"כסף ואשמה" מייצר סימון של מבנה המזכיר חווייה של טקס הנחווה כל פעם מחדש. אוסף המבטים של יוצרי הסרטים השונים, מופיע כאופציה לטקסי חניכה אמנותיים. השימוש בחיי היומיום, בסמלים מוכרים של ידע, פעולה, דיבור והתנהגות, מוגשים לצופה בזמן מוסכם כמו להצגת אקט מיוחד למחשבה על משמעויותיו הסמליות ועל ערכו הייחודי של ה'טקס'. זוהי הצעה ניסיונית, שבה האמנות מעוניינת לשמר את הטקס ככוח, כהשפעה וכהכרח פנימי.

GELD (בגרמנית = כסף), GUILT (באנגלית = אשמה) – שתי מילים בשתי שפות שלכאורה הן דומות אך ורק בצלילן, אולם עיון מעט יותר מעמיק מגלה שיש ביניהן קשר של תלות. הדמיון הפונטי מחדד את המתח שבינו לבין הטקסט, ובתוך הטקסט עצמו. המילה הגרמנית GELD בסמיכות למילה האנגלית GUILT מפנה אותנו מן המבט ההיסטורי אל המבט העכשווי בשאלות כמו איזה תפקיד מילא בעבר הכסף בהקשר של אשמה גרמנית ואיזה תפקיד הוא ממלא היום באותו הקשר, וכן האם הסטרוקטורה הזאת של פיצוי בכסף על אשמה הועתקה אל מקומות אחרים בעולם ובהקשרים שונים. הבחירה בצמד המילים, כמו מייצרת מבנה תחרותי המודגש על ידי הדמיון בצליל שביניהן, ובונה קונטקסט המכוון לבניית משמעות בעלת היבט היסטורי כמו גם היבט עכשווי.
נראה, כי בשנים האחרונות הקשר שבין כסף לאשמה נעשה יותר ויותר רלוונטי ככל שהעולם הולך ונשלט יותר ויותר על ידי המנגנון הקפיטליסטי הן בתחום הכלל והן בתחום הפרט. העיסוק בתלות שבין כסף לאשמה מאפשר לעמוד על הבעיות העכשוויות המאפיינות את התקופה שבה אנו חיים.
באלו דרכי ייצוג יופיע הצמד GELD ו- GUILT בתרבויות שונות ובתחומי תרבות שונים?
איך בא לידי ביטוי הצמד הזה בהקשר פוליטי, דתי, כלכלי, פסיכואנליטי, אקולוגי, מיגדרי ועוד, הקשרים שישמשו עדות למאפיינים של לתקופתנו הקומפלקסיבית הפוסט-מודרנית.
כדברי ג'.ל. אוסטין, איננו רק אומרים דברים עם מילים, אלא עושים דברים עם מילים.

1. "מבצע אנחות"/ דורון רבינא ומעיין אמיר
2. "לשחות עם אלוהים" / דורון פורמן
3. "כתמים שחורים" / צ'ב קמרר ושרון הורודי
4. "ידע כללי, לב רגיש" מתוך "הוידויים של רועי רוזן" / רועי רוזן
5. "וזרח השמש" / איתן בוגנים ונועה בן שימול
6. "רנטה" / אתי ויזלטיר וחנן פומגרין
7. "אמא כלכלה" / מאיה ז"ק ויצחק רוט