ז׳רום (42) חקלאי, בעל והורה נכשל ממושב קטן בבקעת הירדן, מוצא את גופת בנו הבכור, יוני (15), שנהרג לאחר ששיחק עם חברו יותם (15) בקליע של רובה במחסן בית המשפחה. בביתו הרעוע, אשתו של ז׳רום, עליזה (40) ובנו הצעיר תומר (12), הוא מתקשה לספר להם על הטרגדיה ומנסה להתקרב למשפחתו, אך הקרע ביניהם ניכר. הניכור והבסיס הרעוע מובילים לארוחת ערב אלימה.

עלילת הסרט נמתחת על פני אחר הצהריים אחד ומתקיים על רקע נופיה הייחודיים והפסטורליים של בקעת הירדן.

שלושה שבועות אחרונים בחייה של לנה (99) מאירים על יחסיה המורכבים עם בתה מירי (75) שהגיעה לביקור בארץ בכדי להיפרד, על רקע הגילוי כי היא נושלה מהירושה.

האם בכוחו של הביקור האחרון לרפא משהו ביחסים, כשצללי העבר בני מעל 70 שנים, נמצאים בכל פינה?

לאחר שהפסידה במשפט על המשמורת, מאיה מבינה שאם לא תנקוט בצעד קיצוני, בת זוגתה לשעבר תיעלם יחד עם בתן המשותפת – שי-לי.

עוד באותו היום, מאיה מתייצבת בגן של שי-לי ולוקחת אותה ל-"יום כיף" מבלי כוונה להחזיר.

בן (38) – בעל בר, ומורן (27) – מלצרית, מנהלים מערכת יחסים לא מוגדרת. ריב שלהם מוביל כל אחד מהם למסלול שונה. למחרת הם נפגשים שוב בעבודה אבל אירועי הלילה הקודם שינו את היחסים שלהם לתמיד.

יותם רגב, נער מתבגר והבן של ראש העיר, ממתין לבד בחדר צדדי בתחנת המשטרה. כשחוקר נוער נכנס לדבר איתו, יותם מגולל בפניו את האירועים שהובילו אותו למעצר, במרכזם תהליך החיזור אחרי נערה בהדרכתו המיליטנטית של אביו. כשהאב עצמו מגיע לתחנה כדי לקחת אותו, יותם נאלץ לבחור: האם לגלות לשוטרים את האמת לגבי אביו, או להיכנס תחת כנפו ולהשתחרר.

עולמה של תמר בת ה-17 מתערער כשמורה חדשה לפסנתר מגיעה ללמד בקיבוץ. היא מתחילה לגלות סימנים המצביעים על דמיון וקשר בינה לבין המורה, וביודעה שהיא ילדה מאומצת היא תוהה האם מצאה את אמה הביולוגית. יחסיהן נרקמים על רקע מתח גובר בין תמר לאמה המאמצת והמגוננת, עד לקונצרט הגדול בו מנסה תמר להתעמת עם שתיהן ולחשוף את האמת על זהותה.

הֶדֶף הוא סרט מסע המתרחש בהתנחלות דתית שבמרכזו עומד ליאור, 17, נער עדין שיעשה הכל כדי להוכיח את גבריותו לעצמו ולסובבים אותו, גם במחיר קשה מנשוא.

בצהרי יום חול, נרי, בן 25, סטודנט לקולנוע, נוסע לבקר את אביו, מרדכי, אורתופד בכיר, בקליניקה הפרטית שלו. שם מגלה לו אביו החולה בסרטן כי ימיו ספורים ושולח אותו לכמה סידורים במקומו.

בהמשך היום יוצא נרי על הקטנוע שלו, אל מסע להבין מה מקומו בעולם, והאם הוא יכול לשנות את היחסים המקולקלים שלו עם אביו, ההזדמנות האחרונה שלו להרגיש בנו.

יחסיהם של נרי ומרדכי תמיד היו קרים ורחוקים, כעת מרגיש נרי כי עליו להיות קרוב לאביו ולנסות לחוות איתו רגע אחד של חום לפני שימות.

סיפורה של הדר, שכשבועיים לאחר לידת ביתה הבכורה, לוקה בתסמונת "גיליאן ברה". תוך 48 שעות מאבדת את כל תפקודיה והופכת למשותקת ומונשמת בזמן שהיא 'כלואה' בגוף של עצמה.

הסרט מלווה את הדר בתקופת המחלה ומשקף את ההתמודדויות שלה עם המצב החדש. הסרט, מבטא את ארעיות החיים ויכולתם להשתנות בן רגע.

דיוקן אינטימי המביא את מערכת היחסים המיוחדת בין ששון גבאי, מבכירי השחקנים בישראל, לבנו הצעיר, אדם שהוא שחקן ויוצר בעצמו.

חלק מפרויקט "מוזות" – פרויקט מיוחד שבמרכזו ניצבות שש דמויות מעולם התרבות שלכל אחת סיפור חיים מרתק שהשפיע על עשייתה והעניקה לה השראה.
שיתוף פעולה בין הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, קרן מקור לסרטי קולנוע וטלוויזיה ותאגיד השידור הישראלי.

צרויה שלו היא הסופרת הישראלית הנמכרת ביותר בעולם. הסרט מלווה את צרויה במשך כתיבת ספרה האחרון "פליאה". זו הפעם הראשונה שסופרת במעמדה של צרויה שלו מאפשרת לצוות צילום כניסה לתוך תהליך כל כך אישי ואינטימי, ולתעד אותה בתקופה דרמטית, מלאת חששות. הסרט נוגע בתהליך היצירה ובביוגרפיה האישית שלה.

חלק מפרויקט "מוזות" – פרויקט מיוחד שבמרכזו ניצבות שש דמויות מעולם התרבות שלכל אחת סיפור חיים מרתק שהשפיע על עשייתה והעניקה לה השראה.
שיתוף פעולה בין הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, קרן מקור לסרטי קולנוע וטלוויזיה ותאגיד השידור הישראלי.

ילד מעברה שעלה מעירק , פורץ בשיריו גבולות גיאוגרפיים ופואטיים.

משורר פורה, שספריו תורגמו ל-44 שפות, רוני סומק הוא משורר כל-ישראלי מובהק ששיריו מהווים גשר לישראליות – בין מזרח למערב, בין קודש לחול, בין עממי לגבוה, בין האישי לכללי.
שירים שמספרים את סיפור חייו הייחודי – מילד עולה דובר ערבית למשורר אהוב ומורה שהעמיד תלמידים רבים.

חלק מפרויקט "מוזות" – פרויקט מיוחד שבמרכזו ניצבות שש דמויות מעולם התרבות שלכל אחת סיפור חיים מרתק שהשפיע על עשייתה והעניקה לה השראה.
שיתוף פעולה בין הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, קרן מקור לסרטי קולנוע וטלוויזיה ותאגיד השידור הישראלי.

ב-1948 מדינת ישראל נוסדה ומלחמת אזרחים נפתחה. מאות כפרים פלסטיניים נהרסו ותושביהם נהרגו או הוגלו.

הסרט מתרכז בכפר אחד – טנטורה, ושופך אור על המיתוס של ייסודה של מדינת ישראל ועל חוסר היכולת של החברה שבה להשלים עם עברה האפל.

סדרת הרשת העוסקת במאמץ האנושי להגדיר מה זה #נורמלי, בוחנת את גבול השפיות ואת הצורך האנושי לקטלג הכל, גם מצבים נפשיים.

פרויקט דוקומנטרי קליל וכיפי, משולב באנימציות GIF, שעוסק בניסיון האנושי להגדיר מיהו נורמלי והצורך האנושי להרגיש שייך.

מאז בריחתו הפתאומית של אב המשפחה, מלקמו, חזרה לאתיופיה מישראל, באנצ'י מטפלת בחמותה המשוגעת , בבעלה הבוגדני ובשתי בנותיה המתבגרות. שיחת טלפון מפתיעה שמודיעה על חזרתו של האב מכריחה אותה להתמודד עם החלומות והסודות שלה.

ארבעה סרטים קצרים שנולדו בסדנה ליוצרים מקומיים, המתקיימת. זהו פרויקט של עמותת דוקאביב בשיתוף קרן קולנוע מדרום ביוזמת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ומרכז תרבות מצפה רמון, מתנ"ס ירוחם, משרד התרבות והספורט והמועצה הישראלית לקולנוע.
בהנחיית הבמאי ניר דבורצ'ין.

רחמה / יוצרת: בתי בן שמעון
בתי, שהתייתמה מהוריה בגיל צעיר, מתקשה להשלים עם הזדקנותה של סבתא רחמה בת ה-96, שהייתה קרובה ומשמעותית לה במשך כל חייה ואותה היא זוכרת כאישה חזקה ועצמאית. היא לוקחת אותה לביתה ומנסה לחוות איתה עוד כמה רגעים יפים, לפני הפרידה האחרונה.

בגדים בנגב / יוצרת: שירה לשם
את חנות היד השנייה החברתית "בגדים בנגב" הקימה אילנה חנוך לפני כ-30 שנה, ומאז המקום מהווה מקום מפגש וחסד לאוכלוסיות השונות והמגוונות בירוחם והאיזור, כמו גם בית למתנדבים המסורים שמתפעלים את החנות לצד אילנה.

מצפן משלו / יוצרת: לאה שקדיאל
משה לנזמן הוא דמות משמעותית ומוכרת בירוחם. הוא עלה מארה"ב, התאהב בעיירה וקבע בה את ביתו.
משה הקים בעשר אצבעות את המערך הפסיכולוגי והטיפולי לגיל הרך, שלא היה קיים לפני כן ופירותיו נקצרים גם היום.

ירדנה בעלי חיים / יוצרת: רותי צור
למרות שאין לה הכשרה רשמית, ירדנה ידועה במצפה רמון כמלאכית של בעלי החיים והיא מתרוצצת בעיר מקריאה לקריאה.
את אהבתה לחיות ירשה ירדנה מאביה, שהקים וניהל במשך שנים רבות את פינת החי בעיר. כיום, כשמצבו הבריאותי כבר לא מאפשר זאת, ירדנה ירשה את פינת החי וממשיכה את דרכו.

לראשונה, סרט המעמיק בבעיה המזעזעת של הרג ופציעות של עשרות אלפי פועלי בניין הנופלים מפיגומים. הסרט מביא את נקודת מבטם של המשפחות השכולות ואת עדויותיהם של פועלי בניין החווים הזנחה פושעת מצד הממשלה, רשויות הבטיחות וההסתדרות אשר משולבת באינטרסים של הקבלנים.

ההתנהלות האכזרית הזו מכתירה את ישראל, מעצמת ההייטק במקום השלישי והלא מכובד בעולם במוות של פועלי בניין חסרי הזכויות בתקן הפיגומים.

זהו סיפורם של הפועלים הבונים את בתינו ותשתיות ארצנו – רובם ערבים. זוהי כרוניקת מוות ידועה מראש שנעדרת מהשיח הציבורי בתקשורת.

כתמים מספר את סיפורה של עדינה, בחורה כהת עור, המחפשת אהבה, בעולם לא מתפשר. בילדותה רצתה להיות בהירת עור כשאר הבנות בכיתתה, ובגיל 18 משאלתה התגשמה. היא אובחנה במחלת הויטיליגו, מחלה שבה הגוף מפסיק לייצר צבע עור, ומופיעים כתמים לבנים.

עדינה יוצאת למסע בהגדרת זהותה. במהלך הסרט היא נפגשת עם בועז, אלמן אתיופי, שצבע עורו השתנה לחלוטין ללבן כתוצאה מאותה מחלה. שניהם מתמודדים עם שאלה של מה להיות כאשר המחלה חוזרת או נסוגה ומכריחה אותם לבחור בצבע עור ובזהותם בחיפוש אחר אהבה וקבלה.

הסרט עוקב אחרי זרם תודעתה של נערה מתבגרת, שמתמודדת עם הנשיות הזרה לה. את כל התהליך מלווה הירח, ההולך ומתמלא ככל שהיא מבינה את עצמה יותר ויותר. המחשבות שלה נשזרות אחת בתוך השנייה כמו הצמה לראשה, ונוצרים דימויים סוריאליסטיים המשקפים את מצבה.

שבוע לפני חתונתה גילו אצל עדה בת ה-28, סרטן בשחלות וברחם.

כעת, לאור המציאות החדשה שלהם, לומדים עדה ובעלה הטרי ולאד, כיצד לשמור על זוגיות אוהבת ובריאה למרות הקושי בעקבות אבחון המחלה. עדה למרות הכול ממשיכה לבחור בחיים.

במאי הסרט שגדל בישוב פסגות, יוצא למסע התבוננות ובחינה מחדש של מחוז ילדותו. באמצעות עדשת המצלמה הוא מגלה לראשונה את שכניו הערבים ברמאללה.

משורר ואמנית פלסטית שגדלו אף הם ב'פסגות', מנסחים יחד איתו, ביצירותיהם, את היחס שלהם למחוז ילדותם ולשכניהם שמעבר לגדר.

כולנו חווינו את האסון הלאומי שהתרחש השנה בל"ג בעומר בקברו של רבי שמעון בר־יוחאי ביישוב מירון שבגליל, אך רבים מאיתנו לא באמת מכירים את המקום ולא מבינים את כוח המשיכה שלו או את פשר האמונה שגורמת למאות אלפי אנשים בשנה לעלות אל הקבר, שהפך לאתר התיירות הדתי השני בגודלו בארץ (אחרי הכותל).

"הסוד של רשב"י" מציג התבוננות פיוטית ואינטימית על המקום המיוחד הזה דרך מקבץ של רגעים אותנטיים המתרחשים בו סביב מעגל השנה. הסיטואציות נשזרות יחד דרך סיפוריהן האישיים של כמה נשים: שולמית וחדווה, שמתגוררות במתחם ומקבצות נדבות לפרנסתן; אסנת, שמוצאת שם נחמה במסעה הארוך לחיפוש בן זוג; סמדר, שמתפללת לרפואת בתה חולת הסרטן; רעות בת ה-17, שנשענת על רשב"י כעל חבר אמיתי; ורויטל הסטנדאפיסטית, שמחפשת שמחה אמיתית. מהו אותו כוח של אמונה שנקשר בדמותו של רשב"י? ומה קורה לאמונה בצדיק כשהיא נקלעת למבחן?

כשאבי, מאיר אריאל, נכנס לעולם הקנאביס, הוא לא יכול היה לדמיין כיצד תשע שנים קדימה הוא יהיה בעיצומו של מאבק להקמת המפעל הראשון בארץ לייצור מוצרים לקנאביס רפואי. וכך אני ומשפחתי מוצאים עצמנו מצטרפים לחלומו של אבי ולוקחים תפקידי מפתח במפעל.

הסרט ילווה את אבי בשנה החשובה בחייו, במאבק יום יומי מול הקשיים הבירוקרטיים והשעון שמתקתק, שלהפסיד בו אומר לאבד את הבית ולשבור את הבסיס הכלכלי של המשפחה כולה.

אלרואי ודפנה מתמודדים מאז לידתם עם שיתוק מוחין, ויחד עם זאת, הם גם זוג הורים לארבעה ילדים מקסימים.

דרך סיפורו של אב המשפחה בדרכו להגשמת חלום, הוצאת ספר עליו עבד כעשר שנים, מתגלה מסע חיים רב דורי שבמרכזו גיבור הנושא על שכמו "שק של כוחות", ונחשפת התמודדות יומיומית, מלאת אמונה ומעוררת השראה, לכל אדם באשר הוא.

אחרי שנפלט מכל מסגרת, קיקי בן ה-14 עומד להיכנס למוסד סגור לנוער על עבירות אלימות וסחר בסמים. רגע לפני, מצליחה גל אחותו לשכנע את רשויות הרווחה לתת לו הזדמנות אחרונה: מסע טיפולי ניסיוני במדבר. בעזרת חבריה, גל מנתקת את אחיה מהעולם לחודש בתנאי שטח.

הניסיון להציל את אחיה מפגיש את גל עם האמת המשפחתית הכואבת ממנה היא בעצמה מנסה לברוח. בסוף המסע האופציה של קיקי לחזור הביתה נסגרת גם היא. הפתרון שגל תציע לקיקי, יהיה עבור שניהם.

ים המלח, מדבר שקט, מלונות הכל-כלול. בין המוני התיירים נופשים להם פצועי מלחמה – נכי ונכות צה"ל הזכאים לחופשת הבראה במימון המדינה.

מסע אל הגוף והנפש של מי שהיו בין החיים למוות, על רקע נופיו של אתר התיירות הנמוך בעולם.

ב-1982, במהלך מלחמת לבנון הראשונה, פלש צה"ל למבנה מרכז המחקר של אש"ף בביירות. ארכיון הסרטים של יחידת ההסרטה של אש"ף, נעלם. 30 שנה מאוחר יותר, תחקירנית ארכיונים מוצאת בארכיון ישראלי קלטות וידאו המכילות חומרי גלם ממקור פלסטיני. מדוע הן שם? למי הן שייכות?

סרט שלל מספר את סיפורו של ארכיון אבוד ומציג קטעי סרטים שאותרו מתוכו. זהו סרט על מלחמה שאינה מנוצחת בנשק, אלא באמצעות צילום וזיכרון; שדה הקרב שלה איננו בגדה או בעזה, אלא בארכיון עליו הופקדו שומרי זיכרון. הסרט מציג זווית חדשה, מוכרת פחות על הסכסוך: התיעוד כנשק, שכוחו לא רק לספר את העבר אלא גם לעצב את העתיד.

אמנון (שפרה) בשלהי שנות השישים לחייו, תולה בובות בחזית ביתו ב'כרם התימנים' כדרך לעבד את חוויות ילדותו.

הסרט מתחקה אחרי הליצן העצוב היוצא למסע בעקבות החוסרים שבחייו ומשמיע את קולו עם המון אהבה ורגש.

ביום בהיר אחד נכנסה אל חייו של ג'אק – אלמן בן 90, ג'טה – מטפלת כבת 50, שהגיעה ממולדובה לישראל.

החיבור ביניהם היה מהיר, טבעי ומלא קסם.

בסרט אנו מתבוננים בחייהם על רקע חיי השגרה, האירועים המשפחתיים, ברגעי השמחה וההומור וגם ברגעי המשבר.

היחסים בין חמי בן ה-15 לאביו לא מזהירים. השני דוחף את הראשון לעולם הישגי ותחרותי-  קבוצת שחייה מקומית, וחמי מרגיש שהוא נחנק מתחת למים.

הכל משתנה כשחמי מגיע לשיעור נסיון בחוג לריקוד ומשהו בתוכו ניצת. בין השיעורים הוא פוגש את דני, רקדן סובייטי בן 15 שלוחץ לו על כל הכפתורים. חמי גונב כסף מאביו לטובת יצר ליבו הכמוס והמפגש בין הבנים עולה שלב.

איך יסתיים המסע הסודי של חמי?

TAZOO נועדה לגלות מחדש את גן החיות שפעל בלב ת״א בשנים 1938-1980 ומתבסס על סיפורים וזיכרונות של הקהילה המקומית.

השחזור מחדש של גן החיות מתבצע באמצעות מציאות רבודה (AR) מבוססת מיקום ומתקיים היכן שגינת גן העיר נמצאת כיום. באופן זה, מבקרים בגינה יוכלו לראות את גן החיות כפי שהיה פעם על גבי הגינה במציאות כיום ובעזרת אפליקציה בנייד- לשלב בין העבר, ההווה והעתיד.

כשדנה, כתבת פלילים, מזומנת לחקירה במשטרה כי פירסמה את שם האנס שלה, זה תפקידה של שוטרת צעירה ומתוחכמת להבין האם דנה נאנסה או הוציאה דיבה. אך כשמפקד התחנה מתפרץ לחקירה, השתיים מבינות שגזר דינה של דנה יקבע בחדר החקירות.

עדן, רקדנית צעירה, סובלת מבריונות על בסיס יומיומי. מתוך בדידותה היא מפתחת כמיהה נואשת לתשומת ליבה של נעמי, מורתה למחול ומנסה לזכות דרכה בקרבה לה היא כה זקוקה.

אני חוזר לנוף ילדותי – המרחבים הפתוחים של לטרון.

על גבעה 314 נוסד היישוב 'נווה שלום' על ערכי הדו-קיום, ההבנה והכרת האחר. למרגלות הגבעה, חי הבדואי איברהים ומשפחתו 51 שנים.

ב-1999 בהסכם שנחתם בין היישוב למנזר השתקנים, בעלי האדמות, איברהים לא הוזכר ונמחק קיומו כליל, מאז מאיימים היישוב בסילוקו.

על אי פראי חיות לבדן ארבע נשים בהרמוניה.

חזיה מימים אחרים, הנשטפת לחוף בליל סערה, מפרה את מאזן החיים באי וגורמת לכאוס וחורבן. החפץ החדש הופך מוקד למריבה.

״היסחפות״ הוא משל לכוח העצום הטמון בקולקטיב הנשי ואת פוטנציאל ההרס שבו.

שתי הבנות של תמר מספרות לה על ארץ פלאים שמצאו, אך היא אינה מתייחסת לכך.

מנגינה שנשמעת בכל מקום מטרידה אותה, עד שהיא משתכנעת ללכת בעקבותיהן אל תוך המקום שבמעמקים שמעבר לשכבות הסרט, שמתחת לסיפור. אל המקום הקדום. הראשון. שם, במקום שלפני כל צורה, היא תפגוש  ילדה קטנה, מוכרת ולא מוכרת בו-זמנית, אשר המנגינה (המתגלה כשיר) שייכת לה.

יוני היא ילדה בת 7 שגרה בקיבוץ מרחביה בסוף שנות ה-60. היא לא מסתדרת עם הלינה המשותפת בבית הילדים.

בשעת ההשכבה אמא של יוני נפרדת ממנה ויוצאת, משאירה את יוני במיטתה בבית הילדים. אחרי כיבוי אורות, יוני שוכבת במיטה ולא מסוגלת להירדם. מתוך הצללים מופיעים החבצולים. יוני משתדלת להיות אמיצה, אך הפחד גובר עליה והיא בורחת מבית הילדים ורצה אל בית הוריה.

סיפורם של שני אחים: רועי (14) ויוני (10) אשר יוצאים לשחק בין חורבות מבצר עתיק בטבע. במהלך המשחק הם נתקלים בתופעה על-טבעית מסתורית, וכשהם מתקרבים לחקור אותה, המשחק הופך למסוכן, ואף גובה מחיר.

שושק'ה (73) לבורנטית במעבדה לחקר הצמח, מגיעה לביתה בסוף יום ארוך ומוצאת בית אפוף עשן ואת מאיר (69) בעלה חולה הפרקינסון, שוכב באמבטיה כמעט מת. המחקר עליו עבדה מאבד את המימון שלו, מצבם הכלכלי לחוץ ושינויי הרפורמה לקחו ממאיר את התרופה היחידה שעזרה לו.

שוש מוכיחה מה היא מוכנה לעשות למען עוד כמה רגעים טובים עם אהובה, היא מפסיקה להיות קורבן של המערכת, היא מבינה שבעיני העולם היא שקופה, כבר לא קיימת, היא מחליטה לנצל את זה לטובתה, ולראשונה בחייה גונבת ממקום העבודה שהיה לה לביתה השני.

דינה מתאהבת באבינעם. היא מחליטה לנטוש את אמה, לעזוב את עבודתה ולעבור מבאר שבע לתל אביב, כדי לגור עם הגבר של חייה. אולם תחת המעטה של סיפור האהבה לכאורה, מתגלה אט-אט המציאות כמחזה אימים בו עליה לגלם את תפקיד האישה-הזונה. חירותה נגזלת ממנה, גופה משועבד, נפשה נרמסת והיא הופכת להיות חלק מסצנת הסמים והזנות בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב.

גורלה של דינה אינו נותן מנוח לאבינעם והוא מתבונן מחדש בהחלטותיו ובמעשיו, נקרע בין רגשותיו הבוקעים את חומות הניתוק שבנה במשך שנים, לבין מערכת אלימה, משומנת מסוכנת, הדורשת את קורבנותיה. הוא מבין שעליו לבחור.

כאשר שעון החול לקראת שחרורו של בעלה האלים מהכלא הולך ואוזל, כיפאיה עיאיטי, תושבת עכו, שהותקפה באכזריות מספר פעמים, מחפשת דרך לשרוד. היא מציירת נשים שנפגעו ונרצחו על ידי בני זוגם ופוגשת אחיות, אימהות וילדות. כל מפגש הופך לדיוקן של נרצחת ולכתב אישום נגד החברה, המשטרה ובתי המשפט בישראל.

הסרט חושף לראשונה את המאבק לסגירת מועדוני החשפנות בתל אביב, מנקודת המבט של החשפניות עצמן, ומתעד את המאבק הציבורי הראשון של עובדות מין בישראל, מאבק שזכה להתעלמות כמעט מלאה מהתקשורת.

סרט מעקב שחושף בפני הקהל מבט שונה ולא מוכר של עובדות מין בישראל ושל הארגונים שנאבקים בהן.

אנה ליזה היא מלכת דראג שבמהלך לילה אחד פוגשת בגברים שונים שמזכירים זה את זה. לעיתים הם אלו שמנסים לגשת אליה, לעיתים היא זו שמפלרטטת איתם. בסופו של הלילה, כשאנה ליזה הולכת לשירותים במועדון בו היא מופיעה, מפציעים כל אותם הגברים, מה שמביא לסיום שמעורר שאלות על טראומה, הדחקה ופנטזיה שמתגשמת במציאות באופן הנורא ביותר.

סרט אנימציה קומי עם הומור אפל, המתקיים בעולם מונפש פרוע וחסר מעצורים. ילדה בת ארבע מגלה שכלבה האהוב נעלם, אך איננה מודעת לאמת המרה – הוא נדרס למוות בשוגג ע"י הוריה. לכן פועלת לפי השקרים של הוריה שנועדו להגן עליה, עד שלבסוף הופכים לנוראים מהאמת.

סרט העוקב אחר יומם של שלושה נערים צעירים, המבלים את זמנם בעיר רפאים מוזנחת, פוסט סובייטית. שם הם נאלצים להתבגר מהר תחת הסביבה בה הם נמצאים.

אחרי פרידה ממערכת יחסים של 11 שנה אני פתאום לבד בעיר חדשה, בדירה ריקה. רק חצי מהרהיטים שהיו לי איתי, ורק חצי ממני.

דרך התבוננויות שאני אוספת, ורשימת הדברים שאני אוהבת, אני מנסה לגלות מחדש מי אני.

סרט מסע התבגרות המגולל את עלילתם של גבריאל ועומר, בני-דודים בגיל ההתבגרות. את חופשת הקיץ שלהם הם מעבירים במפעל של אלישע אביו של עומר. בין ההפסקות מהעבודה המפרכת השניים מעבירים את זמנם במשחקי ילדות תמימים שהולכים ונעשים יותר בעלי אופי של מבחני אומץ מסוכנים.

הסרט מסופר מתוך עיניו של גבריאל, ילד שקט ומופנם שנמצא בתהליך גילוי המיניות שלו. הוא שונה בנוף הגברי הקלאסי שבנוי בעולמו על הפגנת כוח. גבריאל ילמד במהלך הסרט להתמודד עם חולשתו והבחירה להתבונן על סיטואציות מבלי להגיב.

הופק במסגרת פרויקט "שכונה בסרט" בשיתוף מיקרוסינמה.

סרט תיעודי המציג את אומר ואיטא, זוג צעיר שמתגורר בשכונת קרית שלום בתל אביב. בנוסף לפועלם האמנותי, אומר ואיטא הקימו מאפייה ביתית קטנה שאת תוצריה (לחמים ועוגות ללא גלוטן) הם מחלקים לפרנסתם לתושבי השכונה וסביבותיה.

הסרט מתעד את השתלבותם של זוג אמנים, חילוני וצעיר בשכונה דתית ומסורתית בפאתי תל אביב.

הופק במסגרת פרויקט "שכונה בסרט" בשיתוף מיקרוסינמה.

שכונת קריית שלום בדרום תל אביב בעיצומו של סגר קורונה מלא, ערב יום הזיכרון 2020. מבט מתוך הבית אל חדר המדרגות, למרפסות השכנות ולרגלי הבניין מציף משמעות חדשה למושג "עצמאות".

כמו אי בודד באמצע תל אביב, פועם הלב של שכונת קריית שלום ותושביה.

שישה סרטים פורשים בפנינו את השכונה הוותיקה על כל גווניה.

• תמונה שכונתית / גל דור
• קיבוץ גלויות / ענת וובנובוי
• הלהטוטן / דניאל פייקס
• הולכות הביתה / שרון אילת
• הפיראטים היצירתיים מקריית שלום / אנטון אברמוב בסט
• עצמאות / מיכל כהן

 הופק במסגרת פרויקט "שכונה בסרט" בשיתוף מיקרוסינמה.

הסרט התיעודי "הולכות הביתה" – מלווה את שירה טרביצקי ונינה מקרוב, תלמידות כיתה ד' מבית ספר בדרום ת"א, בצעידותיהן לבדן בחזרה הביתה בסוף ימי לימודים.

הסרט חושף את עולמן הפנימי של הבנות, ונוגע בהתמודדויותיהן היומיומיות בחיי החברה בזירת בית הספר, ובגיבוש זהותן בראשיתו של גיל ההתבגרות.

הופק במסגרת פרויקט "שכונה בסרט" בשיתוף מיקרוסינמה.

מחלף סואן בשולי תל-אביב הוא מקום עבודות של הלהטוטן. כשהנהגים חסרי הסבלנות עוצרים ברמזור והעיניים נשואות אליו זה הזמן שלו להעלות חיוך על פניהם.

המטבעות נערמים במהירות, אבל העבודה קשה וכמעט בלתי נסבלת. לא הרחק משם בביתו הוא מנסה לחיות חיים בקצב אחר.

הופק במסגרת פרויקט "שכונה בסרט" בשיתוף מיקרוסינמה.

סימה (85) פוגשת את שכניה בשכונת קריית שלום דרך ציורים שציירה בעברה. שנים עברו מאז הפעם האחרונה שציירה. היא מחליטה להפגיש בין השכונה לציוריה ומרימה תערוכה בביתה.

זהו סרט קטן על אישה גדולה שמתגעגעת ליכולת שנראה שאבדה ובעיקר לחברות שבשכונה.

מכפר כנא לבאר שבע, מרומניה לכפר קאסם, מטירה לצור יצחק: דור ה-Y בחברה הערבית בישראל מתלבטים איפה לגור, פה או שם? האם להישאר במקום בו גדלו, לעבור לעיר או ליישוב עם רוב יהודי?

"קרוב רחוק" עוקבת אחרי צעירים רהוטים וכריזמטיים שנאבקים להגדיר את זהותם האישית והפוליטית. הם מנווטים בזהירות בין שבירת מוסכמות ובין מטען המסורות והמנהגים שהם נושאים איתם מבית ההורים – גם כשהם מחליטים לעזוב אותו לטובת לימודים, עבודה או נישואים.

מגיש חדשות מצליח קופא במהלך שידור חי. הוא נקלע לבלאקאאוט ונזכר כיצד בתחילת דרכו רץ לספר לאמא שלו שהתקבל לעבודה בחדשות, אך כל מה שעניין אותה זה לקנות לו חליפה.

סיפור החליפה חושף פערי דורות, הציפיות שנכזבו ומשבר זהות, לצד ההבנה של המגיש שלעולם לא יוכל ללבוש את החליפה שאמא שלו תפרה עליו.

בפרברי ירושלים פועל AZ house, מרכז גמילה שבו מתגוררים יחד כ-15 צעירים, רובם חרדים לשעבר ממוצא אמריקאי שנזרקו מבתיהם מפאת הקלון שהמיטה על משפחותיהם התמכרותם לסמים קשים.

מייסד ומנהל הבית הוא אריק, חילוני צעיר שבעבר, כשחי באמריקה, היה גם הוא מכור לסמים קשים. מרכז הגמילה שהקים בישראל מטפל במכורים בשיטה ייחודית שהכיר במרכז גמילה בקליבלנד שהציל את חייו. בהיעדר תמיכה מהרשויות, מעל המקום מרחפת סכנת סגירה תמידית. מלחמת ההישרדות היומיומית של אריק היא גם מלחמה על החיים של כל אחד מהמטופלים. אם ייסגר הבית, סכנת ההתמכרות והמוות תארוב בפינה לכל אחת מהנשמות התועות שמתגוררות בו.

אדם כותב את חייו. כל השיחות אותן ניהל הן שיחה אחת. כל האנשים שהכיר הם איש אחד. כל הזמנים בהם חי הם זמן אחד, ומותו הוא הנצח – ולכן הוא בז לנצח.

אדם מתעד את חייו דרך מושאי אהבתו, וכל המושאים הם אהבה אחת. כשקורא בקלפים, ברבר ממוצא מרוקאי, מנבא את מות אחותו, אח מחליט לצאת למסע לשכתוב ההווה והעתיד בניסיון להצילה.

הזמן האבוד שבו הם חיים/חיו מצולם ביומני וידיאו. דרך הקולנוע הם מהגרים מעיר לעיר, ממזרח למערב, מהעלילתי לדוקומנטרי, מהמוות אל החיים, בניסיון לשנות את הנבואה. אבל את הנבואה אין לשנות, בקולנוע כמו בחיים.

מחברות שחורות – ויויאן, 108 דקות; מחברות שחורות – רונית, 100 דקות

בשנת 1993 נעלמה חנית קיקוס בת ה-16 מאופקים. כמה ימים מאוחר יותר נעצר סולימאן אל־עביד, הודה באוזני מדובב שאנס ורצח אותה ומסר הודאות סותרות לחוקרים. הוא נלקח בשתיים בלילה לשחזור מצולם, אך לאחר כמה ימים חזר בו מהודאתו. אל-עביד הורשע ונשפט למאסר עולם עוד לפני מציאת הגופה, רק על סמך השחזור וההודאות.

כעבור 30 שנה, התבוננות בסרטי השחזור עם המעורבים בפרשה מאירה אותה באור חדש. המבט, הזיכרון והתודעה שהשתנו מאפשרים לפרק את הנרטיב שיצרו המשטרה ומערכת המשפט, שראו באל־עביד הבדואי, השחור והגדול ליהוק מושלם לתפקיד האנס שרצח את הנערה הלבנה והבתולה – ואגב כך התעלמו מהסתירות בהודאותיו ומהיעדר הראיות.

סיפור שטרם סוּפַּר: בשנת 1982 פלשה ישראל ללבנון. מה שנתפס בהתחלה כמבצע צבאי פשוט להרחקת כוחות אש"ף מגבול הצפון הפך למלחמה מאסיבית עם כיבוש צבאי שנמשך כמעט שני עשורים.

ביום הרביעי למלחמה, פלוגה של צנחני מילואים קיבלה פקודה לשמור על יותר מאלף שבויי מלחמה לבנונים בחצר של בית ספר בצידון. בין השבויים היו קומץ חמושים, אזרחים רבים ורופאים מבית החולים של הסהר האדום. משימת השמירה הסתבכה באופן נוראי. החיילים שהשתתפו במשימת השמירה, הרופאים שהיו עדים לפשעי המלחמה והעצורים שעמדו בעינויים מעולם לא נחשפו. עד עכשיו.

ד"ר דוד רודי היה הפסיכו־גורו הראשון בישראל ומייסדו של "מכון רודי לפסיכואנליזה", הגדול מסוגו בארץ בשנות ה-70.

רודי היה סלב אקסצנטרי, חובב תקשורת, אלכוהול ונשים, ובשיאו סחף אחריו כ-40 פסיכולוגים וכאלף מטופלים. הוא פיתח והנהיג שיטות טיפול שנויות במחלוקת, כמו קבוצות מגע בעירום ו"משפחה מורכבת" – מעין חילופי זוגות מתווכים.

חציית הגבול שבין מטפל למטופל ויחסו לנשים חוללו שערוריות שאילצו אותו להיאבק על שמו הטוב, על תוארו כפסיכולוג קליני ועל המשך קיומו של המכון. סיפורו, שחושף פרק בהתהוות של ישראל כחברה מודרנית, מעלה שאלות נוקבות ורלוונטיות על כוח, מוסר וגבולות.

רוסו, מהגרת עבודה מגיאורגיה, מתחילה עוד משמרת ניקיון באוניברסיטה. היא שומרת על ראש מורכן, עושה את עבודתה כנדרש ומעבירה את המשמרת בשיחות טלפון עם בנה, שנשאר בגיאורגיה. בדרך כלל איש לא מבחין בה. לא היום.

ארז, כוכב עולה בשמי השחייה הישראלית, מגיע למחנה אימונים בפנימייה לספורטאים מצטיינים כדי להתחרות על כרטיס כניסה לאולימפיאדה. במחנה האימונים הוא פוגש את נבו יפה התואר, שמעורר בו תשוקות בלתי מודעות ופחד מפני מימושן.

דימה, המאמן האגדי לא מאמין ביחסים חבריים בין מתחרים ומזהיר את ארז ממגע עם נבו. אולם ארז לא מקשיב לאזהרות; משיכתו לנבו חזקה ממנו. בהכנות למשחה המכריע, ארז אוזר אומץ ומנסה לממש את משיכתו לנבו, אך נבו נבהל ובורח. ארז, שלומד על בשרו את מחיר האהבה והתנפצות החלום, יוצא למשחה הגמר כדי לומר את המילה האחרונה.

שמונה נשים יהודיות וערביות, עובדות עירייה מאיזור חדרה והמשולש, נפגשות בסדנה ללימוד צילום וידאו שמתקיימת כחלק מגמול השתלמות. רונה (דאנה איבגי), במאית צעירה, מובילה את הסדנה ומלמדת אותן כיצד לתעד את עולמן.

הסרט מחולק לשמונה חלקים, בהתאם למספר מפגשי הקורס. בלִבו עומדת הדינמיקה הקבוצתית המרתקת שמתפתחת בין קירות החדר, ולצדה קטעי הוידאו. הייחודיים שהנשים מצלמות ומקרינות על הבד הלבן. נושאים כמו עצמאות, תפיסת מקום, זוגיות, אימהוּת, פחד והעזה מובילים להתנגשות והתקרבות בין נשים שללא הסדנה לא היו מוצאות את מקומן יחד באותו חלל, ובטח שלא חולקות סודות ורגעים אינטימיים מכוננים.

רונה מתבוננת עליהן ומצלמת. אולי ייצא מזה סרט.

שנה מהיום, סערה פוקדת את בית אנה פרנק באמסטרדם. מכת ברק מנפצת את הזכוכית שמגינה על היומן המפורסם בעולם. שלש טיפות דיו שנוזלות מהעט של אנה מחוללות נס: קיטי, חברתה הדמיונית של אנה, שהקדישה לה כל כניסה ביומן, קמה לחיים.

לקיטי, גיבורתינו, אין מושג ש-75 שנה חלפו ושאנה אינה בחיים. היא רואה ואינה נראית, בימים היא מסתובבת במוזיאון ההומה, ובלילות היא קוראת ביומן ונוסעת איתנו הצופים בזמן כדי לחוות מחדש את קורותיה של אנה במסתור.

כשקיטי מבינה שהיא לא יודעת מה עלה בגורלה של אנה, היא גונבת את היומן, ויוצאת למסע באירופה העכשווית.

סיפורן של קבוצת נשים בדואיות העובדות במרכז לאריגה ביישוב לקיה שבנגב.

חלק מהנשים מקיימות אורח חיים בדואי מסורתי סגור, מתפרנסות בקושי ממלאכה בדואית שמקורה במסורת בת 4,000 שנה, מלאכה הולכת ונעלמת של אריגה. נשים אחרות במרכז, מתנהלות מול העולם הרחב, נעות בין דפוסי החברה השמרניים שאליהם הן שייכות, והעולם המערבי שבחוץ.

מרכז האריגה מפרנס 150 נשים בדואיות, ביניהן מרים. מרים מנהלת קשרי החוץ והחשבונות. מפקחת על עובדות, ומנחה את האורגות והטוות ביום עבודה ארוך, חמישה ימים בשבוע.

סבתי וסבי, גילה (84) וברוך (95) חיים ועובדים ביחד במשך 65 שנה. למרות שברוך חולה בדמנציה, גילה דואגת שימשיך ללכת למשרד האדריכלים שלהם בכל בוקר. בזמן שברוך צובע חוברות צביעה לילדים במשרד, גילה חווה את תהליך הפרידה המנטלית ואת הטלטלה הרגשית שהיא מולידה.

שני רקדנים מקצועיים בסביבות גיל השלושים, מאבדים את הגדרת העצמי שלהם שהכירו לאורך כל חייהם. חלום הילדות הוגשם ועכשיו נותרה ריקנות.

הסרט מתעד את תחושת האיבוד בה נמצאות הדמויות ומלווה אותן במסע חיפוש פנימי למציאת עוגן חדש שייתן להם ביטחון.

פנטזיית פולקלור המתרחשת במהלך העלייה הרוסית לארץ בשנות ה-90.

אלינה היא נערה מתבגרת ועולה חדשה, שגרה עם סבתא שלה בעיירה מדברית קטנה, מנסה להשתלב עם בני גילה ולהתגבר על העזיבה של אמא שלה. עד שמתחילה להתפתח תופעה גנטית מוזרה – הגוף שלה מתחיל לצמח נוצות.

אלינה נאלצת לבחור בין הצורך להשתייך ובין הזהות שלה.

אלון קסטיאל, עבריין מין סדרתי פעל בחיי הלילה של תל אביב במשך עשור שלם באין מפריע. פוסט אחד בפייסבוק מצליח לפוצץ את הבועה והסכר נפרץ.

17 נשים מגישות תלונה נגדו במשטרה ולרגע נדמה כי הצדק עומד לצד הנפגעות אבל בהסדר הטיעון נותרו רק עבירות משניות. הוא נשלח ל-4.9 שנים בכלא בלבד, בניכוי שליש הוא ישתחרר עוד מעט.

אלי קופלביץ' מספר על היותו חייל ברמת הגולן בשנת 73, השנה בה פרצה מלחמת יום כיפור.

המלחמה פורצת באופן פתאומי ומכניסה את אלי לתוך מערבולת אפוקליפטית, שבה סאונד ומראות של פנים וחוץ מתערבלים לכדי קולאז' ציורי.

לילה אחד, אריאל בן ה-16, שליח פיצה, נתקל במהלך השליחויות, בביתו של לקוח מבוגר באולימפיה, בובת מין היפר-ריאליסטית. המפגש עימה לא נותן לו מנוח ועוד באותו הלילה הוא וחבריו מחליטים לגנוב אותה.

נוכחותה של הבובה בקרבם מכניסה אותם לבלבול עמוק והלילה שהחל במעשה שובבות מתפתח לשרשרת אירועים היוצאים משליטה.

יוחאי רווק בשנות השלושים שלו, מתחמק מלחיות את חייו. מעבר לעמידה במטלות המינימליות של החיים, הוא עסוק בלהסיח את דעתו בעזרת כל האמצעים הקיימים. אבל היום הוא נדרש למטלה אחרת. עליו לקום בבוקר ולקחת את אחיין שלו, אילאי, להסעה לטיול שנתי.

יוחאי לא קם, אילאי מפספס את הטיול, ושניהם נידונים לטיול מסוג אחר במהלך היום.

אליס מתמודדת עם מחלת כאבים כרונית מסתורית ומתבודדת בדירתה המפוארת של סבתה המנוחה, ביום שבו מגיע זמיר מכוון הפסנתרים לתקן את הפסנתר הישן בדירה, היא יוצאת למסע בין מציאות ודמיון בחללי הדירה כדי לנסות לקבל את עצמה.

סיפור אהבתם של יולי, בחורה חרדתית שלא יוצאת החוצה ואדם – רוח הרפאים שרודף את הדירה שלה.

איתמר (עומרי לוי), בחור שמנמן והומו שחווה התמוטטות נפשית, חוזר בעל כורחו לגור עם אמו אדווה (חני נחמיאס).

הוויכוחים הישנים שלהם לגבי היותו הומוסקסואל צפים שוב לאחר שאיתמר פוגש ברונן – מציל חטוב וכריזמתי – שגם מעיר את בעיית הדימוי העצמי שלו.

כשהוריה של אי יערן (23) מתייאשים מהסיכוי לנצח בקרב המשפטי על החווה המשפחתית, הם מחליטים לפרק אותה ולעבור לפורטוגל.

אי, שנולדה, גדלה וגרה כל חייה בחווה, נאלצת להיפרד מכל מה שהכירה. הנסיבות החדשות מטלטלות את עולמה ומאלצות אותה לצאת לדרך עצמאית.

הופק במסגרת פרויקט "שכונה בסרט" בשיתוף מיקרוסינמה.

"קיבוץ גלויות"הוא התבוננות על גינה ציבורית על דרך קיבוץ גלויות. בשטח הזה, שהוא כמעט שטח הפקר, מתכנסים עובדים זריםמהודו ופליטים מאריתראה, קבוצות כדורגל מקומות

אֵמָה וגרגורי זוג עולים מאוקראינה, מתקשים להיקלט בישראל. חייהם מצטלבים עם אלון צייר חובב ומנהל חברת הייטק הנמצא במשבר עם אשתו יעל. אלון טרוד בעיסוקיו ואילו יעל מנהלת רומן עם חברו הטוב – אמנון.

על מנת לשרוד מתחילה אמה לעבוד כמודלית עירום בסדנת הציור של אלון. הקשר ביניהם מתהדק עד שהיא מרגישה שעבודתה כמודלית ציור מערערת את חייה, ומחליטה לעזוב. בצירוף מקרים גרגורי מתקבל לעבודה כפועל ייצור בחברת ההייטק של אלון.

האמת נחשפת כשאלון מזמין את גרגורי ואמה לארוחה חגיגית בביתו. המפגש הבלתי צפוי משנה את חיי הגיבורים לעד.

סיפורו יוצא הדופן של אבנר שהשמיים היו עבורו מגרש משחקים וכאשר איבד אותם מצא עצמו על הקרקע בחיפוש אחר הדבר ששווה להמשיך לחיות למענו.

אבנר היה אלוף בצניחה חופשית ובקפיצות בייס. כאשר היה בן 28, קפץ מגשר בקליפורניה, התרסק על הקרקע והפך למשותק. במפגשים חושפניים ודרך צילומים נדירים נחשף הפער בין חייו לפני ואחרי התאונה.

יהודית כהנא גדלה על גבעות השומרון. היא נחשבה "נערת גבעות" קלאסית: השתתפה במאבק נגד פינוי גוש קטיף, נטלה חלק בהקמת מאחזים, נמנתה עם הצעירות והצעירים שעבורם האדמה הזו היא מקודשת, ושווה כל מחיר. אלא שעם התבגרותה, משהו נסדק ברגשותיה אל האדמה הזו, שהפכה עקובה מדם.

יהודית יוצאת למסע כדי למצוא תשובות לשאלות שהחלו לקנן בה: היא מתעמתת עם אמה, שקיוותה שבתה תמשיך בדרך שנסללה לה; היא מתבוננת מחדש על המנהיגים הדתיים שכל-כך העריצה והם בגדו בה.

יהודית קרועה בין האדמה, שקוראת לה להישאר, לבין קול פנימי שמבקש ממנה לעזוב ולמצוא בית חדש.

דבורה היא נערה בת 17 שמסרבת לעזוב את עבודתה במדגה של הקיבוץ למרות שהבטיחה שתחזור ללימודים. יומה האחרון בעבודה מעצים את הפחד מהחיים שמחוץ למים.

יונתן לא מוצא משמעות בדבר. כשאמו דורשת שיגיע להיפרד מסבתו הגוססת הוא נגרר יחד עם אחיו הבכור והביקורתי למסע לילי אל עבר בית חולים מרוחק. המפגש המשפחתי מאיים לסדוק את חומת הניכור של יונתן.

גרוף – דמות גרפיטי דו-מימדית מצויירת על הקיר, מתאהב בדינה – הנערה שיצרה אותו, החיה בעולם האמיתי. הוא יוצא למסע חיפושים אחריה ומגלה שאהבה בין-מימדית זה לא עניין פשוט.

מנהגי הטהרה והטומאה הם סימני הכר והלכה מחייבת בקהילה השומרונית ובקהילה האתיופית. הסרט "נידה" יספק הצצה למנהג הנידה בקהילה השומרונית אל מול מנהג הנידה בקהילה האתיופית.

פגישה בין הגיבורות יפית (47) ומולייה (44), שמכניסות אותנו לביתן ומשתפות בחוויות של שמירת הנידה כל אחת בקהילה שלה.

פואמה ויזואלית על מערכת יחסים אפורה ובורגנית, הכמיהה לילדות ומקהלת בנות.

כשמצבו של חברו הטוב של האדם מידרדר לעת זקנה, עולה השאלה בדבר גורלו: האם להרדים או להאריך את חייו? איך אפשר לדעת מתי הרגע הנכון לשחרר?

בבית האבות לכלבים, "חופשי", הדילמות האלה צפות דרך הכלבים ומשפחותיהם ומחריפות כאשר בית האבות נמצא תחת איום סגירה והרדמתם של כל הכלבים.

שלמה בר הוא אחד המוזיקאים המקוריים והחשובים שפועלים בישראל. מזה ארבעים שנה הוא יוצר עם להקתו "הברירה הטבעית" מוזיקה שהיא תמצית ההוויה המקומית – מפגש טעון בין מזרח ומערב שמתנקז ליצירה שיש בה יופי רב, אך גם מחאה וכאב.

בגיל 77, לאחר משבר אישי קשה, הוא יוצא למסע חשוף של חשבון נפש, פרטי וחברתי. הסרט בנוי כמעין מחזמר שבו בר מספר את קורות חייו דרך סדרה של מפגשים עם דמויות מפתח מעברו ומההווה, תוך שיבוץ קטעים משיריו שמשלימים ומקדמים את עלילת הסרט. בהשתתפות אהוד בנאי, יהושע סובול ואחרים.

דניאלה (16) ואוהד (17) נחושים להגשים את חלומם ולזכות באליפות העולם לנוער בקיקבוקסינג. לצד אורח החיים התובעני הנדרש בספורט מקצועי, הלימודים והבגרויות שדורשים השקעת זמן, הם נאלצים להתמודד גם עם לחץ גדול מצד משפחותיהם הקווקזיות המסורתיות, שמתנגדות לעיסוקם בספורט האלים והמסוכן.

אוהד, שאיבד את הכרתו באחת התחרויות, מעורר באמו חרדה גדולה והיא ואביו מערימים עליו קשיים ולחצים להפסיק את האימונים והתחרויות. דניאלה צריכה להתמודד עם חששות מצד נשות המשפחה, שהספורט יפגע לה לא רק בלימודים אלא גם בסיכוייה להכנס להיריון. האם יצליחו השניים לעמוד בלחץ ולהגשים את חלומם להגיע לתחרות העולם לנוער?

"אני יודע שאני שונה, אני יודע שאני לא משתלב, אני מודע לעצמי, שיש לי טיפה שוני, שאני מוזר לפעמים, אולי זאת הבעיה שלי – שאני מודע לזה". אורן לוי הוא תלמיד פנימייה שרוצה שיאהבו אותו אבל נרתע מכל ניסיון לחיבוק, וכועס על כל ההגדרות שניסו להגדיר אותו במהלך חייו.

החלום שלו מגיל 13 הוא להיות במאי קולנוע ודרך תיעוד עצמי בווידאו הוא נאבק להבין מי הוא. הסרט עוקב אחרי סיפורו המורכב של אורן: האימוץ, היחסים בבית, האבחונים השגויים והאמת שגם אם לפעמים כואבת, אורן תמיד יגיד אותה ישר ולפנים. ביחד עם משפחתו המאמצת הוא נוסע לגואטמלה, שם יפגוש לראשונה את הוריו הביולוגיים ויעז להתבונן בעצמו.

מדינת ישראל נמצאת על פי חוק במצב חירום תמידי והמערכות הציבוריות שלה מחויבות להטמעת הרעיון הזה בקרב האזרחים. הסרט מלווה את תלמידי כיתת ה', הנחשפים לשיעורי חובה בנושא "הגנת העורף", כשבאותו הזמן בעולם ה"מבוגרים", בני הדור של הוריהם, מתרגלים באמצעות שלל תרגילים וסימולציות מדויקות עד אימה את תרחישי המלחמה הבאה.

קליידוסקופ תיעודי שנעשה תחת הצנזורה של דובר צה"ל, המביט בהומור ובחרדה על טקס התבגרות ישראלי ממושך, ומעלה שאלות על חברה מגויסת, ציות וגזענות, פחדים קיומיים ודמותו של האזרח הישראלי שגדל לתוך הסכסוך.

ענת גוב, מהמחזאיות המשפיעות של עולם התאטרון, מתכוננת למותה. היא מבקשת מאריק קנלר, סוכן אמנים, לדאוג לעיזבון שלה.

בשיחתם המתועדת האחרונה, מתקשה אריק לעכל את ההומור ושלוות הנפש שלה ביחס לסופה הקרב. ענת, שכבר נמצאת בתודעת סוף, מבקשת להוריש לאלה הנשארים אחריה צוואה רוחנית: יש סוף טוב.

כמעט עשור לאחר מותה, מנסים קרוביה למלא את החלל העצום שהותירו מילותיה, במילים משלהם. דרך קטעים ממחזותיה ופיסות חיים מעולמה המשפחתי והפוליטי, נכתב תסריט חדש – שבו הגבול בין המחזה למציאות מטשטש.

לאחר שהורשעה בריגול חמור, ריצתה שנתיים במעצר בית ושנתיים וחצי בכלא, ענת קם מנסה לשקם את חייה בארה"ב. היא מתקבלת ללימודי מאסטר באוניברסיטת קולומביה, בטוחה שהתואר היוקרתי יסייע למחוק את אות הקין שעל מצחה. אבל גם שם העבר רודף אותה. כשתוקף היתר השהייה שלה בארה"ב עומד לפוג היא יוצאת למסע מחוף אל חוף שאליו מצטרף במאי הסרט שלומי אלדר.

בחודשים שהם מבלים יחד במכונית הקטנה הוא מנסה להבין מה זה אומר להיות ילדה ירושלמית מבריקה, הבטחה אדירה, שיום אחד הממסד הישראלי כולו מתייצב נגדה, איך חוזרים למקום בו את מנודה ומה זה אומר להיות ענת קם.

לאורך כל חייה הייתה שושנה דמארי מוקפת במעריצים. הדיווה הישראלית הראשונה, עטויה בשמלות רקומות מרהיבות וענודה בשלל תכשיטים, עמדה על במות הארץ והעולם והרטיטה מיליונים בקולה העמוק והמכשף.

אך מבעד לדימוי הגדול מהחיים עמדה אישה שאיננו יודעים עליה הרבה. היא לא אהבה להתראיין ולא נידבה בחופשיות פרטים אודות חייה האישיים, דעותיה ומחשבותיה.

בסרט זה ננסה לצייר דיוקן של שושנה האחרת. באמצעות מכתבים ויומנים אישיים, חומרי ארכיון וראיונות עם מספר דמויות מחייה, נגלה בהדרגה את המלכה הבלתי מעורערת של הזמר העברי, מלכה שבערוב ימיה נשכחה ונותרה ללא כתר.

בנובמבר 1977, אחרי דור של מלחמה עקובה מדם, נחת בישראל נשיא מצרים אנואר סאדאת. הוא נשא מסר של שלום והבטחה לקבל בחזרה את אדמת סיני שנכבשה ב-1967.

הקרקע של כפר הנופש של רפי נלסון במפרץ טאבה על גבול סיני הייתה אמורה לחזור למצרים בעקבות הסכם השלום ההיסטורי, אך נלסון, שועל קרבות ותיק, יצא למלחמה כדי להגן על חלקת אלוהים הקטנה שלו. הוא רתם את חבריו מצמרת המדינה לפרשה שנמשכה קרוב לעשור, פרשה שהעמידה בסכנה את השלום הטרי עם מצרים.

"המלחמה האחרונה של נלסון" הוא מבט אבסורדי על כל הסכסוך במזרח התיכון, דרך קילומטר רבוע אחד, זרוע יצרים.

חשיפה ראשונה של טיפולי המרה מבפנים. לב, חרדי גרוש בן 54, עובר טיפול המרה כדי להתחתן עם אישה פעם נוספת. הוא משתתף בטיפולים פרטניים וקבוצתיים מתוך אמונה שאם יפתור את טראומות ילדותו, המשיכה לגברים תיעלם.

באותו הזמן, בן, סטודנט לעבודה סוציאלית בן 23, מתחיל להטיל ספקות בטיפול ההמרה לאחר שבע שנות טיפול. בעולם החרדי בו גדל, למד שהומוסקסואליות היא פגם פסיכולוגי שניתן "לרפא", אך באוניברסיטה הופתע לגלות שהטיפול נחשב פסול ואף מסוכן. בן פותח במחקר כדי לגלות את האמת על הטיפול, אך הדרך החוצה קשה משחשב.

מאחורי סיפור ההצלחה הבינלאומי של עמוס עוז, סמל של המצפון הישראלי וסופר שתורגם ל-45 שפות, הסתתרה טרגדיה כפולה – אמו התאבדה כשהיה בן 12, וכמה שנים לפני מותו, בתו האשימה אותו שהיה אלים כלפיה פיזית ונפשית, וחדלה לדבר אתו.

בסדרה של שיחות עם הביוגרפית האחרונה שלו, המובאת בסרט, המשלב קטעי ביוגרפיה, ספרות ושיחות עם האנשים המרכזיים בחייו, עמוס עוז מספר את הסיפור האחרון שלו.

את כוחה כמרפאה מחוללת ניסים קיבלה יאמנה בירושה מאמה, שקיבלה אותה מאמה, וכך עוברת המסורת מדור לדור.

יאמנה היא בת 82 וימיה הולכים ואוזלים. הסרט מגולל את סיפורה ובאמצעות הבאים לבקש את עזרתה יעניק הצצה לחלק מסודותיה. יהודית מתל אביב, בת 40 שהשעון הביולוגי שלה הולך ואוזל, מגיעה ליאמנה מתוך תקווה כי תוכל לסייע לה להיכנס להיריון לאחר שכל הטיפולים הקונבנציונאליים לא צלחו. דודו, נכדה של יאמנה, מנסה להשתלב בתעשיית המוזיקה ולהצליח בגדול ואילו שולה, בתה של יאמנה, יודעת טכנית מה יש לעשות כדי לרשת את אמה, אך עדיין מנסה לחפש את הניצוץ המיוחד שצריך בכדי להפוך לצדיקה ששמה הולך לפניה.

לאחר מות סבתה, מוצאת שיר תמונה באלבום משפחתי ישן. בתמונה נראית סבתה ומאחור מצוין באנגלית ״שבוע אחרי הפלה״. עד אותו יום בו מצאה את התמונה, ידעה שיר כי סבתה אינה יכלה להרות ולכן אימצה את בנה, אביה של שיר.

מרגע זה מחליטה שיר לחזור לקיבוץ ולשאול שאלות מורכבות מבלי לדעת לאן יובילו התשובות. ברגע מכריע מתוודעת שיר לשושנה, נערה שעלתה מעיראק בגיל 16 ונכנסה להריון מחוץ לנישואים.

ככול שמסע הגילוי מתקדם נחשפת שיר למערכת דיכוי ושליטה גברית בנשים. היוצרת שיר ניומן שוברת את קשר השתיקה בין סיפורן של סבותיה, האשכנזייה והמזרחית לבין כאב הדיכוי שלה.

יוסף ויץ, מראשי הקרן הקיימת לישראל, היה אחראי על רכישת קרקעות ערביות לטובת העם היהודי. במאית הסרט, נינתו, יוצאת למסע בעקבות יומניו האישיים, החושפים לפרטי פרטים את ההיסטוריה הכואבת שמאחורי המלחמה על האדמה.

מה עובר בראשו של עלוה בן ה-6? כיצד הוא רואה את העולם? הסקרנות, הפחדים, האהבות, כפי שהם נגלים מנקודת מבט ילד.

מסע לילי אל תוך עולמו הפנימי של ילד תם רגע לפני שהוא נרדם.

במאה הקודמת הייתה שכונת הדר הכרמל מקום שוקק וחי ומרכז תרבותי של העיר חיפה. בשנות ה-70 היא נעזבה והוזנחה, ונוצר בה שילוב אנושי ייחודי ומגוון.

הסרט מציג את השכונה ואת עברה המפואר שעוד נוכח בכל פינה דרך סיפוריהם של כמה מתושביה המסקרנים ביותר.

מערכת השמש רועדת, ילדה מזילה דמעה ומפלצת שותה דם. ציורים וסיפורים מהילדות מרכיבים יומן אישי של היוצרת. שיחות טלפון עם סבתה מעוררות שאלות על מלנכוליה שעוברת במשפחה.

שבעה יוטיוברים צעירים מרחבי העולם מתעדים את חייהם בצל הקורונה.

דרך העיניים והמצלמות שלהם מתגלה סיפורו של הדור שנולד לתוך הרשתות החבריות ומתבגר עכשיו בעולם ויראלי.

הסרט מגולל את סיפורו של הענף הבולט הנמצא כיום במשבר עמוק – העיתונות מנקודת מבט ייחודית., באמצעות סיפורם של שני צלמי עיתונות אלי הרשקוביץ ("הארץ") ואדי ישראל ("מעריב"). שניהם תושבי הדרום.

הרשקוביץ וישראל, כל אחד בדרכו מנסה לשרוד ולהישאר שפוי במקצוע ההולך ונעלם, אשר מאלץ אותם בכל רגע נתון לבחור בין עבודה למשפחה.

זו הזדמנות ראשונה להיחשף אל עולמם של אלו שבכוחם להנציח רגעים היסטוריים של מדינה שלמה ולשנות סדר יום. את אבל אף אחד לא מכיר – הם תמיד יהיו מחוץ לפריים.

https://fb.watch/4F8wgcoiMF/

שכונת מורנוב בוורשה היתה בעבר מרכז יהודי שוקק חיים. במלחמת העולם השנייה היא הפכה ל"גטו ורשה". בתום המלחמה נבנתה מחדש על הריסות בתי היהודים, ואלפי פולנים שוכנו בה.

כיום זוהי שכונה מרווחת וירוקה, אך העבר ממשיך לרדוף אותה וצץ במקומות לא צפויים. בין תושביה יש כאלה שמספרים על פגישות עם רוחות רפאים של יהודים – בלילות הן מנערות את האפר והעפר שתחתם נקברו ויוצאות לשוטט ברחובות שעד המלחמה היו שלהן. תושבים אחרים טוענים שרוחות הרפאים הן רק מטאפורה להשלכות שיש לקבורה של חיים, תרבות וזיכרון.

אב ובנו מנסים באמצעות הקולנוע לעצור את הזמן אך מחלת האב מאיימת לנצח במירוץ את שניהם.

אסיה (35) וויקה (17) הן אם ובת החיות את חייהן זו לצד זו, קרובות אך רחוקות. אסיה, שהפכה לאם בגיל צעיר מדי, מתקשה להבין ולקבל את ויקה המתבגרת. אסיה מעדיפה להתמקד בעבודתה כאחות בעוד ויקה מבלה את רוב זמנה בסקייטפארק עם חבריה. כאשר מצבה הבריאותי של ויקה הולך ומתדרדר, אסיה מבינה כי עליה לנסות ולהיות האמא שויקה כה זקוקה לה. מצבה של ויקה הופך להזדמנות עבור השתיים, לגלות זו את זו מחדש.

עומאר בן השנתיים מת ממחלה בבית חולים ישראלי. אביו, סאלח רוצה להחזיר אותו לקבורה בכפרו בגדה. בית החולים לא יכול לעזור בהסעת הגופה וסאלח מוכה האבל מניח את גופת בנו הקטן בתוך תיק ספורט צהוב ויוצא לדרך לבדו.

במחסום הוא מגלה שעקב עוצר לזמן בלתי מוגבל הוא אינו מורשה להיכנס לשטחים. סאלח האומלל מבין כי אין לו לאן ללכת ועולה על האוטובוס הראשון שהוא רואה. הוא מגיע לעיר דרומית מנומנמת, שם הוא פוגש במירי, בחורה הריונית שעובדת בדוכן עיתונים אשר פוגשת אותו בשירותי הנשים בזמן שהוא מנסה לנקות את גופת בנו. מירי מחליטה לעזור לסלאח להחזיר את בנו לקבורה בכפרו.

המפגש המקרי מוציא את השניים למסע משותף ולא נודע במהלכו סאלח יעבור דרך של התאבלות ופרידה מבנו האהוב.

אמרי מאחד את בני משפחתו לנסיעה טעונה אל לב המדבר. מול עדשת המצלמה הביתית הוא מבקש מהם להיזכר בתאונה הקשה שעברו בדרך לבר המצווה שלו 15 שנים קודם לכן, תאונה שהובילה לגירושין של הוריו.

שלוש וריאציות על זיכרון בין מציאות לקולנוע.

מעקב ממושך אחרי ילדים פלסטינים, בני 6–17, פותח אשנב לעולמם הפוליטי והרגשי תחת כיבוש.

הסרט משלב ניסיונות אישיים של הילדים, אחת מהם לקחה חלק באינתיפאדת הסכינים, עם פסי הקול התמידיים של חייהם, בבתיהם ובבתי הספר. אלה הפכו בשנים האחרונות לשדה קרב על נשמתו של הילד הפלסטיני ועל זכותו להתחנך בהתאם לנרטיב הלאומי שלו, שלא אחת נתפס בישראל כהסתה.

בתפר הזה בין כיבוש אטום לב וחברה פלסטינית, המגויסת יותר ויותר למאבק נגדו – הילדים מחפשים את קולם. חוסר האונים שלהם שובר את הלב, שכן בכל מקום שהמציאות סוחפת אותם אליו, הם עדיין רק ילדים, שובבים, מצחיקים, חולמים.

גיבורת הסרט היא ילדה להורים גרושים כזו שביתה התפרק. זכרונותיה הקבורים, נחשפים בין ים של גרגרי חול.

בחור צעיר יושב במרפסת.

ממנה הוא מביט על החברה הישראלית, אבל גם אל תוך נפשו שלו.

זו תצפית עמוקה, כואבת ואמיצה על עצמו, על משבר הזוגיות שבו הוא שרוי ועל הקשר עם הוריו.

כל זה קורה בשבוע הכי ישראלי בשנה, בין ימי הזיכרון ועד יום העצמאות.

שוטר לשעבר שאיבד את אשתו ובתו, מבלה את לילותיו באיסוף בקבוקים, באחד הלילות נכנסת לרכבו ילדת רחוב, מהרגע שהיא נכנסת לרכבו, עולמו משתנה.

שלושה ילדים משחקים בחדר המדרגות בשיכון. במהלך המשחק הם מוצאים מעיל ישן המוביל אותם לעולם של דמיון והרפתקאות.

חייה של אישה צעירה משתנים לתמיד לאחר לילה טראומתי. היא מאבדת שליטה על חייה ומתחילה לאבד הבחנה בין מציאות לאשליה, עד שהיא מגיעה לנקודת קיצון, מתבוננת מטה ומנסה להחליט החלטה גורלית. האם לקפוץ למותה או להמשיך לחיות את חייה יחד עם הצלקות.

דורין מטפלת באביה החולה במסירות רבה. היא תעשה כל שביכולתה לדחות את קץ הפרידה, אולם המציאות תאלץ אותה להתעמת עם פחדיה הגדולים ביותר.

הוא מוכר כקצין הנאצי שהציל את הפסנתרן היהודי ולדיסלב שפילמן, ושנחשף בסרטו הבלתי נשכח של רומן פולנסקי, אבל בכפר הגרמני ממנו יצא למלחמה לאחר שנים בהם ניהל את בית הספר המקומי, עד היום לא רואים בו גיבור.

למעלה מ-70 שנה אחרי תום המלחמה, קבוצת תושבים מבקשת להנציח את הקצין הנאצי וילם הוזנפלד בבית הספר והרוחות בכפר סוערות.

במקביל – נכדיו של הוזנפלד נחשפים ליומנים אישיים שכתב בסתר ובהם תיעד בזמן אמת את פשעי המשטר הנאצי וזוועות השואה. הם יוצאים למסע בעקבות יומניו, במהלכו מתברר שסבם היה מציל סדרתי ושעוד שישים אנשים מלבד ״הפסנתרן״ חבים לו את חייהם.

למה הרבנים החרדים נאבקו כל כך בטכנולוגיה, ומדוע עכשיו הם מפסידים במאבק? החברה החרדית עוברת שינויי ענק בעשור וחצי האחרונים. מגפת הקורונה שמשתוללת בימים אלה רק מאיצה תהליך קיים: יותר ויותר חרדים מסרבים להישאר מנותקים. סדרת רשת בת 3 פרקים מנתחת את הדיגיטל החרדי בישראל, ואת השפעתו על כל החברה החרדית.

פרק 1: המאבק בטכנולוגיה

הממסד הרבני נאבק בתקשורת החילונית מאז ומתמיד. עם העיתונות, הרדיו החילוני והטלוויזיה היתה לו הצלחה של מאה אחוזים. אך האינטרנט הציב בפני הרבנים אתגר קשוח. בשנת 2002, פורומים ראשונים של חרדים כבר פעלו במחתרת. שנה לאחר מכן רכש הציבור החרדי בהמוניו מכשירי סלולר חדשים, מהדור השני, שאפשרו שליחת הודעות וחבילות תוכן. באותה שנה התעורר הממסד הרבני והבין: זו מלחמה על הבית. כך החל המאבק הרבני הגדול נגד ״פגעי הטכנולוגיה״.

פרק 2: הסמראטפון המוגן

ב-2007 הגיע לעולם האייפון, והאדם המערבי התאהב בו. גם החרדים, במיוחד העובדים מביניהם, נזקקו למכשיר החדש. אך הסמרטפון נאסר על ידי כל רבני המגזר. כך נולדה תופעת ״המכשירים הכפולים״: מכשיר כשר ומיושן ביד, ומכשיר מתקדם ואסור – בכיס. ככל שגדלה התופעה, הבין הממסד הרבני שעליו לשנות גישה. כך נולד, ב-2012, הסמרטפון המוגן. הוא אמנם חסום בפני רשתות חברתיות ודפדפנים. אך שם החלה להיווצר תרבות דיגיטלית חרדית.

פרק 3: רשתות חברתיות

בעוד מרבית החרדים נחשפים, במידה כזו או אחרת, בוואטסאפ, רק מיעוט ליברלי ונחוש הגיע לפייסבוק. אך הקהילות שקמו שם התניעו שינויים חברתיים שיש להם השפעה על החברה החרדית כולה. משם הגיעו צעירים מודרנים גם לטוויטר, YouTube ואינסטגרם. מגפת הקורונה המשתוללת האיצה את התהליך הדיגיטלי, וגרמה אפילו kאברכים שמרניים במיוחד להכניס אינטרנט הביתה. לנגד עינינו מתרחשת מהפכה חרדית, וזו עתידה להשפיע כל החברה בישראל.

בקיץ 1998, אחרי עשרים ושלוש שנות שתיקה, המוזיקאית המחוננת אהובה עוזרי מתכננת קאמבק. היא מקליטה אלבום חדש – ״צלצולי פעמונים״.

במשך שנתיים, מתחילת תקופת ההקלטות ועד יציאת האלבום, מלווה אותה הבמאי עופר פנחסוב. בשילוב ראיונות עכשוויים עם אנשים שהיו קרובים אליה, ועם המון מוסיקה מרגשת ששרה אהובה, חודשים ספורים לפני שנכרתו מיתרי הקול שלה בגלל סרטן הגרון.

הסרט משרטט באופן נוגע ללב את חייה של מוסיקאית ייחודית, פורצת דרך, שגדלה בשכונה ללא תקווה, אך השפעתה על המוסיקה הישראלית ניכרת עד היום.

סוסיתא היא לא עוד המצאה, היא נוסטלגיה ואגדה. אבל מה הסיפור האמיתי שלא סופר?

עכשיו הגיע הזמן לנער את האבק מהמכונית ששיגעה את המדינה והפכה חלום מפיברגלס למציאות שניסתה לכבוש את העולם ולהפוך את ישראל למעצמת מכוניות שקרסה.

הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים תגלה את המושכים בחוטים הקומבינות והקשרים בסרט מצחיק/עצוב על חלום שנעלם.

סדרה בת 6 פרקים על 6 ראשי ממשלה ישראליים שמנסה לבחון את ההחלטות הגדולות ביותר שהם קיבלו, עד כמה היו מוצדקות בזמן אמת, מה הייתה תוצאתם במבחן הזמן. הסדרה עסקה בראשי הממשלה דוד בן גוריון, לוי אשכול, גולדה מאיר, מנחם בגין, שמעון פרס ויצחק רבין. בנוסף לבחינת החלטותיהם, היא גם בדקה אותם במבחן התקשורת החודרנית של ימינו, טוהר המידות שלהם, מצב בריאותם, הדרך בה עשו פוליטיקה.

מתוך פרויקט מבטים מסוגרים 2020.

בשעה שהעולם מוכה קורונה, אדם צעיר עובר אירוע דומה להתקף לב שהבדיקות לא מצליחות להסביר. בדיקה משועשעת בהיסטוריה הרפואית שלו עוזרת לו לפרש את השפה המדעית, ולחדש את האמונה שלו בדת המודרנית.

מתוך פרויקט מבטים מסוגרים 2020.

דני (31, הידועה בכינויה "מתוקי"), נואשת לפגוש בן-אדם אחרי 14 ימי בידוד. במרפסות מול ביתה כולם זוגות. הבהייה בהם רק מחזקת את הקושי להיות רווקה – בסגר עוד יותר. כשנועם השכן מצלצל בדלת היא כבר מפתחת ציפיות.

מתוך פרויקט מבטים מסוגרים 2020.

לראשונה בחייו אחי חיליק (26) אברך כולל, נמצא בבית. כבר חודש שהוא מתמודד עם ביקורת שהוא חווה מהחברה החילונית, למרות שבכל הזמן הזה הוא לומד תורה בגפו. בזמן החדש שניתן לו להיות בבית הוא מגלה דברים חדשים שלא הכיר.

מתוך פרויקט מבטים מסוגרים 2020.

יואב ורומי מסיימים את ה"האני-מון״ של הקשר שלהם כשהם תקועים יחד בבידוד בדירת חדר, שניהם לא עובדים ובנוסף לכל זה, המחזור של רומי מאחר.

מתוך פרויקט מבטים מסוגרים 2020.

כשהוא סגור ומנותק בביתו המרוחק שבים המלח, משוטטת התודעה של היוצר במרחבי המדבר באמצעות רחפן צילום המשדר לו בזמן אמת את מראות העולם שבחוץ.

עכשיו כל שנותר הוא לפענח אותם.

מתוך פרויקט מבטים מסוגרים 2020.

סבתי חלתה בנגיף הקורונה. מתגוררת בגפה. נמצאת בקבוצת סיכון. אלו ימים קשים.

אני במגדל בקצה אחד של העיר, והיא בקצה השני. התקשורת בינינו נעשית בטלפון.
המרחק קשה, אך השיחות מקרבות בינינו ועוזרות להתמודד. אנחנו מתקרבים.

סיפורם של נכד וסבתו שהמציאות הקשה והעתיד הלא נודע מקרב ביניהם על אף הבידוד.

מתוך פרויקט מבטים מסוגרים 2020.

ישראל. בת ים. בתי אבות. בתי עמידר. הבית הפך להיות מקום מוגן, מיגונית, חץ-2, חץ-3, כיפת ברזל, הקירות הפכו להיות ״שרביט קסמים״. קורונה לא תגיע לשם. אבל בית הוא גם אויב. קשה להיות בו לבד. קשה להיות בו בלי לדבר עם אף אחד. קשה להיות בו ולא להבין מה לעשות עכשיו כאשר צריך להבין עברית.

קשישים דוברי רוסית צריכים עזרה של מתנדבים. עולם ההיי-טק רחוק שנות אור. הם לא משתמשים טובים במחשב, גם לא בעברית. מריה, מתנדבת מאשדוד מקבלת שיחות ראשוניות. היא צריכה להחליט האם היא יכולה לעזור לקול שמהצד השני או שלא. יש עומס של השיחות. לכל אחד יש רגשות, גם בגיל הזהב, הכי בגיל הזהב.

הבדידות עבור אלפי קשישים דוברי הרוסית בזמן הבידוד הפכה קשה עוד יותר. חוסר האפשרות לצאת מהחדר ואי ידיעת השפה, כפו עליהם בידוד כפול ומכופל. הרדיו, הטלוויזיה ושיחות הטלפון עם מתנדבים הם קרש ההצלה שלהם.

מתוך פרויקט מבטים מסוגרים 2020.

זמן הקורונה תפס אותי בין הפלה לבדיקת ההיריון הבאה. המצלמה התמימה של בתי לוכדת אותי בין רגעי כאב וחסד, בין חוסר ודאות וציפייה.

מתוך פרויקט מבטים מסוגרים 2020.

מעולם לא הלכתי למספרה, ככה זה כשאמא שלך ספרית. במשך 40 שנה היא חופנת את שערי בידיה הרכות, מסרקת, מלטפת, צובטת ועושה תספורת שהיתה אופנתית פעם בארץ רחוקה.

אם סגר הקורונה לא יסתיים בקרוב, אאלץ לספר את עצמי. אתקשר לאמי כדי לקבל הדרכה ולדבר על המגע החסר בינינו.

תשעה יוצרים מסוגרים בביתם משתפים זה את זה ואותנו בסיפורים קצרים שזמן הסגר כפה עליהם – בצד השני של קו הטלפון של מניה – זקנים בודדים. בצד השני של הקו של עומר – סבתא חולה בקורונה. בצד האחר של העיר – דני צריכה לעשן לבד וראובן צריך להסתפר לבד. בצד האחר של החברה אח של רחל צריך ללמוד לבד. בזמן הזה אילן צריך למצוא הסבר לסימפטומים של מחלה פחות הירואית מקורונה, אתי מחכה לתשובה אחרי הפלה, ויואב ורומי צריכים להתמודד עם היריון לא רצוי. ובלילה, כשכולם ישנים, הרחפן של יוחאי חוזר ממשימה לילית עם בשורה. כל מה שנותר הוא לפענח אותה.

ניהול אמנותי: נואית גבע // עריכת סאונד: רותם דרור.

• אוטוביוגרפיה רפואית – אילן רובין פילדס
• בדידוד – הדר ברוך
• בידוד לחומרא – רחל אליצור
• טיפול במשבר – טומי שלז שפריר
• כתם המים – יוחאי שלום חדד
• לא מפחדת ללכת לבד בחושך – עומר כהן
• קולות ממרפסות – מניה לוזובסקי
• תות חמוץ – אתי ציקו
• תספורת עצמית – ראובן ברודסקי

בזמן מבצע צבאי בעזה רוני עושה הכל בשביל גיא, בן זוגה, החוזר זה עתה ממילואים. צפייה בסרטון של בחורה מעזה מערער אותה ומוביל את היחסים של השניים לנקודת אל חזור.

נער סטלן לפני גיוס ואביו הביטחוניסט בפנסיה, נאלצים להישאר לבד בביתם לראשונה כשאם המשפחה נוסעת. המתח ביניהם מוביל לפיצוץ – אך לא מהסוג שהם ציפו לו.

שתי נשים ממרכז תל אביב, הסבוכות כל אחת ברשת החיים של עצמה, נסחפות אחרי מאמן כדורשת כריזמטי, שנחוש לגרום להן להתאהב ברשת אחרת, חדשה לגמרי.

המגרש הספורטיבי לא מפסיק להתערבב במגרש החיים, הצחוק מתערבב בדמע, הכישלונות הצורבים, בניצחונות הממכרים – והכל נכנס לסיפור אחד, על חברות חד פעמית בקבוצה חד פעמית.

אושר, מישל ואיתן – ילדים בסיכון, הוצאו בילדותם ממשמורת ההורים והועברו למסגרת של משפחות אומנה. לראשונה, ניתנת להם ההזדמנות לשקם את חייהם ולהתפתח במסגרת משפחה נורמטיבית ומתפקדת.

אלא, שעם כניסתם למשפחות האומנה מופעל שעון חול המגיע לסיומו עת ימלאו להם שמונה עשרה, מועד סיום האומנה.

הסרט "ילדים על תנאי" מתלווה אל השלושה לקראת סיום השנה האחרונה לאומנה ובמהלך שנת העצמאות הראשונה. זהו צומת חיים גורלי: גיבורי הסרט מתמודדים עם השאלה – האם ייאלצו פעם נוספת להיפרד ממשפחה ומבית? טראומות העבר שבות, עולות ומאיימות.

מיליוני אוונגליסטים אמריקאים מתפללים למען מדינת ישראל. ביניהם משפחת בינגהם, שושלת כמרים ומאמיניה האוונגליסטים בעיירה ענייה בקנטאקי, שתורמים את כספם הדל לארגון הצדקה המוביל בישראל, "הקרן לידידות", מפני שהם מאמינים בלב שלם שליהודים יש תפקיד מכריע בביאתו הקרבה של ישו.

הסרט, שמתחיל בעיירה הקטנה ועובר משם אל המסדרונות הפוליטיים של וושינגטון וירושלים, עוקב אחרי האירועים המכריעים שעיצבו את המזרח התיכון בעידן נתניהו וטראמפ – מהעברת השגרירות האמריקאית לירושלים ועד תוכנית הסיפוח.

בהצצה חסרת תקדים אל מאחורי הקלעים של המערכת האוונגליסטית, הסרט חושף איך מניעים כלכליים, פוליטיים ומשיחיים חוברים להשקפת עולם אפוקליפטית כדי לעצב את מדיניות החוץ האמריקאית בישראל ובמזרח התיכון.

מסיבת טראנס אקראית בסלון היא דבר די שכיח כשמדובר בנערים צעירים.

אך מה קורה כאשר הנערים הם חיילים ישראליים, הסלון שייך למשפחה פלסטינית ובני המשפחה נעולים באחד מחדרי הבית?

שמונה עשרה שנה לאחר שירותו הצבאי, מוצא ערן פז קופסת קלטות וידאו בהן תיעוד נדיר שלו ושל חבריו למחלקה, חודרים לבתים פלסטינים בשטחים.

כעת יוצא ערן למסע בעקבות האנשים, הזיכרונות והמקומות אשר מציפים אותו ולא נותנים לו מנוח.

ילדי משפחת אסיין נקרעו מחייהם בישראל למציאות אכזרית בניגריה.

בניגריה הם היטלטלו בדרכים חסרי כל. היחידה שעבדה והחזיקה בקושי את המשפחה לבדה היא אסתר הבכורה. הסטטוס של אסתר השתנה כאשר היא קיבלה אישור חד-פעמי לחזור לישראל לבדה.

עכשיו ברור לה שהיא חייבת להציל את משפחתה ולהחזיר אותם הביתה.

סיפורו של רב-חובל זקן היוצא לים הפתוח בפעם האחרונה על הסירה שבנה במו ידיו.

מסעו מתקיים ללא תלות במקום או בזמן וללא יעד, הוא לא יוצא במטרה להגיע למקום כלשהו וגם לא במטרה לחזור. מוקף בקולות מעמקים, הוא מסרב להשלים עם מה שצפוי עוד פחות מהרוח ומפחיד בהרבה מהגלים – הזקנה.

סתיו, צעירה דתיה, נשואה טריה. עומדת לטוס עם בעלה לטיול חלומותיו, אך הרגל שלה נשברת שבוע לפני הטיסה המיוחלת.

השבר מוציא אותם למסע שמוביל אותה להתחיל לחשוב לראשונה על הרצונות שלה.

יום בחיי עדי, בחורה צעירה שמנסה לשרוד את יומה בו הכול הולך לרעתה. היא מאחרת לעבודה, פיצוץ בצנרת, הכלב משתין בחדר והיא רבה עם המנהל בעבודה.

חוסר היציבות הרגשית שלה מובילות לבחירות ותגובות כאוטיות והרסניות לסביבתה. עייפה מתרופות ופסיכולוגיים, עדי לא עומדת בציפיות החברה וכלואה בין הרצון לשיפור עצמי כפי שהחברה מצפה ממנה, לבין אופייה האמיתי והאותנטי ששם לה רגל כל פעם מחדש.

צמד נוכלים העוסקים בעל-טבעי – האחד חרדי והשני מוסלמי, מוליכים שולל, כדרך קבע, יראי שמיים תמימים. עד שלילה אחד הם מוזמנים ל'גירוש שדים' בנערה צעירה, ונאלצים להתמודד עם ישות על-טבעית אמיתית, המעמתת וחושפת את חטאיהם.

תמרה ופיראס משתתפים בתכנית ריאליטי בלב מדבר, ומתעדים הכל באמצעות מצלמות ראש. ברגע של היסח דעת הם עושים תאונה. כדי לחמוק מהעונש הם מעלימים את העדויות, מוחקים את כרטיסי הזיכרון, ומצלמים את המשימה מחדש.

אבל כמו התעתוע האופטי שראו, גם המציאות עצמה היא לא מה שקיוו שתהיה, והם מסתבכים.

הצייר אלי שמיר מצייר את המראה הנשקף ממרפסת הסטודיו שלו. שדות עד האופק, עצי אלון עתיקים ודור של חקלאים שהולך ונעלם מהנוף של עמק יזרעאל. ציורי השמן הגדולים שלו הפכו לפריט מבוקש אצל אספנים בכל העולם.

פגישה של הבמאי בן שני עם ציור אחד כזה, הולידה רעיון לתעד את הצייר בעבודתו. לאף אחד מהם לא היה מושג שבמהלך הצילומים הכל ישתנה כשסכנה לא צפויה תאיים על הכישרון של שמיר.

הסרט "שיר ערש לעמק" צולם לאורך עשר שנים ובמרכזו הדמות המרגשת של שמיר והציורים, שכמו השדות הרחבים של העמק, משנים את צורתם מול עינינו עם חלוף הזמן.

איפא"ק (ארגון הלובי היהודי בארה"ב) מקדם את האינטרסים של מדינת ישראל מול בתי הקונגרס וענפי הממשל האמריקניים. מה שהתחיל את דרכו כארגון ליברלי (המשקף את מרבית יהודי ארה"ב), הפך במרוצת השנים לאחד הארגונים החזקים בגבעת הקפיטול.

מזה 60 שנה, מסרבים ראשי איפא"ק להתראיין לתקשורת. כעת, לראשונה, האנשים שהקימו והובילו את הארגון בעבר חושפים את המתרחש מאחורי הקלעים ואת מערכת היחסים המורכבת בין ישראל לארה"ב — ברגע שאין רלוונטי ממנו, רגע בו יהדות ארה"ב והמפלגה הדמוקרטית, שתמיד עמדו לצד ישראל, מסרבות ליישר קו עם המדיניות הנצית של נתניהו וטראמפ.

כיצד שינויים אלה ישפיעו על איפא"ק ועל מאזן הכוחות במזרח התיכון?

מסע חברתי בזמן שמתחיל לפני יותר מעשרים שנה לאחר שכמה משפחות וילדיהן נזרקו מבתיהן ומצאו עצמן ברחוב. הן התארגנו ופלשו לבניין נטוש והרוס ביפו בו חיו במשך שנתיים. היו שם ילדים בכל הגילאים שנחשפו לאלימות, למחסור ולסמים אבל גם לסולידריות ולעוצמה של מי שנלחמים ביחד נגד הממסד על זכותם לחיות בבית.

המסע שמתעד את חייהן התחיל בסרט "שני יוסי" (שהוקרן ב-1999 בפסטיבל דוקאביב ה-1) וממשיך עכשיו: מה עלה בגורלם? מה סיכוייו של ילד שגדל ללא בית, בעוני ומצוקה, לפרוץ החוצה?

במאי צעיר פוגש ומתעד את רעיה – גיבורת מלחמה סובייטית בת 94, אשר לחמה במצור על לנינגרד. כנציגת ארגון נכי המלחמה בנאצים בעיר חולון, רעיה פותחת בפניו דלתות לעולם של דור הלוחמים ההולך ונכחד. רוח הקרב והלוחמנות עדיין בוערים בתוכה. תוך כדי שהיא מאבדת את חבריה האחרונים ואת בריאותה הפיזית, צוללים שניהם לעמקי נשמתה ומעוררים את האישה הצעירה שבתוכה.

דרך עיניה וחלומותיה הם יוצרים ביחד מציאות משלהם, בה לזמן ולגיל אין חשיבות. עם ההתקרבות של השניים הופך סרט על מלחמה ואובדן לסיפור מיסטי של אהבה וחברות.

אהוד אולמרט הפך לראש ממשלה כמעט במקרה. עשר שנים לאחר מכן הוא הורשע במשפט ונשלח למאסר.

הסרט מספר את סיפור עלייתו המפתיעה ונפילתו הדרמטית, מעמדת ההנהגה הבכירה ביותר, לתא באגף 10 של כלא מעשיהו. מתוך תאו בכלא אנו נחשפים לאדם מורכב ורב פנים בנקודת השפל של חייו.

תוך תיעוד תקופת המאסר, הסרט חוזר עשר שנים אחורה אל המאורעות שהובילו אותו לשם ומספק, כבמותחן פוליטי, מבט אל מאחורי הקלעים של המערכות המנהלות את חיינו בהקשרים של פוליטיקה, שחיתות, צדק, מלחמה ושלום.

שתי נשים מנקות בית מוזנח של אחת מהן שגרה שם עם 12 החתולים שלה. מצב הבית הוא תוצאה של שנים של הזנחה. הרצון של האחת לעזור לשנייה נתקל בחוסר יכולת להתמודד עם ההזנחה שלה. תהליך סיזיפי מתקיים כשבמהלכו הלכלוך מתנקה ותודעה חדשה מחלחלת.

בשנות ה-70 וה-80 פעל בישראל רוצח סדרתי שצד נשים צעירות לאורך כביש החוף, אנס אותן באכזריות ואז חנק אותן למוות באמצעות חזייתן. האם כיום, ממרחק השנים, ניתן לפתור את התעלומה?

באוקטובר 2015 הוקמה הקהילה, תיבת מדבר, על ידי יעל גוטמן וספי הוש. זוהי קהילה שהתנתקה מהתשתית הממשלתית, יצרה אורח חיים אלטרנטיבי וחזון חדש של ביטחון, בצורת סלע. כתוצאה מאמצעי הגנה מופרזים ביתם האוטופי הפך לסביבה שבה מציאות ודמיון, פאניקה ואוטופיה מתמזגים למציאות אחת.

מפגש אינטימי ורוחני של במאי יפני, בן קהילת מקויה המאמינה בתנ"ך ובעברית החדשה, עם הדייג הישראלי בכנרת.

לבמאי יש שאלה אחת מאז ילדות – מדוע בחר ישו את תלמידיו הראשונים מדייגים בכנרת?

מפרץ חיפה, המטרופולין השלישי בגודלו במדינת ישראל, הוא אזור חולה, החצר האחורית של המדינה. בליבו שוכנת רבע מהתעשייה המזהמת של ישראל; נתוני הזיהום והתחלואה זועקים לשמים וכל מי שיכול עוזב, בעיקר צעירים.

האם יש עתיד למפרץ חיפה? האם יש מי שירימו את הדגל ויצאו להילחם נגד הזיהום, החידלון הממשלתי והטייקונים?

הסדרה "המפרץ" עוקבת אחר המאבק ההרואי למען הבראת מפרץ חיפה, מאבק אקטיביסטי שמובילות מספר נשים אמיצות כנגד כל הסיכויים. דרך קמפיין ארוך, סיזיפי ומעורר השראה אנו נחשפים לנתוני התחלואה, לזיהום ולסיפור הגדול שמאיים על כולנו – התחממות כדור הארץ.

בשנת 1987 הוסגר ג'ון דמיאניוק, הידוע גם כ"איוון האיום מטרבלינקה" לידי מדינת ישראל. העדויות, של מיעוט הניצולים ששרד מהמחנה מציירות תמונה שטנית של סדיסט שרצח למעלה מ-900,000 יהודים. מאז משפט אייכמן לא נשפט נאצי בכיר כל כך, ובצעד חסר תקדים מדינת ישראל מחליטה לשדר את המשפט בטלוויזיה בזמן אמת. ככל שהמשפט מתקדם הקלפים נטרפים וכבר אין לדעת כלל מה אמת ומה שקר. רק דבר אחד בטוח: מדובר כאן בחף מפשע או מפלצת – במשפט הזה אין תחום אפור.

הזוגיות של אבי ויובל הייתה איתנה עד לאותו יום בו דפקו בדלת ׳במבצע צוק איתן׳.

שלוש שנים לאחר נפילתו של נדב בנם' בהן כל אחד מבני הזוג מכונס בכאבו, הם מחפשים את הדרך חזרה אחד אל השנייה. ואז יובל בת ה-47 אומרת: "אני רוצה עוד ילד".

הסרט מלווה את בני הזוג וילדיהם במסע מרגש של שינוי: תובנות פסיכולוגיות על עצמם, דרכי ההתמודדות ובניית זהותם החדשה לנוכח החיים החדשים הקרבים ובאים.

צפייה בסרט המלא דרך תאגיד השידור הישראלי – כאן11

מערכת יחסית בין אישה לגורת החתולים אשר חייה איתה.

זהו סיפורה של מילי, המתמודדת עם הכאב ותחושת החוסר המייסרים אותה מאז מות אחותה התאומה טרם לידתן. ביום הולדתה מילי נשאבת לתוך עוגת יום ההולדת למסע בנבכי זיכרונה. דרכו אנו נחשפים לתהליך ההתבגרות בצל אובדן תאומה, לרגשות ההחמצה הגורלית ולתהיות אחר מה שהיה יכול להיות.

ערב פורים, עומר במסיבת תחפושות מחופש לדוב. הילה, מתוסכלת מהחג ומהאנשים סביבה, מספרת על הפרידה שלה. עומר בעצמו אחרי פרידה, מנסה להשתחרר מהזיכרונות.

ברגע אחד לעומר עולה רעיון, הוא עוצר אותה ואומר שהם הולכים לשרוף את הזיכרונות מהאקס.

לפני 7 שנים ניתק בועז את כל קשריו עם הוריו, אחיו, חבריו ועולמו הישן. הסרט מתחקה אחר סיפור היעלמותו ופותח במסע סוריאליסטי בזכרונות שהשאיר אצל משפחתו.

ביום פטירתה של אמו, אלכס אינו מצליח לגייס מניין ללוויה וקובר אותה מבלי לומר עליה קדיש. בהנחייתו של הרב אלכס יוצא למסע לחיפוש מניין ע"מ לומר קדיש על אמו, שבסופו הוא מבין שלא הקדיש היה רצונו אלא הפחד מבדידות.

יפה מתגוררת בבית אבות וחווה מחדש את תקופת ילדותה, המלווה בגלויות מכל העולם שאביה שולח לה.

אלונה רומנטיקנית שנאחזת בהרגלים מיושנים, מנסה לנצח את תל-אביב. העיר משיבה מלחמה באמצעות רוכבי-אופניים, פקחי חניה, ובחורים שלא מאמינים באהבה.

היא מתחילה לאבד תקווה, ובניסיון נואש פותחת פרופיל באפליקציית היכרויות. הדייט עם "בחור החלומות" נראה מבטיח, אך הכל משתנה כשנתקלת בבחור שכמעט דרס אותה, בתור לשירותים באמצע הדייט.

לאחר מות אביו, בליין מתבגר חסר מנוחה מציע לדוגמנית הווב-קאם האהובה עליו להיפגש לראשונה. היא מציבה לו תנאים בהם הוא מתקשה לעמוד, בדרך ללילה בלתי נשכח.

דוקו אנימציה ניסיוני המשלב וידאו עם אנימציה.
שוטטות אסוציאטיבית תוך כדי שוטטות פיזית במרחב התחנה המרכזית בתל אביב.

ג'וני מאמין בעתיד של אפריקה. הוא חי בישראל, אבל החלום שלו הוא לחזור ליבשת ולקדם אותה. הוא מתמחה בגידול מסחרי של דגים למאכל במטרה להביא עמו הביתה טכנולוגיות מערביות בתחום. אך אשתו טרז כבר לא שומרת אמונים לאפריקה. היא נחושה להקדיש את כוחותיה להבטחת עתיד אופטימלי לילדיהם, גם אם תיאלץ לשלם על כך מחיר כבד. כשוויזות העבודה של השניים פגות, המתח ביניהם גואה ומוביל להתנגשות בלתי נמנעת. סרט הביכורים של עמנואל מאייר הוא פורטרט תיעודי שובה לב המורכב מתיעוד אינטימי בן עשור. תוך שמציף את הפערים בין אפריקה הנחשלת למערב עתיר השפע, הסרט מעמת נרטיב גברי מול נשי ומעלה סוגיות של בחירה מול גורל.

הרב מאיר כהנא הקים בתחילת דרכו בארצות הברית את ״הליגה להגנה יהודית״. תומכיו פעלו באלימות שהלכה והקצינה עד שהפכה לפעולות טרור וכהנא נאלץ לעזוב את ארה"ב.

בישראל, הוא הפך לפוליטיקאי הקיצוני ביותר שידעה המדינה. הוא איחד כנגדו את הימין והשמאל, והוחרם על ידי התקשורת.

היום, שלושים שנה אחרי פסילתו מהכנסת, הכהניזם מחלחל לתוך החברה הישראלית המשוסעת, ונבואתו של כהנא על הסתירה בין היהדות לדמוקרטיה מהדהדת בתוך הכנסת.

התנ"ך מספר על דוד המלך השליט המהולל שאיחד את כל שבטי ישראל לממלכה אחת. ממלכה שסיפורה מהווה אחד המיתוסים המכוננים של מדינת ישראל. אולם חוקרים רבים סבורים כיום כי הסיפור הזה הוא רק אגדה ומעולם לא הייתה ממלכה יהודית ששלטה על כל הארץ.

הסרט יוצא לחפש את האמת ומגלה שבמקומות בהם התנהלו בעבר קרבות תנ"כיים גדולים מתנהלים כיום קרבות בין ארכיאולוגים על יוקרה וכבוד, קרבות אידיאולוגים בין שמאל וימין וקרבות על אדמה ועל מקום בהיסטוריה בין פלסטינים ליהודים.

כיצד יסתיים הקרב האחרון על ממלכת ממלכת דוד?

14 ילדים היו לוויקטור חדד. חוץ מאחד — כולם מתו. שלושה מהנכדים שנקראו על שמו, ויקטור חי, מתו גם הם. פרט להם מתו עוד ועוד מנכדיו. המשפחה, שרבים מבניה התיישבו בעיירה הצפונית שלומי, משוכנעת שקללה רובצת עליה.

כשאמי הגוססת – אלגריה, מבקשת ממני מירב – בלשית לשעבר, לעצור את הקללה שיש על המשפחה ועל אחי ויקטור, אני נותנת לה מילה.

בהומור ורגישות יוצאת מירב לחקירה משפחתית – למה מתים כל מי ששמם ויקטור? מה הדבר הנורא שסבא ויקטור עשה ושבגללו כל מי שנושא את שמו נפטר?

מסע שלם של ההתמודדות עם אובדן ואבל דרך סיפורו של זוג שזה הרגע חווה לידה שקטה.

סיפור מסעה של אינה לויטן, ישראלית ואימא לשתי בנות, שהחליטה לפתע לעזוב את בנותיה בארץ
ולהצטרף לכוחות הלוחמים באוקראינה.

אינה לא עקבה אחרי המתרחש במזרח אוקראינה עד שהכירה אדם שנסע לשם ונעלם, נסעה בעקבותיו, מצאה אותו, חזרה לארץ וכעבור זמן מה קיבלה הודעה מאדם שהכירה שם וקרא לה לבוא — והיא פשוט נסעה להתנדב בכוחות המורדים ולהקדיש את עצמה למלחמה.

בתחושת אשמה וגעגוע לאהובתו נדיה שנרצחה על ידי אלמוני, אלכס מאמץ שלב אחר שלב את זהותה. בזמן שמשפחתה מתאבלת בביתם אלכס מתבודד ומסתגר בביתו שהופך להיות אט-אט מקדש אבסורדי להנצחת נדיה. שליחות דואר מסתוריות שמגיעות מדי פעם עם חבילות על שמה של נדיה מפרות את התבודדותו. לאחר ניסיון כושל לסיים את חייו כוגרלה האכזר של נידה, אלכס הולך לחלוק את צערו עם משפחתה בפעם הראשונה.

סוניה פוגשת את אהבת חייה, אריאל, שליח הסוכנות. היא עוקבת אחריו לישראל, והשניים מתחילים במערכת יחסים סודית, עד שסוניה תסיים את תהליך הגיור. בישראל החיים זרים לה, עבודה, חברים, משפחה ושפה. סוניה בחיפוש אחר מקום שתקרא לו בית.

משפחה תל אביבית מגרשת דיירת, פליטה סודנית ואם חד-הורית, לאחר שזו אינה משלמת את שכר דירתה, האידולוגיה הליברלית של המשפחה מתחילה להיסדק. נוגה מתעמתת עם אמה דליה במטרה למנוע את גירוש הדיירת, אך מגלה מציאות מורכבת יותר משחשבה.

הסדרה ליגה ג' – הליגה האחרונה בכדורגל, מלווה אנשים מהפריפריה של ישראל, שהכדורגל עבורם הוא הסיכוי האחרון להצליח ולייצר משמעות לחייהם.

למה דווקא ליגה ג׳? כי משם כבר אין לאן לרדת, מתחת אתה כבר לא קיים.

עבור אדם הגדל בפריפריה בין אם הוא יהודי או ערבי אחת האפשרויות היחידות להצליח בחיים, להשתלב בחברה, ולשבור את תקרת הזכוכית היא הכדורגל. בליגה ג' התחתית של ליגות הכדורגל אנו פוגשים את אותם אנשים שהמשחק עבורם הוא הבחירה בחיים.

פרק 1: הליגה האחרונה – הצמרת בוערת בליגה ג', מכבי שדרות, קבוצת האוהדים של עירוני אשדוד ובני מושירפה, כולן ניצבות לפני המשחקים שיכריעו אם יעלו לליגה ב' אבל בעיות מבית מאימות להשאירן בליגה האחרונה.

פרק 2: גבר הולך לאיבוד – במכבי שדרות מתחלפת האופטימיות בעקבות העלייה לליגה ב' בתחושת כישלון. בבני מושריפה מבינים שלא יוכלו להסתמך רק על שחקני הבית ובבני ממב"ע עומדים בפני משחק גורלי שיקבע אם יעלו לליגה ב' בעונתם הראשונה בליגה הישראלית.

פרק 3: כדורגל זה לא אופרה – במכבי שדרות המאמן אבי פרץ לוקח אחריות על הכישלון בליגה ב', בבני מושירפה חוזרים לנצח בזכות שחקן הרכש היהודי חנן אלמקייס, ובקבוצת האוהדים של עירוני אשדוד מאיימות המחלוקות הפנימיות לפלג את הקבוצה.

פרק 4: הסורים על הגדרות – בני ממב"ע עושים היסטוריה ומתמודדים בגביע המדינה הישראלי, במכבי שדרות מתמודדים עם עזיבתו של המאמן אבי פרץ ובבני מושירפה היחסים המתוחים בין המאמן לבין שחקני הבית מגיעים לנקודת רתיחה.

פרק 5: אף פעם לא תלכי לבד – קבוצת האוהדים המפולגת של עירוני אשדוד נאלצת לבחור הנהלה חדשה, המאמן אבי פרץ מחפש את הדרך חזרה למגרש ובבני מושירפה מחליטים לשחרר את שחקני הרכש לטובת שחקני הבית.

בחורף 2014 השיקה ממשלת ישראל תוכנית להסדרת יישובי הבדואים הבלתי מוכרים בנגב, יוזמה שנועדה לשנות את חייהם של 120 אלף מאזרחיה. את מלאכת השכנוע קיבל על עצמו עות‘מאן אבו–אג'אג', צעיר בדואי מקומי.

עות‘מאן מנסה לשכנע את תושבי ביר–הדאג' לקבל את הצעת הממשלה להסדיר את הכפר אך עם הזמן מבין שהשינוי האמיתי יגיע דרך נשים. הוא מצרף למלאכה את אחותו הקטנה עאישה, שמייצרת גל חדש של בנות שיוצאות מהאוהל והולכות לשירות לאומי. תוך שהגברים ממשיכים להתכתש בינם לבין עצמם, ועם הממשלה, עאישה מתחילה לגבש אלטרנטיבה אמיתית.

קיץ 2014. שלושה חודשים לפני שחרורו מצה"ל, אורי נפצע במבצע "צוק איתן" בעזה.

בבית החולים עשרות מבקרים גודשים את חדרו לעיניהם הטרודות של הוריו ואל מול העדשה של אחותו, הבמאית. בין טיפולים לביקורים מתוקשרים, אורי מנסה לעמוד בתפקידו החדש כגיבור.

מרגריטה, ספרנית בודדה בבית ספר תיכון, נקשרת לנהוראי, תלמיד שנזנח על ידי אמו ונמצא על סף סילוק. דרך השירה היא מצליחה להגיע אליו, אך מגלה שהמפגש בין עולמה הפואטי למציאות עלול להיות הרסני.

בכפר הדרוזי בית–ג'אן, בתוך מבנה דהוי ומוזנח שקירותיו ספוגים מים, נרשמים שיאי הזכאות לבגרות במדינת ישראל — ואולי גם בעולם כולו.

בית הספר ומאות תלמידיו, שבעבר הלא רחוק רק 12% מהם היו זכאים לתעודות בגרות, נמצאים כבר ארבע שנים בראש הרשימה עם 100%. כל תלמיד ותלמידה מסיימים את לימודיהם עם בגרות מלאה. אבל האם המטרה מצדיקה את האמצעים? האם ההצלחה אכן משנה ומשפרת את חיי הצעירים הדרוזים ומובילה אותם אל עתיד אחר, טוב יותר? ומה יהיה מקומן של המסורת והשמרנות הדרוזית, שרק הולכות ומתחזקות, אל מול הערכים הליברליים שאליהם שואף בית הספר?

כל אלה מתערבבים בתוך חברה סגורה שמנסה למצוא את דרכה במציאות הולכת ומשתנה.

13 שנים אחרי מותו חוזר אלינו יוסי בנאי להדרן אחרון. ממואר קולנועי שמורכב מקטעי ארכיון מתוך סרטים, הצגות, מופעי בידור ושירה ותוכניות רדיו שהגיש. מילדותו ועד מותו, את היומן האישי מוביל בנאי בקולו בלבד, ששב אלינו כדי להאיר את יוסי.

משבר בחייה של בחורה צעירה מאלץ אותה לשוב לבית הוריה. חזרתה מערערת את מרקם היחסים והאיזון בקן המשפחתי.

סיפור על עכבישה שצריכה להשלים עם המציאות שבה היא נמצאת.

ציפורה, מנסה לעוף אך במקביל למצוא קרקע יציבה לרגליה. בדרכה הייחודית לשיווי משקל ואיזון נכון היא עוברת בין יהדות ואורח חיים דתי, בין תעופה עם ״טיסו״ באקרובטיקה אווירית ובין מציאת זהותה האמיתית ומקום בטוח בו תוכל להיות באמת עצמה.

איך היא מצליחה לרחף בין התחומים, על מה תוותר?

ישראל בר-און, הזוכה הגדול של תוכנית הטלוויזיה כוכב נולד יוצא למסע בכדי לשוב לתעשיית המוזיקה ולתודעת הציבור.

רחל וליילה הן שתי בנות יהודיות שחיות בשלום בעיראק ובאיראן.

בעקבות איומים היסטוריים שונים הן בורחות מארצן ומהגרות לישראל. שתיהן מאבדות את ביתן ותרבותן אך מוצאות נחמה בתה, ואחת בשנייה.

יעל, שבה מטיולה בהודו כשרגלה הימנית מגובסת. היא חוזרת אל ביתה בקיבוץ בו נושמות רק היא ואמה.

יעל רוצה חדר משלה, מחוץ לבית אמה בכל מאודה. היא רוצה את החדר שהתפנה בשכונת חיילים ומועמד עתה למכרז לבני ובנות הקיבוץ. אך האם יעל תהיה מוכנה לשלם את המחיר בשביל להשיג מרחב משלה?

בשנת 2000 החל העיתונאי והמוזיקאי בועז גולדברג לתעד את חברו גבי אבודרהם – צעיר חולמני מבית שאן עם אובססיה לאלביס, עם משיכה לתורות מיסטיות ועם יכולות נגינה וירטואוזיות. אבודרהם הביישן בורא דמות אקסצנטרית בשם צ'רלי מגירה, יוצא למסע מוזיקלי סוער ומגיע אפילו עד לבמות הגדולות בארצות הברית. יחד עם מאבקו להכרה אמנותית עולמית נאלץ אבודרהם להתמודד כל העת עם השדים הפנימיים אותם ניסה להשתיק בעזרת הדמות הגדולה מהחיים אותה יצר.

קומדיה שחורה-רומנטית המתארת את חייו של רונן מטלון שמתחיל להעביר סיור בעקבות פיגועים מפורסמים ברחוב יפו בירושלים.

שלוש דמויות משרטטות את דיוקן שכונת פועלי סימנס בברלין, שהפכה למוזיאון פתוח של בנייני הסגנון הבינלאומי. פועל בודד שעורג לימים הטובים של סימנס, אם חד-הורית יהודייה שגרה בבניין מימי המשטר הנאצי, וילדה למשפחת מהגרים מגאנה שמתגוררת בדירתו המקורית של האדריכל האנס שארון.

מבעד לסיפורי הדמויות ולתלישותן, נחשפות התמורות שחלו במשפחת הפועלים הגרמנית ובמרחב האוטופי שנוצר עבורה.

בחנות רהיטים יוקרתית בעיירה הקטנה ויימאר שבגרמניה, יושבים ומתנדנדים בני אנוש על כסאות באוהאוס. בין לקוח ללקוח מתגלים סימני חיים מן העבר.

עומר, יזן ומוחמד, הם שלושה נערים בני 12 מהעיר לוד, הנמצאים בשנתם האחרונה בבית הספר היסודי, בשנה זו כל אחד מהם יעבור חוויה מטלטלת. עומר יתמודד עם מחלתו של אביו, מוחמד יעזוב את לוד ואת החברים שהוא כל כך אוהב ויזן יתמודד עם ההשלכות של התנהגותו האלימה.

אלה, מורה למוזיקה שעלתה לארץ מברית המועצות לשעבר, פותחת מקהלה בבית ספרם ומזמינה אותם לסביבה פנטסטית ומוגנת, שתעמיד במבחן את המציאות שמחוץ לכתלי הכיתה ואת המסע האמיתי המתרחש בנפשותיהם של הילדים.

ב-20 השנים הראשונות לחיי יוצר הסרט הוא גדל בשני מקומות: בירושלים, ובאשראם בהודו, שאותו היה עליו לשמור בסוד. באשראם ציפו ממנו להקדיש את חייו למען הגורו ולחשוב עליו תמיד. כך, לפי דבריו, יכול היה סוף סוף להגשים את מטרת חייו, להבין את ה"אמת" על משמעות החיים ולהיות מואר!

20 שנה אחר כך (לא מעט מהן בטיפול פסיכולוגי), יוצא הבמאי למסע לברר מה מסתתר בסוד שהיה צריך לשמור בחייו בהודו, מדוע החיים באשראם עדיין משפיעים עליו גם כשכבר לא ביקר במקום שנים, מה עלה בגורל שאר ילדי האשראם, האם ניתן בכלל להפסיק להאמין בגורו, והאם הוא גדל בכת.

"הדווקאים" מתחקה אחר חייהם של שישה גברים הומוסקסואלים שנולדו בתקופת קום המדינה. דרך סיפור חייהם מתאר הסרט את החיים המחתרתיים והלא מתועדים של ההומוסקסואלים בישראל בשנות השישים והשבעים; מהתקופה בה הנטייה המינית הייתה לא חוקית ונחשבה למחלת נפש, עד שנת 1979, השנה שבה יצאו מספר אמיצים לכיכר מלכי ישראל על מנת להפגין למען זכויותיהם, וההיסטוריה של הקהילה הגאה בישראל החלה להיות מסופרת ומתועדת.

סרט עוקב אחר חיבוטי הנפש האמוניים של יהודל'ה, נער דתי מההתנחלות תקוע אשר מקבל מצלמה ממיכל, במאית תל אביבית שמלמדת אותו צילום. יהודה מתעד את חייו על ציר תקוע-תל אביב: את השיחות האחרונות שלו עם אביו חולה הסרטן, הרב מנחם פרומן ז"ל, הלימוד המשותף שלהם והפרידה ממנו. כשאביו נפטר, יהודה בוחר להוריד את הכיפה.

בשנת האבל הוא ממשיך לתעד את חייו כיוצא בשאלה: את שיטוטיו בתל אביב, את השיחות עם מיכל ואת המבט החדש שלו על משפחתו ואורח חייה. אלישבע, חוזרת בתשובה יתומה מאם, נכנסת לחייו כנפש תאומה בדיוק ברגע שבו הוא מאבד את האמונה שימצא דרך.

קומוניסט. עוכר ישראל. אשכנזי פריבילג.
במשך 13 שנות כהונתו בכנסת, נדמה שהכל כבר נאמר על דב חנין.

הבמאי ברק הימן התלווה במשך תקופה ארוכה לפרלמנטר המצטיין – שחוקק מעל 100 חוקים לטובת האזרח וזכה בתואר אביר איכות השלטון – ויצר סרט שמבקש לגעת בפצעים החשופים של ישראל בת זמננו: החל בפינוי של תושבי גבעת עמל, דרך ועדת הכספים בכנסת וכלה באירוע האלים באום אל-חיראן.

"החבר דב" הוא דיוקן מפתיע ומעורר מחשבה של פוליטיקאי מזן נדיר אשר מתעקש לא להרים ידיים ולא לאבד תקווה גם כשהמציאות הישראלית המורכבת טופחת שוב ושוב על פניו.

רק חצי שעת נסיעה מפרידה בין בני ברק החרדית לחוף הים בתל אביב, אך במושגי הצניעות והטהרה מדובר באלפי שנות אור. ובכל זאת, במרכז בועת החילוניות, במפרץ קטן שכל אורכו הוא 500 מטר, אשר כולל בתוכו גם את חוף הקהילה הגאה, מתקיים החוף הנפרד. זהו החוף היחיד בעולם אשר מפריד בין גברים לנשים, ואליו בורחות "חבורת האמיצות" בראשותה של הרבנית רביץ בימי ראשון, שלישי וחמישי. החבורה הן חרדיות מבני ברק אשר מוצאות בחוף עצמאות, חופש ומפלט מחייהן הקשים. עד שיום אחד מנסים הרבנים לסגור להן את גן העדן הפרטי שלהן.

מה יעשו החברות האמיצות? האם ייכנעו לתכתיביה הנוקשים של החברה הסגורה שלהן?

"לתפוס את יהושע" מתחיל בגדה המערבית בספטמבר 2004, כשמתנחל מהישוב איתמר יורה בנהג מונית פלסטיני ומואשם בהריגה, אך נשלח למעצר בית עד למתן גזר הדין. ביום ההכרעה מתגלה שיהושע נעלם.

שי פוגלמן, עיתונאי "הארץ", נשלח לחקור את הסיפור, מכאן ואילך הוא יעשה כל שביכולתו למצוא את יהושע, להביאו לדין ולהביא את הסיפור אל סופו. במסע הזה יגלה פוגלמן מי הוא אותו יהושע אליצור, המשונה והאלמוני, וההתחקות אחר דמותו המסתורית תביא אותו אל אזורים שכלל לא דמיין שיגיע אליהם, ואל ההבנה שהוא כנראה האדם היחיד בעולם שמחפש אותו.

חודשים ספורים לפני מותה העניקה גולדה מאיר ראיון לטלוויזיה הישראלית. בתום צילומי הריאיון, המשיך צוות האולפן להקליט ותיעד שיחה אישית וכנה שמעולם לא שודרה. כשהיא מדליקה סיגריה אחרי סיגריה, דיברה גולדה בפתיחות על האירועים שעיצבו את כהונתה כראש ממשלה – מלחמת ההתשה, מחאת הפנתרים השחורים, ימי הכיבוש הראשונים ומלחמת יום הכיפורים.

בקטעי ארכיון נדירים ובעדויות של תומכיה ומתנגדיה, מגולל הסרט את סיפור כהונתה של האישה הראשונה והיחידה שהנהיגה את ישראל ובוחן כיצד הפכה מ"אם האומה" ל"אם כל חטאת".

איברהים יאסין נולד בכפר קטן בלבנון, ונועד ללכת בדרכו של אביו ולהיות איש אדמה ורועה צאן, אבל החיים זימנו לו גורל אחר. כשעלילת חייו מסתבכת ומתהפכת עליו, הוא מתקשה לשאת בעול ומבקש את מותו. אך בדיוק כשנדמה שכאן מסתיים הסיפור, מתחיל סיפור חדש שנשמע כמו עלילת מתח בדיונית, הממקמת את יאסין במרכזן של פעולות חשאיות, מהנועזות והמסוכנות שביצעה ישראל בשנות השמונים והתשעים בלבנון. כששוב רועדת הקרקע מתחת לרגליו, הוא נאלץ להתחיל הכל מחדש.

הסרט משרטט דיוקן אינטימי של מי שתלאות חייו, יד המקרה והבחירה, הביאו אותו להיות לאחד מבכירי הסוכנים והמרגלים שהפעילה ישראל בעולם.

Leftover Women הוא המונח שנטבע ע״י הממשלה הסינית לנשים משכילות בשנות ה-20 לחייהן, שטרם התחתנו. הסרט מביא את סיפורן של שלוש נשים שיוצאות לחפש חתן, רגע לפני שהן תתויגנה כנשים שפג תוקפן.

לפני עשרים שנה נחטפה צ'ילה בהונגריה על ידי ארגון סוחרי נשים ישראלי והוכרחה לעבוד בזנות. עכשיו היא יוצאת לחפש אחר החוטפים שלה.

אחרי שחזרה אל הגיהינום האם תצליח לצאת ממנו שוב?

סרט דוקו-עלילתי המסופר על ידי גיבורת הסרט, היאם ג׳רג׳ורה (85). תוך דחייה וחוסר השלמה עם מותה האיטי וחסר המשמעות.

היאם, עקרת בית למופת ואם מסורה ללא תקנה, יוצאת למסע של מפגשים בלתי צפויים עם עברה, תוך פלירטוט הולך ומתעצם עם המוות. המסע מוביל את היאם לחפש אור בעולם אותו היא כל כך מתעבת

בגיל 65, בשלהי קריירה מפוארת, יוצא צלם הטבע הנודע עמוס נחום למסע אל עבר התמונה היחידה שחסרה לו. אחרי שצילם את כל ענקי האוקיינוס הוא מתכוון לצלם הפעם, במישורים האינסופיים של קנדה הארקטית, דוב קוטב צולל, פנים אל פנים וללא אמצעי הגנה. בעבר ניסה לצלם את התמונה הזו וכמעט נטרף, אבל משהו דוחף אותו לנסות לעשות זאת שוב.

״תמונת חייו״, סרטם השני המשותף של יונתן ניר ודני מנקין, הוא תיעוד מרהיב ועם זאת אינטימי של חייו ועבודתו של נחום, הסרט צולם במשך 9 שנים לכל רוחבו ואורכו של כדור הארץ – מאנטארקטיקה לבוצואנה, לנורבגיה, לאמזונאס ולבסוף לקוטב הצפוני.. כמו בסרטם הקודם, ״הדולפין״, גם כאן הגיבור הוא אדם שנפגע קשות מאלימות אנושית, ומוצא תקווה וגאולה בקשר עם בעלי החיים ועם הים.

מעקב של עשר שנים אחר רחוב שטרן בירושלים, שורת בלוקים זהים ומכוערים שנבנו בחיפזון על מנת לתת מענה לגלי העלייה של שנות ה- 60.

הסרט מתמקד בשינויים שחלו בבניין 45, שיכון אפור בן תשע קומות, מאוכלס משפחות עולים קשות יום, שם נמצא גם ביתי משנת 1972 – הדיירים בבניין נעשו כתחליף למשפחתי שנשארה בקזבלנקה וחלק מחיי.

אהרון, ציד אמריקאי, יוצא ללב המאפיליה של הסוואנה האפריקאית, במסע סוריאליסטי בעקבות מלך החיות, אריה הבר האפריקאי.

הסרט הוא הצצה נדירה לעולם הציד הניאו-קולוניאליסטי באפריקה ומעלה שאלות קשות לגבי שימור סביבה וטבע האדם.

מה מניע אדם לעזוב בלילות הקרים בית עם אישה וילדים, ולעזור לפליטים מוסלמים, שנוהרים רגלית, בהמוניהם, לגבול מולדתו?

הנס ברוייר, 63, רועה צאן נווד, יהודי אוסטרי וזמר באידיש, אדם מרתק ובעל שאר רוח, לא יכול לעמוד מנגד אל מול סבלם של הפליטים. הוא לא היחיד.

הסרט "הרועה" עוקב אחר ברוייר ואחר אזרחים פשוטים, כמותו, שיוצאים מגדרם כדי להושיט יד ולסייע לפליטים ברחבי אירופה. זהו סרט על חמלה, מקורותיה, וגבולותיה, המחבר את ההיסטוריה היהודית למציאות של ימינו.

במוצ"ש, ב-1 באוגוסט 2009, נכנס גבר חמוש למועדון הברנוער בתל אביב, ירה למוות בשני נערים ופצע 12. שניים מהם נותרו נכים לכל החיים. משטרת ישראל יצאה לחקירה המקיפה והיקרה ביותר בתולדותיה, אבל התיק נותר פתוח והרוצח עדיין חופשי.

חומרי חקירה שנחשפים לראשונה והקלטות חדשות בלעדיות עם מי שהיה עד מפתח בפרשה, שופכים אור חדש על אחד הפשעים האכזריים בתולדות המדינה.

וורקו הוא בחור אתיופי בן 27 החולם להצליח כזמר ומפיק מוזיקלי. בעקבות ניסיונו הכושל להפיק קליפ הוא לווה כסף מהעולם התחתון ונכנס לחובות. בריוני העולם התחתון רודפים אחריו ולכן וורקו מחליט לברוח לבית אמו שבשכונת גטו אתיופית בבית שמש. כאשר העבריינים מגיעים לחפש אותו בגטו, וורקו מתחפש לאישה סקסית וחצופה בשם טיטי. דווקא כאשר הוא מחופש לאישה הוא פוגש את האהבה של חייו.

וורקו לומד על בשרו מה המשמעות של להיות אישה. הוא אף פעם לא יחזור להיות מי שהיה.

היא חיה בקהיר, פריז וניו יורק, אבל נפטרה בבית אבות בתל אביב. היא הייתה נערצת ויפהפייה, אבל מעטים הכירו אותה בחייה ועוד פחות לאחר מותה. היא הייתה הראשונה לכתוב על לבנטיניות ועל זהות מזרחית, כפי שאיש לא כתב, ורק מעט מכתביה תורגם.

הבמאי רפאל בלולו יוצא למסע בישראל ובצרפת בעקבותיה של ההוגה והסופרת הלבנטינית ז'קלין כהנוב, ובאמצעות מפגש עם חברותיה הקשישות, אינטלקטואלים מובילים בשיח המזרחי בישראל ויוצרים לבנטינים מרתקים, הוא משרטט לא רק את דיוקנה של היוצרת המרשימה הזו, אלא גם עוקב ומגלה מה קרה ללבנטיניות הישראלית כאופציה תרבותית של כבוד וגאווה.

הסרט ה-14 במיזם העברים.

יונתן בורח מהצבא במטרה להציל את מערכת היחסים עם מי שהיה בן זוגו. לאחר שניסיון זה מתגלה ככישלון הוא מוצא עצמו מבלי מקום לישון בתל אביב. שבור ומבולבל, הוא יוצא למסע לילי בחיפוש אחר נחמה.

ארבעת האחיות אהרונוב, כולן אקדמאיות, נשים עובדות ואמהות מסורות, אך לבן נוהה אחר יעד אחד: בניית בית מקדש שלישי בהר הבית. אסון כבד פוקד את האחיות במהלך הצילומים. האם הוא יסיט אותן מדרכן הנחושה, יגדע את פעלתנותן הקדחתנית?

ילד. אישה. פיתה. לב.

הופק במסגרת פרויקט 'קצר ובועט 2018' בשיתוף פסטיבל הקולנוע החברתי בלוד.

משפחה אריתראית המקבלת ויזה לקנדה מגלה שהם לא יכולים לעלות למטוס בגלל משקל יתר במטען. הריב עם הפקידה האטומה בשדה התעופה הוא הטריגר שגורם לאימא לעזוב את בעלה וילדיה רגע לפני הטיסה – ולחזור את כל הדרך הביתה כדי למצוא את מה שאבד לה.

הופק במסגרת פרויקט 'קצר ובועט 2018' בשיתוף פסטיבל הקולנוע החברתי בלוד.

בני משפחת א-סלים מקלידים מזה שלושה דורות את בקשותיהם של המבקרים במשרד הפנים במזרח ירושלים. הסרט מגולל את סיפורה של מכונת כתיבה משפחתית העוברת בירושה מאב לבנו ועוקב אחר עבד א-סלים ראש המשפחה ומוכתר העדה הצוענית במזרח ירושלים.

הופק במסגרת פרויקט 'קצר ובועט 2018' בשיתוף פסטיבל הקולנוע החברתי בלוד.

אב גרוש הנמצא בזמן קצוב ונדיר עם בתו, מנסה להתמודד עם חוסר האמון שלה בו

הופק במסגרת פרויקט 'קצר ובועט 2018' בשיתוף פסטיבל הקולנוע החברתי בלוד.

דפנה וגבע ממתינים לתוצאת בדיקת הריון כאשר נשמעת דפיקה בדלת העומדת לשנות את חייהם.

הופק במסגרת פרויקט 'קצר ובועט 2018' בשיתוף פסטיבל הקולנוע החברתי בלוד.

בית הכנסת הישן של רפאל אסקוזידו (70) מפורק מול עיניו לחתיכות על ידי חבורת עובדים זרים המונהגים בידי קבלן קצר רוח, אבל רפאל, שעשה לבדו את כל הדרך אל השכונה הישנה לא מוכן לוותר על האזכרה השנתית לאשתו. כל הנוכחים בבית הכנסת המתפרק יאלצו לשתף פעולה בקדיש אחד אחרון.

הופק במסגרת פרויקט 'קצר ובועט 2018' בשיתוף פסטיבל הקולנוע החברתי בלוד.

נעמה בת 53, מתגוררת לבדה בדירת חדר מוזנחת. היא מכורה לסמים מעל 30 שנה. כל חמשת ילדיה גדלו במשפחות אומנה ופנימיות.

נעמה קמה כל בוקר בהחלטה שהיום היא תצליח להישאר נקייה. זהו סיפורה של אישה מכורה אך אמיצה שלא איבדה את האמונה בעצמה.

חיים הוא נער בן שמונה עשרה החי עם דליה (אמו) ועם אלון (אחיו הבכור) בדירה קטנה. על חדוות נעוריו של חיים מעיבה מחלתו הקשה של אחיו אשר דומה כי אין לה מרפא. החלטתה של דליה שמקומו של אלון הוא בבית מעמידה את חיים מול השלכותיה של המחלה, חיים מתקשה לחזות בייסורי אחיו. כשהמצב נהיה קשה יותר ערכי המשפחה עליהם חונך, עומדים למבחן.

8 חודשים בחייה של ליעד (13), ילדה הנמצאת על הספקטרום האוטיסטי. משפחתה של ליעד מנהלת אורך חיים דתי בעוד שהיא לא יודעת מה ההבדל בין דתיות לחילוניות. הוריה והיא נדרשים לבחור בין מוסדות חינוך המותאמים לבעלי מוגבלויות – לימודים בתיכון חילוני בהוד השרון או תיכון דתי בפתח תקווה.

סרט על יחסי גברים ונשים באמצעות המחווה של מתן פרחים. אנימציה קלאסית משולבת ברצפים של חותמות פרחים עשויות כתמי דיו.

לאה שוב צריכה לאשפז את אביה חולה הנפש רק שהפעם נמאס לה לעשות את זה לבד והיא גוררת איתה את בתיה, אחותה הצעירה, שבורחת מאביה כמו מאש.

אביהן מסרב להתאשפז והשתיים נאלצות להתמודד איתו יחדיו

ידידות מפתיעה מתפתחת בין קוסמטיקאית בשנות הארבעים לחייה ללקוחה עשירה וזוהרת מוציאה את הראשונה מהתרדמת הרגשית שאליה צללה לאחר מות בעלה.

הסרט "ההפך מאהבה זו לא שנאה" הנו קולאז' תיעודי מטלטל של התבגרות מואצת, מוות במשפחה וסוד אפל.
זהו סרט נועז ופיוטי על פרידה מילדות פצועה ויציאה לחיים חדשים.

תמר אריאל, גדלה במושב דתי בדרום הארץ, בעולם רווי ערכים יהודיים וציוניים ובבית שאפשר לה ללכת בנתיב שלה. לאחר ששרתה שנתיים בשרות הלאומי, היא התגייסה לצבא והייתה לנווטת הקרב הדתייה הראשונה בחיל האויר הישראלי.

בסתיו 2014, לאחר תקופה עמוסה של לוחמה במבצע צוק איתן, תמר יצאה להתאוורר בטיול לנאפל. כשתמר וקבוצה של ישראלים ותיירים מכל העולם, הגיעו לפסגת האנפורנה, הם נקלעו לסופת שלגים בלתי צפויה ונאלצו להיאבק על חייהם מול פגעי הטבע.

בדירה קטנטנה בירושלים, מוקפת בובות וחתולים, כתבה מרים ילן שטקליס את שירי הילדים שכבשו לבבות של דורות שלמים – הבובה זהבה, הסבון בכה מאוד, מיכאל ואחרים. הבמאי ראובן ברודסקי צילם, ערך, עיצב, ביים וכתב אגדה רוסית שמספרת באמצעות המיניאטורות שנוצרו במיוחד לסרט וראיונות עם מכריה, את סיפורה של מרים ילן שטקליס, כלת פרס ישראל הראשונה לספרות ילדים, גדולת משוררי הילדים הישראלית.

ארבעה פרטים ביוגרפיים ידועים לגבי רבי שלום שבזי.
אפילו איור של פניו לא נמצא. אך גם ארבע מאות שנה לאחר מותו, שבזי הוא משורר פופולארי ונחשב לגדול חכמי ומשוררי תימן. מסע בעקבות אחד מגדולי היוצרים בספרות העברית והיהודית, שכתב למעלה מ 800 שירים, עירב בכתיבתו עברית וערבית, התאהב במשיח, התייסר בחשקים, הרג שניים מילדיו והפך לאגדה.

יום, פרוזדור בבית הלוויות שמגר, ירושלים.
גופה נכנסת להיטהרות, גופה יוצאת לקבורה.
בלולאה אין סופית של נפטרים, אבלים וטהרות מתים, נפגשים בפרוזדור אחד עובדי חברה קדישא עם אלו שזה עתה איבדו את יקיריהם – שגרה פוגשת מוות, קודש פוגש חול.

מסע מוזיקלי ייחודי שיסייר באזורים הקסומים והמטרידים של גיבורי תרבות במוזיקה היהודית העכשווית (שמכונה "מוזיקה חסידית").
הסדרה, בת שישה פרקים, עוקבת אחרי חמישה זמרים ו-שלוש זמרות על הרצף של היהדות האורתודוקסית : בין חסידים אדוקים מבית לחוזרים בתשובה, בין יקירי המגזר לאלה שמורדים בו, ותנסה לענות על השאלות:  מהו מקומה של המוסיקה בחברה החרדית? כיצד יוצרים יצירה "כשרה" בתוך מערך שלם של איסורים? מה מקומן של הנשים בכל הסצנה? ומהי ההתייחסות לכוכבים שלא מתנהגים בצורה שמצופה מהם?

פרק 1 | ניסים בלאק
הכוכב הכי מפתיע בסצנה, שהגיע ממשפחת סוחרי סמים, התגייר והפך לכוכב ענק –

פרק 2 | גד אלבז
הזמר שהתפרסם בגיל 4 והפך לכוכב שמיצר להיטי פופ על בסיס מוסיקה חסידית

פרק 3 | ליפא שמלצר
הכוכב שמכונה "ליידי גאגא החסידי" אך מעדיף את הכינוי "אלביס היהודי"

פרק 4| מוטי שטיינמץ
קול הפעמונים והקריירה העשירה שהתחילה בשמחות של חסידות ויזניץ'

פרק 5 | זושא
הלהקה שמשלבת בין הניגון החסידי המסורתי עם מוסיקת הפולק והרגאיי

פרק 6 | שירת נשים
שלוש זמרות צעירות מתמודדות כל אחת בדרכה עם האיסור ההלכתי על שירת נשים

פרק נוסף בתכנית האירוח המסתורית בהנחיית ד"ר זוסמן. מי יהיה האורח חסר המזל הלילה?

בני (בנימינה), 17, בת יחידה שאיבדה את אמה בלידתה, חיה לבד עם אביה יהושוע בהתנחלות בסילואן שבמזרח ירושלים. בסמוך לפטירת סבתה האהובה, באה לעולם עגלה אדומה כשרה. מציאת העגלה משמשת עבור אביה אות וסימן לתחילת בניין בית המקדש השלישי ועל בני מוטל התפקיד של דאגה ליצור מתוק וגשמי שעליו מושלכת משמעות הרת גורל. כאשר בני מתאהבת ביעל, בת שירות לאומי, הקשר הקרוב שלה עם אביה מתחיל להיסדק. ככל שהמתיחות הולכת ומתלהטת, בני מנסה בנואשות ליצור לה וליעל עתיד משל עצמן.

דקות אחדות לאחר שהודיע בקשר שחיסל את המחבל בפיגוע בצומת "מעריב", נמצאה גופתו של השוטר הדרוזי סלים ברכאת מוטלת על הכביש. עשר שנים לאחר מכן, יוצא ג'מאל, אחיו, למסע שנועד לגלות מי הרג את אחיו – והאם המשטרה ניסתה להסתיר ממנו את האמת.

עשרות שנים לאחר חזרתו בתשובה ונתק מעשייה אמנותית שב אורי זהר לביים סרט עלילתי. הפעם בסיועם של קולנוענים צעירים שזה עתה סיימו את לימודיהם. במרכז הסרט שמביים זהר סיפורה של רקדנית מצליחה שמגלה את האמונה בעקבות מפגש מקרי ונקרעת בין עולם התורה לעולם הבמה. מתוך היצירה, זהר מגלה שוב את תשוקתו האדירה לקולנוע, וגם נרתע ממנה. מנסה לאחוז באש מבלי להישרף. בדרכו חזרה לביתו בירושלים מסכים זהר לראשונה לספר את הסיפור שלו: בין תחנות חייו מילדותו וההתאהבות בקולנוע, דרך סקירת יצירותיו ועד החזרה בתשובה והחיים בין דפי הגמרא בירושלים. הסיפור מסופר על ידי סרטיו, שבהם כמעט תמיד מככב גיבור אחד הנאבק בשדיו הפנימיים, שמגולם על פי רוב על ידי זהר עצמו.

עמי נפל במלחמת ששת הימים והותיר אחריו משפחה שכולה ואסופת מכתבים.
50 שנה לאחר מכן, נחשף שקד, יוצר הסרט ואחיינו של עמי, לסוד הקשור במותו.
בין לבין ביקורים אצל סבתו, יוצא שקד לגלות את האמת על מיתוס, שקרים וסודות משפחתיים.

הביוגרפיה של בנימין נתניהו רצופה אינספור הופעות תקשורתיות שעזרו לו לבצר את מעמדו.

עשרים שנה לפני המופע הנשיאותי של דונלד טראמפ, נתניהו הבין את הרווח הפוליטי הנובע מהתעמתות מתמדת עם התקשורת ופנייה ישירה לציבור. בעזרת חומרים ארכיוניים מהופעותיו לאורך השנים, "קינג ביבי" סוקר את עלייתו לשלטון: החל בימים שבהם כיכב כמומחה לטרור בטלוויזיה האמריקאית של שנות ה-80, דרך התוודותו בשידור חי על פרשת הקלטת הלוהטת ועד שהשיג שליטה מלאה ברשתות החברתיות והפסיק כמעט להעניק ראיונות לתקשורת הישראלית.

מאולפן אחד למשנהו, ביבי הפך מאחת התקוות הגדולות של הפוליטיקה הישראלית למנהיג מעורר מחלוקת שרבים בארץ רואים בו מושיע, ואחרים – פוליטיקאי שלא יבחל בדבר כדי להיאחז בשלטון.

מאחורי דלת פלדה במקלט ישן בירושלים נחבא סטודיו קטן לאנימציה. בכל שבוע נפגשים בו נערים, דור שני לאמנים-מהגרים ממוצא רוסי, ויוצרים במיומנות מרשימה קרנבל צבעוני של מפלצות ורעידות אדמה. "ילדי פרא" מתאר את עולמם החתרני של שני אמנים צעירים, זלמן ואהרון, במהלך שנת התבגרות אחת שבה מתעצבת זהותם אל מול מציאות ישראלית שנדמה שמציעה להם בעיקר בינוניות. את הסטודיו מנהיג מקס, אמן ואדם טוטאלי המבסס את האמנות כמרחב חיים אלטרנטיבי לנערים. הדימויים שיוצרים מקס והנערים מלווים אותם גם אל מחוץ לסטודיו, ומשתלבים בנקודת מבטם הבלתי מתפשרת.

החוף אינו נח לרגע: הצעות נישואים, אנשים רוקדים, שרים, משחקים בתוך המים, בונים מגדל של בקבוקים, נזכרים איך הכירו על אותו החוף. אנשים שעבורם הכינרת היא מלה נרדפת לחופש מעתיקים אליה את ביתם למשך ימי החג.

נינו ביטון המוכר היום בקרב מוזיקאיים מובילים, כאחד המאסטרים הגדולים בעולם של מוסיקה אלג'יראית ואנדלוסיה קלסיים, הצליח בניגוד לכל התחזיות לשרוד בשוליים ולהעמיד שורה נכבדת של תלמידים וממשיכי דרך.

רונה ואמנון (30), נשואים טריים והורים לתינוק, מנסים לפרוץ את מעמדם החברתי והכלכלי ולקנות לעצמם עתיד יציב יותר בעזרת עסק מאולתר לבישול וחלוקת ארוחות צהריים לקשישים אמידים באזור.

המפגש היומיומי עם מראות הזקנה ועם קהל הלקוחות הקשישים, מפגיש את רונה עם מקומות לא מוכרים ומודחקים בתוכה והמירוץ שבבניית חיים חדשים, בצל המפגש עם זוגות הקשישים, מאפיל עליה ופוגע ביכולת שלה לתפקד כאם, כבת זוג וכעובדת בעסק.

האינטימיות והזוגיות שלה ושל אמנון, החלוקים בדעותיהם ובתפיסת עולמם, הולכת ומדרדרת, עד לנקודה מכריעה בה הם נאלצים לעמוד יחד וכל אחד לחוד בפני החלטות כואבות.

ברגע של כעס, יולי בורחת מאמא פגועת הנפש ומביתה החונק והאטום דרך חור בקיר המוביל אותה אל עולם הזנות, זוהר ומלא אפשרויות אין סופיות. יומה הראשון בעבודה הבלתי שגרתית מביא אותה להתמודדיות חדשות, חלקן טובות וחלקן מצלקות.האם זהו הגורל שאמה ניסתה למנוע ממנה?
אך זהו הגורל שעיצבה לעצמה

אביב הוא ילד צעיר ממשפחה נורמטיבית החווה טראומה בטיול משפחות אשר מהווה אבן דרך ומעצבת את אופיו ברגע אחד של אלימות בין אחים. הסרט צולם במקומות שבהם המקרים התרחשו במציאות.

וויליאם ואלינור נאלצים לחבור יחד כשהם הופכים לנרדפים על ידי השלטון. במרדף המאיים על חייהם הם מגלים עיר נסתרת מתחת לפני האדמה, וסודות מתחילים להתגלות.

הכל משתבש בפעם הראשונה שאביגיל החליטה להפוך לאקטיביסטית. ברגע המכריע של צילום וידאו המחאה שלה ושל חברי הארגון 357, מתרחש פיגוע ירי ממש מעבר לפינה.

האשמה נופלת עליהם, הפארנויות משתלטות, וההקצנה גוברת בינם לבין עצמם. האם היא
בנויה לזה?

הילה (14), נערה אמפתית ורגישה כלואה ביחסים שאינם לגילה. נסתרות מעיני הקיבוץ בדירתה של ליאת (26), הן נעולות במערבולת של מפגשים ליליים אינטנסיביים. כאשר הדרישות והמניפולציות של ליאת מקצינות, הילה מתערערת ומנסה לשמור על מרחק.

אור, נערה בת 18, בורחת מהבית אחרי שאמא שלה גילתה על קשר רומנטי שיש לה עם שני, בחורה מתל-אביב. אור לא מסוגלת לחזור הביתה ומחליטה לנסוע לשני. במסעה היא פוגשת דמויות שונות המשקפות לה את המשמעויות של הדרך בה בחרה.

הסרט הופק במסגרת סדנת איגי FILM בחיפה.

עומַר מגיע באיחור לארוחה המשפחתית כשבחיקו בתה התינוקת של מעיין, אהובתו המתה. הביקור הלא צפוי פותח מחדש את פצעי העבר של עומַר ואת המטענים הישנים בינו לבין הוריו.

דרך מסע אישי ומשפחתי בענייני נשים – נישואים, גירושים, שידוכים, כיסוי ראש וחיי משפחה – מתעדת רחל את עולמן של נשים חרדיות.

כבוגרת בית יעקב, היא נישאה בשידוך לאברך וכל רצונה היה להיות "אישה כשרה עושה רצון בעלה", אך רחל נקלעה לנישואים שלא צלחו. היא התגרשה וביקשה להוריד את הפאה, מהלך חריג בחברה החרדית. התנגדותם של הוריה, ההלכה והחברה מציבים בפניה קונפליקט. היא יוצאת למסע אישי, משפחתי וחברתי דרך הפאה, על מנת לשאול על כיסוי וגילוי, נשיות מודחקת, יופי וצניעות, נישואים וגירושים, מוסכמות חברה, גיל הנישואים המוקדם וריבוי הילודה, פרנסה וקריירה.

בערב שבת ה-16 ביוני 1933, כאשר טייל עם אשתו סימה בסמוך לחוף ימה של תל אביב, נורה למוות על ידי שני אלמונים ד"ר חיים ארלוזורוב והוא בן 34, ראש הלשכה המדינית של הסוכנות וכוכב עולה בשמי התנועה הציונית. למרות אינספור חקירות לא נתגלו הרוצחים ולא נפתרה החידה – מי באמת רצח את ארלוזורוב?

הסרט חושף את כיווני החקירה: האם מדובר בעימות בין ימין לשמאל שהביא לרצח פוליטי? האם הערבים, הגרמנים, הקומוניסטים והבריטים היו מעורבים, או שאולי מדובר ברצח מקרי?

אחרי 85 שנה חוזר הסרט אל הפרשה שלא נפתרה מאז ועד היום.

ככל שניסו לכפות עליה את הקודים התרבותיים של החברה הגרוזינית הפטריארכלית, כך התעוררה בג'יין התנגדות עצומה וביקורת. היא סירבה להתחתן, התגייסה לצה"ל, למדה קולנוע, התאהבה ובגיל 38 החליטה להכנס להריון.

אחרי שנים של בריחה ורגע לפני שהיא הופכת לאימא,  חוזרת ג'יין עם מצלמה המאפשרת לה לראשונה לעמוד בביטחון מול משפחתה ומול עברה. באמצעות המצלמה היא מבקשת לשבור את קשר השתיקה ולנסות להבין את אמה ואת עצמה בצל מערכות היחסים המורכבות עם הגברים במשפחה. להבין ואולי גם לסלוח.

אורית במאית הסרט יוצאת לפענח את ההצלחה המסחררת של העסק המשפחתי בו היו שותפים סבה וסבתה – "בורקס סמי", ולהתחקות אחר הסיבות לנפילה הצורבת שהשאירה חותם כואב במשפחה.

דרך מסע גילוי ההיסטוריה המשפחתית – שמתחילה עם הגעת משפחת האופים הבולגרית לישראל הצעירה ונמשכת אי שם לתוך שנות השבעים והשמונים הצבעוניות – הבמאית/נכדה מבינה מה קרה בין האחים כשהכסף והכבוד החלו לזרום וכמה קשה אך נחוץ לאהוב ולסלוח.

זהו סרט על שייכות וזהות המביא את סיפורה הייחודי של יהדות בולגריה בישראל ומתאר את הדרך שעשה הבורקס – מהמאפיות בבולגריה וטורקיה לשדרות ירושלים ביפו ואחרי כן לכל בית בישראל.

במבט ראשון דורמגן היא עיירה מושלמת, ירוקה ופסטורלית במרחק קצר מהעיר הגדולה. תושביה פתחו את שערי העיר באהבה לזרם הפליטים שגדש את גרמניה, אך קבלת הפנים החמה נושאת איתה תחושה חבויה של חשש ופחד מהעתיד.

בקו אוטובוס אחד החוצה את כל העיר ניתן לראות מיקרוקוסמוס חברתי. מפליטים שזה הרגע הגיעו ועד לגרמנים מבוגרים, על כולם נגזר לנסוע בצינור המתכת שיוצר אינטימיות כפויה. סיפורה של גרמניה שאחרי גל ההגירה מסופר דרך סיפורי הנוסעים בקו.

מים הם הבסיס לכל צורת חיים מוכרת. היכן שיש מים יש חיים, ובהיעדר מים המשמעות היא אחת – מוות. בצלו של מבול שהתרחש לפני אלפי שנים, ארבע דמויות מרחפות בין אדמה לאמונה, בהתמודדות יומיומית עם השתנותו של הטבע.

הסרט מלווה שלושה גיבורים אשר קשרו את חייהם זה בזה: אלעד, בחור צעיר  אשר נכנס לניתוח פשוט לאחריו נותר נכה. למרות מצבו הקשה, הוא בוחר בחיים. רינת, שהיתה חברתו ונפרדה ממנו בעבר, חזרה אליו דווקא אחרי הניתוח ובחרה להינשא לו. במשך עשר שנים הם לא מצליחים להרות. עינב, רווקה ואמא חד הורית בוחרת בהליך פונדקאות ממניעים כלכליים אך גם אלטרואיסטים. הסרט מלווה את הקשר האמיץ בין שלושת גיבוריו לאור הבחירות יוצאות הדופן שעשו וביחד הם חולקים רגעים אינטימיים בדרך לסופו המרגש והמפתיע של התהליך

תשעה באב, חוף הגולשים בבת ים.

דוד 'חרבות', אגדת הגלישה המיתולוגית של בת-ים מתכונן ליום חגיגי במיוחד – בואו של  בנו איתי, שלא ראה מזה שנה וחצי משום שסירב לשלם מזונות. ביום זה הוא יעשה הכול כדי להחזיר את אמונו של בנו ולהוכיח לו שהוא השתנה.

דוקו-ארט-האוס אישי המלווה חלומות, יצירה וצמיחה של משפחה צעירה, תוך מסע הישרדות קיצוני.

במהלך 6 שנים, בין חללים אינטימיים למסדרונות בתי חולים, מתועדת משפחה בהתהוות. התמודדות האמנית עם רצף טראומות, דרך יצירה אישית ורפלקסיבית, מציפה את הפער בין החלום למגבלות הגוף. מתוך הקושי נובע מעשה האמנות, המציע נחמה ואפילו חיוך.

רג'אי סנדוקה מתמודד עם הקשיים של פלסטיני תושב ירושלים בתקופת הרמדאן בעודו מנסה לשמר מסורת משפחתית בת 120 שנים של ירי תותח שקנו מופנה אל חומות העיר העתיקה. הוא בוחר להעלות מחזה סטירי בתיאטרון הפלסטיני האחרון שנותר בעיר, כדרך הבטוחה היחידה להתמודד עם האבסורד שבמצבו.

יוני כצנלסון, בן 63, חי חיים כפולים; כרופא שיניים המתמחה בטיפולי שורש, הוא נוסע בכל בוקר לירושלים כדי לדאוג למטופליו הכואבים. לפנות ערב, כשהוא חוזר לביתו, הוא עוטה על עצמו את גלימות הבורדו הבודהיסטיות, ומנהיג קהילה של ישראלים-בודהיסטים, בתור הנזיר טנזין תקצ'וֹק. בחודש מאי, אביו של יוני נפטר, ויוני משוחרר למלא אחר משאלת ליבו בשמונה השנים האחרונות – לעבור לגור במנזר 'נלנדה' שבדרום צרפת.

המשוררת מירי בן שמחון נולדה באמצע הדרך ממרוקו לישראל ומתה על אם הדרך מירושלים לתל-אביב בתאונת דרכים בעלת סממנים של התאבדות. בחייה ובשירתה נעה באוטובוסים, במוניות ובטרמפים אך לא נמצא לה מקומה הטבעי.

בהקלטה נדירה מ-1988 ,שהתגלתה במקרה, מקריאה מירי מכתב אהבה מרגש למשורר מאיר ויזלטיר. מכתב זה מהווה את לב הסרט וחושף ציר מרכזי בחייה וסדק הצצה לנפשה השסועה.

מסעו הפסיכדלי של זבובון סקרן היוצא למסע חיפוש אחר מקור האור.

סרט מתח המגולל את סיפורם של קבוצת חיילים, לוחמי מגלן במילואים, שהתנדבו בזמן השירות הצבאי לקחת חלק בניסוי על מנת למצוא חיסון נגד אנתרקס. שבע שנים אח"כ הם מגלים שלחיסון יש תופעות לוואי הרסניות ויוצאים למסע לחשיפת האמת.

בחודש אוגוסט הלוהט עם תיק גדול על הגב יוצאת נוגה לעבוד בבר, לחלק פליירים, רק לא להיות בבית. הוריה נמצאים בהליך גירושים שלא מותיר לה מקום בדירה התל-אביבית הקטנה. בבר היא פוגשת ברמן שמבוגר ממנה ב15 שנה, היא מקווה שאצלו תמצא מקום.

אירנה סטודנטית לקולנוע באוניברסיטת אריאל ובעלת תסמונת אספרגר, מחליטה לעשות סרט שדרכו תראה לעולם איך מתנהלים חייו של אדם בעל תסמונת זו. באוניברסיטה היא לומדת יחד עם סטודנטים "רגילים", כך היא קוראת להם, אך מרגישה שבינה לבינם ישנו קיר זכוכית שאינה מצליחה לעבור.

הסרט מצולם משתי נקודות מבט – של אירנה ושל הדס ועדי השותפות של אירנה ביצירת הסרט.

עד שדוד אביתר דופק על דלתן של אביגיל וביתה המתבגרת, שתיהן בודדות ומנוכרות אחת לשנייה, אבל מהרגע שהוא נכנס לדירתן בקריית שמונה הדברים מתחילים להשתנות.

העובדה שאביתר עבריין נמלט רק הופכת את מה שקורה בינו לבין שתי הנשים למסעיר יותר, ומורכב יותר מוסרית.

סיפורו של יואב, חייל קרבי שחוזר לסוף שבוע בביתו בירושלים. בדרכו הביתה יואב עד לפיגוע דקירה שבמהלכו הוא קופא אל מול המציאות האלימה ולא מצליח להגיב למרות שהוא עם נשק.

יואב מדחיק את האירוע והולך מזירת הפיגוע בעיצומו. ממשיך את המסע הביתה כרגיל ומנסה לחזור לשגרת השישי, אך המועקה שמלווה אותו בעקבות משבר הזהות ורגשות האשמה על כך שלא פעל, לא מניחים לו.

מותחן בלשי – פוליטי החוזר אל חקירת השב"כ שהובילה למעצר המחתרת היהודית, שפעלה בתחילת שנות ה-80 ביו"ש וביצעה סדרה של פעולות טרור נגד פלשתינים, ותיכננה לפוצץ את כיפת הסלע בהר הבית, המקום הרגיש ביותר במזרח התיכון.

הסרט חושף איך הפכו עם השנים חברי המחתרת למושכים בחוטי השלטון הנוכחי בישראל.

סדרה תיעודית קצרה על חמישה משוררים בולטים ושונים מאוד במרחב הישראלי ב-2018.

הסדרה עושה שימוש בשפה ויזואלית פופית כדי לבחון את נקודת המבט של כל משורר או משוררת על אומנות, הצלחה ועל החיים עצמם.

פרקי הסדרה:

• ״איש ובהלות״ עם אלי אליהו
• ״שמורת השירה של סער יכין״
• ״טחול וכשלון״ עם יונית נעמן
• ״משרד ההסברה סגור״ בכיכובו של רועי חסן
• ״נבנה את הכל״ על המשוררת המסתורית דליה פלח

רוחמה, מטפלת בבעלה דויד המשותק, כאילו לא היה חולה. מפגש מקרי עם תייר צרפתי בשם פייר מעורר את רוחמה וגורם לה לפעול אחרת, מבלי לדעת מה יהיו התוצאות.

על ראשה של גבעה שהייתה פעם מבודדת וכעת מוקפת אתרי בניה, עומד בית אבות באיסטנבול. חיים בו את ימיהם האחרונים: צלם שאיבד את ראייתו אבל ממשיך לצלם, רב-שגל מזדקן שעדיין מנסה להקסים ולפתות, אישה ארמנית בת מאה שחוותה את רצח העם אך חוששת לספר את סיפורה האסור וזוג קשישים שחוטפים את המעלית של הבניין ומהגגים על משמעות החיים.

הזמן חולף וחלום מתמזג עם מציאות בעוד מחוץ לחלונות פועלי בניין צעירים ממירים את קו הרקיע בעולם חדש של רבי קומות וקניונים.

בקומת המרתף אשר במכון לרפואה משפטית יוצא בכל יום מסע חדש לחקר האמת וחיפוש הצדק. שם, בחדרי הנתיחה, מחפשים רופאי המכון לפתור את התעלומה: מה גרם למותו של האדם אשר מוטל דומם לפניהם ומה גדע את חוט חייו.
בתיעוד צמוד ואינטימי מלווה הסדרה "המכון לרפואה משפטית" את הרופאים אשר בחרו ברפואה משפטית כמקצוע, ובודקת כיצד החיים בצד המוות משפיעים עליהם, על תחושת השליחות המניעה אותם, וגם על מנגנוני ההגנה הנדרשים כדי לחיות, לאהוב ולצחוק במקום העבודה ובחיים.

סבתא נדיה היא אישה רוסיה קשוחה המסרבת לקבל את העובדה שלנכדתה יש בעיה נפשית. היא מחליטה לקחת את העניינים לידיה ולרפא את הנכדה בדרך היחידה שהיא מכירה, הדרך הסובייטית.

זוג בנות יוצאות לחגוג את יום השנה שלהן בטבע יחד עם הכלבה שלהן "נלה".

"נלה" מובילה אותן לחורשה נסתרת על שפת אגם יפהפה. אט, אט הן מתמסרות לטבע, אחת לשנייה עד שמגיעים זוג גברים המפרים את שלוותן.

עומר ולי מתמודדות עם שאירע תוך חיפוש אחר נלה.

דימה ומשפחתו נאלצים לעזוב את הדירה בה התגוררו מאז עלייתם מרוסיה. במקום בו הם גרים כעת עתיד להיבנות מגדל רב-קומות.

בגיל שישים מחליטה עליזה, אשתו של פואד, לצאת בלעדיו לחופשה ממושכת בחו״ל. פגוע וכעוס נשאר פואד עם העציצים, עם קופסאות האוכל שהשאירה ועם התחושות שחסרונה מעלה בו.

שגרת יומו של פתולוג משתבשת כאשר הוא נתקל בגופה בת דמותו.

אילן הוא נהג מונית-שירות ושתיין. ביום האהבה הוא מחליט להפתיע את אהובתו לשעבר עם זר פרחים, אך הפעם אהובתו היא זו שמפתיעה אותו.

מגידו הוא הכלא הביטחוני הגדול ביותר בעולם. בתוכו מתקיים מעין מיקרוקוסמוס של ההוויה הכואבת של שני העמים.

גורלותיהם של בני, סוהר קשוח, מפקד מגידו, ועבדל באסט, מנהיג החמאס, שזורים האחד בשני, תלויים באינטרסים משותפים או מנוגדים, הכול כדי להגשים את כמיהתו של כל אחד מהם אל "החופש" שלו. השקפת עולמם המנוגדת מעמתת אותם עם מאבק תמידי. שניהם עוצרים את השעון בתוך המולת שגרת היומיום, החזקה מכל מפה פוליטית, משום שזאת הדרך היחידה לשרוד את שגרת החיים בכלא.

השועל והעורב מוכנסים לאותו מרחב סביבתי. השניים רבים על הטריטוריה שלהם בתוך משחק וידאו אשר פועל באופן עצמאי בתוך מחשב פראי וחייתי היוצר סימולציה בעלת סוף נרטיבי פתוח.

העבודה מוכן:חיה / ready:live בוחנת האנשה של צורות וירטואליות וטכנולוגיות ללכידת-תנועה על מנת לבחון את התפקיד של הטכנולוגיה בשינוי ושליטה על התנועה אנושית. טכניקת לכידת-תנועה היא טכנולוגיה שפותחה עבור הצבא, ולאחר מכן זלגה לקולנוע ולתרבות המיינסטרים, מאחר והיא מאפשרת יצירת תנועה וירטואלית שמופיעה כ"אנושית" ו״אורגנית״. העבודה מציגה ראיון עם פסיכולוג העובד בחברה שמטרתה לחקור כיצד ניתן להפוך את הבוטים וירטואליים לאנושיים יותר, ומשולבת בסצנה אינטימית של דמויות אנימציה. החיבור בין חלקי העבודה מערבב בין האנושי והלא-אנושי, וכך בודק את גבולות הגירוי והתגובה, יחסי- כוח ושליטה.

רוני מגיעה לחדר המיון להיות לצד אביה הסובל מכאבים חזקים. ההמתנה הארוכה מובילה למפגש טעון המאלץ אותה להתמודד עם שאלות קשות הניצבות לפניה בנוגע למערכת היחסים שלהם.

קשה להצביע על הנקודה המדויקת בה הפכה ישראל ממדינה שהושתתה על חזון סוציאליסטי למדינה המקדשת את משולש הקסמים הקפיטליסטי: "עבוד-קנה-זרוק". האם מדובר בחלק מתהליך גלובלי-עולמי, או שזה מצבה הייחודי של ישראל כ"מדינה קטנה ומוקפת אויבים"? האם האיום הביטחוני המתמיד מביאים אותנו לחיות ולקנות את הרגע ביתר שאת? מדוע הבנקים והרשויות מעודדים צריכת יתר? ואיך כל זה קשור לאוברדרפט שבו מצוי כל ישראלי שלישי?

"עוד" סוקר את עלייתה של תרבות הצריכה בישראל, מימי הצנע של המדינה הצעירה, ועד להררי הזבל של חירייה היום.

זוג צעיר מטייל בטבע, בלילה הסביבה הפסטורלית הופכת מאיימת וכלבם נעלם, והזוג מגלה כי אדם נוסף מסתובב ביערות. הם יוצאים אל מעבה היער, להתעמת עם מה שאורב להם שם.

שיטוט בבית אמיתי ווירטואלי – מערכת שהבלגאן כלוא בה. עימות בין תנועה בלתי פוסקת של שטף חיי היום יום, לבין התנועה במרחב שבו אין הבחנה בין המדומיין, המדומה, רכיבי חלום, ורכיבי מציאות. האינטימיות מופיעה ברגעים עמוסי סימנים וחפצים, ומתכנסת ברגעים מרוקנים בהם הסדר עלול להתפרק.

סרט על היחידה לזיהוי פלילי. אותם אנשים בסרבלים לבנים שמגיעים לזירות רצח ומסתובבים כרוחות רפאים. סיפורי הגיבורים שלנו והזירות שהם עוברים נשזרים לכדי מסמך מעמיק של התהליכים הנפשיים שלהם.

פגישת מחזור – דגנית לאופר (מעלות)
יום שישי, 23 ביוני 2017 – חברי קבוצת "חורש" מתכנסת בקיבוץ עברון.
40 שנה קודם לכן – אחרי שש שנים של חיים משותפים – נפרדנו לדרכנו.
מה השתנה ומה נשאר? מי בכלל זוכר אותי? מה קרה באמת ומה יקרה עכשיו בינינו?

האלכימיה של ההשתקפות – אנה אור (מעלות)
ילדות בריגה…, חברה דמיונית, זיכרונות והגעה לישראל. חומרים ודימויים שאספתי, הרהורים. כל אחד מהצופים מרכיב מאותם פרגמנטים תמונה שונה שכוללת בתוכה את החיבורים האישיים שהם מוסיפים לקלידוסקופים שלהם.

מרי – יעל רמון (מעלות)
אישה, מלאת חיים ותשוקה, נפש חופשיה שהחיים הובילו אותה למקום בלתי אפשרי. עכשיו הכול איטי יותר אבל החברות שלנו עדיין נשמרת.

160/60 – אנג'לה ינטיאן (קיבוץ ברעם)
אחרי משבר קשה במערכת זוגית שהוביל להתרסקות, אבדן האימון הבסיסי בי עצמי ובאחרים, אני מוצאת את עצמי לומדת להתמודד מחדש עם החיים ועם שלוש בנותיי ובני.

תביאו לי את המזכירה! – מירב זגה (מושב חוסן)
תמיד אמרו לי: 'תעשי הכול כדי לא להיות מזכירה'. אז למדתי ועשיתי תואר, ועברתי הכשרות וקיבלתי תפקיד מורכב וחשוב אבל מצאתי את עצמי עם תג על החולצה, שכתוב עליו: "מזכירה". הבנתי שהבעיה היא בשם, בכינוי. אז החלטתי לשנות. לא את עצמי. את השיטה.

כאשר אבא נכנס למטבח – ורדה קורן (מעלות)
תוך כדי הכנת ספר לכבוד חגיגות 60 שנה להקמת מעלות, אליו אספתי את סיפורי המטבח של תושבות העיר הוותיקות, נזכרתי דווקא באבא שלי. אצלנו במעלות הגברים נשארו תמיד מחוץ למטבח אצל אבא שלי זה היה אחרת.

פאזל קולנועי המורכב ממאות פיצ'רים ישראליים משנות השישים ועד היום. שברי שוטים, חלקי סצנות וקטעים מסרטים שונים חוברו יחד זה לצד זה, תוך מחיקת פערי השנים והסגנון, ושולבו מחדש לכדי סיפור אחד: סיפורו של הגבר הישראלי כפי שהוא נראה על המסך בחיפושו אחר אהבה, בין מלחמה למלחמה, מיום הגיוס ועד החתונה.

"גבר מהסרטים" הוא שיר אהבה לקולנוע, ליוצרי הסרטים הישראלים לדורותיהם ולגיבורי וגיבורות האקרנים. במסורת הנפלאה של סרטי הקומפילציה (לקט), הוא שוזר יחד רגעי קולנוע קלאסיים לצד עלומים, ומייצר הקשרים חדשים המדגישים היבטים רעננים של חומרי הגלם והנוסכים בהם משמעויות נוספות. מבט קליל ובה בעת רציני, משועשע אך נוגע ללב, על הגבר הישראלי.

"המוזיאון" הוא קולאז' תיעודי, מרהיב ביופיו ומרגש, שלוקח אותנו לסיור מרתק ומשעשע מאחורי הקלעים של אחד ממוסדות התרבות החשובים בארץ – מוזיאון ישראל. על רקע יצירות המופת מעוררות ההשראה, הסרט חושף את הלב הפועם של המוזיאון – הדמויות והפעילות הרוחשת מתחת לגלריות, במחסנים, במעבדות וסביב שולחן הדיונים. במבט חד ומלא באהבת אדם, מתבונן הסרט באנשים ומזמין את הצופים להציץ מבעד לקירות המוזיאון, לבקר את המבקרים, להתבונן במתבוננים ולהאזין למספרים: מנהל המוזיאון האמריקאי, השומר שהוא גם חזן, משגיח הכשרות, המדריך הפלסטיני והמבקרת העיוורת – כולם יוצרים פסיפס מרגש ומגוון של צוות המוזיאון  ושל החברה הישראלית כולה.

באישון לילה, הורי עזבו את הבית שאבי בנה בתל שבע הבדואית ועברו, אולי "ברחו", לעומר הבורגנית, יישוב יהודי הממוקם במרחק חמישה קילומטרים מתל שבע. אמי רודאינה חלתה בסרטן השד ובמשך עשר שנים של התמודדות עם המחלה משאלתה היחידה הייתה להיקבר בעומר. היישוב מעולם לא נתקל או התמודד עם הסוגיה הזו, היכן לקבור את תושביו שאינם יהודים. הסרט מתעד משפחה שלמה שנקרעת בין הגשמת משאלת האם לבין דילמות חברתיות והלכה. תוך כדי תהליך הפרידה מהאם, עמוד התווך של הבית, הסרט חודר לתוך האינטימיות המשפחתית, הסודות והדילמות, ומעלה שאלות נוקבות על זהות נשית ולאומית ועל שייכות לבית.

"המוסד, היה במשך שנים סגור לחשיפה תקשורתית. בפעם הראשונה מאז קיומו, מתאפשרת הצצה אל עולמם של מפקדי הארגון ולוחמיו. הם מתראיינים בסדרה וחושפים את האתגרים שעמם התמודדו במבצעים החשאיים, שעיצבו את ההיסטוריה של ישראל ומשפיעים עליה עד היום. המוסד מתמחה בטיפוח דימויו כארגון נועז, חסר מעצורים, ששום משימה אינה בלתי אפשרית עבורו. כך נוצר המיתוס, ואולם האמת מורכבת יותר והארגון אינו חף מטעויות, משיקולים לא ענייניים וכישלונות. הסדרה מציגה את נקודת מבטם, הדילמות המוסריות והמחיר האישי שהם משלמים גם לאחר שירותם.

פרק ראשון: חבר על תנאי
ליבת העיסוק של המוסד הוא בהשגת מודיעין. הפרק מתאר את האתגר הפסיכולוגי שמולו ניצבים מפעילי הסוכנים של המוסד בעת גיוס מרגלים במדינות אויב ובארגוני טרור, את מערכת היחסים האינטימית שמתפתחת בין קצין האיסוף לסוכן, שלעיתים מסתיימת באופן טרגי.

פרק שני: תיאטרון החיים
בדומה לחברת הפקה משוכללת, המוסד מלהק את לוחמיו לתפקידים שידרשו מהם כישורי משחק, אלתור והתחזות. כדי להגיע ליעד ולבצע משימה הם לובשים ופושטים צורה, עוברים מסיפור כיסוי אחד לשני, ובסופו של יום הם נאלצים להתמודד עם חזרה לזהותם האמתית, משימה שלא כולם צולחים אותה.

פרק שלישי: ברעל, בפצצה ובמשתיק קול
דימויו של המוסד בעולם כארגון חיסול בע"מ, מעצים את כוח ההרתעה שלו. הפרק עוסק בדילמות המוסריות שעלו במהלך מבצעי חיסול של נאצים, טרוריסטים פלסטיניים, ראשי חמאס וחיזבאללה ומדעני גרעין איראניים, והאם הם תורמים לביטחונה של המדינה.

פרק רביעי: אין גבול
הבריתות החשאיות שקושר המוסד בעולם מובילות להישגים מדיניים, צבאיים ואסטרטגים. פרק זה סוקר את ההצלחות והכישלונות – מהסכם השלום עם מצרים, דרך מלחמת לבנון ועד למניעת הגרעין האיראני. את היחסים הטעונים בין המוסד לדרג המדיני משליכים על העידן הזה, שבו מנהיגים פופוליסטים עולים לשלטון ברחבי העולם, וארגוני הביון מוצאים את עצמם בתפקיד המבוגר האחראי.

סרט היברדי, המשלב בין הבדיוני לתיעודי. סיפורם של שלושה חברים, חסרי בית מכרמיאל שמחליטים לצאת למסע אל עבר תל-אביב בכדי לנסות ולהגשים את עצמם.

מסע דוקומנטרי על חברות ושיגעון בעידן הדיגיטלי – הסרט עוקב אחר שיחות פייסבוק אמיתיות ביני לבין ריי במהלך השנים 2011-2012 . תוכן השיחות נע ממצב של פתיחות וקרבה, להאשמות והכפשות הדדיות, כאשר באמצע נמצא קליפ לדודו טסה, אותו חייבים לסיים.

מרים עוזבת את משפחתה בעודה בהיריון מתקדם ועוברת לגור עם נבו, אחיה החולה במחלה סופנית, במושב בדרום הארץ. החיבור ביניהם יוצר מפגש טעון ואמוציונלי, במהלכו היא מתלבטת אם להיכנע לקולות החיצוניים ולהעביר אותו למוסד רפואי או להשאיר אותו בבית לצידה.

הסרט "בן דוד" נותן הצצה לעולם המותח והמרתק של החטיבה היהודית בשב"כ העוסקת בסיכול 'תג מחיר'. במרכז הסרט מוצף הקרע בתוך תושבי יהודה ושומרון (המתנחלים) באמצעות קשר מודיעיני בין שני בני הציונות הדתית הנמצאים משני צידי המתרס; ערן, רכז בחטיבה היהודית בשב"כ, ויהודה, נער גבעות. בסרט האקטואלי ביותר, מוצגים הקשיים הרבים בגיוס מקור לחטיבה היהודית בשב"כ, זאת תוך הצגת הסכסוך הישראלי-פלסטיני בזווית חדשה שטרם נראתה.

ענת, בחורה צעירה, יושבת על אדן החלון בחדר שלה, היא מביטה מבעד לחלון ואנו שומעים את מחשבותיה. סבה, אשר נפטר, מופיע לפתע מבעד לחלון. היא מנסה להגיע אליו וכאשר היא עוברת דרך החלון, העיר ברקע נעלמת וקרקע רחבה מופיעה סביבה.

הסרט "כתמים" נפרש בין שני קיצים. בקיץ 2008 יצאה הבמאית לאוקראינה עם מצלמה, לתעד סיפור של נטישה: מערכת יחסים בין בת שננטשה לבין אב אלכוהוליסט שנמלט ממשפחתו. אבל באותו הקיץ הוא החל לספר מול המצלמה על בריחותיו, שקריו וחייו כאנרכיסט שנמלט מהשלטון הסובייטי. העימות של הבמאית עם אביה מתגלה כסיפור של גבר שבחר למרוד ולחיות בזהות שאולה, אך עם נפילת הקומוניזם משהו אצלו התפרק – כחלק מדור שלם של גברים שהפכו לחסרי אונים ופנו לאלכוהוליזם במקום להתמודד.

שמונה שנים לאחר מכן הבמאית חוזרת אליו כדי להשלים את הדיוקן שהחלה לצלם, להבין ולחוות איתו שוב את הכאב.

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית באנטישמיות בצרפת. מנהיגים כריזמטיים כדוגמת דיודונה ואלאן סוראל הפסיקו להסתתר בצללים והחלו להציג את תפישת עולמם בפומבי. המתיחות מורגשת היטב ברחובות, אך שדה הקרב האמיתי הוא און-ליין, שם לשנאה ולהסתה אין כל גבול או צנזורה. המציאות הזו מולידה סוג חדש של פורע חוק: האקר יהודי מיליטנטי, הידוע בכינויו "אולקן", אשר לוקח את החוק לידיו ומכריז מלחמה על מנהיגי התנועה האנטישמית. מה שמתחיל בתקיפות סייבר הופך למסע נקמה אפל, בו הגבולות בין טוב לרע, וירטואלי ומוחשי אט-אט מיטשטשים. "הפטריוט" הוא משל אפל על לאומנות, גזענות ונקמה בעידן הסייבר.

אלישבע רייז הלכה לעולמה בגיל שמונים ושתיים. אחרי מותה, מפנים ילדיה את ביתה, ומוצאים שם את יומניה. את היומנים היא כתבה בסתר לכל אחד משבעת ילדיה, ובהם היא תיעדה את חייהם במשך 57 שנים, מיום הולדתם ועד יום מותה. זה היה מפעל חייה. ערב ערב ישבה בביתה בקיבוץ עין צורים וכתבה לילדיה, אותם מעולם לא חיבקה או נישקה. עתה הם פותחים את היומנים בפעם הראשונה וקוראים את תיעוד חייהם. בעקבות האוצר שהשאירה הם יוצאים למסע מרגש וכואב, בו ילמדו על ילדות, אימהות והורות.

חיים חתואל התחיל לדקור את ילדיו בגיל חמש. זהו זיכרון הילדות המשפחתי של מאור ודלילה חתואל, כיום אלופי ישראל בסיף.

חיים, יליד מרוקו, הגיע לעכו בגיל 15. יום אחרי השחרור מהשירות הצבאי הוא נתקל במודעה ששינתה את חייו: "הטובים לסיף". חיים התקבל לאקדמיה לסיף, מיזם ספורט נדיר שמטרתו הייתה להעניק לבני הפריפריה מקצוע לחיים באמצעות ספורט. בתום שנה של הכשרה אינטנסיבית הפך חיים למאמן סיף. ב-45 השנים האחרונות הוא בנה אימפריית סיף משפחתית ויוקרתית שהעניקה לו כבוד, הצלחה והכרה. רגע לפני המשחקים האולימפיים בריו 2016 – כל האימפריה המשפחתית מתרסקת.

מסע דוקומנטרי-ספרותי אל תוך בלוק מספר 461 בעיר מעלות.
הסרט מציג שיתוף ועימות בין המבע הקולנועי-דוקומנטרי לבין הטקסט הספרותי שנכתב על ידי הסופרת שרה שילה.

השכונה – "זוהי שכונה סובלנית כמו חוף, גלים-גלים של משפחות עולים מתרפקים עליה כבר עשְֹרות שנים".
סנוואייט – "שלג ירד בדרום לבנון ביום שנולדה, ולכן קראו לה סנוואייט. דממת השלג הצונח בשמה, לובנו וצחותו".
חבורת ההודים – "הם מתגבשים לחבורה צפופה. מכוּונים לְתדר הידוע רק להם, ומאזינים ברצף שאינו פוסק לשירים שלהם, שאוויר השכונה כאילו רווי בהם".
לריסה – "…היא תאמץ אל חיקה את המחברת הזאת, שבעזרתה, כבמעשה קסמים, היא תמציא את עצמה מחדש בכל מקום שאליו תגיע".

כשאל-עד היה קטן, אמו אמרה לו: "לגדל אותך זה כמו לגדל שלושה ילדים". מאותו רגע הוא הרגיש אשם על כך שהוא חירש, והתאמץ נורא להיות כמו כולם. ההבנה שהוא שונה התעצמה אחרי מותה הטרגי של אמו והתפרקות משפחתו. אל-עד הקים לעצמו משפחה חדשה, במרכזה הילד שהוליד בהורות משותפת עם יעלי, שגם היא חירשת, ומסביב – חבריהם החירשים. בסרט הוא מתעד בגוף ראשון את החיים שבנה לעצמו, מתוך רצון להציג בפני הצופים גרסה משלו למשפחה והורות.

מלי שמאי נפטרה במהלך שירותה הצבאי מסרטן ממנו סבלה מספר שנים לפני גיוסה. מבחינת המדינה היא נחשבת חַלְלַת צה"ל, והוריה משתתפים פעילים בכל הטקסים ופעילויות ההנצחה הלאומיות.

אלא שאחותה, עדי מתקשה להבין את הקשר בין הכאב הנורא על האובדן הפרטי של אחותה, שרק במקרה מחלתה הכריעה אותה כשהייתהה בשירות, לבין "תעשיית השכול הלאומית", מה שיוצר חיכוכים קשים עם הוריה.
עדי יוצאת למסע רגשי כדי לברר לעצמה – ולהוריה – האם הכניסה המחבקת למשפחת השכול הישראלית, גם אם החללים לא נפלו בקרב – מקלה את הכאב.

בתוך ים הסרטונים הוויראליים המניעים את גלגלי YouTube, מסתתרים יומנים אישיים שמצולמים על ידי מתבגרים בכל העולם, ומלווים לאט ובעדינות את שנות ההתבגרות שלהם. במשך שנים רצופות המצלמה מופנית אל פניהם, ומרשה לנו לחוות יחד איתם בעדינות ובהדרגה את השינויים, המאבקים, החדווה והכאבים שבתהליך הצמיחה שלהם בדרך אל מי שהם חולמים להיות.

בחדר שלי שוזר יחד מתוך יומנים של שישה בני נוער סיפור התבגרות אחד גדול כפי שהוא מתגלה בין קירות חדריהם.