בשנה השמינית לספירה, כתב אובידיוס את ספר ה"מטמורפוזות" (גלגולי צורה), יצירה הנחשבת לאחת מנכסי התרבות המערבית. היצירה מתארת מאתים חמישים סיפורים של מטמורפוזה – אנשים שהמירו צורתם לחיות, עופות, צמחים ואבנים. חמישים מן הסיפורים עוסקים באונס שתוצאתו היא מטמורפוזה. היצירה מכוננת את האונס כאקט המבטא יחסי כוח בין גברים לנשים. הבחירה במטמורפוזה כמטאפורה לאונס היא מדויקת ומצליחה להעביר את חווית ההשתנות הגופנית והנפשית הבלתי הפיכה של האישה.הסרט משלב בין ארבע עדויות של נשים שעברו אונס או גילוי עריות לבין מיתוסים של אונס מספר המטמורפוזות, ומנסה לספר את הסיפור מבפנים, לתת מקום לנרטיב שקשה לשמוע ושחורג מהאסתטי.היום, כאלפיים שנים לאחר כתיבת המטמורפוזות, עדין נשים שנפגעו מהסות את קולן, עדיין לא ברור שסיפוריהן חייבים להישמע בצעקה גדולה מספיק, כדי להחריב את התשתית הרקובה של יחסי הכוח בין גברים לנשים.