ביום ההפצצה היתה פאטמה הווארי בת 18. זה עתה התארסה לבן דודה, וכבר נקבע מועד לחתונה. שני מטוסים של היהודים הופיעו מעל הכפר וזרעו אחריהם פצצות. אחר כך נמנו עשרות הרוגים והרס נורא היה מסביב. פאטמה נמצאה על ידי המחלצים מתחת להריסות ביתה, בין גופות יקיריה, כשהיא פצועה קשה ומשותקת בפלג גופה התחתון. הכל הכירוה שכן היא נודעה בכל הגליל בשל יופייה הרב וחוכמתה.וכך נותרה לה היפה בנשות הגליל בודדה ונכה, אך רוחה לא כבתה. יום אחד לפני כעשר שנים, הופיע בכפר אדם שחיפש את פאטמה. כשהביאוהו לביתה סיפר לה כי הוא הטיס הישראלי שהטיל את הפצצה על ביתה, וביקש את סליחתה, אך היא שילחה אותו מעל פניה כשהיא מקללת אותו בליבה. כשנודע לה מאוחר יותר מי האיש, נדהמה עוד יותר… מאז ביקורו לא שקטה, עד שבאה היא לביתו ונוכחה כי הגורל אכן מתעתע הוא…