בתרבות המהגרים הישראלית, המעבר מאירופה לישראל נתפס כאחת הטראומות היסודיות של הישראלים. אריה (לאופולד) להולה, סופר ובמאי, נתן לכך ביטוי מיוחד הן כקולנוען, בתקופה בה כמעט לא נעשה קולנוע ישראלי, והן כסופר שקנה לו מוניטין בסלובקיה. להולה הגיע לישראל ב – 1949, ניסה לעשות קולנוע בישראל ועל ישראל, וחזר להמשיך את יצירתו באירופה. המסלול, אירופה – ישראל – אירופה, לאחר טראומת השואה, הנעשה על ידי קולנוען וסופר, הוא נדיר ומיוחד וראוי לתשומת לב. הסרט מתמקד ביצירתו הקולנועית הישראלית, בספריו ובמהלך חייו של להולה."האם אדם שאינו שייך יכול ליצור? הסרט החל בחיפוש אחר סרט אבוד של להולה והתגלגל למסע בנתיב חייו של אדם, פליט בנפשו, שהקריירה המקצועית שלו לוותה אומנם בעליות, אך גם בלא מעט התרסקויות וכשלונות, ולמרות זאת הוא התעקש להמשיך ליצור ולביים" (דליה קרפל).