שולמית ודני שכלו את בנם איתן. דני מנסה להתמודד עם האבל והולך לקבוצת תמיכה להורים שכולים, ושולמית, לעומתו, מסתגרת בביתה זעופה וקודרת ומטפחת באובססיביות את ערוגות הפרחים בחצר. לחיי הזוג נכנסת דיאנה, מתנדבת צעירה מאירלנד, הנושאת ברחמה את ילדו של איתן. דני מגיב בהתרגשות ומקווה לגדל את נכדו לכשייוולד, בעוד שולמית מפתחת כעסים כלפי דיאנה ומקנאה בקשר החם שנוצר בינה לבין דני. כששתי הנשים מתוודעות זו לזו, השנאה והחשדנות מפנות מקומן לידידות, שמביאה לשינויים בתפישת עולמן. ספרות היתה ונשארה עבורי חוויה עמוקה ומשמעותית ביותר. "הילד של דיאנה", הפגיש אותי עם שתי אהבות חיי, הספרות והקולנוע והטלויזיה. מפגש מרגש ובעיקר מפחיד. וההבדל ביצירת ספרות וקולנוע – הסופר יוצר לבדו, מנהל דיאלוג עם עצמו ולעיתים עם אלוהים. הבמאי מוקף אנשים מוכשרים, נפלאים, מקצועיים בלעדיהם הוא אינו יכול ליצור כלום, ממש כלום. ולאנשים הנפלאים האלה אני מודה מעומק ליבי. (אורי ברבש)