שבת בבוקר, השעה עשר. קבוצה של אנשים מבוגרים, פולנים, עם כסאות מתקפלים וצידניות עמוסות, חוצה את בית הקברות של הר הרצל. בצלו של עץ אורן ענק הם מתיישבים במעגל, ודנים בעניינים שברומו של עולם.למעלה משני עשורים, חברי "האקדמיה של הר הרצל" מתכנסים שם. בין הקברים של גדולי האומה הם מתווכחים על תולדות הפילוסופיה המודרנית, קוראים שירה, אוכלים ארוחת צהריים מלאה וחורצים את גורלו של העם היהודי. במשך חמש שנים תיעדה הבמאית טלי שמש את הקבוצה המיוחדת הזו, ובתוכה את מיניה, סבתא שלה, ואת לנה, דודה שלה.הסרט חושף את מערכת היחסים האינטנסיבית והבלתי אפשרית בין שתי הנשים השונות האלה, שנשארו לבד, בלי הגברים שאהבו, אך עם אותה תשוקה לחיים ולהט של נערות מתבגרות. שתי חברות שמגשימות בחייהן תכליות הפוכות, אבל מחוברות לנצח על-ידי היסטוריה וגורל משותפים. בתקופה דרמטית זו, כשחברי הקבוצה נפגשים עם המוות, ונאלצים להתמודד עם התפוררותו של המוסד החשוב בחייהם, מתעוררים גם אצל לנה ומיניה שדים רדומים. חשבונות משפחתיים וסודות מן העבר, צפים ועולים. התוצאה היא דיוקן אינטימי ומרגש, מצחיק ונוגע ללב, של דור השואה, כפי שלא נראה מעולם.