מוטי בן 51 קבלן גדול לשעבר, שפשט את הרגל וגם ישב בכלא, איש של כבוד. גילה בת 39 גרושה + 2, ג'ינג'ית עוקצנית וורקהולית בלי שיניים, אם יעשו הרבה כסף בחג (פסח 2001) אולי יוכלו להרשות לעצמם טיפול שיחזיר לגילה את השיניים החסרות. הם מפעילים שש באסטות של פרחים במתחם שבין צומת בית ליד לפרדסיה. לשרוד בעסקי הבאסטות זה עניין של מאבקים עם המשטרה, הרשויות, המאפיה של כפר יונה, בעלי חנויות ועם ציבור הקונים, שבבאסטה מרשה לעצמו להתנהג כמו בבאסטה. הסרט מתמקד בשבוע שלפני ערב פסח, במוטי וגילה ובנו, שעוצרים בצד הדרך, להספיק להביא זר אחרון לסדר."אצלנו תמיד עסוקים בדברים הגדולים, במלחמות, במאבקים בפוליטיקה, בעולים, במקופחים, במיעוטים, באפליה ובבעיות גדולות כל כך שבברן, שוויצריה, אף אחד לא שמע עליהם. רציתי לעצור לרגע ולהתבונן ולהכיר זוג אחד, ואת המציאות הבוערת שלו, את המאבק האישי שלהם שהוא בעצם המאבק האוניברסלי ביותר, הרצון להתפרנס בכבוד".