האדמה והאמונה, לאו דווקא לפי סדר זה, הם חוט השני שכרוך בנרטיב של הקמת מפעל ההתנחלויות. עכשיו, כשחרבם של ארה"ב ואירופה מתנופפת מעל ראשם של המתנחלים, הפינוי העתידי הוא רק עניין של זמן. חוות גלעד היא הזירה, המתאבקים הם: מתנחלים, כוחות הבטחון ופלשתינאים. החוות הוקמה ב 2002 נקמה להרצחו של גלעד זר שנרצח במארב מתוכנן של מחבלים בשומרון. איתי אח של גלעד, נצר למשפחה מיוחסת מקים עם אשתו בצי את החווה שנהרסה מספר פעמים אך מעולם לא ננטשה.

במעקב יומיומי ולאורך 6 שנים, הסרט מפענח את החידה מי הם אותם "שליחי האל", האם הם חצי היפים, משיחיים, פונדמנטליסטים, נוער מנותק, נושר, או גואלי ארץ ישראל. וכמה זמן יהיו כאלה? הם כאן להישאר ולהטביע את חותמם.

הם סוגדים לרבי נחמן, ולא מבינים למה השב"כ מטריד במקום להילחם באויב האמיתי- הפלשתינאים, כי הכניסו שתי כאפות לערבי שעצבן אותם, הם הקימו את חוות גלעד באופן לא חוקי, והפכו את המקום למאחז משגשג, המפעל שמעסיק נערי גבעות לבניית הקרוואנים ובונה את הגדה המערבית בניחוח יהודי. למרות מעצרים ופינויים הם נחושים ולא מתכוונים לוותר על אף שעל אדמה.

הסרט שודר גם כסדרה ברשות השידור – ערוץ 1 (60 דקות לפרק)

פרק 1 – זכות אבות
"נוער הגבעות הוא כל המתנחלים ביהודה ושומרון, גם אם נכרסם אבנים בחוות גלעד מפה לא נזוז", כך פותח משה זר בן ה-79 המשמש כאבא הרוחני של המאחזים את הסדרה "שליחי האל".
כבר בשבעה להירצחו של גלעד זר הבן הבכור של משה ויעל זר, מחליט אבי המשפחה להקים 6 יישובים על גבעות השומרון בתגובה לרצח. התמיכה בהקמת הישובים מגיעה מראש הממשלה דאז אריאל שרון. חוד החנית של תג המחיר הזה הוא חוות גלעד. המשימה מוטלת על איתי ואשתו בצי. הם משלבים אג'נדה פוליטית ועבודה עברית, ומקימים את החווה ובה מפעל לבניית קרוונים. הם מתעמתים עם תושבי האזור הפלשתינים, עם חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב ומציבים תמרור בוטה מול יכולתה של הממשלה להחליט על המתרחש בגבעות השומרון.
הפרק בוחן את המסר שמעמידה חבורת חוות גלעד בחדות כלפי שלטון החוק והחברה הישראלית, גם את יכולתם להשפיע על המציאות הישראלית ועל הסכסוך הישראלי פלשתיני.

פרק 2 – המשולש הקדוש: ארץ ישראל, עם ישראל, ותורת ישראל
"החווה מסמלת את העקשנות היהודית להתיישב בחבלי ארץ ששייכים ליהודים, הם נאחזים בקרקע בכל מחיר וכך צריך להיות". גרשון מסיקה ראש המועצה האזורית שומרון, מתייחס לחווה בזהירות רבה, דורש מהם לציית לחוק אבל נותן לאנשיה צידוק אידאולוגי.
חוות גלעד נמצאת על קו התפר בין מאחז ארעי לכאורה, לא חוקי , לבין ישוב קבע. וראש המועצה מתנדנד בין חובתו לחוקי המדינה לבין מחוייבותו לאנשי החווה החיים בשטח המועצה.
איתי זר נמצא בכלא. בהיעדרו מתעוררים סדקים ראשונים בהתנהלות החבורה המנהלת את החווה.  כלפי חוץ משדרים בחווה עסקים כרגיל, אבל בתוך החווה שורר כאוס מוחלט, החווה נקלעת לחובות ונשארת ללא חשמל. במשך חצי שנת ההקפאה הם בונים בלילות ובזהירות רבה. נשות החווה מתחננות בפני הנערים להימנע מעימות, הן רוצות לשנות את התדמית הקיצונית שדבקה בהם.
שאלת כוחו של השלטון הרשמי מול כוחם של פורעי החוק העצמאיים בעיני עצמם עולה במלוא חריפותה. מי שולט באזור ומי אחראי על המתרחש בחווה? מערב פרוע או מדינת חוק?

פרק 3 – אתה בחרתנו
"החווה היא לא מקום של בנאדם אחד" טוענים חברים אחדים בחווה ואילו המנהיג עונה להם: "אני בא ממקום של כוח, כולם מכירים אותי ויודעים מה אני שווה". מתפתחת מחנאות מקומית שתוצאותיה עלולות להביא לפירוק חברתי.
מפסגת זאב בירושלים מקום מעצרו של איתי, נראית חוות גלעד טבולה בצבעים קודרים. האם היא יישוב של גורו? שליט יחיד או יישוב דמוקרטי שיכול להתנהל גם בידי אחרים כאשר המנהיג במעצר בית?
שישה צעירים תושבי החווה נעצרים ומובאים לחקירה. המעצר מכניס את תושבי החווה לחשבון נפש על הבחירה לחיות בחווה. עימות קשה מתפתח בין חברי הוועד. כמעט שנה חלפה מאז שאיתי מוחזק במעצר בית הרחק מביתו. בית המשפט משחרר אותו בתנאים מגבילים ומאפשר לו לחזור לחווה, הוא מתקבל בשמחה רבה והתרגשות גדולה מלווה את החווה בשובו של "המנהיג".
במשך תקופה של שלוש וחצי שנים נפתחו לאיתי זר תיקים רבים ע"י המשטרה. האם הוא יורשע? האם יזוכה? ואיך המהלכים של מערכת החוק והמשפט ישפיעו על מעמדו בחוה ועל יכולתו להמשיך להשפיע על המציאות הישראלית ביהודה ושומרון?