אדם כותב את חייו. כל השיחות אותן ניהל הן שיחה אחת. כל האנשים שהכיר הם איש אחד. כל הזמנים בהם חי הם זמן אחד, ומותו הוא הנצח – ולכן הוא בז לנצח.

אדם מתעד את חייו דרך מושאי אהבתו, וכל המושאים הם אהבה אחת. כשקורא בקלפים, ברבר ממוצא מרוקאי, מנבא את מות אחותו, אח מחליט לצאת למסע לשכתוב ההווה והעתיד בניסיון להצילה.

הזמן האבוד שבו הם חיים/חיו מצולם ביומני וידיאו. דרך הקולנוע הם מהגרים מעיר לעיר, ממזרח למערב, מהעלילתי לדוקומנטרי, מהמוות אל החיים, בניסיון לשנות את הנבואה. אבל את הנבואה אין לשנות, בקולנוע כמו בחיים.

מחברות שחורות – ויויאן, 108 דקות; מחברות שחורות – רונית, 100 דקות