את חלומו להקים קהילה שיקומית לחולי נפש הגשים אריה שלו כבר לפני שנים ובהצלחה רבה. כשנתקלו המשוקמים בקשיי תעסוקה החליט אריה להקים יחד איתם, חווה חקלאית משלהם, שבה כל אחד ימצא את מקומו. בשנת 2000 יצאה לדרכה חוות בראשית, חלום של איש אחד להקים חווה שתתפקד כקיבוץ ותאפשר לעשרות חולי נפש למצוא תעסוקה וזהות. צוות של חמישה חולי נפש הצטרף להוגה הרעיון מדי בוקר לעבודה ללא תשלום בכדי להכשיר את הקרקע. למרות החזון המרשים, הדרך להגשמה נתקלת באין סוף קשיים בירוקרטיים, כלכליים ואישיים של כל אחד מן החולים. חוסר יציבות, פסיכוזות, פרנויות, ריבים וסכסוכים, חלקם מציאותיים וחלקם הזויים מלווים את החווה מאז הקמתה. שנתיים אחרי העלייה על הקרקע החווה גדלה. חלק מהמשוקמים הולכים לעבוד בחממות חלק מוציא את העזים למרעה. נתן שמדבר לרוב ג'בריש, מחלק הוראות לכולם בשפה שרק הוא מבין, הולך להאכיל את התרנגולות והחמורים, והשאר מסתובבים בין כוס קפה לסיגריה. שריפה שהצית אחד מהמשוקמים מחזירה את החווה לאחור, קשיים כספיים אינם מאפשרים לחווה להתקדם והקושי ניכר גם במשוקמים. צחי, אחראי הנוי, סכיזופרן , עזב את החווה כשהוא כועס על מנהל החווה. תומר, הסובל מהפרעת אישיות, הגיע לחווה לאחר התפרצויות אלימות ותקיפת שוטרים , כתחנה האחרונה לפני המאסר, מתוסכל מהקשיים, עוזב וחוזר. ואפילו אריה הוגה הרעיון ומנהל החווה עבר משבר, התאשפז , וחזר לנהל את הקמת החווה ביד רמה. ארבע שנים לאחר הפתיחה , לאחר ניסיונות כושלים לשקם את החווה ולגייס כספיים בדרכים רבות ויצירתיות החווה נסגרת. החווה שהצליחה לאחד ולארגן את הקבוצה המורכבת הזו יחד בין שיגעון לשפיות, בין פרנויה לגאווה עצמית עצומה מתמוטטת ואיתה הגיבורים, אחד מהם שוקע בדיכאון עמוק ומתאבד. החולים שניסו לחלץ את עצמם מהמחלה , מהשיגעון , מהדיכאון להחזיר לעצמם את כבודם העצמי ולהעניק משמעות וערך לשגרת חייהם מוצאים עצמם שוב ללא תקווה וחלום. הסרט בדרכו המיוחדת מצליח לנגוע בכולם. האינטימיות שנוצרת עם גיבורי הסרט אינה משאירה את הקהל אדיש. דרך קרבה זאת אנו לומדים על חייהם על תקוותיהם וחלומותיהם מפסיקים לראות אותם דרך המחלה ופוגשים את האדם.