האחד בספטמבר, יום ראשון ללימודים, אוטובוס, פרידה מאבא, תיק גדול, ילדה קטנה. שער נפתח, כיתה חדשה, 250 ילדות, 6 בנות בחדר, תפילה אחת ביום. שני טלפונים ציבוריים, אמא ואבא רחוקים. "ביום אני לא מתגעגעת, רק בלילה".

הסרט עוקב אחר ילדה חדשה ביומה הראשון בפנימייה, ובמקביל מלווה "ילדת פנימייה" לשעבר, החוזרת לראשונה, לאחר 35 שנה, למקום ילדותה.

חומרי ארכיון נדירים מספרים את סיפורו של "בית היתומות ע"ש ויינגרטן" שנוסד בירושלים בשנת 1902 ופועל כיום כפנימייה חרדית לבנות. את המקום מנהל מזה 60 שנה הרב פישל וייגרטן, דור שלישי למייסדים. אדם חרדי שבחר ביאנוש קורצ'אק כמורה דרך ובכבוד לילד כקו מנחה.

הסרט מתבונן בעולם של בנות, עולם סגור עם חוקים משלו, עולם של ילדות בלי הורים.