במציאות הארצישראלית אין נוף משוחרר מסיפור. הנוף הוא אנשים, הנוף הוא חלומות, הנוף הוא אסונות, הנוף הוא הגיבור.

אנו יוצאים למסע שיט בן זמננו לאורכו המפותל של הירקון, ממוצאו בראש העין ועד לשפך הים בתל אביב, על מנת לספר את סיפורם הלא ידוע של מימיו. דרך שימוש בחומרים ארכיוניים נעבור בנקודות הציון שעיצבו את תהליך ההידרדרות המהיר של הנהר ונתחבר לזיכרונות הקולקטיביים הצרובים בתודעה הישראלית. כך תצטייר לה תמונה מלאה של הפיכת הירקון מנהר שוצף וטבעי לנחל מזוהם שמימיו מהווים סכנה, מים אשר במהלך השנים "נחטפו", זוהמו וכוסו. מים שמתקשרים לפחדים ומוות, מים שזוכרים, אוגרים ונוקמים את עלבונם.

"פתלתל" שם לראשונה את הנוף במרכז התמונה, לא כרקע לפעולות האדם אלא כגיבור העלילה.