עבודתה המיצב וידאו של רונה יפמן Let It Bleed מורכבת מתצלומים, מדפי ברזל, פוחלץ חתול, מוניטורים ומקרן המשדרים סרטי ארכיון משפחתיים אותם צילמה האמנית בין השנים 2008-1996 ובהם מופיעים אביה, עוברי אורח, ובעיקר האמנית ואחיה אותו היא מתעדת במהלך תהליכים של שינוי מין מגבר לאישה, ומאוחר יותר בחזרה מאישה לגבר.העבודה שוזרת זהות מגדרית ופרודיה, התחפשות והסוואה, נורמות וטאבו, עד שהרצון לייצר חלוקות ברורות מתגלה כמיותר. זהות מופיעה כאן כרצף של התחפשויות והופעות מגוונות, והמצלמה כיוצרת של מרחב המאפשר לחגוג את האסתטיקה הקרנבלית. בד בבד, השפה הקולנועית, הקרבה האינטימית והדמיון המשפחתי בין האחים כמו גם ההיבטים הפרפורמטיביים של היומנים המצולמים מייצרים סביבה מתעתעת ומורכבת. ברגע אחד צחוק הופך לבכי ואף זהות אינה על כנה. כך למשל מופיע הדיאלוג הבא: “למה אתה בוכה? — אני נער בן עשרים אבל נערה בת שבעה חודשים”.

מתוך פרויקט: "עולם אחר אפשרי".