בתעודת זהות של כל אזרח סובייטי בשורה 5 היה רישום של הלאום האתני: רוסי, אוקראיני, יהודי. היהודים הסובייטים שמסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת סבלו מהמגבלות רבות עקב אנטישמיות ממסדית קראו לעצמם בחיוך כואב "נכים" לפי סעיף 5. עבור רובם, סעיף 5 סימן אפליה סמויה וארוכת שנים שהשלטון הפעיל כדי להגביל את נגישות היהודים להשכלה גבוהה, למקומות עבודה ולמשרות – בגלל החשד בנאמנות כפולה – לא רק לברית המועצות, אלא גם למדינת ישראל.

הסרט מתאר את הפער העצום בין המוצהר בפרופגנדה לבין המציאות הסובייטית, וגם מציג את השיקולים של השלטון שגרמו לפגיעה כל כך קשה ביהודים הסובייטיים, ביכולות שלהם, ובמימוש שאיפותיהם.