ה"חאמרה" (אלכוהוליה בערבית), הוא בית קפה שכונתי. שם הגברים שותים, משחקים שש-בש וקלפים ומדברים הרבה פילוסופיה בגרוש. בשכונת התקווה נחבאות עשרות חמארות בשוק וברחוב הראשי. זר יתקשה להבחין בהן. החמארה שלנו משמשת כמיקרו קוסמוס של החיים בשכונה: אזולאי הבעלים, גזר הנמצא בתהליך לקבלת דיור מוגן לקשיש, יחזקאל המחפש את החברה שלו שנעלמה בפיליפינים, אורי "הכושי" – אופנוען ותיק, וז'וז'ו שעדיין מצפה לשיפוץ ביתו. דמויות ססגוניות אלו משרטטות דיוקן בגובה העיניים של השכונה. "גדלתי כאן וכואב לי לראות את שקיעת השכונה. בשבילי זו מחווה לחברים של פעם" (בני זאדה).