הרשמו לניוזלטר כדי לקבל חדשות ועדכונים על פעילות הקרן ומועדי הגשה
אף אחד לא רצה לפתוח את היומן של אבא אחרי מותו, כנראה משום ששתק כל חייו. לך תדע איזה שדים יקפצו ממקום שהיה נעול כל כך הרבה זמן. אני פתחתי. מטהאוזן, גוזן, קונצקריכן, מכות, רעב, קניבליזם, הומוסקסוליאזם. השדים חגגו. כמה מקומות היו מוכרים לי מלקסיקון השואה הישראלי, אבל היו כאלה שלא שמעתי עליהם מימיי, וכמו נלקחו משר הטבעות. הזויים, דמיוניים, חסרי ממשות. נסעתי לשם עם מצלמה כדי לשנות את גורלם. חצי דרך עשיתי לבד. את החצי השני כפיתי על אחיי, שלא הסכימו להשתתף בו גם כשזחלו במערות, יערות וצריפים הרוסים, שהיו קיימים רק בתוך יומן. זה לא סרט על השואה, כי רוב הזמן צחקנו. זה סרט על אינטימיות נדירה, שהחליפה כאב בהומור מתוק ומר.
פסטיבלים ופרסים:
פסטיבל חיפה, 2011; פרס Silver Horn לבימוי בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בקרקוב, פולין, 2012; - זוכה ציון לשבח בפסטיבל הקולנוע הדוקומנטרי Doxa בוונקובר, קנדה, 2012 ;פסטיבל הקולנוע בבוגוטה, קולומביה, 2012; פסטיבל הקולנוע במינסק, בלארוס, 2012;פסטיבל הקולנוע Exground בוויסבאדן, גרמניה, 2012; פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בסיאטל, ארצות הברית, 2012;פסטיבל הקולנוע בלואיסוויל, ארצות הברית, 2012; פסטיבל הקולנוע Cork, אירלנד, 2012; פסטיבל הקולנוע Macon בג'ורג'יה, ארצות הברית, 2013; פסטיבלי קולנוע יהודיים וישראליים בינלאומיים: סן פרנסיסקו, ברלין, טורונטו, רומא ומילאן, פאלם ביץ', בוסטון, פילדלפיה, ווירג'יניה, פיטסבורג, מיניאפוליס, מלבורן, הונג קונג ולונדון. הסרט זכה בפרס ליצירה בתחום הציונות של משרד התרבות והספורט והיה מועמד בחמישייה הסופית לפרס אופיר בשנת 2012 מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר.
בימוי: דוד פישר
הפקה: דוד פישר, אירית שמרת
חברת הפקה: פישר פיצ'רס בע"מ
צילום: רונן מאיו, קלאודיו שטיינברג, רונן שכנר
עריכה: הדס איילון
עריכת פס קול: גיל תורן
גופים תומכים: הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, ZDF/ARTE , יס דוקו, משרד התרבות של אוסטריה עילית, ועידת התביעות, קרן העתיד אוסטריה, הקרן הלאומית של הרפובליקה האוסטרית
מוזיקאי/ת: רן בגנו
תסריט: דוד פישר
הפצה: ננסי פישמן (ארה"ב), סינפיל
כתוביות: אנגלית
שם הסרט באנגלית: Six Million and One
אף אחד לא רצה לפתוח את היומן של אבא אחרי מותו, כנראה משום ששתק כל חייו. לך תדע איזה שדים יקפצו ממקום שהיה נעול כל כך הרבה זמן. אני פתחתי. מטהאוזן, גוזן, קונצקריכן, מכות, רעב, קניבליזם, הומוסקסוליאזם. השדים חגגו. כמה מקומות היו מוכרים לי מלקסיקון השואה הישראלי, אבל היו כאלה שלא שמעתי עליהם מימיי, וכמו נלקחו משר הטבעות. הזויים, דמיוניים, חסרי ממשות. נסעתי לשם עם מצלמה כדי לשנות את גורלם. חצי דרך עשיתי לבד. את החצי השני כפיתי על אחיי, שלא הסכימו להשתתף בו גם כשזחלו במערות, יערות וצריפים הרוסים, שהיו קיימים רק בתוך יומן. זה לא סרט על השואה, כי רוב הזמן צחקנו. זה סרט על אינטימיות נדירה, שהחליפה כאב בהומור מתוק ומר.
פסטיבלים ופרסים:
פסטיבל חיפה, 2011; פרס Silver Horn לבימוי בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בקרקוב, פולין, 2012; - זוכה ציון לשבח בפסטיבל הקולנוע הדוקומנטרי Doxa בוונקובר, קנדה, 2012 ;פסטיבל הקולנוע בבוגוטה, קולומביה, 2012; פסטיבל הקולנוע במינסק, בלארוס, 2012;פסטיבל הקולנוע Exground בוויסבאדן, גרמניה, 2012; פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בסיאטל, ארצות הברית, 2012;פסטיבל הקולנוע בלואיסוויל, ארצות הברית, 2012; פסטיבל הקולנוע Cork, אירלנד, 2012; פסטיבל הקולנוע Macon בג'ורג'יה, ארצות הברית, 2013; פסטיבלי קולנוע יהודיים וישראליים בינלאומיים: סן פרנסיסקו, ברלין, טורונטו, רומא ומילאן, פאלם ביץ', בוסטון, פילדלפיה, ווירג'יניה, פיטסבורג, מיניאפוליס, מלבורן, הונג קונג ולונדון. הסרט זכה בפרס ליצירה בתחום הציונות של משרד התרבות והספורט והיה מועמד בחמישייה הסופית לפרס אופיר בשנת 2012 מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר.
בימוי: דוד פישר
הפקה: דוד פישר, אירית שמרת
חברת הפקה: פישר פיצ'רס בע"מ
צילום: רונן מאיו, קלאודיו שטיינברג, רונן שכנר
עריכה: הדס איילון
עיצוב פס קול: גיל תורן
גופים תומכים: הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, ZDF/ARTE , יס דוקו, משרד התרבות של אוסטריה עילית, ועידת התביעות, קרן העתיד אוסטריה, הקרן הלאומית של הרפובליקה האוסטרית
מוזיקאי/ת: רן בגנו
תסריט: דוד פישר
הפצה: ננסי פישמן (ארה"ב), סינפיל
כתוביות: אנגלית
שם הסרט באנגלית: Six Million and One