהורשע ברצח תאיר ראדה ונידון למאסר עולם, מתקבלת בקשתו של רומן זדורוב למשפט חוזר והוא משתחרר למעצר בית, משם ינהל את הקרב החשוב בחייו – הוכחת חפותו בבית המשפט.

הפרק החמישי של "צל של אמת" נותן לראשונה קול לאדם שכולם חושבים שהם מכירים, אבל אף אחד מעולם לא שמע.

סיפור התרסקות מטוס המטען של חברת אל-על אל תוך בניין מגורים בשכונת מהגרים באמסטרדם, הפך לתעלומה הנמשכת כבר שלושה עשורים.

לראשונה, מזה 30 שנה, בסדרה בת 3 פרקים, נשמעות עדויות ונחשפים מסמכים השופכים אור על השאלה הגדולה ביותר – מה היה בבטן המטוס?

תוך שימוש בארכיונים נדירים, מסמכים גנוזים ועשרות ראיונות עם דמויות שהיו מעורבות בפרשה מישראל, הולנד וארצות הברית (שחלק גדול מהן מתראיין בפעם הראשונה), משתמשת הסדרה במקרה כדי לספר משל על האדם הקטן מול המערכת הגדולה – הקורבנות מול גופים כלכליים ופוליטיים חזקים שמוכנים לעשות הכל כדי לשמור על האינטרסים שלהם.

כשאמה של אבי מתאבדת, היא מעוררת שדים משפחתיים ישנים.

אחרי שנים של נתק אבי חוזרת למושב בו גדלה ומחדשת את הקשר עם אביה שמשוכנע שאשתו נלקחה בידי כוחות אפלים. אבי מפצירה באביה לטפל בעצמו, אך משהו מאיים לערער גם אותה.

דרך מעקב אחר תהליך ייצור יין בשלושה יקבים בשומרון, בוחן הסרט את חייהם של משפחות המתנחלים המנסות להכות שורש באדמה בעזרת שורשי הגפן.

העיסוק בעבודת האדמה ובייצור היין מאפשר מבט מקרוב על חייהם של האנשים שבחרו לטעת עצמם במקום שנוי במחלוקת ועל הסיבות שהביאו אותם לחיות שם.

אנג׳לו, ילד פיליפיני בן 12, לומד בבית ספר הירדן, בית ספר לילדי פליטים ומהגרים בדרום תל אביב. הכיתה שלו נבחרת להשתתף בפרויקט קולנועי מיוחד וליצור סרט דרמה קצר על נושא שהכי קרוב לליבם, באותה שנה שבה יוצא לפועל גירוש עובדים זרים וילדיהם בשכונה.

העבודה על הסרט מפגישה אותנו עם הפחדים והחלומות של אנג'לו וחבריו לכיתה, החיים במציאות ארעית שמערערת את תחושת הביטחון שלהם בעולם. למרות שלאף אחד מהילדים אין דרכון או תעודת זהות, המסע שלהם חוצה גבולות כשסרטם נבחר לייצג את ישראל בפסטיבל סרטי ילדים בוונציה ונוגע בליבם של אלפי ילדים בעולם.

שיחה אינטימית בין אישה וגבר, על ציפורים ומה שביניהם.

יעלי, בחורה חרדית ליטאית בת 23, שחולמת על אהבה. לבה פועם בשביל דוד, בחור ישיבה נאה וחכם, אך יעלי היא גם בחורה עקרה. אביה מחפש בשבילה גבר עם ילדים, ולא מוכן להפגיש את בתו עם בחור ישיבה רווק, בטענה שאסור לו, כי יש לו מצווה להביא ילדים לעולם.

יעלי אוהבת ומעריצה את אביה אבל היא מבינה שהיא צריכה לקחת אחריות על חייה ולהילחם על רצונה הפנימי. היא מתנגדת לאביה והולכת לפגוש את דוד.

גניבת ספר התורה מבית הכנסת השכונתי, לא הייתה בתכנון. רונן, ההולך להיות אבא, מחליט לשתף פעולה עם מושיקו ולסיים את המשימה: מכירת ספר התורה.

במהלך הלילה רונן עובר מסע מטלטל של: התבגרות, אמונה ואבהות.

בחלוף למעלה מ-50 שנה, בוחר הבמאי להתבונן אל ימיו ב"גרעין גלבוע", גרעין נח"ל דתי בו עשה את שירותו הצבאי לאחר מלחמת ששת הימים.

לקראת גיל 70 פתחו חברי הגרעין קבוצת וואטסאפ וחידשו את הקשרים ביניהם, שהיו רופפים מאז השחרור מצה"ל. ההתכתבויות בקבוצת הוואטסאפ דרבנו את הבמאי לחקור מקצת מעברו, ומקצת מהשינויים וההקצנה שחלו בציונות הדתית שהפכה להיות מפלגה דתית משיחית.

בת טווה מחדש את הקשר עם אמה, שנפרם בצל טראומת ילדות.

היא שבה אל בית ילדותה, כעת כמתעדת. בינות לבגדים שאמה שמרה עבורה מתגלעים בין השתיים פערי זיכרון, אך הצורך המשותף שלהן לאהבה ולקִרבה נותר איתן.

הסרט שֶׁמְּעִי קְלָמִי מציג דיוקן חזק, נוקב ובלתי מתפשר על ההשלכות של פגיעה מינית בתוך המשפחה.

היוצרת חושפת בכנות מכאיבה את סיפורה האישי. באומץ ובאנושיות, מתפתח דיאלוג נדיר בין האם לבת שמצליח לעורר אי נוחות וכעס, ויחד עם זאת להיות קשוב, קרוב ומכיל על אף ההיסטוריה בין הדמויות.

רותי – במאית הסרט, חוזרת למולדתה ארגנטינה כדי לפנות ביחד עם אחותה התאומה ג'ודי, את דירת הוריהן. במהלך הפינוי מתבוננות השתיים בחייהן וחושפות בפנינו תיעוד אינטימי של מערכת היחסים המשפחתית לאורך השנים.

החפצים הרבים שנותרו בדירת הוריה בבואנוס איירס מאפשרים לבמאית להתבונן במשמעות החיים, ובמקומם של האובדן ושל הזיכרון בחוויה האנושית. באמצעות החפצים השונים ועל ידי שימוש בחומרי ארכיון פרטיים וקלטות שמע הסרט משרטט מבט נוסטלגי אל העבר ופורטרט אישי העוסק במורכבות זהות המהגר, ביחסים בין אחים, ובתפקודם של חפצים כמוליך של זיכרון אישי ותקופתי.

הם מיעוט בין יהודים, הם מיעוט בין מוסלמים. הם מונים רק 850 נפשות והם עושים הכל כדי להמשיך להתקיים ולקיים מסורת בת 3,500 שנה. בנות ובני העדה השומרונית מגלים את צפונות הלב וסודות העדה באופן עמוק ונוגע ללב.

שאדי – מחפש כלה. בנימים – החוקר, מחפש את ממשיך דרכו. חפץ – המורה, מודאג שאין מי שיכתוב תורה. נאג'ח – חזן העדה, במפגש כנה וכואב עם בני בריתו.
ביחד איתם נטשה, רונית, אלה, ורדה, ר'זל ואחרות, פותחות בפנינו את ליבה של האישה השומרונית.

תיעוד לאורך 5 שנים הפותח דלת לתוך עולמה הפנימי של העדה הייחודית, בין פסוקי התורה, הטקסים והחגים לבין ההתמודדות היומיומית להמשך מסורת עתיקת יומין.

אחינועם בת ה-29 מרגישה גבוהה מידי לחיים האלה, נגררת לסדנת מדיטציה שם פוגשת אשה מוארת לפני מותה שמצמיחה אותה.

אמא מפתיעה את בנה במסיבת "הומולדת" גרנדיוזית שארגנה בביתם לציון שנה לצאתו מהארון, אך בנה מתקשה לשתף פעולה עם החגיגה.

"הומולדת" הוא פארסה עגמומית דווקא על הארון של האם ולא של הנער ההומו.

חשיפה בלעדית מאחורי הקלעים של המלחמה הכלכלית נגד רשת הלבנת הכספים והסחר בסמים של חיזבאללה ואיראן.

"פרויקט קסנדרה" הוא שרשרת מבצעים סודיים שבוצעו בשש יבשות ובשיתוף פעולה בינלאומי של ארגוני ביון ואכיפה, כדי לחסל את התשתית הכלכלית של הטרור.

שלושים שנה שדוד טלקר הוא האב, הראש והלב שמאחורי קבוצת הקריקט דימונה צ'מפיונס, בועה הודית במדבר. הוא חולם להיות הראשון שיצליח לבנות מגרש קריקט בישראל.

לאחר שהשחקן הכי טוב שלו עוזב והקבוצה בסכנת פירוק , הוא מעז להביט באומץ אל עברו ומרכיב מחדש את הפאזל של חייו.

בעולם שבו במקום בני אדם חיות להקות של ענקים, אנחנו עוקבים אחר מסעה של ענקה בודדה וקטנה מדי לעולם שבו היא נמצאת, בחיפושה אחר בית, להקה, או פשוט מקום שתרגיש בו שייכת.

הענקה לא מצליחה להתחבר אל הענקים האחרים, תמיד היא קטנה מדי מכל מי שפוגשת, הפחד שלה מונע ממנה לגשת לשאר הענקים. אבל מפגיש אותה עם יצור שלא ציפתה שיהפוך למשפחה.

שכונת קריית משה בפאתי רחובות היא ביתם של קהילה אתיופית גדולה. כעת פרויקט בינוי פינוי בעדיפות לאומית, מבטיח לקהילה ולשאר תושבי השכונה, יציאה בטוחה מהגטו המוזנח והעני.

חנה אם חד הורית, שחרדה לבנה המתבגר, קופצת על ההזדמנות לשינוי שירחיק אותו מסוחרי סמים בשכונה. היא חוברת לקברט, ראש ועד דיירים, צעיר ואידיאליסט להוביל את תושבי השכונה, למסע חלומות של 8 שנים בשבילי הבירוקרטיה של פוליטיקאים וכרישי נדל"ן.

אניבל גאוטו, חשוד בפשעים נגד האנושות במהלך הדיקטטורה הארגנטינאית של שנות ה-70' שרצחה והעלימה 30000 איש, ובתוכם 2000 יהודים, מבוקש ע"י האינטרפול במשך 15 שנה.

שלמה סלוצקי, בן-דודו של אחד מקורבנותיו של גאוטו, מאתר אותו בישראל ומנסה להסגירו.

אלא שמתברר שהחשוד בחטיפות, עינויים ורצח, קיבל הטבות גדולות כ"עולה חדש", ומוגן למעשה מסיבות מסתוריות ע"י רשויות המדינה.

תומר, בנו של שלמה, עוקב אחר מאמציו ה"דון קישוטיים" של אביו, במה שמתחיל כסיפור משפחתי ומתברר שמעורבים בו אינטרסים בינלאומיים.

מינדי, ילדה ביישנית ומסוגרת, מנסה להגיע לכוכבים באמצעות בניית סולמות סביב עץ. בזמן שהיא מסתכלת על הכוכבים, השכן שלה מסתכל עליה. מכאן מתחילה תחרות שתאלץ את מינדי ללמוד שיעור חשוב על חברות.

בעולם רווי טכנולוגיה, צעיר ירושלמי שמכור למין ומסכים, יוצא למסע דיגיטלי לילי בחיפוש אחר בחורה שאיתה נמצא בקשר רק באמצעות אמצעים דיגיטליים, אך מסעו מסתבך והוא מאבד את זהותו ברשת, והגבולות בין המציאות לווירטואלי מטשטשים.

סלמא היא צעירה ערביה, יפה, מבטיחה ומרדנית. היא מנסה לפרוץ את הנורמות והמנהגים החברתיים וחיה בקונפליקט בין אורח החיים שלה ובין המנטליות השמרנית של משפחתה.

סלמא סובלת מאלימת במשפחתה. היא מנסה להשיג עצמאות. היא עוברת להתגורר בנפרד מהוריה, עובדת בבית מרקחת, שואפת ללמוד באוניברסיטה ומגישה תלונה במשטרה נגד אחיה אשר ממנו היא סובלת מאלימות.

הסרט "סלמא" מבוסס על סיפור אמיתי.

בנימין וג'ושוע הם תאומים ממוצא יהודי עם התנהגות קוגניטיבית מושהית, מה שעושה אותם שונים מחבריהם. הם גרים עם סרחיו ומוניקה, הוריהם, במילאנו, איטליה.

חייהם של שני בני נוער עם מוגבלות נפשית שונים מכל האחרים, ולכן הם מיוחדים. בבחינת הגמר שלהם בתיכון השניים מנגנים שיר ביחד. זה הרגע כשהבנים והוריהם מבינים שעולם הלימודים המוגן הסתיים. הכניסה לעולם המבוגרים עולה בקנה אחד עם הפרדת התאומים לראשונה בחייהם.

זהו סרט התבגרות ייחודי, מרגש עם אסתטיקה קולנועית מרהיבה.

אליאב הוא מפקד צעיר במחתרת ב-1947. אך שמו האמיתי הוא יוסף, והוא נצר אחרון למשפחתו שנספתה בשואה. יוסף סובל מתסמונת מחנות הריכוז ורגשות אשמה שהוא שרד, ולכן שינה את זהותו.

יעקב, חבר ילדות של יוסף, עולה כמעפיל ומצורף לצוות של אליאב. ואז אליאב נאלץ להתמודד עם הכאב שממנו ניסה לברוח.

עזמי (56) שנפל בצעירותו לשימוש בסמים קשים, ריצה עונש מאסר על סחר בסמים, ויצא מהכלא עם קשרים וידע שהשאירו אותו בעולם הפשע שנים.

בסוף הצליח להודות שהוא מכור, נכנס לתוכנית גמילה, התנקה מסמים ועזב את חיי הפשע, ובהמשך הפך למדריך חברתי והחל לעבוד עם כל מיני קבוצות כמו נוער בסיכון או רגיל, שיקום אסירים, מכורים אנונימיים NA ועוד.

המסע עם עזמי, אשר עושה הכול כדי להתרחק מהמחלה שקורצת לו ומשתמש בסיפור שלו כדי לעזור לדור החדש, מכניס אותנו לתוך המורכבות של החברה הערבית פלסטינית בישראל, שרבים מתוכה נקלעים לתוך מעגל האלימות והסמים.

בלילה, קרן לא מצליחה להירדם לרקע גניחות הכאב של בעלה ומחליטה להשאיר אותו בהשגחה עם ליאור, בנם הקטן, ולצאת לשוטטות לילית ברחבי הקריות.

אלכס סובל מחריגות חברתית קשה, ולכן כתיבת עבודות אקדמיות לסטודנטים היא העיסוק המושלם עבורו. העולם בחוץ זר, מפחיד ומנוכר, ורק ההתכנסות אל תוך המילה הכתובה, בחלל הבטוח של ביתו, מספקת לו מקום מפלט.

כשיום אחד סטודנטית צעירה ואניגמטית לא משלמת על עבודה שהזמינה, לאלכס אין ברירה אלא לצאת ולדרוש את המגיע לו. המפגש הזה עומד להפוך את עולמו

הסדרה "תיק 512" מספרת את סיפור המאבק היצרי בין התובע ניסים מרום לבין יצחק אברג׳יל, עבריין, שהפך ליעד מספר 1 של המשטרות בארץ ובעולם.

במשך עשור וחצי ניסו חוקרי המשטרה בישראל, לשים את ידם עליו כשבדרך המשיכו להירצח חפים מפשע שנקלעו לקו האש. עד שיום אחד, בחשאיות, פרקליט צעיר וחוקר משטרה כריזמטי, אוספים 80,000 ראיות, מקשיבים ל-30,000 שיחות ומנהלים קשרים עם משטרות ברחבי העולם, מסביב לשעון.

הם מגייסים 6 עדי מדינה ואחרי עשור וחצי של חקירה סמויה, ב-2015, מתרחש המעצר הגדול במדינה, ומוגש כתב אישום נגד עשרות עבריינים, ובראשם היעד מספר 1, יצחק אברג׳יל. הוא ואנשיו מובלים באזיקים אל מאחורי הסורגים.

מישורים רחבים. קניונים עמוקים. מצלעות חדות.

צבי מנסה לחנך את נכדו המרדן ומוציא אותו למסע במדבר, אבל פער הדורות קיצוני כמו הנופים שסביבם.

הטיול מתפתח למשהו שאף אחד מהם לא ציפה לו.

"שורשים באוויר" מביא את סיפורם של ילדים שגדלו בבסיסי חיל-האוויר בשנות ה-60 וה-70, בשיכון אזרחי מוקף בבסיס צבאי רוחש פעילות בו שרתו אבותיהם, ילדות מוגנת בגדר וש.ג. עם תחושת חופש וביטחון אין סופי, אך חשופה לעולם מיליטריסטי, עמוס באירועים דרמטיים וטרגיים שהשפיעו על גורלם של הילדים – ילדות בצל המלחמות.

מערכת יחסים בין דרור, ילד חירש, לאביו, מושיק, המתקשה לקבל את חירשותו ודוחף אותו לבי"ס לילדים שומעים.

דרור מרגיש דחוי וחווה מעשי בריונות. הוא מנסה להוכיח שהוא לא מתאים לביה"ס, בתסכולו בורח משיעורים ומתכנס אל חוברות קומיקס. מושיק לא קורא את האיתותים עד שלבסוף דרור בכעסו שובר את שתל השמיעה היקר.

היחסים בין השניים מסלימים כאשר דרור תוקף באלימות את בריון הכיתה ומסולק מביה"ס. ללא מסגרת לימודים, מושיק לראשונה רואה את מצוקתו, וכעת השניים צריכים ללמוד לתקשר כדי למצוא פתרון.

ניצול שואה מקריא מכתב שכתב לחזיר שהציל את חייו.

תלמידה צעירה שומעת את עדותו בכיתה ושוקעת בחלום אפל בו היא מתמודדת עם שאלות של זהות, טראומה קולקטיבית וקיצוניותו של הטבע האנושי.

סיפורו של מונדק לוקביצקי, מפקד קשוח בן 22, יהודי יחיד במחתרת "ארמיה קריובה" הפולנית. בנו שמעון גילה את קורותיו רק אחרי מותו, כשבמקביל נחשפו בפניו נסיבות החיים המצמררות של אמו הפרטיזנית חנה ברן, ואיתן ההבנה לקשר החיים שנכפה על הוריו.

הסרט מורכב מסצנות הווה עם הבן, סטילסים מונפשים שצילם האב ודוקומנטים דוממים הקשורים לאם. במקביל נשמעות עדויות מפי דמויות שונות המעניקות רובד נוסף לסיפור המשפחתי המורכב. כך נשזר סיפור שואה בעל עוצמות אנושיות יוצאות דופן, שהשלכותיו ניכרות בהוויה הישראלית, בליווי דוקומנטים נדירים שתיעד מונדק במצלמתו.

מאיר וטובה (60) חיים יחד באחת משכונותיה החדשות של חולון בתחושת פספוס והחמצה לא מדוברת. גולת הכותרת של חייהם היא חופשתם השנתית ברודוס. כשלדירת הפנטהאוז בבניין המנומנם נכנס איציק מרציאנו (55), סוכן דוגמניות ממיאמי, רווק, נהנתן ומוחצן, המארח מסיבות קריוקי בביתו, מאיר וטובה מתמלאים בתחושת חיות מפתיעה.

טובה מתחילה לפנטז על חופשות משותפות וארוחות ערב עם השכן הכריזמטי, ואילו מאיר נוהה אחר סגנונו של איציק ומגלה צדדים חדשים בנפשו שלו. כשהשניים מבינים שהם אינם השכנים היחידים שאיציק מוצא בהם עניין, זיקתם לרווק האטרקטיבי הופכת עד מהרה לאובססיה של ממש.

מרץ 1975. כוכבה לוי, עקרת בית בת 31 ממוצא כורדי־תימני, נלקחת כבת ערובה בזמן הפיגוע במלון סבוי בתל־אביב. במהלכו של לילה מסויט היא מתגלה כגיבורה רבת תושייה וחסרת פחד. בעזרת שליטתה בשפה הערבית, היא חוברת למפקד חוליית החוטפים ומתווכת בינם לבין כוחות הצבא המכתרים את המלון. היא מגישה עזרה ראשונה לפצועים משני הצדדים, ומעניקה לכל הנוכחים תקווה שהאירוע יסתיים ללא שפיכות דמים נוספת. אך עם עלות השחר, כשכוחות הצבא פורצים למבנה, שמועות זדוניות מכתימות את שמה.

כעת סיפורה נחשף במלואו לראשונה.

מאז קום המדינה קראה הצנזורה הצבאית את מכתבי חיילי צה"ל באמתלה של שמירה על ביטחון שדה. אלא שבניגוד למה שנאמר לחיילים וללא ידיעתם, העתיקו אנשי היחידה חלקים מהמכתבים ושמרו אותם במאגר מיוחד כדי לנתח את דעותיהם ורגשותיהם בשורה של נושאים. הממצאים נערכו והוכנסו לדוח סודי בשם "דעתו של החייל", שסיפק הצצה נדירה למחשבותיהם של החיילים בנושאים הרגישים והטעונים ביותר בחברה הישראלית – מחיר המלחמה, היחס לפלסטינים, יחסי אשכנזים-מזרחים ועוד.

הסרט מציג גרסה שונה ואינטימית של הסיפור הישראלי כפי שהוא משתקף מהדו"ח, ומגלה מה בחרו שומרי הסוד לעשות עם מסקנותיו.

ארבעה נערים פלסטינים ממחנה פליטים ליד בית לחם, משחזרים את המחיר שהם משלמים מאז הלילה בו נכנסו כוחות הצבא לביתם כדי לעצור אותם. הם היו אז ילדים צעירים שבבת אחת איבדו את ילדותם.

הסרט מתאר את השימוש במעצרי קטינים, ככלי למימוש השליטה הביטחונית הישראלית מעבר ל'קו הירוק'. במשך שנים, בכל לילה, נעצרים בגדה המערבית באשמת זריקת אבנים, בממוצע שני ילדים. הם נחקרים, נשפטים, ונשלחים לכלא למאסר, לעיתים ממושך.

הסרט שני ילדים ביום מספר על ארבעה חברים, שבעקבות המעצר הלילי שלהם נכנסו אל דרך ללא מוצא שאין ממנה חזרה.

ינואר 1945, פחות משבועיים לפני פינוי מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, נתלו בפומבי ארבע עובדות כפייה, אסטוסיה וייסבלום, רוזה רובוטה, אלה גרטנר ורג'ינה ספירשטיין, שהואשמו בחבלה במערכת המלחמה הנאצית.

״סבוטאז׳״ מספר את הסיפור הלא ידוע והדרמטי של המחתרת של הנשים באושוויץ-בירקנאו. זהו סיפור של גבורה נשית, התנגדות וטרגדיה המסופר מבעד עיניה הסקרניות של אנה וייסבלום היילמן, אחותה של אסטוסיה.

בתוך התופת הנוראה של אושוויץ, אנה כתבה יומן המתאר את הסיפור הטראגי של מחתרת הנשים באושוויץ. שגרת היום-יום של המחנה המורכבת מרגעים קטנים של אחווה וידידות בין צעירות שנאספו בנסיבות קשות.

לאחר מותה הפתאומי של אחת מבנות המשפחה כמה שנים קודם לכן, מבקשת האם להתאסף כדי לדון ברצון שלה לצלם סרט דוקומנטרי על סיפור פטירתה של הבת, ומצבה הנפשי הקשה שקדם לאירוע. אך בני המשפחה לא מצליחים עדיין לעכל את הטראומה שעברו, כיחידים וכמשפחה, ומתפתח דיון נוקב וקשה בעניין עשיית הסרט.

הופק במסגרת תכנית א-קיצער 2021– חממת קולנוע מקצועית ליוצרות חרדיות בניהולה האמנותי של רחל אליצור ובליווי מנטורים ואנשי מקצוע: אורית דבוש, צביה ברקאי ובעז יהונתן יעקב.

חממת קולנוע מקצועית ביוזמת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ליוצרות חרדיות בניהולה האמנותי של רחל אליצור ובליווי מנטורים ואנשי מקצוע: אורית דבוש, צביה ברקאי ובעז יהונתן יעקב.

מטרת הפרויקט היא לתמוך ביוצרות קולנוע מהעולם החרדי המעוניינות לפתח ולהפיק סרטים עצמאיים קצרים עוצמתיים, יצירתיים ומקוריים, ולקדם יצירה קולנועית איכותית במגזר החרדי.

ילד שלנו // הניה ברודבקר
בוחן כליות // אסתי גרינברג
שיחה במשפחה // לאה אונגר
בתוך ביתה // אלינורה שוורץ

דיאנה, לינוי, רונה, שלי, רוחה וליאת מספרות באומץ ובכנות על המסע שלהן בזנות: מהכניסה וההיקסמות הראשונית מעולם הזנות, דרך לימוד החוקים ועד אסטרטגיות ההישרדות.

אלו סיפורים על עצמאות, תושייה, כאב וטראומה, שמבטאים חוויה נשית ואנושית קיצונית. בנוסף, נשמע קולה של מיכאלה (שם בדוי) – אשה צעירה שחיה את הזנות בהווה: נאבקת, שורדת ומצלמת.

הנשים קוראות תיגר על הציפייה מהן להתבייש או להסתתר.

H2 הוא השם שניתן בהסכמי אוסלו לחלק המזרחי של העיר חברון, המצוי תחת שליטה ישראלית מלאה. כאן, לאורך דרך בת קילומטר אחד, שוכנות מערת המכפלה הקדושה ליהודים ולמוסלמים, ההתנחלות היהודית, והקסבה העתיקה של חברון. כאן אירע הטבח בתרפ"ט, כאן נולדה תנועת ההתנחלות, כאן רצח ברוך גולדשטיין 29 מתפללים, כאן קם ארגון "שוברים שתיקה"; כאן אירע מקרה אלאור אזריה, וכאן יושמה לראשונה מדיניות ההפרדה.

באמצעות ראיונות עם מפקדי הצבא שפיקדו על חברון וקטעי ארכיון נדירים, נפרש סיפורו של מקום המהווה מיקרוקוסמוס לסכסוך כולו, ו"מעבדת ניסויים" לשיטות השונות שפיתחה ישראל לשליטה בגדה המערבית ותושביה.

ב-2007 עוברת ליבי, סטודנטית לצילום, לבניין ריק למחצה בעיר התחתית של חיפה. רגע לפני שהבדידות מכריעה אותה עוברים לבניין בזה אחר זה שחר, צבי, עידו וטליה – אמנים צעירים בעצמם. החברות ביניהם ניצתת ברגע וכשצבי מסולק מהבניין כיוון שלא עמד בתשלומי שכר הדירה הם מחליטים לשכור ביחד חלל בקומת הרחוב שחציו יהיה בית לצבי וחציו – גלריה לאמנות ובר.

העשייה המשותפת משגשגת וקולם נשמע למרחוק, אבל סדקים מתחילים להיבקע, הגלריה נסגרת והם מתפזרים לדרכם. לאורך 12 שנים עוקבת ליבי אחר מסעותיהם להגשמת חלומותיהם, המתנגשים בעוצמה עם המציאות – שמזמנת קשיי פרנסה, מאניה-דפרסיה ואלכוהוליזם – וחושפת באינטימיות ובאהבה את סיפור התבגרותם של החמישה.

על גבעה ללא תשתיות ובלי מקור מימון הוקם כפר ניסיוני, יחיד במינו, בעולם בו חיים בדו-קיום ובאחווה: מוסלמים, נוצרים ויהודים. בתוך הניסוי החברתי הזה נולדו ילדי נווה שלום.

הסרט מספר את סיפורו של דור שצמח ביישוב מעורבב ומורכב, ומה קורה לו כאשר המפגש עם המציאות האלימה נכפה עליו. כל הדמויות שונות זו מזו אך ביחד הן מספרות את סיפורו של מקום שהשתנה, התעצב והתפתח לאורך השנים. סיפור על חלום ושברו ושל תקווה וייאוש.

לא לכולם יש זמן למות, אבל ליעל היה.

עשור אחרי שהכירו לראשונה באוניברסיטה, פוגשת הבמאית את יעל בפעם השנייה, הפעם כחולה חדשה ומבוהלת במחלקה האונקולוגית בעוד שיעל, חולה ותיקה, מאירה את דרכה באפלה. את הזמן שלה יעל לא ניצלה לחוויות "גדולות מהחיים" אלא לקפיצת ראש אל מעמקי הנפש, להתבוננות צלולה בעיניו של פחד המוות. את המבט המפוכח הזה היא מורישה לבתה מיה ולבן זוגה רני, שנשארים להמשיך את החיים אחריה.

הסרט נע בין אז לעכשיו, בין החיים ובין המוות, איפה שטעם הדברים מתברר.

קלטות וידאו שצילם בילדותו שואבות את הבמאי שאולי מלמד למערבולת רגשית, במהלכה הוא מחפש להט"בים נוספים שצילמו את ילדותם. הוא מאתר רבים שתיעדו כמותו את זהותם המתפתחת, מבלי להבין לגמרי מה נחשף לעיני המצלמה.

טום שגדל בעיר החרדית צפת ותיעד את מסעו בעקבות גילוי זהותו המגדרית, בתי שנולדה לעולים חדשים מאיראן וצילמה באובססיביות את קשריה האינטימיים עם חברותיה, רומיה שגילתה את ניצני הדראג שלה במקביל ליציאה מהארון של אמה, והבמאי עצמו שחקר עם המצלמה את מיניותו בצל מותו של אביו.

בעקבות הצפייה המחודשת בקלטות שצילמו שנים קודם לכן, הם נאלצים להתמודד עם החוויות והאנשים שעיצבו את חייהם.

כרוניקה של מוות לא ידוע מראש בשתי מצלמות.

יוצרת הסרט נאבקת להחזיר את אביה, במאי ומורה לקולנוע לתפקוד אחרי שעבר אירוע מוחי לפני יותר מ-25 שנה, בעזרת אהבתו הישנה – המצלמה. אך בלי לדעת, היא מתעדת את שנותיו האחרונות דרך עיניו בעודו לומד מחדש לצלם ומקבלת הצצה נדירה לדרך בה אדם עם פגיעה מוחית חווה את העולם ולומד מחדש את מה שהיה בעבר טבע שני עבורו, רגע לפני הסוף.

זהו סרט על כוחה ושבריריותה של דמות האב שהופך לסיפור על ההיאחזות בחיים שיצירה משותפת מאפשרת, אל מול המפגש עם המוות.

שבועות ספורים לפני פתיחת משפט אייכמן הגיעו בדרך מסתורית לידיו של התובע, גדעון האוזנר, תמלילים של שיחות מוקלטות, שערך אדולף אייכמן עם עיתונאי נאצי הולנדי בשם ווילם סאסן – זאת, שנים ספורות לפני שהובא לישראל ע"י המוסד.

בניגוד לקו ההגנה שלו במשפט, בו ניסה אייכמן לשכנע שהיה רק בירוקרט שביצע פקודות, בהקלטות התגלה אייכמן מתוודה על תפקידו המשמעותי בתכנון וביצוע הפתרון הסופי. בהעדר סרטי ההקלטה, הראיה נפסלה לחלוטין.

לפני מספר שנים ההקלטות המקוריות נתרמו בחשאי לארכיון בגרמניה, אשר העמיד אותן לרשות הפקת הסרט, המעמיד את אייכמן למשפט מול עצמו בצבע מלא, וחושף את הגורמים והמניעים הנסתרים שפעלו להסתרת ההקלטות.

שנות החמישים. זוג בריטי צעיר יוצא אחרי החתונה לטיול בעולם. הם מגיעים לעיירה קטנה במדבר, מתאהבים בה, ומחליטים להישאר. שם, באילת הרחוקה, יקימו את משפחתם. כך מתחיל סיפורם של ד"ר מוריס – רופא וצלם חובב – ואשתו, פיי, שהיא טיפוס נדיר בפני עצמו.

במשך עשרות שנים מצלם ד"ר מוריס במצלמתו את קורות המשפחה המתרחבת, על השמחות, הטרגדיות, הדרמות המשפחתיות, וכמובן ההתמודדות עם הישראלים/המקומיים, שפחות בקיאים בגינונים הבריטיים; את קורותיה של עיר שקמה ונבנית אל מול עיניהם, והם בשר מבשרה; וגם את קורותיו של התנין קלרנס, שהפך לשם דבר בעיר.

לאחר מותו מתגלות מאות שעות הצילומים של ד"ר מוריס, שהופכות בידיהם של איתמר אלקלעי ומיטל צביאלי ליצירה מרהיבה ומרגשת, על משפחה יוצאת דופן, שהיא רגילה כמו כולן.

מחזמר תיעודי על העיר התאומה של לוס אנג'לס – קריית מלאכי.

יוסף חורי יושב כבר שלושים שנה בחנותו המבולגנת והכאוטית בקריית מלאכי ומתקן שעונים. בחנות אין שעון אחד שעובד, קצת כמו העיר קריית מלאכי שנשארה כחזון לא ממומש.

יוסף היה ילד גאון, אבל עיירת הפיתוח בה גדל היא לא מקום לילדים גאונים. היום, כשהוא בן שישים, וירש את השעניה של אביו, החלום להצליח עוד בוער בו. כשהחובות נערמים והבחירות המקומיות בפתח, יוסף מחליט שהגיע הזמן. בניגוד לכל הסיכויים ולאנשים הרואים בו משוגע, הוא מחליט לרוץ לבחירות כמפלגה של איש אחד ולנסות לתקן את העוולות ולהחזיר לקריית מלאכי את הזמן שאבד.

באוגוסט 2014 יצא עו"ד ברק כהן למאבק בראשי המערכת הבנקאית. הרעש הציבורי שעורר הקמפיין הובילו את ראשי הבנקים, הפרקליטות והמשטרה לנסות לעצור את ברק וחבריו בכל מחיר.

ברק וחבריו הפכו את האישומים נגדם לאישום חריף כנגד הבנקאים.

ארי נייגל, דתל"ש ופרופסור למתמטיקה מברוקלין הינו תורם הזרע הגדול בעולם ואב ליותר מ-100 ילדים.

מעשיו של ארי הופכים לדפוס התנהגותי המשתלט על חייו ומערער את היחסים עם משפחתו ובעיקר עם בנו הבכור, טיילור.

"ארון הקודש" היא סדרת רשת דוקומנטרית בת 7 פרקים על להט"בים דתיים. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים, סביב רגע אחד משמעותי – דייט, הריון, ברית, חתונה, מפגש משפחתי, הכנות לחג, ויום הולדת לילד.

הסדרה מצולמת כמו "זבוב על הקיר". היא מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטייה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי. דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים, אנו מכירים את הלבטים, הקשיים, הפשרות וההצלחות של הדמויות.

צעירה חרדית נקראת באמצע היום אל החיידר בו לומד הבן שלה. היא מגיעה בבהילות, נחושה להיאבק עבור המקום שלו, עבור המקום שלה.

הופק במסגרת תכנית א-קיצער 2021 – חממת קולנוע מקצועית ליוצרות חרדיות בניהולה האמנותי של רחל אליצור ובליווי מנטורים ואנשי מקצוע: אורית דבוש, צביה ברקאי ובעז יהונתן יעקב.

במשך שנים סובלת לאה מבעל הלום קרב שמתעלל בה. ערב אחד בעזרת בתה הקטנה היא מחליטה לשנות את חייה.

הופק במסגרת תכנית א-קיצער 2021 – חממת קולנוע מקצועית ליוצרות חרדיות בניהולה האמנותי של רחל אליצור ובליווי מנטורים ואנשי מקצוע: אורית דבוש, צביה ברקאי ובעז יהונתן יעקב.

דסי, אישה חרדית רוצה לתרום כליה כדי שבתה תחזור למוטב. ממש לפני שהתרומה יוצאת לפועל, היא מגלה שהנתרמת שלה ערבייה.

הופק במסגרת תכנית א-קיצער 2021– חממת קולנוע מקצועית ליוצרות חרדיות בניהולה האמנותי של רחל אליצור ובליווי מנטורים ואנשי מקצוע: אורית דבוש, צביה ברקאי ובעז יהונתן יעקב.

טלי, אם חד הורית מבת ים, מגלה שהחשבון שלה נחסם. הוראת הקבע לבנק חזרה, והגננת מסרבת לקבל את הילדה. היא מאבדת עצמה בין מוקדים טלפוניים, עד שמחליטה להשיב לעצמה טיפת כבוד עצמי. היא נוסעת עם בתה למוקד חברת הביטוח שדפקה אותה.

בסמטאות הציוריות של שכונת נחלאות החרדית, אמא מגלה נשיכה באיבר המין של בנה. שבועיים אחרי 14, ואז  100, ולבסוף 145 ילדים מתוך השכונה הצפופה מספרים על פגיעות מיניות מזעזעות ברשת פדופילים שמובילה ילדים במנהרות לכנסיות, שם פוגעים בהם ומנסים להמיר את דתם.

הסרט חושף גם את הצד האחר כי אולי בכלל מדובר בצייד מכשפות שהוביל אפילו לרצח.

זיכרונות ילדות של רוזלי בת ה-10, בעונת הארטישוק, עונה ספק ריאליסטית ספק בדיונית, שבה שמעון, אב המשפחה עוזב את הבית ומשאיר את אשתו אן, מהגרת מצרפת, ובתו רוזלי, ילדה חולמנית והרפתקנית לבדן.

הסרט מתאר את התמודדותן של השתיים עם עזיבתו, דרך חלומות ותשוקות פנטסטיות, מריאליזם של שיכון ירושלמי, אל עצי המסטיק של איי גלפאגוס ופריז הזוהרת, ועד בריחתן של השתיים אל עולם דמיוני, אחר, יפה יותר.

רומי ושתי אחיותיה הקטנות יוצאות למסע בים על מיטה צפה במטרה למצוא אוצר. במסע הן נתקלות במרכיבים שונים מהבית, הסלון הפך ללגונת סירנות והאבא לענק.