אני מבקשת ליטול את המצלמה לרחוב אלנבי של ילדותי, מושקע ככל שהיה עבורי בהליכות תכופות עם אבי לחנויות צילום, המאכלסות אותו גם היום, וההופכות אותו ממילא מעניין לכל מעשה צילום המצטט את עצמו. בלב הבחירה ללכת אל מחוזות האתמול המוכרים לכאורה, אני מבקשת לצלם שוט אחד ארוך הנפתח למקרה, והמקבל על עצמו להכריע בכל רגע ורגע במה להתמקד. בלוק אחד ותו לא, עולם ומלואו מקופל שם, מדרכות מרובעות סימטריות או משובשות המצטרפות לקירות בטון עשויים היטב או מתפוררים, המתחברים לחלונות ראווה מוקפדים או מוזנחים, זכוכיות המשקפות מוצרים שונים מצד אחד, ואת הרחוב שמאחורי המצלמה, מצד שני. דווקא רחוב נושן ומרושל זה, שאין מובהק או בנלי ממנו, בגילוייו הזנוחים, מאפשר מסע אל הרב שכבתי התל אביבי.

מתוך "פרויקט מקום".
יזם ומפיק הפרויקט: עמית גורן