עיבוד לציורו של אנרי מאטיס (Matisse) "הרמוניה באדום" (1908). האמנית מקימה לתחייה את ציורו של מאטיס וטוענת אותו באינטרפרטציה אישית משלה. היא משאירה את המרכיבים הציוריים והפלסטיים של העבודה המקורית, כך שהמשרתת נעה בתוך עולם שהוא למעשה ציור.
אלמנט המשחקיות הקיים בתעתוע זה ואלמנט ההשטחה מתכתבים עם משחקי ילדים ועם ציורי ילדים בהתאמה. יצירתה של אדר בכר מזכירה בשפתה החזותית את תקופת הילדות של הקולנוע.

מתוך "חלום. שפה"