פעם בשנה, בסביבות חודש מאי, שש האחיות לבית משפחת דבש עוזבות את הבית, הילדים, הבעלים, הנכדים, העבודה והדאגות ויוצאות לחופשה משותפת במלון פאר באילת. כשהן נפגשות נשכח העולם שבחוץ ואיתו נעלמים השמות – הן קוראות אחת לשנייה איחצ'י (אחותי בערבית). מאחורי ה"ביחד" הקסום והאדיר שלהן מסתתרת ילדות עגומה בצילה של האם פורטונה שבגדה בתפקידה האמהי. לצד סיפורי הילדות הכואבים וטראומות הילדות נמצאת אופטימיות של אחווה נשית, חברות, הקרבה, כוח, הישרדות, אינטימיות, אהבה וניצחון. "לסרט הזה ולגיבורות שלו באתי מאהבה גדולה והערכה לכוח וליצר ההישרדות שלהן. בתוך המולת הסיפור היה לי חשוב להציג את דמותה של האם, לא רק כיצור דמוני, אלא, גם כדמות אמביוולנטית המותירה בצופה חומר למחשבה" (תמנע רוזנהיימר).