הסרט הוא מסע העוקב אחר התגלגלותו של ניגון יהודי אחד, תפילה עתיקת יומין של פרידה מהגשם – "מוריד הטל" ואחר נדודיה הרבים שהביאוה לבסוף למעמד דרמטי – להיות המנונה של מדינת ישראל.את המלודיה של ניגון זה ניתן למצוא בווריאציות רבות. ביניהן: שיר עם פלמי, נעימה פולנית, מנגינה תורכית, שיר רועים סלאבי, תפילה איטלקית בשבח השילוש הקדוש, שיר עם שוודי בשם "הו, ורמלנד היפה", שיר עם בַּסקי, "העגלה והשוורים" המולדבי, הפתיחה לפואמה הסימפונית "וולטבה" של בדריך סמטנה הצ'כי ועוד. בסרט מתגלה העושר התרבותי-מוסיקלי הזה דרך המפגש עם אלה שיצרו ועדיין יוצרים אותו. אנשים שלמדו את הרפרטואר המוסיקלי עתיק היומין מפה לאוזן וממשיכים את המסורת המוסיקלית שעל ברכיה חונכו. זהו אינו סרט מתח בלשי העוסק בשאלה מי כתב את" התקווה", אלא סרט של חיפוש אחר אמת ההולכת ונעלמת. המסע בעקבות הניגון והמפגש עם האנשים כיום, מאיר את העושר והעומק העצום של התרבות היהודית שחרבה, את פניה היפות של היהדות שאבדו. הסרט נפתח באישה השרה את "לך לשלום גשם" העתיק והעמוק על רקע תמונותיה של אירופה ומסתיים בתזמורת כלי נשיפה המנגנת את "התקווה" באירוע חגיגי. הפער בין שתי הווארציות האלו מאיר את מה שקרה לשרידי התרבות היפה ההיא, בהגיעה לארץ ישראל.