בדרך כלל אור היא הבת של אוסי, אבל עכשיו, כשאוסי שוב נפרדה מבן הזוג שלה ארז, אור נאלצת למלא את תפקיד ההורה בקשר.

במהלך לילה אפל ומטושטש, איתן אחיו הבכור של ניק מבריח אותו מבית החולים למסע חסר אונים בג׳ונגל העירוני. אהבה עזה דוחפת אותם לממש משימה רגע לפני שמאוחר מדי.

חודש לפני חתונתם של רוזאלין וג'לאל, זוג יוצרים צעירים מהחברה הערבית, מחליטה רוזאלין לצאת למסע אמיץ וכנה המתעד את השאלות והחיבוטים שלה אודות מוסד הנישואים והקמת משפחה. בסיטואציות יומיומיות, לעיתים משעשעות ולעיתים עצובות, רוזאלין מתעדת סצנות מחייה האישיים מול משפחתה, חבריה ג'לאל ועצמה.

יומן מצולם של נוגה פרידמן, אלמנת מלחמה שאיבדה ב-7/10 את אהובה, בן זוגה ואב שלושת ילדיהם, עידו רוזנטל. במשך שנת האבל הראשונה נוגה מחזיקה מצלמה ומתעדת את ההתמודדות עם האסון

עידו רוזנטל היה לוחם שלדג ותיק, איש קבע בן 45, דמות יוצאת דופן ביחידת הקומנדו הסודית של חיל האוויר. בבוקר ה-7 באוקטובר, כשיצא לעוטף עזה עם צוותו, נקלע לקרב יריות עם מחבלים סמוך לקיבוץ עלומים – ונהרג. את החלל שהותיר אחריו נותרו למלא זוגתו, נוגה פרידמן, וילדיהם תום, נבו ואַרְיָה

נוגה מסרבת להתאים את עצמה לדימוי הממלכתי של "האלמנה החזקה", זו שמצופה ממנה לקבל את המוות כחלק ממחיר החיים פה. במקום להתעטף באבל שקט ומכובד, היא בוחרת להביע את הסערה הפנימית שלה דרך פרץ יצירתי עוצמתי: היא מתחילה לכתוב שירים, מונולוגים, קומיקס אישי, צילום ביתי – ואף מנהלת שיחות עם עידו, באמצעות בובת גרב שיצרה בדמותו. הרגעים החשופים ביומן האבל המצולם של נוגה יוצרים פסיפס רגשי מהפנט: היא מתמודדת עם האובדן, עם האמהוּת החדשה-ישנה, עם חוסר הצדק שבמותו, ועם השאלות הקשות על מלחמה ועל הקרבה

"שום דבר לא בסדר" הוא  מסמך אישי וחד פעמי על נשיות, אמהות, אהבה וזיכרון – שמסרב להסתדר במשבצת, ומבקש לשבור את כללי הטקס. סרט על החיים אחרי המוות, ועל הבחירה – דווקא מהמקום הכי נמוך – ליצור ולחיות.

אביתר (28) ואביב (28) מצפים לבנם הראשון שעתיד להיוולד בסוף עונת האביב. זו תקופה מדהימה עבורם. הם צוחקים על כמויות האוכל שאביב אוכלת, נוסעים לבדיקות, ממששים את הבטן בניסיון להרגיש משהו – ובעיקר יודעים שמול כל העולם הם חזקים כל עוד הם יחד. אחרי שארבל נולד אביב מתחילה להתנהג מוזר ולא יוצאת מהמיטה. הדיכאון שהגיח לחייהם של ההורים הטריים מותיר את אביתר בהתמודדות יומיומית עם הטיפול באביב ובארבל כשהוא נע הלוך ושוב בין המיטה בה שוכבת אשתו לבנו שזקוק לחום ואהבה. הוא גדל בבית ציוני-דתי וכעת הוא לא מאמין באלוהים, אבל זועק ליקום שמשהו ישתנה, ושהמשפחה שעליה חלם תחזור למציאות נורמלית.

סרט תיעודי אינטימי ופואטי על נעמי, אישה בת 34 עם תסמונת ויליאמס. הסרט צולם על ידי אביה במשך למעלה משלושים שנה – בעיקר בבית המשפחה ביפו העתיקה – ועוקב אחר מסעה של נעמי לעבר עצמאות, מאז שעזבה את הבית בגיל 21.

באמצעות שילוב של קטעי ארכיון, סצנות עכשוויות ושחזורים פיוטיים, הסרט הופך למכתב קולנועי — דיאלוג רגיש בין אב, אמן חזותי, לבתו הזוהרת.

מתוך זיכרון אישי ומשותף, הסרט בוחן כיצד אנו תופסים שונות, פגיעות ואינטליגנציה.

הסרט עוקב אחרי שתי משפחות שכנים בכפר ערבי גלילי, משפחת אל-האווי השמרנית קוברת את הבת שלהם הסטודנטית פאדיה כשהיא עוד בחיים, ומשפחת סרור הליברלית מצילים ומוציאים אותה מקבורה ומחביאים אותה אצלם בבית.

ניסיון רצח על רקע כבוד המשפחה חושף את הנורמות העומדות בפני פלח גדול של נשות העולם ובפני קולו של המיעוט הליברלי.

מסע רגלי שעורכת ימימה, קשישה מבית-שאן, בעזרת הליכון מקצה אחד של העיירה לקצה השני, כדי לבקר את בעלה בנפרד, החולה עכשיו, ולהביא לו תבשיל מבריא ממטבחה.

במהלך המסע, שנמשך יום שלם, משחזרת ימימה את כלולותיה ומתקדשת כדי להשלים את הפרדה מהבעל שנטש אותה ולהתפייס עמו.

אם חד־הורית מלאת דמיון הופכת את בית ילדותה המתפורר למגרש משחקים קסום עבור בנה, אך מתקשה להסתיר ממנו את המציאות הכלכלית הקשה שבה הם חיים.

בניסיון נואש, היא מזייפת דליפת גז כדי לשרוף את הבית ולקבל כספי ביטוח – רק כדי לגלות שבנה מסתתר בפנים, משוכנע שהם משחקים במחבואים. כעת, בעוד הבית הופך לפצצה מתקתקת, היא חייבת להציל אותו — ועליה להחליט האם להמשיך להעמיד פנים שמדובר במשחק או לנפץ את האשליה ולהודות בטעות הקטלנית שעשתה.

תמרה, אישה בת 52, שקועה בחיים בינוניים, כבויים. זהו ערב חנוכה, תמרה מגיעה הביתה ישר אל הכנות לקראת הטיול הגדול של בתה – יעל. הסרט מתרחש לאורך הלילה שלפני הטיסה ועוקב אחר היחסים המודחקים בין תמרה ליעל ובין תמרה לבעלה – שלמה. עם כניסתה לגיל המעבר והעזיבה של ביתה, תמרה מתקשה לשחרר את היותה אמא ונאלצת להתמודד עם אובדן הנשיות שהיא חווה.

לירי ואימה, אלינור, תמיד התנהלו פחות כמו בת ואם ויותר כמו זוג הורות לעומר, אחיה הצעיר של לירי ובנה של אלינור. שלושתם מגיעים למחלקה פסיכיאטרית סגורה על מנת לאשפז את עומר בעקבות ניסיון אובדני. החוויה במיון הפסיכיאטרי מערערת את אלינור, ובניסיון ליצור אשליה של נורמליות היא מחליטה לקחת את שלושתם לבילוי משותף בקניון הקרוב, למרות התנגדות מצד לירי. בעוד אלינור מתכחשת לחומרת המצב של עומר, לירי תיאלץ להיכנס לנעלי האמא לא רק עבורו, אלא אף עבור אימה שלה.

תכנית א-קיצער ביוזמת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ע"ר ובשיתוף מועצת התרבות והאמנות של מפעל הפיס והמיזם לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים הינה תכנית שנועדה לטפח ולתת במה ליוצרות קולנוע חרדיות המעוניינות לפתח ולהפיק סרטים עצמאיים קצרים ועוצמתיים. היוצרות שמתקבלות לתכנית זוכות לליווי צמוד משלב עריכת התסריט ועד יציאת הסרט לאוויר העולם, בעזרת צוות מלוות מקצועי בכל תחומי העשייה הקולנועית. המחזור השלישי הוקדש לנושא אצל הפאנית – בירושלים ושלושת סרטי המקבץ משקפים נקודות מבט שונות על סלון הפאות והמתרחש בו.

רוני שנלחמת לשמר את הקשר המיוחד שלה עם אחיה התאום אלון, שמשתנה לה מול העיניים, עוברת מסע שבסופו היא מבינה שאהבה אמתית לאחיה, זה לכבד את הבחירה שלו, גם במחיר של סוג של "פרידה".

אחרי ניסיונות רבים לשקם את היחסים, קטי ניצבת בפני גירושים בפעם השנייה בחייה. בנה, יוצר הסרט, מנסה להבין יחד איתה מה הוביל לשם. טראומות מן העבר צפות מעל לפני השטח כשכל הזמן מהדהדת ברקע השאלה – מה משאיר אנשים ביחד ומה מפריד ביניהם?

"קופיפה" בת ה9 המחופשת לקוף, גרה עם בני משפחתה דמויי החיות, השקועים בעולם חזרתי אליו היא מתפרצת ומסלימה את האווירה עד לכדי פיצוץ.

מיכל (38) הרקדנית, שבה להתגורר בבית אמה סמדר (72), הפנסיונרית האגרנית.
בור פעור ביניהן.
הבית של סמדר עמוס לעייפה בחפצים. מיכל רוצה לא רק למצוא בו מקום לעצמה, אלא גם
מקום ליצירה ויופי במקום דחוס שלא מאפשר זאת.
כשהמובילים גומרים את העבודה, מיכל שנשארת לבדה לרגע בסלון, מתחילה לרקוד על
הספה האדומה שהביאה עימה ונתפסת על ידי סמדר מבצעת תנועה ריקודית משונה. כעת
הבור הנוכח ביניהן מעמיק לכדי תהום. אך בלילה, סמדר מנסה לפנות למיכל מקום ולהתקרב
אליה, על ידי שמתנסה באותה התנועה הריקודית מולה.

סבתי, קטינו, גרה לבד בכפר בגיאורגיה, מוקפת בסבתות נוספות. בחודשי הקיץ, כשהכפר מתמלא בצעירים המגיעים לבקר מהעיר הגדולה ומחו"ל, קטינו מארחת את הנכדות המפונקות שלה, כשכולן עסוקות בדבר אחד – הכנת רוטב שזיפי בוסר.

דסי, היוצאת בשאלה, מפרה צו משמורת כדי לראות את בנה החרדי, זאבי.

המפגש מתוח ומתוק-מריר, חושף את כאב הפרידה והשפעת הפערים הדתיים. למרות הקשיים, ניצוץ של תקווה עולה לעתיד הקשר ביניהם.

בצל המלחמה, שתי נשים צעירות, צוף ונעה מנסות לקום מהשברים. בני זוגן נהרגו יחד בהתהפכות טנק במהלך פעילות מבצעית, והן נותרו להתמודד עם שכול, ילדים קטנים ובדידות שמפלחת את הלב. צוף, בתחילת הריון ואם לשניים, נעה, אם לתינוק, כל אחת בדרכה חוצה את האבל. האחת נעה בין מוות לחיים חדשים, השנייה מחזיקה באמונה גם כשהיא זועקת אליה בכעס. זהו מסע אינטימי של שתי נשים, שהחיים נעצרו להן באחת ובכל זאת הן בוחרות להמשיך. פס הקול של הסרט, המורכב משירים אישיים ומקוריים שהשאיר בן הזוג של צוף, שוזר את הרגשות כמו יומן פנימי של מי שנשארה ונלחמת לחיות.

בודדה ונשכחת, עדנה מוצאת עצמה בחוף הים. פגישה בלתי צפויה עם כלב עזוב, שחור כמו המוות אבל מלא שמחת חיים, תחיה את גופה הנשי ותטלטל את מערכת היחסים הסימביוטית שלה עם בתה יעל.

ענת, מורה חובבת שירה בבית ספר יסודי ואם יחידנית לעידו, מחכה בקוצר רוח לשחרורו מהצבא ולטיול המשותף שלהם בהודו. לרוע המזל, ביום המיוחל חייל נחטף בגבול לבנון – ומלחמה חדשה פורצת בישראל. מצבו של יעקב, אביה הלום הקרב, מידרדר, ועידו מתקשר ומודיע שכל השחרורים נדחו.

ענת יוצאת למסע כדי להשיבו הביתה. לאחר ניסיונות לדבר אל לִבם של פקידים, עידו חוזר במפתיע. ענת מאושרת, אך אז היא מגלה שבנה הגיע רק ללילה אחד, כדי לדרוש ממנה להפסיק להתערב. רוחה נשברת כשמתברר שעידו התנדב ללחימה, ושהשחרורים כלל לא הוקפאו. יחסיהם, שקודם לכן היו סימביוטיים, עולים על שרטון. עידו שב לגבול, והגזרה מתלקחת. לכודה בין אביה לבנה, ענת מחליטה לקחת את העניינים לידיים ולמנוע את הבשורה – רגע לפני שעידו נכנס ללבנון.

בגיל 30, אלה מקבלת מזוודה מסתורית עם קלטות ביתיות משנות ה-90, שנשמרו בסוד עד היום, מתוך חייה של אמה, הזמרת דפנה ארמוני.
זה קורה בזמן שאלה מסייעת לאמה לארוז ולעבור דירה – עוד מעבר מתוך שרשרת מעברים שנכפו עליה בשל מציאות כלכלית מורכבת.
באמצעות קלטות הווידאו מהעבר, אלה מגלה שמאחורי הדמות האייקונית של אמה מסתתר סיפור אישי וכואב. לראשונה, היא גם נחשפת לזהותו של אביה – דמות מסתורית שסביבה ריחפו שמועות לאורך כל חייה.
דיוקן משפחתי על שתי נשים שמתמזגות לאחת: האם שהייתה אגדה, והבת, יוצרת הסרט.
הסרט כולל קטעי ארכיון נדירים, שירים, קלטות ביתיות ושיחות מוקלטות.

"את יודעת מה יפה בסרט הזה? בדרך כלל בסרטים על נרקומנים זה או משתפר או נגמר, נכון? הסרט מתחיל ואנשים יחשבו: 'מה יהיה איתה? היא תחיה? היא תמות? היא תצא מזה?' אבל לא יקרה כלום, גם כשהסרט ייגמר אני אהיה באותו מקום ואעשה את אותו דבר".

פרח, דרת רחוב, ואנה, צלמת, יוצאות למסע מטלטל בחצר האחורית האפלה של תל אביב. המסע שלהן מערער את הנורמות החברתיות ואת התפיסות המוסריות, ומעלה שאלות נוקבות על החיים ועל הטבע האנושי.

לאחר עשור של שתיקה, הבמאית חוזרת לביתה החרדי וחושפת ארכיון משפחתי המטשטש את הגבול בין מציאות לדמיון. התגלית מאתגרת את חייה ופורשת סיפור מורכב של גילוי עצמי והגדרה מחודשת של קשר משפחתי, דרך חקירה קולנועית מרתקת של עבר חבוי, נרטיבים אישיים וסודות שהושתקו.

נחיל דבורים שמצא סבא ישי בשנת 1959 החל את מסורת הדבוראות של משפחת אופיר. כאשר הוא מתאשפז, מתחילה אדוה, נכדתו, לתעד את העיסוק המשפחתי.
למעלה מעשור היא מתבוננת ותוהה על הקשר העמוק של המשפחה לדבורים, לטבע וזה לזה. דרך עונות השנה היא חווה איתם את אי הוודאות, הציפייה, ההזדקנות, המוות וההתחדשות.

זהו שיר אהבה אינטימי לאדמה, לחקלאות ולטבע הארץ ישראלי המועברים דרך סיפורה של משפחת דבוראים אחת.

תמונת הילדות האידילית של טליה מתערערת כשנחשפת זהותו האמיתית של סבה המאמץ. צילומי הווידאו הביתיים שצילם מסתירים ומגלים סוד משפחתי שישב בלב המשפחה שלושים שנה. דרך המצלמה היא מתמודדת עם האמת, מרכיבה מחדש את סיפורה ושואלת שאלות על אהבה, שליטה, נורמות והאם האמת תמיד עדיפה.

בשבעה באוקטובר שהתה יעל קידר (43), בעלת מוגבלות שכלית, בביתה בקיבוץ בארי, בו גרה עם אמה, עפרה (70) האפוטרופוסית היחידה שלה. בזמן שעפרה יצאה להליכה ממנה לא שבה, התחבאה יעל בממ"ד במשך שעות לבדה ושרדה את הטבח. כעת נאלצת יעל להתמודד עם החיים העצמאים שנכפו עליה, ועם חוסר הוודאות בנוגע לאמה שנחטפה.

מכתב קולנועי של היוצר, תום שובל, לדויד קוניו, שנחטף ב-7 באוקטובר לעזה מקיבוץ ניר־עוז וטרם שב.

דויד ואחיו התאום איתן שיחקו בתפקידים הראשיים בסרט הביכורים זוכה הפרסים של שובל, "הנוער". הסרט הציג את הקשר החזק והבלתי אמצעי בין שני אחים, ובמרכזו אף עמדה חטיפה. שובל חוזר לסרט ההוא, אל חומרי הגלם שלו, אל התיעוד מאחורי הקלעים שלא נערך, לאודישנים ולטסטים. הוא מרכיב אותם מחדש ליצירה דוקומנטרית ייחודית שהיא מכתב אישי אבל גם תמונה קרועה, רבת רבדים וכואבת, של המציאות החדשה בקיבוץ החרב בצל מלחמה, ועל חבריו, שרבים מהם נרצחו או נחטפו.

זהו מסע ויזואלי צורב על מה שהיה ולא יהיה, על אחים תאומים שהמציאות הפרידה ביניהם באכזריות ועל הקשר הבלתי נתפס שבין המציאות לקולנוע, בין החיים לזיכרון.

זושיה (12) ואחותה קלרה (5), מתגוררות עם אמם וסבה פאוול בכפר פולני. סבא פאוול מעריץ את נכדתו הקטנה קלרה, אבל מערכת היחסים שלו עם זושיה מורכבת יותר. היא זו שמטילה ספק במעשיו. נראה כי מתחת למסווה של סבא אוהב, מסתתר גבר גזעני אכזרי.

ביום שישי הטוב, פאוול מוביל את כל הכפר להשתתף בטקס אכזרי של הכאת ושריפת הבובה של יהודה איש קריות. האירוע מסתיים בטרגדיה שמזעזעת את כל הכפר.

טוראי הרצל בן ה-17 נהרג בקרב על גבי ספינת דבור ב-7 באוקטובר 1973.

באותו לילה סיירו שתי ספינות דבור במפרץ סואץ. הן נשלחו לתקוף כלי שייט בחוף המצרי. לא נאמר ללוחמים כי פרצה מלחמה. בעקבות פרשנות המפקד לפקודת המשימה, נכנסו הספינות למעגן מצרי רדוד ומבוצר היטב. בכאוס הקרב המדמם ובאש תופת נתקעו הדבורים על החוף כפסע מאבדון.

מסיפורי המורשת נעלם הגיבור האמיתי. כעת, משפחתו של הרצל מבקשת להכיר בגבורתו לצד מקבלי הצל"ש האחרים. כמות הנפגעים בנפש ונזקי הקרב מתגלים יחד עם חשיפת התחקירים שנגנזו במשך חמישים שנים.

במותו, הותיר פרנץ קפקא מאגר עשיר של כתבי יד שלעולם לא ראו אור, ואיתם הנחיות לחברו הטוב ביותר מקס ברוד לשרוף את כולם. אך ברוד לא עשה זאת, ובחסות הפרתו העולם זכה באחד מהסופרים הגדולים ביותר של המאה ה-20.

מעשה הבגידה האלטרואיסטי מוליד את הקללה הרב דורית שתלווה את סיפורינו לכל אורכו, סיפור בן 100 שנים הנע מהרחובות המפותלים של פראג ועד רחוב שפינוזה בתל אביב. שם, מזכירתו האגדית של ברוד הולכת לעולמה בגיל 102 ומותירה בביתה כתבי יד שיוביל למשפט שנראה שנכתב ע"י קפקא עצמו.

יננש (40) עורכת בביתה את טקס ה"בונה" (קפה), מנהג אתיופי קהילתי והיא עושה אותו לבד. ברגע שיוסף (12) בנה, מתכוון לצאת החוצה, היא מתחילה בסדר הפעולות הקבוע בכדי למנוע ממנו לצאת, ולא לשתות את הקפה לבדה.

אלון שמריז בן ה־26 נחטף לעזה ב־7 באוקטובר מביתו בקיבוץ כפר עזה.

אחיו, יונתן ועידו, שפונו יחד עם קהילת הקיבוץ לבית מלון בשפיים, יצאו למסע רצוף מאבקים במטרה להשיב את אחיהם הקטן הביתה. המשפחה נאבקה בכל החזיתות, בארץ ובחו"ל, בניסיון למנוע את הטרגדיה שפקדה רבים מחבריהם לקיבוץ.

הסרט מלווה את יונתן, עידו והמשפחה באינטימיות נדירה, במסע חובק מדינה ועולם, עמוס הפגנות זועמות, פגישות טעונות, תסכול, כאב ופחד, לצד רגעי חסד של אופטימיות והומור.

בשנות ה-70 היה בבר וקנין מהראשונים לבצע שירי לד זפלין ובלאק סבאת׳ בבמות ישראל. הלהט להתפתח ולפרוץ עם שיריו המקוריים אומנם בער בו, אבל תאונה שגבתה את חיי אשתו הותירה אותו לגדל לבדו את ילדיו.

היום בבר בן 70, נוהג במונית לפרנסתו, ויוצא להקים מחדש את ׳בראשית׳, להקתו המיתולוגית מנעוריו.

שרה בת העשר מואשמת על-ידי המנהלת בגניבה בבית הספר. בעקבות עימות עם שרה, המנהלת מתקשרת לאביה, מוליגה, ומודיעה לו על השעייתה. כששרה מגיעה הביתה, מולוגיטה נכנס לחדרה ומגלה מאגר גדול של ממתקים החבוי בארון שלה – הדבר מעורר את כעסו ותסכולו.

שלמה אלמן טרי, מתקשה לקבל את מות אשתו. נחוש בדעתו הוא מחליט לטוס עם בובה בדמותה בכדי לחוות את החופשה הרומנטית שתכננו. כשבנו ירון מגלה על הבובה הוא זורק אותה לפח הזבל.  שלמה חוזר הביתה ומגלה כי היא איננה. הוא מתעמת עם ירון, אך הבובה כבר מזמן נלקחה למזבלה. שלמה וירון יוצאים יחדיו למסע של אב ובן להר הזבל בכדי למצוא את הבובה תוך שהם מתעמתים עם הקשיים בקבלת האובדן המשותף.

חבורה של צעירים אתיופים בשכונה באשדוד, יוצאת למלחמה בשוטרים המקומיים שמשליטים טרור בשכונה. הם חוטפים שוטר שגרם במכוון למות אחד מחבריהם במטרה לשנות את חוקי המשחק מול הממסד. את החבורה מנהיגים שני צעירים, אינדל וסלאם שמחליטים ללכת על כל הקופה על מנת שקולם יישמע.

מה שהתחיל כנקמה אישית הופך להזדמנות אמיתית לשינוי חברתי.

אמיר ואליהו, נערים מתבגרים המתגוררים בפאתי ירושלים, מנסים לשרוד בעולם ללא מבוגרים מתפקדים. הצטלבות בין השניים, ערב חג הפסח, תוביל אותם למסע לא צפוי.

תמר (14), נערה חרדית מקהילה אדוקה, נלקחת לבית החולים בידי אביה האוהב, שחושד כי קיימה יחסי מין עם בחור. בבדיקה הרפואית נבחנים יחסיה עם אביה ובתוליה.

צלצול טלפון מעיר אותי לפנות בוקר ושולח אותי להציל את אחי הבכור. שוב. אחרי הסתבכות נוספת, אני מבינה שלא אוכל להתעלם עוד מהבעיות שמלוות אותו, ושמאיימות להשתלט גם על חיי. אני משתמשת במצלמה כדי לקבל תשובות מהמשפחה שלי, וחומה של שתיקה נמסה. מבעד לסדרת האירועים – אחדים משעשעים, אחרים דרמטיים ומטלטלים – אני מבינה לראשונה כיצד יחסי הסבוכים עם בני משפחתי, ובעיקר עם אמי, עוצבו בדמותו של ביטוי יחיד שלא נאמר בביתנו – אוטיזם.

"ציפורים משונות" הוא סרט אינטימי שחושף סיפור בלתי מדובר על הורות מיוחדת ועל הילדים שגדלים בצִלה.

עדה כרמי־מלמד היא אחת האדריכליות הפוריות בדורה בארץ ומחוצה לה. מבעד לעדשת המצלמה של בתה הקולנוענית, יעל מלמד, מתגלה גיבורה יוצאת דופן ונחבאת אל הכלים שסיפור חייה שזור בסיפורה של המדינה הסוערת והאהובה שלה.

עם נקודת מבט מעוררת מחשבה על מושגים כמו "מקום", "בית" ו"מדינה", ועל רקע המאבקים לשמירה על הדמוקרטיה השברירית בישראל, כרמי־מלמד מספקת הצצה נדירה לעולמה הפנימי ומזמינה את הצופים להרהר בשאיפות האישיות שלהם כלפי החברה בארץ והכיוון שאליו שועטת הציבוריוּת הישראלית. כמי שפועלת במשך עשורים לשיפור המרחב הציבורי בעודו מידרדר והופך טעון יותר, כרמי־מלמד מביטה נכוחה על האופן שבו דווקא השאיפה לקִדמה ושינוי תמידי עשויה לגרום לנו לשכוח מאיפה באנו.

צבי אל־פלג, סבה של הבמאית דנאל אל־פלג, שימש מושל בתקופה שבה אזרחי ישראל הערבים היו נתונים לשלטון צבאי. כשהייתה חיילת היא חקרה אותו על כך בראיון שנועד להתפרסם בעיתון הצבאי "במחנה" – אך פרסומו נפסל בהוראת הצנזורה. במסגרת הניסיונות להבין את סיבת הגניזה, הבמאית נחשפת למכניזם של 18 שנות משטר צבאי. בדרך מתגלים גם סודות משפחתיים המערבבים בין האישי ללאומי ומעוררים שאלות מוסריות על שליטה ואהבה. כנכדה לסב מדור מקימי המדינה, הבמאית מתעקשת לחשוף עוולות שנעשו בשמה ולמענה.

עיבוד לסיפור "הברווזון המכוער" המורכב מחומרי ארכיון אישיים ומשפחתיים של הבמאי החל מלידתו ועד גיל 30.

סרט ביוגרפי מוסיקלי, המביא לראשונה למסך את סיפור חייו של המשורר נתן יונתן, אחד המשוררים והפזמונאים האהובים בישראל.

יונתן כתב שירים שהפכו לקלסיקה ישראלית – בהם: חופים, האיש ההוא, הרדופים, נאסף תשרי ושיר אהבה ישן (אניטה וחואן) – כולם הולחנו בידי מיטב המלחינים ובוצעו בפי מיטב המבצעים העבריים. אך למרות זאת, לא תמיד זכה להכרה כמשורר חשוב.

דיוקן מרגש של "האיש ההוא", שחייו הפכו לפס הקול של חיינו ולסיפורה של ארץ ישראל.

כשהיה אדריכל צעיר הוא תכנן בניינים לאורכה ולרוחבה של ישראל. כיום הוא לא זוכר מכך דבר, ובכל זאת מרגיש צורך להמשיך וליצור. בגיל 95 הוא כבר לא מסוגל לשרטט, אז בכל בוקר הוא מגיע למשרד כדי לצבוע חוברות ילדים עם עפרונות צבעוניים. ברוך משולם, יחד עם רעייתו גילה, הקימו בשנות השישים משרד אדריכלים, ובנו מאות מבנים. עם הידרדרות הדמנציה של ברוך, נכדם מתחיל לתעד את הקריסה הבלתי נמנעת של סבו וסבתו, של מפעל חייהם, של ביתם ושל הזוגיות היפה שטיפחו במשך 65 שנים.

מסע של שלוש נשים החיות בחווה אחת, אותה ירשה וונדי האם, מדודה שהיה שר החוץ של היטלר ובכיר באס-אס. חיי היומיום בחווה שעל גדת נהר האנץ מעלים שדים מהעבר הנאצי של המקום ומאיימים על מערכות היחסים בין השלוש.

הסרט הוא פורטרט אישי נשי של משפחה אריסטוקרטית גרמנית, שניצלה את מעמדה הפריווילגי כדי להציל יהודים ממחנה הריכוז שהוקם על אדמותיה ואינה מפחדת להתעמת עם העבר בניסיון לברוא לעצמה עתיד משותף.

ב-4 לאוקטובר 2001 עלתה אוקסנה זלצר על טיסה מישראל לרוסיה לביקור משפחתי. טיל ארוך-טווח ששוגר לעבר מטוס הנוסעים גרם לו להתרסק בים השחור, וכל מי שהיה על הטיסה – כולל 51 אזרחים ישראליים – נספה. בנה של אוקסנה, איליה, היה בן 13 כשבישרו לו על האסון. הוא לא זוכר כלום מאז.

20 שנה לאחר מכן הוא מחליט לפתוח את תיבת הפנדורה שנעל היטב, ולשאול את השאלות הקשות: מי ירה את הטיל שגרם להתרסקות המטוס ומדוע? האם ההתעלמות בישראל מהאסון התעופה הגדול בתולדות המדינה נובעת מכך שרוב ההרוגים היו עולים חדשים? והאם יצליח להחזיר לעצמו את הזיכרון האבוד של אמו?

חנה אמא לתינוקת חולמת לקרוא לביתה תמר, אך מנהג הקהילה החרדית לכבד את הדור הקודם בשמות הילדים והמצוקה הכספית של משפחתה, מקשים עליה לקבל את רצונה.

הופק במסגרת תכנית א-קיצער 2022 – חממת קולנוע מקצועית ליוצרות קולנוע מהעולם החרדי, בניהולה האמנותי של רחל אליצור, ובליווי מנטורים ואנשי מקצוע: וידי בילו ובעז יהונתן יעקב.

סיפורה של מיכל, הנשואה זה זמן רב וכמהה לילדים. כשאחותה חמי יולדת בן היא מזמינה אותה להיות 'קוואטר' בטקס ברית המילה ולהעביר את התינוק מצד הנשים לצד הגברים לידי בעלה נוני. זוהי סגולה להיפקד בילדים. הדבר מציב את שתי האחיות עם התמודדות של כל אחת לבד ושתיהן יחד וכל זה בזמן שכולם ממתינים לתחילת הטקס.

הופק במסגרת תכנית א-קיצער 2022 – חממת קולנוע מקצועית ליוצרות קולנוע מהעולם החרדי, בניהולה האמנותי של רחל אליצור, ובליווי מנטורים ואנשי מקצוע: וידי בילו ובעז יהונתן יעקב.

דוד ומיכל, חתן וכלה , נכנסים לחדר ייחוד ועם נעילת הדלת והאינטימיות הלא מוכרת, הכלה נתקפת בהתקף חרדה. מה קורה מכאן ואיך הם מתמודדים יחד ולחוד עם מגוון הרגשות שאירוע כזה מציף.

הופק במסגרת תכנית א-קיצער 2022 – חממת קולנוע מקצועית ליוצרות קולנוע מהעולם החרדי, בניהולה האמנותי של רחל אליצור, ובליווי מנטורים ואנשי מקצוע: וידי בילו ובעז יהונתן יעקב.

הדסה ואריה כהן, זוג עולים מאירופה שאחרי המלחמה. אריה, שוטר בתפקידו, בא לעזרת חבריו בליל סערה, בהצלת תינוקות מבית יולדות שגגו קרס.

אריה והדסה – חשוכי ילדים, מתבקש לשמור על תינוק ממוצא תימני בשם ניסים, עד שמשפחתו תמצא. החודשים עוברים, אך איש לא בא לדרוש את ניסים הקטן. הדסה, הולכת ונקשרת עוד ועוד לתינוק הרך ואריה מודאג. באחד הימים, אריה רואה, בתחנת המשטרה, מודעה בה מחפשים את ניסים. מה יעשה כעת? האם יספר להדסה? האם יאלצו להיפרד מהפעוט שגדל בביתם והפך להיות ילדם?

בשיאו של התקף מאניה קיצוני, אוהד פורץ לבית אביו וגורר אותו באיומי אקדח לתוך מסע רפלקסיבי בעקבות הגשמת הפנטזיה שמעולם לא זכה לממש – להיות גיבור מלחמה פוסט-טראומתי. אביו מנסה לשכנעו להתאשפז בבית חולים, אבל אוהד יעשה כל שביכולתו כדי להשיג את ההכרה שמגיעה לו כגיבור לאומי.

חג המולד מגיע, נור מתחיל לארגן מסיבה לתלמידיו, למרות שאמו סהר, לא אוהבת את זה. עבור כל משפחה אחרת, חג המולד הוא התקופה המאושרת ביותר בשנה, לא עבור המשפחה הזו.

בקרוב מערכת היחסים בין השניים תגיע לנקודת רתיחה, דרכה מתבררות כוונותיו האמיתיות של נור, כוונות שקשורות לאירוע טראומטי שחוו השניים מספר שנים קודם לכן.

סיפור התאקלמותה של משפחת חוזרים בתשובה צרפתיים ממוצא מזרחי בלב הקהילה האשכנזית בבני ברק.

טאלה, מוזיקאית ואם צעירה שבדיוק ילדה את בתה הבכורה שלג, מתחילה לעבוד במחלבה שמייצרת חלב אם. מפגש לא מתוכנן עם האישה שמקבלת את החלב שלה, מוביל אותה למסע מטלטל ומופלא, בסופו היא תלמד מה זה באמת אומר להיות אמא.

מינקוש חיה בקהילה חסידית סגורה האוסרת על בני הזוג להיות בקשר מיני לאחר הלידה. היא מגלה שניתן לעקוף את החוק ומנסה לשכנע את בעלה החסידי לבחור באהבה.

כשאמה של אבי מתאבדת, היא מעוררת שדים משפחתיים ישנים. אחרי שנים של נתק אבי חוזרת למושב בו גדלה ומחדשת את הקשר עם אביה שמשוכנע שאשתו נלקחה בידי כוחות אפלים. אבי מפצירה באביה לטפל בעצמו, אך משהו מאיים לערער גם אותה.

בגיל 12 כתבתי סיפור על קללה משפחתית שהובילה אותי לברוח ממקסיקו בניסיון להתחמק ממנה, רק כדי לגלות שהיא עקבה אחרי.

עשור לאחר מכן, חזרתי למקסיקו עם סבתי וחברת ילדות דמיונית, בחיפוש אחר מקור הקללה שהובילה את משפחתי בנתיב האלימות במשפחה – סבתי שהייתה עדה למותה של אמה, ילדותה האלימה של אמי ומערכת היחסים המתעללת שחוויתי.

סרט קצר אינטימי המתעד פיסות וטקסים מחייו יוצאי הדופן של אלפרדו, פילוסוף רחוב צבעוני בן שמונים, אהוב על נשים ולשעבר מנהל אמנותי מוערך.

אלפרדו קיבל תפנית בחייו לאחר הפרידה מגרושתו רות לפני 18 שנה, מאז הם לא דיברו. המשפחה התפרקה וכעת בתם יוצאת באומץ רב עם מצלמה בידה להתעמת עם העבר ולנסות לאחות את המשפחה.

בבוקר יום ההולדת של בתו, מחליט נתן כי עליהם להכין מסיבה גדולה. הוא מעיר את הגר ומצפה ממנה לקום ולעזור לארגן. הם פותחים את הבוקר בארגון הבית למסיבה, תולים בלונים ומכינים עוגה, ולאחר שהגר לא מוצאת תותים לעוגה נתן מתנדב לצאת למשימה ולרכוש תותים במכולת השכונתית.

הסתבכות במשימה פשוטה זו חושפת בפני ומשפחתו את העתיד העגום העומד בפניהם.

דפנה, 41, עד לאחרונה חוקרת מבטיחה במשטרת תל אביב, מוצאת את עצמה במשטרת עפולה, מחפשת מחסה מהשמש הקופחת, חוקרת עבירות זניחות, והודפת השאלה המציקה: "למה אין לך ילדים"?

היעלמותה המסתורית של אורלי אלימלך, 36, אלמנת מלחמה יפיפייה וסוערת, מעלה שאלה נוספת: איך זה שאיש אינו מחפש אחריה? ההתעלמות מגורלה של אורלי מזעזע את עולמה של דפנה ועל מנת לפתור את התעלומה, היא מוכנה לשלם כל מחיר שתידרש לו.

לאחר האסון הגרעיני בצרנוביל, סנגנה ההריונית חייבת לעזוב את ביתה על מנת להינצל. היא עומדת בפני החלטה קשה, האם לחכות לבעלה או להשלים עם כך שהוא כבר לא יחזור.

מוישי מאוהב ברוחל'ה, אישה צעירה שכל חתניה הקודמים מתו. מוישי בורח מאביו ואמו שכועסים על החלטתו, הישר לזרועותיו של חיים הקצב, שמתגלה כשטן בכבודו ובעצמו. חיים, השטן, שמתגלה כרומנטיקן, מנסה להבין מדוע מוישי מתעקש להתחתן עם רוחל'ה.

אם מוישי ידבק בהחלטתו לא תהיה לחיים ברירה אלא להרוג אותו.

הסרט מלווה את המסע של גל, שרי, אביגיל והדסה, ארבע נשים חרדיות שהעזו לצעוק בקול – "לא תשתוק!"

דרך המהפכה שהן מובילות אנו נכנסים לחדרי החדרים של חברה סגורה עם קוד שתיקה בנושא אונס ופגיעות מיניות. הרקע להתארגנות הוא גל הפגיעות המיניות ששוטף את המגזר ובעיקר סביב פרשיות יהודה משי זהב וחיים ולדר – מבכירי הקהילה. עולמה של כל אחת מגיבורות הסרט מיטלטל מאוד מאירועים אלו, בין אם כי עברה בעצמה פגיעה דומה ובין אם בני ובנות המשפחה שלהן נפגעו.

אלה ואדיק, אחים למשפחה בוכרית מסורתית, מקדימים בערב החג לבית הוריהם שבקרית גת ומגלים שם את אביהם ההומופוב – מת ולבוש בבגדי נשים. בעוד אימם בדרכה הביתה, עליהם להחליט מה לעשות.

לפני מעל לשנה אמו של זורה בן ה-22 עזבה את הבית, ונטשה אותו ואת אביו מאחור. מאז, אביו של זורה סובל מדיכאון, ועסוק בלהטביע את יגונו באלכוהול. זורה נאלץ לטפל בו, בעוד נפשו משוועת לשקט וחופש.

מפגש עם בחורה כובשת בשם דניאל ישלח את זורה לערב רצוף ארועים, ממנו כבר לא תהיה דרך חזרה.

וירוס מסוכן וקטלני מכה בעולם. זומבים צצים בכל מקום, והאזרחים נאלצים להסתגר בבתיהם.

אסתר, אישה מבוגרת, המטפלת זה שנים בבעלה החולה, רוצה רק דבר אחד: שהעולם החיצוני יניח לשניהם לנפשם. ביקור של שוטר צעיר וחסר ניסיון לביתם, עומד להרוס הכל.

סיפורו של סמי אל-עזיז, מוותיקי הדייגים של עכו, שזה שנים רבות לא מצליח לפרנס את משפחתו ושב מדי יום מהים לביתו בידיים ריקות. ערב אחד, אחרי שנואש מניסיונותיו לתפוס דגים, מחליט סמי לשקוע עם סירתו למצולות. בדיוק אז מגיח לסירה דג מדבר המציע לו להגשים משאלה ונותן לסמי הזדמנות אחרונה להשיב את כבודו האבוד.

כאשר אסיה מגיעה לבקר בבית ילדותה היא מגלה שאחיה הקטנים סובלים מאותה הזנחה שהיא עצמה חוותה כילדה. כעת היא קרועה בין הצורך לחופש מהבית ומאמה, לבין תחושת המחויבות שלה כלפי אחיה הקטנים.

תחושותיה מובילות אותה להוציא מהבית את לילה, אחותה הקטנה, על מנת לנסות לספק לה מציאות אלטרנטיבית טובה יותר.

מארי היתה בת שנתיים כשאמה ברוכת הילדים נתנה אותה לאחותה העקרה, מנהג שהיה נפוץ במרוקו. 40 שנה מאוחר יותר, בישראל של שנות ה-90, מארי שבה מצרפת אחרי נתק ארוך כדי להתחתן עם בחיר ליבה, מובלת לחופה על ידי שתי "אימותיה".

משפחתה החמה והנרגשת נערכת למנהג "שבע ברכות", שבוע של ארוחות חגיגיות, בהן פותחים שולחן לכבוד הכלה. אבל מארי באה לפתוח את הפצע. בין טעמים משכרים מתגלים סודות ושקרים. מארי נואשת לסליחה. משפחתה בטוחה שהיא צריכה להגיד להם תודה. השבוע הופך לקומדיה עצובה על פשעי משפחה, מחילה והחמצה.

גיל בן ה-17 סולד מחייו במושב. אימו עזבה את הבית והוא גר עם אביו – אבישי, ואחיו הקטן – יובל בן ה-10, אותו הוא מאשים בגירושי ההורים. הוא חולם להתגייס לקרבי כתירוץ לבריחה מהמציאות שלו.

ערב אחד מתלקחת מריבה מכוערת בינו לבין אחיו בעקבות משחק וידיאו. האח הקטן והנסער מחליט לארוז מזוודה ולברוח מהבית. גיל ואביו לא מתרגשים מהמעשה הילדותי אך כאשר האח לא חוזר, חומרת המצב מתחילה לחלחל. האב והבן יוצאים למסע חיפושים ממושך וטעון רגשית אחר האח הנעדר.

בסיפור של התבגרות והתפכחות אל מול עצמו, גיל לומד לקחת אחריות על מעשיו ומגלה צדדים חדשים באביו וביחסים שלהם.

בגיל עשרים בלבד נשלח יוסף דעדוש יחד עם 3,000 מיהודי העיר בנגזי למחנה הריכוז ג'אדו בלב המדבר הלובי. במחנה הוא סיכן את חייו וכתב בסתר יומן שתיאר את החיים שם. היומן מספק הזדמנות נדירה להציץ אל שגרת הגיהינום של ג'אדו ואל אירועים שתועדו בזמן אמת. במשך שבעים שנה הוחזק היומן נעול בארון שאסר יוסף לפתוח עד לאחר מותו.

ג'אדו, הוא סיפור על גיבור שנאבק על ההכרה של מדינת ישראל בשואת יהודי לוב ומצד שני הסתיר אותה מילדיו.

לטובת הסרט נבנה מודל ייחודי של המחנה והוא צולם במצלמה זעירה. אל המודל התווספו אנימציות שחיברו בין הטקסטים של היומן לבין המחנה ויצרו שפה קולנועית ייחודית.

סגר, צפון תל אביב; שכונה נאה, דירה נאה ואישה כלואה אחת. רונה.

החרדה מחריפה ומכריחה אותה לצאת. לזרוק את הזבל מותר אפילו לה.

היא רצה להציל את נפשה, מנסה לחצות את הגשר, אך נעצרת במחסום, נדרשת לחזור לחלקה המיועדת לה, אבל לא מסוגלת.

המקווה השכונתי לנשים פתוח בימים אלו, ורונה נכנסת בהיסוס. היא מוצאת את עצמה, לראשונה בחייה, ניצבת עירומה מול בלנית. גופה חבול והיא זקוקה להשתתפות במצבה. האם הבלנית תענה לקריאתה?

מול עיניה של הבלנית היא לא יכולה לברוח מעצמה. "כ-שר", קריאת הבלנית הולמת בה.
גופה נפרד מהמים, רונה נפרדת מחייה הקודמים, רק המים עומדים.

בסלון ישן בבית סבתא, מיכאל, צעיר דתי, מלווה את אביו לשבעה של דודה דינה. הוא נחשף לעולמם של משפחתו המסורתית של אביו, ומגלה כי הם שומרים בקנאות על סוד אפל מהעבר.

בילי מוצאת מכתב אהבה שבנה בן ה-11 כתב לחבר שהיא לא מכירה. כשהיא מבינה שהמכתב עומד להתגלות במסיבת יום הולדת כיתתית, היא מתפרצת פנימה כדי לשמור על הבן שלה מקרוב.

ב-01/08/2009 אדם חמוש מתפרץ למקום מפגש של נוער גאה במרכז תל אביב ה׳׳ברנוער׳׳, ויורה לכל עבר. אותו כדור שנורה לבטנו של אודי משנה את חייו מן הקצה אל הקצה.

13 שנים אחרי האירוע, אודי יוצא למסע בו פותח פצעים ישנים, מתמודד עם הטראומה ומדבר לראשונה עם משפחתו על אותו ערב והסודות שנחשפו בעקבותיו.

הרב שיק, הידוע בכינויו מוהרא"ש, היה רב אמריקאי נערץ ושנוי במחלוקת שמקים קהילה קיצונית ומתבודדת ביבנאל, יישוב נידח בצפון ישראל.

במשך שנים התנהלו בקהילה נישואי קטינים, תרבות של תקיפות מיניות, אלימות השתקה ופחד. חברי הקהילה מעולם לא חשפו מה מתרחש בתוך ביתם.
כשהרב נפטר החל מאבק מכוער ואלים על ירושתו בין בנו האמריקאי של הרב, מויישי, ובין מנהיגי הקהילה.

מאבק הירושה פתח תיבת פנדורה, והאמת על מה שהתרחש בקהילה כל השנים, וממשיך להתרחש גם היום, לראשונה יוצאת לאור.

אור (10) מסתגל למצב החדש בו אמו חווה דיכאון לאחר לידה.

דרך עיניו הצעירות נחשף לרגעים שיאלצו אותו לבחור בין רצונותיו לבין טובת המשפחה.

מקבץ שלושה סרטי תעודה של יוצרות מהחברה הערבית, ביוזמת ותמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, בשיתוף קרן פרידריך אברט.

שלושה סרטי ביכורים שנוצרו בתהליך ליווי וחממה בהובלת הבמאית מיכל אהרונסון.

הסרטים מביאים זוויות שונות, על האישי, המשפחתי והחברתי בחברה הערבית בישראל, מנקודות מבטן של שלוש נשים צעירות.

משהו משלי / إشي لإلي – רוזאלין אגבאריה

משענת שלי / عكازي – ארקאן חוסיני

טיפה בים / نُقطة بِبَحر – מלאק ערוק

ניהול אמנותי והנחייה: מיכל אהרונסון

בגיל 75 הודיעה גאולה לבעלה אריק, בן ה-77, שזה נגמר ביניהם. קבלן שיפוצים הוזעק לבנות קיר, שחילק את בית המשפחה לשניים, וכל אחד מבני הזוג גר עכשיו לבד, בחצי שלו.

הבמאי שי גל מַפְנֶה הפעם את המצלמה אל הוריו, בכדי להבין מה קרה לאהבה שלהם, מדוע החליטו על פרידה אחרי 55 שנות נישואין וכיצד נראים החיים משני צידי הקיר. סיפור האהבה הכושל הזה הופך למסע משפחתי אינטימי, מצחיק עד דמעות, מרגש וכואב, על סודות ועלבונות, על תשוקה ומיניות, על זוגיות והורות.

ואיך האהבה שלכם?

לאורך השנים בחור שומר על עיניו לא להסתכל על נשים ולא לחשוב עליהן ובחורה מקפידה על צניעותה בלבוש, במעשה ובמחשבה. עם נישואיהם הם עומדים זה מול זו, זרים לחלוטין, חסרי כל ידע על עצמם ועל זה שעומד מולם, נדרשים על פי החוקים לעבור שינוי מאסור למותר, מטמא לטהור, משמירה על צניעות לחשיפה מלאה ומחטא לקודש הקודשים.

הסרט משרטט דיוקן של חברה ומקום: על רקע בניין החתונות בו מתרחשות בכל ערב שש חתונות וההכנות אליהן, נשים וגברים מספרים באומץ על רגשותיהם הכמוסים משלב השידוך, תקופת האירוסין  הדרכת חתנים וכלות, החופה, חדר ייחוד ועד הבוקר שלמחרת החתונה

שעיה (30) נשוי למוריה ואבא למעיין, חי עם אקדח צמוד.

בעקבות הצורך בחידוש רשיון האקדח שלו, שעיה יוצא למסע בירור בנוגע לחרדותיו והשפעותיהן על משפחתו. תוך כדי ההתלבטויות שלו האם לחדש את רשיון הנשק, נחשפת תודעתו החרדתית שבה הוא חי.

זהו סרט על גבריות, על שרשרת דורות של סבא, שהוא אבא לבן שהפך לאבא.

מסע בעקבות האמונה שמתחיל בכוכבים וחזרה לקיבוץ.

אלן עזב את הכל ליותר מעשור וחי חיים רוחניים בגרמניה עד שיום אחד חזר הביתה. בניסיון להתקרב לסבא שלא היה לה, היוצרת מחזירה את מבטו אל מי שנשארה מאחור. יחסים עדינים נשזרים בין משפחה לאמונה.

אחרי שקיקי נפלט מכל מסגרת אפשרית לנוער בסיכון, ועומד בפני כתב אישום בפלילים על סחר בסמים ואלימות, קיקי עומד להיכנס לכלא לבני נוער בהחלטת בית משפט. גל אחותו, כמוצא אחרון, מצליחה לשכנע את הרשויות, בזכות עבודתה כמטפלת בנוער בסיכון באמצעות מסעות שטח, לתת לקיקי הזדמנות אחרונה – מסע טיפולי ניסיוני במדבר.

גל וחבריה לעבודה מוציאים את קיקי למסע במדבר, נחושים להצליח בדרך בלתי אמצעית איפה שכולם נכשלו. האם המסע הטיפולי יצליח להוציא את קיקי מהבוץ ולקחת אחריות על גורלו?

סרטן של הדר מורג ותהל רן

לאחר 30 שנה של ניסיונות, תהל (רחל – בלידתה) משכנעת את אחותה ציפורה לעזוב את אברבנאל ולעבור לגור עמה. יחד, הן מאתגרות ומפרקות את השפה – המילולית והקולנועית כאחת – עד שהיא חוזרת להיות כלי שהן יכולות להשתמש בו כדי לדבר את השתיקה, את השכחה, את הכליה והניתוק; את החור השחור של הטראומה, את מה שאין הן יכולות לזכור ולכן אינן מצליחות לשכוח.

זהו מפגש המחזיר את המשתתפים בו, אם הם מוכנים להצטרף למסע מטלטל זה, אל נקודת ההתחלה, לטריטוריות לא ממופות, ולכן מעוררות אימה, של הנפש. 16 שנות תיעוד של מאבק עם קיומה של עודפות טראומטית שאינה ניתנת לדיבור ולתיווך מילולי.

מיכל בן חורין חושפת את סודות ילדותה. דרך ארכיון סרטים אישי בו היא מנהלת שיחות אישיות עם גדולי הפושעים הפסיכופתים בעולם, בהם צ'ארלס מנסון, ריצ'ארד רמירז – הנייט סטוקר שרצח 18 בני אדם, לינט פורם ממשפחת מנסון, האישה שניסתה להתנקש בחיי הנשיא פורד ועוד.

את כולם מיכל שואלת את השאלות שלא יכלה לשאול את אביה החורג, מוטקה קידר, סוכן מוסד שרצח בדם קר את הסייען שלו ונודע בשם האסיר X, אבל מבחינת מיכל הוא האיש שפגע בה, והפסיכופט הגדול מכולם. זהו פרי של מסע בן 30 שנה, מסע בו ביקשה להבין את הטירוף המסוכן שמאחורי מסכות ההיגיון וחותם הגאונות של אביה החורג.

כשאמה של אבי מתאבדת, היא מעוררת שדים משפחתיים ישנים.

אחרי שנים של נתק אבי חוזרת למושב בו גדלה ומחדשת את הקשר עם אביה שמשוכנע שאשתו נלקחה בידי כוחות אפלים. אבי מפצירה באביה לטפל בעצמו, אך משהו מאיים לערער גם אותה.

יעלי, בחורה חרדית ליטאית בת 23, שחולמת על אהבה. לבה פועם בשביל דוד, בחור ישיבה נאה וחכם, אך יעלי היא גם בחורה עקרה. אביה מחפש בשבילה גבר עם ילדים, ולא מוכן להפגיש את בתו עם בחור ישיבה רווק, בטענה שאסור לו, כי יש לו מצווה להביא ילדים לעולם.

יעלי אוהבת ומעריצה את אביה אבל היא מבינה שהיא צריכה לקחת אחריות על חייה ולהילחם על רצונה הפנימי. היא מתנגדת לאביה והולכת לפגוש את דוד.

בת טווה מחדש את הקשר עם אמה, שנפרם בצל טראומת ילדות.

היא שבה אל בית ילדותה, כעת כמתעדת. בינות לבגדים שאמה שמרה עבורה מתגלעים בין השתיים פערי זיכרון, אך הצורך המשותף שלהן לאהבה ולקִרבה נותר איתן.

הסרט שֶׁמְּעִי קְלָמִי מציג דיוקן חזק, נוקב ובלתי מתפשר על ההשלכות של פגיעה מינית בתוך המשפחה.

היוצרת חושפת בכנות מכאיבה את סיפורה האישי. באומץ ובאנושיות, מתפתח דיאלוג נדיר בין האם לבת שמצליח לעורר אי נוחות וכעס, ויחד עם זאת להיות קשוב, קרוב ומכיל על אף ההיסטוריה בין הדמויות.

רותי – במאית הסרט, חוזרת למולדתה ארגנטינה כדי לפנות ביחד עם אחותה התאומה ג'ודי, את דירת הוריהן. במהלך הפינוי מתבוננות השתיים בחייהן וחושפות בפנינו תיעוד אינטימי של מערכת היחסים המשפחתית לאורך השנים.

החפצים הרבים שנותרו בדירת הוריה בבואנוס איירס מאפשרים לבמאית להתבונן במשמעות החיים, ובמקומם של האובדן ושל הזיכרון בחוויה האנושית. באמצעות החפצים השונים ועל ידי שימוש בחומרי ארכיון פרטיים וקלטות שמע הסרט משרטט מבט נוסטלגי אל העבר ופורטרט אישי העוסק במורכבות זהות המהגר, ביחסים בין אחים, ובתפקודם של חפצים כמוליך של זיכרון אישי ותקופתי.

הם מיעוט בין יהודים, הם מיעוט בין מוסלמים. הם מונים רק 850 נפשות והם עושים הכל כדי להמשיך להתקיים ולקיים מסורת בת 3,500 שנה. בנות ובני העדה השומרונית מגלים את צפונות הלב וסודות העדה באופן עמוק ונוגע ללב.

שאדי – מחפש כלה. בנימים – החוקר, מחפש את ממשיך דרכו. חפץ – המורה, מודאג שאין מי שיכתוב תורה. נאג'ח – חזן העדה, במפגש כנה וכואב עם בני בריתו.
ביחד איתם נטשה, רונית, אלה, ורדה, ר'זל ואחרות, פותחות בפנינו את ליבה של האישה השומרונית.

תיעוד לאורך 5 שנים הפותח דלת לתוך עולמה הפנימי של העדה הייחודית, בין פסוקי התורה, הטקסים והחגים לבין ההתמודדות היומיומית להמשך מסורת עתיקת יומין.

אחינועם בת ה-29 מרגישה גבוהה מידי לחיים האלה, נגררת לסדנת מדיטציה שם פוגשת אשה מוארת לפני מותה שמצמיחה אותה.

אמא מפתיעה את בנה במסיבת "הומולדת" גרנדיוזית שארגנה בביתם לציון שנה לצאתו מהארון, אך בנה מתקשה לשתף פעולה עם החגיגה.

"הומולדת" הוא פארסה עגמומית דווקא על הארון של האם ולא של הנער ההומו.

סלמא היא צעירה ערביה, יפה, מבטיחה ומרדנית. היא מנסה לפרוץ את הנורמות והמנהגים החברתיים וחיה בקונפליקט בין אורח החיים שלה ובין המנטליות השמרנית של משפחתה.

סלמא סובלת מאלימת במשפחתה. היא מנסה להשיג עצמאות. היא עוברת להתגורר בנפרד מהוריה, עובדת בבית מרקחת, שואפת ללמוד באוניברסיטה ומגישה תלונה במשטרה נגד אחיה אשר ממנו היא סובלת מאלימות.

הסרט "סלמא" מבוסס על סיפור אמיתי.

בנימין וג'ושוע הם תאומים ממוצא יהודי עם התנהגות קוגניטיבית מושהית, מה שעושה אותם שונים מחבריהם. הם גרים עם סרחיו ומוניקה, הוריהם, במילאנו, איטליה.

חייהם של שני בני נוער עם מוגבלות נפשית שונים מכל האחרים, ולכן הם מיוחדים. בבחינת הגמר שלהם בתיכון השניים מנגנים שיר ביחד. זה הרגע כשהבנים והוריהם מבינים שעולם הלימודים המוגן הסתיים. הכניסה לעולם המבוגרים עולה בקנה אחד עם הפרדת התאומים לראשונה בחייהם.

זהו סרט התבגרות ייחודי, מרגש עם אסתטיקה קולנועית מרהיבה.

בלילה, קרן לא מצליחה להירדם לרקע גניחות הכאב של בעלה ומחליטה להשאיר אותו בהשגחה עם ליאור, בנם הקטן, ולצאת לשוטטות לילית ברחבי הקריות.

מישורים רחבים. קניונים עמוקים. מצלעות חדות.

צבי מנסה לחנך את נכדו המרדן ומוציא אותו למסע במדבר, אבל פער הדורות קיצוני כמו הנופים שסביבם.

הטיול מתפתח למשהו שאף אחד מהם לא ציפה לו.

"שורשים באוויר" מביא את סיפורם של ילדים שגדלו בבסיסי חיל-האוויר בשנות ה-60 וה-70, בשיכון אזרחי מוקף בבסיס צבאי רוחש פעילות בו שרתו אבותיהם, ילדות מוגנת בגדר וש.ג. עם תחושת חופש וביטחון אין סופי, אך חשופה לעולם מיליטריסטי, עמוס באירועים דרמטיים וטרגיים שהשפיעו על גורלם של הילדים – ילדות בצל המלחמות.

מערכת יחסים בין דרור, ילד חירש, לאביו, מושיק, המתקשה לקבל את חירשותו ודוחף אותו לבי"ס לילדים שומעים.

דרור מרגיש דחוי וחווה מעשי בריונות. הוא מנסה להוכיח שהוא לא מתאים לביה"ס, בתסכולו בורח משיעורים ומתכנס אל חוברות קומיקס. מושיק לא קורא את האיתותים עד שלבסוף דרור בכעסו שובר את שתל השמיעה היקר.

היחסים בין השניים מסלימים כאשר דרור תוקף באלימות את בריון הכיתה ומסולק מביה"ס. ללא מסגרת לימודים, מושיק לראשונה רואה את מצוקתו, וכעת השניים צריכים ללמוד לתקשר כדי למצוא פתרון.

סיפורו של מונדק לוקביצקי, מפקד קשוח בן 22, יהודי יחיד במחתרת "ארמיה קריובה" הפולנית. בנו שמעון גילה את קורותיו רק אחרי מותו, כשבמקביל נחשפו בפניו נסיבות החיים המצמררות של אמו הפרטיזנית חנה ברן, ואיתן ההבנה לקשר החיים שנכפה על הוריו.

הסרט מורכב מסצנות הווה עם הבן, סטילסים מונפשים שצילם האב ודוקומנטים דוממים הקשורים לאם. במקביל נשמעות עדויות מפי דמויות שונות המעניקות רובד נוסף לסיפור המשפחתי המורכב. כך נשזר סיפור שואה בעל עוצמות אנושיות יוצאות דופן, שהשלכותיו ניכרות בהוויה הישראלית, בליווי דוקומנטים נדירים שתיעד מונדק במצלמתו.

מאיר וטובה (60) חיים יחד באחת משכונותיה החדשות של חולון בתחושת פספוס והחמצה לא מדוברת. גולת הכותרת של חייהם היא חופשתם השנתית ברודוס. כשלדירת הפנטהאוז בבניין המנומנם נכנס איציק מרציאנו (55), סוכן דוגמניות ממיאמי, רווק, נהנתן ומוחצן, המארח מסיבות קריוקי בביתו, מאיר וטובה מתמלאים בתחושת חיות מפתיעה.

טובה מתחילה לפנטז על חופשות משותפות וארוחות ערב עם השכן הכריזמטי, ואילו מאיר נוהה אחר סגנונו של איציק ומגלה צדדים חדשים בנפשו שלו. כשהשניים מבינים שהם אינם השכנים היחידים שאיציק מוצא בהם עניין, זיקתם לרווק האטרקטיבי הופכת עד מהרה לאובססיה של ממש.

לאחר מותה הפתאומי של אחת מבנות המשפחה כמה שנים קודם לכן, מבקשת האם להתאסף כדי לדון ברצון שלה לצלם סרט דוקומנטרי על סיפור פטירתה של הבת, ומצבה הנפשי הקשה שקדם לאירוע. אך בני המשפחה לא מצליחים עדיין לעכל את הטראומה שעברו, כיחידים וכמשפחה, ומתפתח דיון נוקב וקשה בעניין עשיית הסרט.

הופק במסגרת תכנית א-קיצער 2021– חממת קולנוע מקצועית ליוצרות חרדיות בניהולה האמנותי של רחל אליצור ובליווי מנטורים ואנשי מקצוע: אורית דבוש, צביה ברקאי ובעז יהונתן יעקב.

דיאנה, לינוי, רונה, שלי, רוחה וליאת מספרות באומץ ובכנות על המסע שלהן בזנות: מהכניסה וההיקסמות הראשונית מעולם הזנות, דרך לימוד החוקים ועד אסטרטגיות ההישרדות.

אלו סיפורים על עצמאות, תושייה, כאב וטראומה, שמבטאים חוויה נשית ואנושית קיצונית. בנוסף, נשמע קולה של מיכאלה (שם בדוי) – אשה צעירה שחיה את הזנות בהווה: נאבקת, שורדת ומצלמת.

הנשים קוראות תיגר על הציפייה מהן להתבייש או להסתתר.

ב-2007 עוברת ליבי, סטודנטית לצילום, לבניין ריק למחצה בעיר התחתית של חיפה. רגע לפני שהבדידות מכריעה אותה עוברים לבניין בזה אחר זה שחר, צבי, עידו וטליה – אמנים צעירים בעצמם. החברות ביניהם ניצתת ברגע וכשצבי מסולק מהבניין כיוון שלא עמד בתשלומי שכר הדירה הם מחליטים לשכור ביחד חלל בקומת הרחוב שחציו יהיה בית לצבי וחציו – גלריה לאמנות ובר.

העשייה המשותפת משגשגת וקולם נשמע למרחוק, אבל סדקים מתחילים להיבקע, הגלריה נסגרת והם מתפזרים לדרכם. לאורך 12 שנים עוקבת ליבי אחר מסעותיהם להגשמת חלומותיהם, המתנגשים בעוצמה עם המציאות – שמזמנת קשיי פרנסה, מאניה-דפרסיה ואלכוהוליזם – וחושפת באינטימיות ובאהבה את סיפור התבגרותם של החמישה.

על גבעה ללא תשתיות ובלי מקור מימון הוקם כפר ניסיוני, יחיד במינו, בעולם בו חיים בדו-קיום ובאחווה: מוסלמים, נוצרים ויהודים. בתוך הניסוי החברתי הזה נולדו ילדי נווה שלום.

הסרט מספר את סיפורו של דור שצמח ביישוב מעורבב ומורכב, ומה קורה לו כאשר המפגש עם המציאות האלימה נכפה עליו. כל הדמויות שונות זו מזו אך ביחד הן מספרות את סיפורו של מקום שהשתנה, התעצב והתפתח לאורך השנים. סיפור על חלום ושברו ושל תקווה וייאוש.

לא לכולם יש זמן למות, אבל ליעל היה.

עשור אחרי שהכירו לראשונה באוניברסיטה, פוגשת הבמאית את יעל בפעם השנייה, הפעם כחולה חדשה ומבוהלת במחלקה האונקולוגית בעוד שיעל, חולה ותיקה, מאירה את דרכה באפלה. את הזמן שלה יעל לא ניצלה לחוויות "גדולות מהחיים" אלא לקפיצת ראש אל מעמקי הנפש, להתבוננות צלולה בעיניו של פחד המוות. את המבט המפוכח הזה היא מורישה לבתה מיה ולבן זוגה רני, שנשארים להמשיך את החיים אחריה.

הסרט נע בין אז לעכשיו, בין החיים ובין המוות, איפה שטעם הדברים מתברר.

קלטות וידאו שצילם בילדותו שואבות את הבמאי שאולי מלמד למערבולת רגשית, במהלכה הוא מחפש להט"בים נוספים שצילמו את ילדותם. הוא מאתר רבים שתיעדו כמותו את זהותם המתפתחת, מבלי להבין לגמרי מה נחשף לעיני המצלמה.

טום שגדל בעיר החרדית צפת ותיעד את מסעו בעקבות גילוי זהותו המגדרית, בתי שנולדה לעולים חדשים מאיראן וצילמה באובססיביות את קשריה האינטימיים עם חברותיה, רומיה שגילתה את ניצני הדראג שלה במקביל ליציאה מהארון של אמה, והבמאי עצמו שחקר עם המצלמה את מיניותו בצל מותו של אביו.

בעקבות הצפייה המחודשת בקלטות שצילמו שנים קודם לכן, הם נאלצים להתמודד עם החוויות והאנשים שעיצבו את חייהם.

כרוניקה של מוות לא ידוע מראש בשתי מצלמות.

יוצרת הסרט נאבקת להחזיר את אביה, במאי ומורה לקולנוע לתפקוד אחרי שעבר אירוע מוחי לפני יותר מ-25 שנה, בעזרת אהבתו הישנה – המצלמה. אך בלי לדעת, היא מתעדת את שנותיו האחרונות דרך עיניו בעודו לומד מחדש לצלם ומקבלת הצצה נדירה לדרך בה אדם עם פגיעה מוחית חווה את העולם ולומד מחדש את מה שהיה בעבר טבע שני עבורו, רגע לפני הסוף.

זהו סרט על כוחה ושבריריותה של דמות האב שהופך לסיפור על ההיאחזות בחיים שיצירה משותפת מאפשרת, אל מול המפגש עם המוות.

שנות החמישים. זוג בריטי צעיר יוצא אחרי החתונה לטיול בעולם. הם מגיעים לעיירה קטנה במדבר, מתאהבים בה, ומחליטים להישאר. שם, באילת הרחוקה, יקימו את משפחתם. כך מתחיל סיפורם של ד"ר מוריס – רופא וצלם חובב – ואשתו, פיי, שהיא טיפוס נדיר בפני עצמו.

במשך עשרות שנים מצלם ד"ר מוריס במצלמתו את קורות המשפחה המתרחבת, על השמחות, הטרגדיות, הדרמות המשפחתיות, וכמובן ההתמודדות עם הישראלים/המקומיים, שפחות בקיאים בגינונים הבריטיים; את קורותיה של עיר שקמה ונבנית אל מול עיניהם, והם בשר מבשרה; וגם את קורותיו של התנין קלרנס, שהפך לשם דבר בעיר.

לאחר מותו מתגלות מאות שעות הצילומים של ד"ר מוריס, שהופכות בידיהם של איתמר אלקלעי ומיטל צביאלי ליצירה מרהיבה ומרגשת, על משפחה יוצאת דופן, שהיא רגילה כמו כולן.

ארי נייגל, דתל"ש ופרופסור למתמטיקה מברוקלין הינו תורם הזרע הגדול בעולם ואב ליותר מ-100 ילדים.

מעשיו של ארי הופכים לדפוס התנהגותי המשתלט על חייו ומערער את היחסים עם משפחתו ובעיקר עם בנו הבכור, טיילור.

"ארון הקודש" היא סדרת רשת דוקומנטרית בת 7 פרקים על להט"בים דתיים. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים, סביב רגע אחד משמעותי – דייט, הריון, ברית, חתונה, מפגש משפחתי, הכנות לחג, ויום הולדת לילד.

הסדרה מצולמת כמו "זבוב על הקיר". היא מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטייה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי. דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים, אנו מכירים את הלבטים, הקשיים, הפשרות וההצלחות של הדמויות.

צעירה חרדית נקראת באמצע היום אל החיידר בו לומד הבן שלה. היא מגיעה בבהילות, נחושה להיאבק עבור המקום שלו, עבור המקום שלה.

הופק במסגרת תכנית א-קיצער 2021 – חממת קולנוע מקצועית ליוצרות חרדיות בניהולה האמנותי של רחל אליצור ובליווי מנטורים ואנשי מקצוע: אורית דבוש, צביה ברקאי ובעז יהונתן יעקב.

במשך שנים סובלת לאה מבעל הלום קרב שמתעלל בה. ערב אחד בעזרת בתה הקטנה היא מחליטה לשנות את חייה.

הופק במסגרת תכנית א-קיצער 2021 – חממת קולנוע מקצועית ליוצרות חרדיות בניהולה האמנותי של רחל אליצור ובליווי מנטורים ואנשי מקצוע: אורית דבוש, צביה ברקאי ובעז יהונתן יעקב.

זיכרונות ילדות של רוזלי בת ה-10, בעונת הארטישוק, עונה ספק ריאליסטית ספק בדיונית, שבה שמעון, אב המשפחה עוזב את הבית ומשאיר את אשתו אן, מהגרת מצרפת, ובתו רוזלי, ילדה חולמנית והרפתקנית לבדן.

הסרט מתאר את התמודדותן של השתיים עם עזיבתו, דרך חלומות ותשוקות פנטסטיות, מריאליזם של שיכון ירושלמי, אל עצי המסטיק של איי גלפאגוס ופריז הזוהרת, ועד בריחתן של השתיים אל עולם דמיוני, אחר, יפה יותר.

רומי ושתי אחיותיה הקטנות יוצאות למסע בים על מיטה צפה במטרה למצוא אוצר. במסע הן נתקלות במרכיבים שונים מהבית, הסלון הפך ללגונת סירנות והאבא לענק.

ז׳רום (42) חקלאי, בעל והורה נכשל ממושב קטן בבקעת הירדן, מוצא את גופת בנו הבכור, יוני (15), שנהרג לאחר ששיחק עם חברו יותם (15) בקליע של רובה במחסן בית המשפחה. בביתו הרעוע, אשתו של ז׳רום, עליזה (40) ובנו הצעיר תומר (12), הוא מתקשה לספר להם על הטרגדיה ומנסה להתקרב למשפחתו, אך הקרע ביניהם ניכר. הניכור והבסיס הרעוע מובילים לארוחת ערב אלימה.

עלילת הסרט נמתחת על פני אחר הצהריים אחד ומתקיים על רקע נופיה הייחודיים והפסטורליים של בקעת הירדן.

שלושה שבועות אחרונים בחייה של לנה (99) מאירים על יחסיה המורכבים עם בתה מירי (75) שהגיעה לביקור בארץ בכדי להיפרד, על רקע הגילוי כי היא נושלה מהירושה.

האם בכוחו של הביקור האחרון לרפא משהו ביחסים, כשצללי העבר בני מעל 70 שנים, נמצאים בכל פינה?

לאחר שהפסידה במשפט על המשמורת, מאיה מבינה שאם לא תנקוט בצעד קיצוני, בת זוגתה לשעבר תיעלם יחד עם בתן המשותפת – שי-לי.

עוד באותו היום, מאיה מתייצבת בגן של שי-לי ולוקחת אותה ל-"יום כיף" מבלי כוונה להחזיר.

בן (38) – בעל בר, ומורן (27) – מלצרית, מנהלים מערכת יחסים לא מוגדרת. ריב שלהם מוביל כל אחד מהם למסלול שונה. למחרת הם נפגשים שוב בעבודה אבל אירועי הלילה הקודם שינו את היחסים שלהם לתמיד.

יותם רגב, נער מתבגר והבן של ראש העיר, ממתין לבד בחדר צדדי בתחנת המשטרה. כשחוקר נוער נכנס לדבר איתו, יותם מגולל בפניו את האירועים שהובילו אותו למעצר, במרכזם תהליך החיזור אחרי נערה בהדרכתו המיליטנטית של אביו. כשהאב עצמו מגיע לתחנה כדי לקחת אותו, יותם נאלץ לבחור: האם לגלות לשוטרים את האמת לגבי אביו, או להיכנס תחת כנפו ולהשתחרר.

עולמה של תמר בת ה-17 מתערער כשמורה חדשה לפסנתר מגיעה ללמד בקיבוץ. היא מתחילה לגלות סימנים המצביעים על דמיון וקשר בינה לבין המורה, וביודעה שהיא ילדה מאומצת היא תוהה האם מצאה את אמה הביולוגית. יחסיהן נרקמים על רקע מתח גובר בין תמר לאמה המאמצת והמגוננת, עד לקונצרט הגדול בו מנסה תמר להתעמת עם שתיהן ולחשוף את האמת על זהותה.

בצהרי יום חול, נרי, בן 25, סטודנט לקולנוע, נוסע לבקר את אביו, מרדכי, אורתופד בכיר, בקליניקה הפרטית שלו. שם מגלה לו אביו החולה בסרטן כי ימיו ספורים ושולח אותו לכמה סידורים במקומו.

בהמשך היום יוצא נרי על הקטנוע שלו, אל מסע להבין מה מקומו בעולם, והאם הוא יכול לשנות את היחסים המקולקלים שלו עם אביו, ההזדמנות האחרונה שלו להרגיש בנו.

יחסיהם של נרי ומרדכי תמיד היו קרים ורחוקים, כעת מרגיש נרי כי עליו להיות קרוב לאביו ולנסות לחוות איתו רגע אחד של חום לפני שימות.

סיפורה של הדר, שכשבועיים לאחר לידת ביתה הבכורה, לוקה בתסמונת "גיליאן ברה". תוך 48 שעות מאבדת את כל תפקודיה והופכת למשותקת ומונשמת בזמן שהיא 'כלואה' בגוף של עצמה.

הסרט מלווה את הדר בתקופת המחלה ומשקף את ההתמודדויות שלה עם המצב החדש. הסרט, מבטא את ארעיות החיים ויכולתם להשתנות בן רגע.

דיוקן אינטימי המביא את מערכת היחסים המיוחדת בין ששון גבאי, מבכירי השחקנים בישראל, לבנו הצעיר, אדם שהוא שחקן ויוצר בעצמו.

חלק מפרויקט "מוזות" – פרויקט מיוחד שבמרכזו ניצבות שש דמויות מעולם התרבות שלכל אחת סיפור חיים מרתק שהשפיע על עשייתה והעניקה לה השראה.
שיתוף פעולה בין הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, קרן מקור לסרטי קולנוע וטלוויזיה ותאגיד השידור הישראלי.

צרויה שלו היא הסופרת הישראלית הנמכרת ביותר בעולם. הסרט מלווה את צרויה במשך כתיבת ספרה האחרון "פליאה". זו הפעם הראשונה שסופרת במעמדה של צרויה שלו מאפשרת לצוות צילום כניסה לתוך תהליך כל כך אישי ואינטימי, ולתעד אותה בתקופה דרמטית, מלאת חששות. הסרט נוגע בתהליך היצירה ובביוגרפיה האישית שלה.

חלק מפרויקט "מוזות" – פרויקט מיוחד שבמרכזו ניצבות שש דמויות מעולם התרבות שלכל אחת סיפור חיים מרתק שהשפיע על עשייתה והעניקה לה השראה.
שיתוף פעולה בין הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, קרן מקור לסרטי קולנוע וטלוויזיה ותאגיד השידור הישראלי.

מאז בריחתו הפתאומית של אב המשפחה, מלקמו, חזרה לאתיופיה מישראל, באנצ'י מטפלת בחמותה המשוגעת , בבעלה הבוגדני ובשתי בנותיה המתבגרות. שיחת טלפון מפתיעה שמודיעה על חזרתו של האב מכריחה אותה להתמודד עם החלומות והסודות שלה.

שבוע לפני חתונתה גילו אצל עדה בת ה-28, סרטן בשחלות וברחם.

כעת, לאור המציאות החדשה שלהם, לומדים עדה ובעלה הטרי ולאד, כיצד לשמור על זוגיות אוהבת ובריאה למרות הקושי בעקבות אבחון המחלה. עדה למרות הכול ממשיכה לבחור בחיים.

כשאבי, מאיר אריאל, נכנס לעולם הקנאביס, הוא לא יכול היה לדמיין כיצד תשע שנים קדימה הוא יהיה בעיצומו של מאבק להקמת המפעל הראשון בארץ לייצור מוצרים לקנאביס רפואי. וכך אני ומשפחתי מוצאים עצמנו מצטרפים לחלומו של אבי ולוקחים תפקידי מפתח במפעל.

הסרט ילווה את אבי בשנה החשובה בחייו, במאבק יום יומי מול הקשיים הבירוקרטיים והשעון שמתקתק, שלהפסיד בו אומר לאבד את הבית ולשבור את הבסיס הכלכלי של המשפחה כולה.

אלרואי ודפנה מתמודדים מאז לידתם עם שיתוק מוחין, ויחד עם זאת, הם גם זוג הורים לארבעה ילדים מקסימים.

דרך סיפורו של אב המשפחה בדרכו להגשמת חלום, הוצאת ספר עליו עבד כעשר שנים, מתגלה מסע חיים רב דורי שבמרכזו גיבור הנושא על שכמו "שק של כוחות", ונחשפת התמודדות יומיומית, מלאת אמונה ומעוררת השראה, לכל אדם באשר הוא.

אחרי שנפלט מכל מסגרת, קיקי בן ה-14 עומד להיכנס למוסד סגור לנוער על עבירות אלימות וסחר בסמים. רגע לפני, מצליחה גל אחותו לשכנע את רשויות הרווחה לתת לו הזדמנות אחרונה: מסע טיפולי ניסיוני במדבר. בעזרת חבריה, גל מנתקת את אחיה מהעולם לחודש בתנאי שטח.

הניסיון להציל את אחיה מפגיש את גל עם האמת המשפחתית הכואבת ממנה היא בעצמה מנסה לברוח. בסוף המסע האופציה של קיקי לחזור הביתה נסגרת גם היא. הפתרון שגל תציע לקיקי, יהיה עבור שניהם.

ים המלח, מדבר שקט, מלונות הכל-כלול. בין המוני התיירים נופשים להם פצועי מלחמה – נכי ונכות צה"ל הזכאים לחופשת הבראה במימון המדינה.

מסע אל הגוף והנפש של מי שהיו בין החיים למוות, על רקע נופיו של אתר התיירות הנמוך בעולם.

אמנון (שפרה) בשלהי שנות השישים לחייו, תולה בובות בחזית ביתו ב'כרם התימנים' כדרך לעבד את חוויות ילדותו.

הסרט מתחקה אחרי הליצן העצוב היוצא למסע בעקבות החוסרים שבחייו ומשמיע את קולו עם המון אהבה ורגש.

ביום בהיר אחד נכנסה אל חייו של ג'אק – אלמן בן 90, ג'טה – מטפלת כבת 50, שהגיעה ממולדובה לישראל.

החיבור ביניהם היה מהיר, טבעי ומלא קסם.

בסרט אנו מתבוננים בחייהם על רקע חיי השגרה, האירועים המשפחתיים, ברגעי השמחה וההומור וגם ברגעי המשבר.

היחסים בין חמי בן ה-15 לאביו לא מזהירים. השני דוחף את הראשון לעולם הישגי ותחרותי-  קבוצת שחייה מקומית, וחמי מרגיש שהוא נחנק מתחת למים.

הכל משתנה כשחמי מגיע לשיעור נסיון בחוג לריקוד ומשהו בתוכו ניצת. בין השיעורים הוא פוגש את דני, רקדן סובייטי בן 15 שלוחץ לו על כל הכפתורים. חמי גונב כסף מאביו לטובת יצר ליבו הכמוס והמפגש בין הבנים עולה שלב.

איך יסתיים המסע הסודי של חמי?

שתי הבנות של תמר מספרות לה על ארץ פלאים שמצאו, אך היא אינה מתייחסת לכך.

מנגינה שנשמעת בכל מקום מטרידה אותה, עד שהיא משתכנעת ללכת בעקבותיהן אל תוך המקום שבמעמקים שמעבר לשכבות הסרט, שמתחת לסיפור. אל המקום הקדום. הראשון. שם, במקום שלפני כל צורה, היא תפגוש  ילדה קטנה, מוכרת ולא מוכרת בו-זמנית, אשר המנגינה (המתגלה כשיר) שייכת לה.

יוני היא ילדה בת 7 שגרה בקיבוץ מרחביה בסוף שנות ה-60. היא לא מסתדרת עם הלינה המשותפת בבית הילדים.

בשעת ההשכבה אמא של יוני נפרדת ממנה ויוצאת, משאירה את יוני במיטתה בבית הילדים. אחרי כיבוי אורות, יוני שוכבת במיטה ולא מסוגלת להירדם. מתוך הצללים מופיעים החבצולים. יוני משתדלת להיות אמיצה, אך הפחד גובר עליה והיא בורחת מבית הילדים ורצה אל בית הוריה.

סיפורם של שני אחים: רועי (14) ויוני (10) אשר יוצאים לשחק בין חורבות מבצר עתיק בטבע. במהלך המשחק הם נתקלים בתופעה על-טבעית מסתורית, וכשהם מתקרבים לחקור אותה, המשחק הופך למסוכן, ואף גובה מחיר.

שושק'ה (73) לבורנטית במעבדה לחקר הצמח, מגיעה לביתה בסוף יום ארוך ומוצאת בית אפוף עשן ואת מאיר (69) בעלה חולה הפרקינסון, שוכב באמבטיה כמעט מת. המחקר עליו עבדה מאבד את המימון שלו, מצבם הכלכלי לחוץ ושינויי הרפורמה לקחו ממאיר את התרופה היחידה שעזרה לו.

שוש מוכיחה מה היא מוכנה לעשות למען עוד כמה רגעים טובים עם אהובה, היא מפסיקה להיות קורבן של המערכת, היא מבינה שבעיני העולם היא שקופה, כבר לא קיימת, היא מחליטה לנצל את זה לטובתה, ולראשונה בחייה גונבת ממקום העבודה שהיה לה לביתה השני.

דינה מתאהבת באבינעם. היא מחליטה לנטוש את אמה, לעזוב את עבודתה ולעבור מבאר שבע לתל אביב, כדי לגור עם הגבר של חייה. אולם תחת המעטה של סיפור האהבה לכאורה, מתגלה אט-אט המציאות כמחזה אימים בו עליה לגלם את תפקיד האישה-הזונה. חירותה נגזלת ממנה, גופה משועבד, נפשה נרמסת והיא הופכת להיות חלק מסצנת הסמים והזנות בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב.

גורלה של דינה אינו נותן מנוח לאבינעם והוא מתבונן מחדש בהחלטותיו ובמעשיו, נקרע בין רגשותיו הבוקעים את חומות הניתוק שבנה במשך שנים, לבין מערכת אלימה, משומנת מסוכנת, הדורשת את קורבנותיה. הוא מבין שעליו לבחור.

סרט אנימציה קומי עם הומור אפל, המתקיים בעולם מונפש פרוע וחסר מעצורים. ילדה בת ארבע מגלה שכלבה האהוב נעלם, אך איננה מודעת לאמת המרה – הוא נדרס למוות בשוגג ע"י הוריה. לכן פועלת לפי השקרים של הוריה שנועדו להגן עליה, עד שלבסוף הופכים לנוראים מהאמת.

סרט מסע התבגרות המגולל את עלילתם של גבריאל ועומר, בני-דודים בגיל ההתבגרות. את חופשת הקיץ שלהם הם מעבירים במפעל של אלישע אביו של עומר. בין ההפסקות מהעבודה המפרכת השניים מעבירים את זמנם במשחקי ילדות תמימים שהולכים ונעשים יותר בעלי אופי של מבחני אומץ מסוכנים.

הסרט מסופר מתוך עיניו של גבריאל, ילד שקט ומופנם שנמצא בתהליך גילוי המיניות שלו. הוא שונה בנוף הגברי הקלאסי שבנוי בעולמו על הפגנת כוח. גבריאל ילמד במהלך הסרט להתמודד עם חולשתו והבחירה להתבונן על סיטואציות מבלי להגיב.

מכפר כנא לבאר שבע, מרומניה לכפר קאסם, מטירה לצור יצחק: דור ה-Y בחברה הערבית בישראל מתלבטים איפה לגור, פה או שם? האם להישאר במקום בו גדלו, לעבור לעיר או ליישוב עם רוב יהודי?

"קרוב רחוק" עוקבת אחרי צעירים רהוטים וכריזמטיים שנאבקים להגדיר את זהותם האישית והפוליטית. הם מנווטים בזהירות בין שבירת מוסכמות ובין מטען המסורות והמנהגים שהם נושאים איתם מבית ההורים – גם כשהם מחליטים לעזוב אותו לטובת לימודים, עבודה או נישואים.

מגיש חדשות מצליח קופא במהלך שידור חי. הוא נקלע לבלאקאאוט ונזכר כיצד בתחילת דרכו רץ לספר לאמא שלו שהתקבל לעבודה בחדשות, אך כל מה שעניין אותה זה לקנות לו חליפה.

סיפור החליפה חושף פערי דורות, הציפיות שנכזבו ומשבר זהות, לצד ההבנה של המגיש שלעולם לא יוכל ללבוש את החליפה שאמא שלו תפרה עליו.

אדם כותב את חייו. כל השיחות אותן ניהל הן שיחה אחת. כל האנשים שהכיר הם איש אחד. כל הזמנים בהם חי הם זמן אחד, ומותו הוא הנצח – ולכן הוא בז לנצח.

אדם מתעד את חייו דרך מושאי אהבתו, וכל המושאים הם אהבה אחת. כשקורא בקלפים, ברבר ממוצא מרוקאי, מנבא את מות אחותו, אח מחליט לצאת למסע לשכתוב ההווה והעתיד בניסיון להצילה.

הזמן האבוד שבו הם חיים/חיו מצולם ביומני וידיאו. דרך הקולנוע הם מהגרים מעיר לעיר, ממזרח למערב, מהעלילתי לדוקומנטרי, מהמוות אל החיים, בניסיון לשנות את הנבואה. אבל את הנבואה אין לשנות, בקולנוע כמו בחיים.

מחברות שחורות – ויויאן, 108 דקות; מחברות שחורות – רונית, 100 דקות

בשנת 1993 נעלמה חנית קיקוס בת ה-16 מאופקים. כמה ימים מאוחר יותר נעצר סולימאן אל־עביד, הודה באוזני מדובב שאנס ורצח אותה ומסר הודאות סותרות לחוקרים. הוא נלקח בשתיים בלילה לשחזור מצולם, אך לאחר כמה ימים חזר בו מהודאתו. אל-עביד הורשע ונשפט למאסר עולם עוד לפני מציאת הגופה, רק על סמך השחזור וההודאות.

כעבור 30 שנה, התבוננות בסרטי השחזור עם המעורבים בפרשה מאירה אותה באור חדש. המבט, הזיכרון והתודעה שהשתנו מאפשרים לפרק את הנרטיב שיצרו המשטרה ומערכת המשפט, שראו באל־עביד הבדואי, השחור והגדול ליהוק מושלם לתפקיד האנס שרצח את הנערה הלבנה והבתולה – ואגב כך התעלמו מהסתירות בהודאותיו ומהיעדר הראיות.

שמונה נשים יהודיות וערביות, עובדות עירייה מאיזור חדרה והמשולש, נפגשות בסדנה ללימוד צילום וידאו שמתקיימת כחלק מגמול השתלמות. רונה (דאנה איבגי), במאית צעירה, מובילה את הסדנה ומלמדת אותן כיצד לתעד את עולמן.

הסרט מחולק לשמונה חלקים, בהתאם למספר מפגשי הקורס. בלִבו עומדת הדינמיקה הקבוצתית המרתקת שמתפתחת בין קירות החדר, ולצדה קטעי הוידאו. הייחודיים שהנשים מצלמות ומקרינות על הבד הלבן. נושאים כמו עצמאות, תפיסת מקום, זוגיות, אימהוּת, פחד והעזה מובילים להתנגשות והתקרבות בין נשים שללא הסדנה לא היו מוצאות את מקומן יחד באותו חלל, ובטח שלא חולקות סודות ורגעים אינטימיים מכוננים.

רונה מתבוננת עליהן ומצלמת. אולי ייצא מזה סרט.

סבתי וסבי, גילה (84) וברוך (95) חיים ועובדים ביחד במשך 65 שנה. למרות שברוך חולה בדמנציה, גילה דואגת שימשיך ללכת למשרד האדריכלים שלהם בכל בוקר. בזמן שברוך צובע חוברות צביעה לילדים במשרד, גילה חווה את תהליך הפרידה המנטלית ואת הטלטלה הרגשית שהיא מולידה.

פנטזיית פולקלור המתרחשת במהלך העלייה הרוסית לארץ בשנות ה-90.

אלינה היא נערה מתבגרת ועולה חדשה, שגרה עם סבתא שלה בעיירה מדברית קטנה, מנסה להשתלב עם בני גילה ולהתגבר על העזיבה של אמא שלה. עד שמתחילה להתפתח תופעה גנטית מוזרה – הגוף שלה מתחיל לצמח נוצות.

אלינה נאלצת לבחור בין הצורך להשתייך ובין הזהות שלה.

יוחאי רווק בשנות השלושים שלו, מתחמק מלחיות את חייו. מעבר לעמידה במטלות המינימליות של החיים, הוא עסוק בלהסיח את דעתו בעזרת כל האמצעים הקיימים. אבל היום הוא נדרש למטלה אחרת. עליו לקום בבוקר ולקחת את אחיין שלו, אילאי, להסעה לטיול שנתי.

יוחאי לא קם, אילאי מפספס את הטיול, ושניהם נידונים לטיול מסוג אחר במהלך היום.

איתמר (עומרי לוי), בחור שמנמן והומו שחווה התמוטטות נפשית, חוזר בעל כורחו לגור עם אמו אדווה (חני נחמיאס).

הוויכוחים הישנים שלהם לגבי היותו הומוסקסואל צפים שוב לאחר שאיתמר פוגש ברונן – מציל חטוב וכריזמתי – שגם מעיר את בעיית הדימוי העצמי שלו.

כשהוריה של אי יערן (23) מתייאשים מהסיכוי לנצח בקרב המשפטי על החווה המשפחתית, הם מחליטים לפרק אותה ולעבור לפורטוגל.

אי, שנולדה, גדלה וגרה כל חייה בחווה, נאלצת להיפרד מכל מה שהכירה. הנסיבות החדשות מטלטלות את עולמה ומאלצות אותה לצאת לדרך עצמאית.

יונתן לא מוצא משמעות בדבר. כשאמו דורשת שיגיע להיפרד מסבתו הגוססת הוא נגרר יחד עם אחיו הבכור והביקורתי למסע לילי אל עבר בית חולים מרוחק. המפגש המשפחתי מאיים לסדוק את חומת הניכור של יונתן.

מנהגי הטהרה והטומאה הם סימני הכר והלכה מחייבת בקהילה השומרונית ובקהילה האתיופית. הסרט "נידה" יספק הצצה למנהג הנידה בקהילה השומרונית אל מול מנהג הנידה בקהילה האתיופית.

פגישה בין הגיבורות יפית (47) ומולייה (44), שמכניסות אותנו לביתן ומשתפות בחוויות של שמירת הנידה כל אחת בקהילה שלה.

דניאלה (16) ואוהד (17) נחושים להגשים את חלומם ולזכות באליפות העולם לנוער בקיקבוקסינג. לצד אורח החיים התובעני הנדרש בספורט מקצועי, הלימודים והבגרויות שדורשים השקעת זמן, הם נאלצים להתמודד גם עם לחץ גדול מצד משפחותיהם הקווקזיות המסורתיות, שמתנגדות לעיסוקם בספורט האלים והמסוכן.

אוהד, שאיבד את הכרתו באחת התחרויות, מעורר באמו חרדה גדולה והיא ואביו מערימים עליו קשיים ולחצים להפסיק את האימונים והתחרויות. דניאלה צריכה להתמודד עם חששות מצד נשות המשפחה, שהספורט יפגע לה לא רק בלימודים אלא גם בסיכוייה להכנס להיריון. האם יצליחו השניים לעמוד בלחץ ולהגשים את חלומם להגיע לתחרות העולם לנוער?

"אני יודע שאני שונה, אני יודע שאני לא משתלב, אני מודע לעצמי, שיש לי טיפה שוני, שאני מוזר לפעמים, אולי זאת הבעיה שלי – שאני מודע לזה". אורן לוי הוא תלמיד פנימייה שרוצה שיאהבו אותו אבל נרתע מכל ניסיון לחיבוק, וכועס על כל ההגדרות שניסו להגדיר אותו במהלך חייו.

החלום שלו מגיל 13 הוא להיות במאי קולנוע ודרך תיעוד עצמי בווידאו הוא נאבק להבין מי הוא. הסרט עוקב אחרי סיפורו המורכב של אורן: האימוץ, היחסים בבית, האבחונים השגויים והאמת שגם אם לפעמים כואבת, אורן תמיד יגיד אותה ישר ולפנים. ביחד עם משפחתו המאמצת הוא נוסע לגואטמלה, שם יפגוש לראשונה את הוריו הביולוגיים ויעז להתבונן בעצמו.

ענת גוב, מהמחזאיות המשפיעות של עולם התאטרון, מתכוננת למותה. היא מבקשת מאריק קנלר, סוכן אמנים, לדאוג לעיזבון שלה.

בשיחתם המתועדת האחרונה, מתקשה אריק לעכל את ההומור ושלוות הנפש שלה ביחס לסופה הקרב. ענת, שכבר נמצאת בתודעת סוף, מבקשת להוריש לאלה הנשארים אחריה צוואה רוחנית: יש סוף טוב.

כמעט עשור לאחר מותה, מנסים קרוביה למלא את החלל העצום שהותירו מילותיה, במילים משלהם. דרך קטעים ממחזותיה ופיסות חיים מעולמה המשפחתי והפוליטי, נכתב תסריט חדש – שבו הגבול בין המחזה למציאות מטשטש.

לאורך כל חייה הייתה שושנה דמארי מוקפת במעריצים. הדיווה הישראלית הראשונה, עטויה בשמלות רקומות מרהיבות וענודה בשלל תכשיטים, עמדה על במות הארץ והעולם והרטיטה מיליונים בקולה העמוק והמכשף.

אך מבעד לדימוי הגדול מהחיים עמדה אישה שאיננו יודעים עליה הרבה. היא לא אהבה להתראיין ולא נידבה בחופשיות פרטים אודות חייה האישיים, דעותיה ומחשבותיה.

בסרט זה ננסה לצייר דיוקן של שושנה האחרת. באמצעות מכתבים ויומנים אישיים, חומרי ארכיון וראיונות עם מספר דמויות מחייה, נגלה בהדרגה את המלכה הבלתי מעורערת של הזמר העברי, מלכה שבערוב ימיה נשכחה ונותרה ללא כתר.

חשיפה ראשונה של טיפולי המרה מבפנים. לב, חרדי גרוש בן 54, עובר טיפול המרה כדי להתחתן עם אישה פעם נוספת. הוא משתתף בטיפולים פרטניים וקבוצתיים מתוך אמונה שאם יפתור את טראומות ילדותו, המשיכה לגברים תיעלם.

באותו הזמן, בן, סטודנט לעבודה סוציאלית בן 23, מתחיל להטיל ספקות בטיפול ההמרה לאחר שבע שנות טיפול. בעולם החרדי בו גדל, למד שהומוסקסואליות היא פגם פסיכולוגי שניתן "לרפא", אך באוניברסיטה הופתע לגלות שהטיפול נחשב פסול ואף מסוכן. בן פותח במחקר כדי לגלות את האמת על הטיפול, אך הדרך החוצה קשה משחשב.

מאחורי סיפור ההצלחה הבינלאומי של עמוס עוז, סמל של המצפון הישראלי וסופר שתורגם ל-45 שפות, הסתתרה טרגדיה כפולה – אמו התאבדה כשהיה בן 12, וכמה שנים לפני מותו, בתו האשימה אותו שהיה אלים כלפיה פיזית ונפשית, וחדלה לדבר אתו.

בסדרה של שיחות עם הביוגרפית האחרונה שלו, המובאת בסרט, המשלב קטעי ביוגרפיה, ספרות ושיחות עם האנשים המרכזיים בחייו, עמוס עוז מספר את הסיפור האחרון שלו.

את כוחה כמרפאה מחוללת ניסים קיבלה יאמנה בירושה מאמה, שקיבלה אותה מאמה, וכך עוברת המסורת מדור לדור.

יאמנה היא בת 82 וימיה הולכים ואוזלים. הסרט מגולל את סיפורה ובאמצעות הבאים לבקש את עזרתה יעניק הצצה לחלק מסודותיה. יהודית מתל אביב, בת 40 שהשעון הביולוגי שלה הולך ואוזל, מגיעה ליאמנה מתוך תקווה כי תוכל לסייע לה להיכנס להיריון לאחר שכל הטיפולים הקונבנציונאליים לא צלחו. דודו, נכדה של יאמנה, מנסה להשתלב בתעשיית המוזיקה ולהצליח בגדול ואילו שולה, בתה של יאמנה, יודעת טכנית מה יש לעשות כדי לרשת את אמה, אך עדיין מנסה לחפש את הניצוץ המיוחד שצריך בכדי להפוך לצדיקה ששמה הולך לפניה.

לאחר מות סבתה, מוצאת שיר תמונה באלבום משפחתי ישן. בתמונה נראית סבתה ומאחור מצוין באנגלית ״שבוע אחרי הפלה״. עד אותו יום בו מצאה את התמונה, ידעה שיר כי סבתה אינה יכלה להרות ולכן אימצה את בנה, אביה של שיר.

מרגע זה מחליטה שיר לחזור לקיבוץ ולשאול שאלות מורכבות מבלי לדעת לאן יובילו התשובות. ברגע מכריע מתוודעת שיר לשושנה, נערה שעלתה מעיראק בגיל 16 ונכנסה להריון מחוץ לנישואים.

ככול שמסע הגילוי מתקדם נחשפת שיר למערכת דיכוי ושליטה גברית בנשים. היוצרת שיר ניומן שוברת את קשר השתיקה בין סיפורן של סבותיה, האשכנזייה והמזרחית לבין כאב הדיכוי שלה.

יוסף ויץ, מראשי הקרן הקיימת לישראל, היה אחראי על רכישת קרקעות ערביות לטובת העם היהודי. במאית הסרט, נינתו, יוצאת למסע בעקבות יומניו האישיים, החושפים לפרטי פרטים את ההיסטוריה הכואבת שמאחורי המלחמה על האדמה.

מה עובר בראשו של עלוה בן ה-6? כיצד הוא רואה את העולם? הסקרנות, הפחדים, האהבות, כפי שהם נגלים מנקודת מבט ילד.

מסע לילי אל תוך עולמו הפנימי של ילד תם רגע לפני שהוא נרדם.

מערכת השמש רועדת, ילדה מזילה דמעה ומפלצת שותה דם. ציורים וסיפורים מהילדות מרכיבים יומן אישי של היוצרת. שיחות טלפון עם סבתה מעוררות שאלות על מלנכוליה שעוברת במשפחה.

הסרט מגולל את סיפורו של הענף הבולט הנמצא כיום במשבר עמוק – העיתונות מנקודת מבט ייחודית., באמצעות סיפורם של שני צלמי עיתונות אלי הרשקוביץ ("הארץ") ואדי ישראל ("מעריב"). שניהם תושבי הדרום.

הרשקוביץ וישראל, כל אחד בדרכו מנסה לשרוד ולהישאר שפוי במקצוע ההולך ונעלם, אשר מאלץ אותם בכל רגע נתון לבחור בין עבודה למשפחה.

זו הזדמנות ראשונה להיחשף אל עולמם של אלו שבכוחם להנציח רגעים היסטוריים של מדינה שלמה ולשנות סדר יום. את אבל אף אחד לא מכיר – הם תמיד יהיו מחוץ לפריים.

https://fb.watch/4F8wgcoiMF/

אב ובנו מנסים באמצעות הקולנוע לעצור את הזמן אך מחלת האב מאיימת לנצח במירוץ את שניהם.

אסיה (35) וויקה (17) הן אם ובת החיות את חייהן זו לצד זו, קרובות אך רחוקות. אסיה, שהפכה לאם בגיל צעיר מדי, מתקשה להבין ולקבל את ויקה המתבגרת. אסיה מעדיפה להתמקד בעבודתה כאחות בעוד ויקה מבלה את רוב זמנה בסקייטפארק עם חבריה. כאשר מצבה הבריאותי של ויקה הולך ומתדרדר, אסיה מבינה כי עליה לנסות ולהיות האמא שויקה כה זקוקה לה. מצבה של ויקה הופך להזדמנות עבור השתיים, לגלות זו את זו מחדש.

אמרי מאחד את בני משפחתו לנסיעה טעונה אל לב המדבר. מול עדשת המצלמה הביתית הוא מבקש מהם להיזכר בתאונה הקשה שעברו בדרך לבר המצווה שלו 15 שנים קודם לכן, תאונה שהובילה לגירושין של הוריו.

שלוש וריאציות על זיכרון בין מציאות לקולנוע.

מעקב ממושך אחרי ילדים פלסטינים, בני 6–17, פותח אשנב לעולמם הפוליטי והרגשי תחת כיבוש.

הסרט משלב ניסיונות אישיים של הילדים, אחת מהם לקחה חלק באינתיפאדת הסכינים, עם פסי הקול התמידיים של חייהם, בבתיהם ובבתי הספר. אלה הפכו בשנים האחרונות לשדה קרב על נשמתו של הילד הפלסטיני ועל זכותו להתחנך בהתאם לנרטיב הלאומי שלו, שלא אחת נתפס בישראל כהסתה.

בתפר הזה בין כיבוש אטום לב וחברה פלסטינית, המגויסת יותר ויותר למאבק נגדו – הילדים מחפשים את קולם. חוסר האונים שלהם שובר את הלב, שכן בכל מקום שהמציאות סוחפת אותם אליו, הם עדיין רק ילדים, שובבים, מצחיקים, חולמים.

גיבורת הסרט היא ילדה להורים גרושים כזו שביתה התפרק. זכרונותיה הקבורים, נחשפים בין ים של גרגרי חול.

שוטר לשעבר שאיבד את אשתו ובתו, מבלה את לילותיו באיסוף בקבוקים, באחד הלילות נכנסת לרכבו ילדת רחוב, מהרגע שהיא נכנסת לרכבו, עולמו משתנה.

דורין מטפלת באביה החולה במסירות רבה. היא תעשה כל שביכולתה לדחות את קץ הפרידה, אולם המציאות תאלץ אותה להתעמת עם פחדיה הגדולים ביותר.

בקיץ 1998, אחרי עשרים ושלוש שנות שתיקה, המוזיקאית המחוננת אהובה עוזרי מתכננת קאמבק. היא מקליטה אלבום חדש – ״צלצולי פעמונים״.

במשך שנתיים, מתחילת תקופת ההקלטות ועד יציאת האלבום, מלווה אותה הבמאי עופר פנחסוב. בשילוב ראיונות עכשוויים עם אנשים שהיו קרובים אליה, ועם המון מוסיקה מרגשת ששרה אהובה, חודשים ספורים לפני שנכרתו מיתרי הקול שלה בגלל סרטן הגרון.

הסרט משרטט באופן נוגע ללב את חייה של מוסיקאית ייחודית, פורצת דרך, שגדלה בשכונה ללא תקווה, אך השפעתה על המוסיקה הישראלית ניכרת עד היום.

מתוך פרויקט מבטים מסוגרים 2020.

לראשונה בחייו אחי חיליק (26) אברך כולל, נמצא בבית. כבר חודש שהוא מתמודד עם ביקורת שהוא חווה מהחברה החילונית, למרות שבכל הזמן הזה הוא לומד תורה בגפו. בזמן החדש שניתן לו להיות בבית הוא מגלה דברים חדשים שלא הכיר.

מתוך פרויקט מבטים מסוגרים 2020.

יואב ורומי מסיימים את ה"האני-מון״ של הקשר שלהם כשהם תקועים יחד בבידוד בדירת חדר, שניהם לא עובדים ובנוסף לכל זה, המחזור של רומי מאחר.

מתוך פרויקט מבטים מסוגרים 2020.

סבתי חלתה בנגיף הקורונה. מתגוררת בגפה. נמצאת בקבוצת סיכון. אלו ימים קשים.

אני במגדל בקצה אחד של העיר, והיא בקצה השני. התקשורת בינינו נעשית בטלפון.
המרחק קשה, אך השיחות מקרבות בינינו ועוזרות להתמודד. אנחנו מתקרבים.

סיפורם של נכד וסבתו שהמציאות הקשה והעתיד הלא נודע מקרב ביניהם על אף הבידוד.

מתוך פרויקט מבטים מסוגרים 2020.

זמן הקורונה תפס אותי בין הפלה לבדיקת ההיריון הבאה. המצלמה התמימה של בתי לוכדת אותי בין רגעי כאב וחסד, בין חוסר ודאות וציפייה.

מתוך פרויקט מבטים מסוגרים 2020.

מעולם לא הלכתי למספרה, ככה זה כשאמא שלך ספרית. במשך 40 שנה היא חופנת את שערי בידיה הרכות, מסרקת, מלטפת, צובטת ועושה תספורת שהיתה אופנתית פעם בארץ רחוקה.

אם סגר הקורונה לא יסתיים בקרוב, אאלץ לספר את עצמי. אתקשר לאמי כדי לקבל הדרכה ולדבר על המגע החסר בינינו.

תשעה יוצרים מסוגרים בביתם משתפים זה את זה ואותנו בסיפורים קצרים שזמן הסגר כפה עליהם – בצד השני של קו הטלפון של מניה – זקנים בודדים. בצד השני של הקו של עומר – סבתא חולה בקורונה. בצד האחר של העיר – דני צריכה לעשן לבד וראובן צריך להסתפר לבד. בצד האחר של החברה אח של רחל צריך ללמוד לבד. בזמן הזה אילן צריך למצוא הסבר לסימפטומים של מחלה פחות הירואית מקורונה, אתי מחכה לתשובה אחרי הפלה, ויואב ורומי צריכים להתמודד עם היריון לא רצוי. ובלילה, כשכולם ישנים, הרחפן של יוחאי חוזר ממשימה לילית עם בשורה. כל מה שנותר הוא לפענח אותה.

ניהול אמנותי: נואית גבע // עריכת סאונד: רותם דרור.

• אוטוביוגרפיה רפואית – אילן רובין פילדס
• בדידוד – הדר ברוך
• בידוד לחומרא – רחל אליצור
• טיפול במשבר – טומי שלז שפריר
• כתם המים – יוחאי שלום חדד
• לא מפחדת ללכת לבד בחושך – עומר כהן
• קולות ממרפסות – מניה לוזובסקי
• תות חמוץ – אתי ציקו
• תספורת עצמית – ראובן ברודסקי

נער סטלן לפני גיוס ואביו הביטחוניסט בפנסיה, נאלצים להישאר לבד בביתם לראשונה כשאם המשפחה נוסעת. המתח ביניהם מוביל לפיצוץ – אך לא מהסוג שהם ציפו לו.

אושר, מישל ואיתן – ילדים בסיכון, הוצאו בילדותם ממשמורת ההורים והועברו למסגרת של משפחות אומנה. לראשונה, ניתנת להם ההזדמנות לשקם את חייהם ולהתפתח במסגרת משפחה נורמטיבית ומתפקדת.

אלא, שעם כניסתם למשפחות האומנה מופעל שעון חול המגיע לסיומו עת ימלאו להם שמונה עשרה, מועד סיום האומנה.

הסרט "ילדים על תנאי" מתלווה אל השלושה לקראת סיום השנה האחרונה לאומנה ובמהלך שנת העצמאות הראשונה. זהו צומת חיים גורלי: גיבורי הסרט מתמודדים עם השאלה – האם ייאלצו פעם נוספת להיפרד ממשפחה ומבית? טראומות העבר שבות, עולות ומאיימות.

ילדי משפחת אסיין נקרעו מחייהם בישראל למציאות אכזרית בניגריה.

בניגריה הם היטלטלו בדרכים חסרי כל. היחידה שעבדה והחזיקה בקושי את המשפחה לבדה היא אסתר הבכורה. הסטטוס של אסתר השתנה כאשר היא קיבלה אישור חד-פעמי לחזור לישראל לבדה.

עכשיו ברור לה שהיא חייבת להציל את משפחתה ולהחזיר אותם הביתה.

סתיו, צעירה דתיה, נשואה טריה. עומדת לטוס עם בעלה לטיול חלומותיו, אך הרגל שלה נשברת שבוע לפני הטיסה המיוחלת.

השבר מוציא אותם למסע שמוביל אותה להתחיל לחשוב לראשונה על הרצונות שלה.

צמד נוכלים העוסקים בעל-טבעי – האחד חרדי והשני מוסלמי, מוליכים שולל, כדרך קבע, יראי שמיים תמימים. עד שלילה אחד הם מוזמנים ל'גירוש שדים' בנערה צעירה, ונאלצים להתמודד עם ישות על-טבעית אמיתית, המעמתת וחושפת את חטאיהם.

מסע חברתי בזמן שמתחיל לפני יותר מעשרים שנה לאחר שכמה משפחות וילדיהן נזרקו מבתיהן ומצאו עצמן ברחוב. הן התארגנו ופלשו לבניין נטוש והרוס ביפו בו חיו במשך שנתיים. היו שם ילדים בכל הגילאים שנחשפו לאלימות, למחסור ולסמים אבל גם לסולידריות ולעוצמה של מי שנלחמים ביחד נגד הממסד על זכותם לחיות בבית.

המסע שמתעד את חייהן התחיל בסרט "שני יוסי" (שהוקרן ב-1999 בפסטיבל דוקאביב ה-1) וממשיך עכשיו: מה עלה בגורלם? מה סיכוייו של ילד שגדל ללא בית, בעוני ומצוקה, לפרוץ החוצה?

הזוגיות של אבי ויובל הייתה איתנה עד לאותו יום בו דפקו בדלת ׳במבצע צוק איתן׳.

שלוש שנים לאחר נפילתו של נדב בנם' בהן כל אחד מבני הזוג מכונס בכאבו, הם מחפשים את הדרך חזרה אחד אל השנייה. ואז יובל בת ה-47 אומרת: "אני רוצה עוד ילד".

הסרט מלווה את בני הזוג וילדיהם במסע מרגש של שינוי: תובנות פסיכולוגיות על עצמם, דרכי ההתמודדות ובניית זהותם החדשה לנוכח החיים החדשים הקרבים ובאים.

צפייה בסרט המלא דרך תאגיד השידור הישראלי – כאן11

זהו סיפורה של מילי, המתמודדת עם הכאב ותחושת החוסר המייסרים אותה מאז מות אחותה התאומה טרם לידתן. ביום הולדתה מילי נשאבת לתוך עוגת יום ההולדת למסע בנבכי זיכרונה. דרכו אנו נחשפים לתהליך ההתבגרות בצל אובדן תאומה, לרגשות ההחמצה הגורלית ולתהיות אחר מה שהיה יכול להיות.

לפני 7 שנים ניתק בועז את כל קשריו עם הוריו, אחיו, חבריו ועולמו הישן. הסרט מתחקה אחר סיפור היעלמותו ופותח במסע סוריאליסטי בזכרונות שהשאיר אצל משפחתו.

ביום פטירתה של אמו, אלכס אינו מצליח לגייס מניין ללוויה וקובר אותה מבלי לומר עליה קדיש. בהנחייתו של הרב אלכס יוצא למסע לחיפוש מניין ע"מ לומר קדיש על אמו, שבסופו הוא מבין שלא הקדיש היה רצונו אלא הפחד מבדידות.

יפה מתגוררת בבית אבות וחווה מחדש את תקופת ילדותה, המלווה בגלויות מכל העולם שאביה שולח לה.

ג'וני מאמין בעתיד של אפריקה. הוא חי בישראל, אבל החלום שלו הוא לחזור ליבשת ולקדם אותה. הוא מתמחה בגידול מסחרי של דגים למאכל במטרה להביא עמו הביתה טכנולוגיות מערביות בתחום. אך אשתו טרז כבר לא שומרת אמונים לאפריקה. היא נחושה להקדיש את כוחותיה להבטחת עתיד אופטימלי לילדיהם, גם אם תיאלץ לשלם על כך מחיר כבד. כשוויזות העבודה של השניים פגות, המתח ביניהם גואה ומוביל להתנגשות בלתי נמנעת. סרט הביכורים של עמנואל מאייר הוא פורטרט תיעודי שובה לב המורכב מתיעוד אינטימי בן עשור. תוך שמציף את הפערים בין אפריקה הנחשלת למערב עתיר השפע, הסרט מעמת נרטיב גברי מול נשי ומעלה סוגיות של בחירה מול גורל.

14 ילדים היו לוויקטור חדד. חוץ מאחד — כולם מתו. שלושה מהנכדים שנקראו על שמו, ויקטור חי, מתו גם הם. פרט להם מתו עוד ועוד מנכדיו. המשפחה, שרבים מבניה התיישבו בעיירה הצפונית שלומי, משוכנעת שקללה רובצת עליה.

כשאמי הגוססת – אלגריה, מבקשת ממני מירב – בלשית לשעבר, לעצור את הקללה שיש על המשפחה ועל אחי ויקטור, אני נותנת לה מילה.

בהומור ורגישות יוצאת מירב לחקירה משפחתית – למה מתים כל מי ששמם ויקטור? מה הדבר הנורא שסבא ויקטור עשה ושבגללו כל מי שנושא את שמו נפטר?

מסע שלם של ההתמודדות עם אובדן ואבל דרך סיפורו של זוג שזה הרגע חווה לידה שקטה.

סיפור מסעה של אינה לויטן, ישראלית ואימא לשתי בנות, שהחליטה לפתע לעזוב את בנותיה בארץ
ולהצטרף לכוחות הלוחמים באוקראינה.

אינה לא עקבה אחרי המתרחש במזרח אוקראינה עד שהכירה אדם שנסע לשם ונעלם, נסעה בעקבותיו, מצאה אותו, חזרה לארץ וכעבור זמן מה קיבלה הודעה מאדם שהכירה שם וקרא לה לבוא — והיא פשוט נסעה להתנדב בכוחות המורדים ולהקדיש את עצמה למלחמה.

בתחושת אשמה וגעגוע לאהובתו נדיה שנרצחה על ידי אלמוני, אלכס מאמץ שלב אחר שלב את זהותה. בזמן שמשפחתה מתאבלת בביתם אלכס מתבודד ומסתגר בביתו שהופך להיות אט-אט מקדש אבסורדי להנצחת נדיה. שליחות דואר מסתוריות שמגיעות מדי פעם עם חבילות על שמה של נדיה מפרות את התבודדותו. לאחר ניסיון כושל לסיים את חייו כוגרלה האכזר של נידה, אלכס הולך לחלוק את צערו עם משפחתה בפעם הראשונה.

סוניה פוגשת את אהבת חייה, אריאל, שליח הסוכנות. היא עוקבת אחריו לישראל, והשניים מתחילים במערכת יחסים סודית, עד שסוניה תסיים את תהליך הגיור. בישראל החיים זרים לה, עבודה, חברים, משפחה ושפה. סוניה בחיפוש אחר מקום שתקרא לו בית.

משפחה תל אביבית מגרשת דיירת, פליטה סודנית ואם חד-הורית, לאחר שזו אינה משלמת את שכר דירתה, האידולוגיה הליברלית של המשפחה מתחילה להיסדק. נוגה מתעמתת עם אמה דליה במטרה למנוע את גירוש הדיירת, אך מגלה מציאות מורכבת יותר משחשבה.

הסדרה ליגה ג' – הליגה האחרונה בכדורגל, מלווה אנשים מהפריפריה של ישראל, שהכדורגל עבורם הוא הסיכוי האחרון להצליח ולייצר משמעות לחייהם.

למה דווקא ליגה ג׳? כי משם כבר אין לאן לרדת, מתחת אתה כבר לא קיים.

עבור אדם הגדל בפריפריה בין אם הוא יהודי או ערבי אחת האפשרויות היחידות להצליח בחיים, להשתלב בחברה, ולשבור את תקרת הזכוכית היא הכדורגל. בליגה ג' התחתית של ליגות הכדורגל אנו פוגשים את אותם אנשים שהמשחק עבורם הוא הבחירה בחיים.

פרק 1: הליגה האחרונה – הצמרת בוערת בליגה ג', מכבי שדרות, קבוצת האוהדים של עירוני אשדוד ובני מושירפה, כולן ניצבות לפני המשחקים שיכריעו אם יעלו לליגה ב' אבל בעיות מבית מאימות להשאירן בליגה האחרונה.

פרק 2: גבר הולך לאיבוד – במכבי שדרות מתחלפת האופטימיות בעקבות העלייה לליגה ב' בתחושת כישלון. בבני מושריפה מבינים שלא יוכלו להסתמך רק על שחקני הבית ובבני ממב"ע עומדים בפני משחק גורלי שיקבע אם יעלו לליגה ב' בעונתם הראשונה בליגה הישראלית.

פרק 3: כדורגל זה לא אופרה – במכבי שדרות המאמן אבי פרץ לוקח אחריות על הכישלון בליגה ב', בבני מושירפה חוזרים לנצח בזכות שחקן הרכש היהודי חנן אלמקייס, ובקבוצת האוהדים של עירוני אשדוד מאיימות המחלוקות הפנימיות לפלג את הקבוצה.

פרק 4: הסורים על הגדרות – בני ממב"ע עושים היסטוריה ומתמודדים בגביע המדינה הישראלי, במכבי שדרות מתמודדים עם עזיבתו של המאמן אבי פרץ ובבני מושירפה היחסים המתוחים בין המאמן לבין שחקני הבית מגיעים לנקודת רתיחה.

פרק 5: אף פעם לא תלכי לבד – קבוצת האוהדים המפולגת של עירוני אשדוד נאלצת לבחור הנהלה חדשה, המאמן אבי פרץ מחפש את הדרך חזרה למגרש ובבני מושירפה מחליטים לשחרר את שחקני הרכש לטובת שחקני הבית.

בחורף 2014 השיקה ממשלת ישראל תוכנית להסדרת יישובי הבדואים הבלתי מוכרים בנגב, יוזמה שנועדה לשנות את חייהם של 120 אלף מאזרחיה. את מלאכת השכנוע קיבל על עצמו עות‘מאן אבו–אג'אג', צעיר בדואי מקומי.

עות‘מאן מנסה לשכנע את תושבי ביר–הדאג' לקבל את הצעת הממשלה להסדיר את הכפר אך עם הזמן מבין שהשינוי האמיתי יגיע דרך נשים. הוא מצרף למלאכה את אחותו הקטנה עאישה, שמייצרת גל חדש של בנות שיוצאות מהאוהל והולכות לשירות לאומי. תוך שהגברים ממשיכים להתכתש בינם לבין עצמם, ועם הממשלה, עאישה מתחילה לגבש אלטרנטיבה אמיתית.

קיץ 2014. שלושה חודשים לפני שחרורו מצה"ל, אורי נפצע במבצע "צוק איתן" בעזה.

בבית החולים עשרות מבקרים גודשים את חדרו לעיניהם הטרודות של הוריו ואל מול העדשה של אחותו, הבמאית. בין טיפולים לביקורים מתוקשרים, אורי מנסה לעמוד בתפקידו החדש כגיבור.

מרגריטה, ספרנית בודדה בבית ספר תיכון, נקשרת לנהוראי, תלמיד שנזנח על ידי אמו ונמצא על סף סילוק. דרך השירה היא מצליחה להגיע אליו, אך מגלה שהמפגש בין עולמה הפואטי למציאות עלול להיות הרסני.

13 שנים אחרי מותו חוזר אלינו יוסי בנאי להדרן אחרון. ממואר קולנועי שמורכב מקטעי ארכיון מתוך סרטים, הצגות, מופעי בידור ושירה ותוכניות רדיו שהגיש. מילדותו ועד מותו, את היומן האישי מוביל בנאי בקולו בלבד, ששב אלינו כדי להאיר את יוסי.

משבר בחייה של בחורה צעירה מאלץ אותה לשוב לבית הוריה. חזרתה מערערת את מרקם היחסים והאיזון בקן המשפחתי.

ציפורה, מנסה לעוף אך במקביל למצוא קרקע יציבה לרגליה. בדרכה הייחודית לשיווי משקל ואיזון נכון היא עוברת בין יהדות ואורח חיים דתי, בין תעופה עם ״טיסו״ באקרובטיקה אווירית ובין מציאת זהותה האמיתית ומקום בטוח בו תוכל להיות באמת עצמה.

איך היא מצליחה לרחף בין התחומים, על מה תוותר?

רחל וליילה הן שתי בנות יהודיות שחיות בשלום בעיראק ובאיראן.

בעקבות איומים היסטוריים שונים הן בורחות מארצן ומהגרות לישראל. שתיהן מאבדות את ביתן ותרבותן אך מוצאות נחמה בתה, ואחת בשנייה.

יעל, שבה מטיולה בהודו כשרגלה הימנית מגובסת. היא חוזרת אל ביתה בקיבוץ בו נושמות רק היא ואמה.

יעל רוצה חדר משלה, מחוץ לבית אמה בכל מאודה. היא רוצה את החדר שהתפנה בשכונת חיילים ומועמד עתה למכרז לבני ובנות הקיבוץ. אך האם יעל תהיה מוכנה לשלם את המחיר בשביל להשיג מרחב משלה?

שלוש דמויות משרטטות את דיוקן שכונת פועלי סימנס בברלין, שהפכה למוזיאון פתוח של בנייני הסגנון הבינלאומי. פועל בודד שעורג לימים הטובים של סימנס, אם חד-הורית יהודייה שגרה בבניין מימי המשטר הנאצי, וילדה למשפחת מהגרים מגאנה שמתגוררת בדירתו המקורית של האדריכל האנס שארון.

מבעד לסיפורי הדמויות ולתלישותן, נחשפות התמורות שחלו במשפחת הפועלים הגרמנית ובמרחב האוטופי שנוצר עבורה.

עומר, יזן ומוחמד, הם שלושה נערים בני 12 מהעיר לוד, הנמצאים בשנתם האחרונה בבית הספר היסודי, בשנה זו כל אחד מהם יעבור חוויה מטלטלת. עומר יתמודד עם מחלתו של אביו, מוחמד יעזוב את לוד ואת החברים שהוא כל כך אוהב ויזן יתמודד עם ההשלכות של התנהגותו האלימה.

אלה, מורה למוזיקה שעלתה לארץ מברית המועצות לשעבר, פותחת מקהלה בבית ספרם ומזמינה אותם לסביבה פנטסטית ומוגנת, שתעמיד במבחן את המציאות שמחוץ לכתלי הכיתה ואת המסע האמיתי המתרחש בנפשותיהם של הילדים.

ב-20 השנים הראשונות לחיי יוצר הסרט הוא גדל בשני מקומות: בירושלים, ובאשראם בהודו, שאותו היה עליו לשמור בסוד. באשראם ציפו ממנו להקדיש את חייו למען הגורו ולחשוב עליו תמיד. כך, לפי דבריו, יכול היה סוף סוף להגשים את מטרת חייו, להבין את ה"אמת" על משמעות החיים ולהיות מואר!

20 שנה אחר כך (לא מעט מהן בטיפול פסיכולוגי), יוצא הבמאי למסע לברר מה מסתתר בסוד שהיה צריך לשמור בחייו בהודו, מדוע החיים באשראם עדיין משפיעים עליו גם כשכבר לא ביקר במקום שנים, מה עלה בגורל שאר ילדי האשראם, האם ניתן בכלל להפסיק להאמין בגורו, והאם הוא גדל בכת.

סרט עוקב אחר חיבוטי הנפש האמוניים של יהודל'ה, נער דתי מההתנחלות תקוע אשר מקבל מצלמה ממיכל, במאית תל אביבית שמלמדת אותו צילום. יהודה מתעד את חייו על ציר תקוע-תל אביב: את השיחות האחרונות שלו עם אביו חולה הסרטן, הרב מנחם פרומן ז"ל, הלימוד המשותף שלהם והפרידה ממנו. כשאביו נפטר, יהודה בוחר להוריד את הכיפה.

בשנת האבל הוא ממשיך לתעד את חייו כיוצא בשאלה: את שיטוטיו בתל אביב, את השיחות עם מיכל ואת המבט החדש שלו על משפחתו ואורח חייה. אלישבע, חוזרת בתשובה יתומה מאם, נכנסת לחייו כנפש תאומה בדיוק ברגע שבו הוא מאבד את האמונה שימצא דרך.

רק חצי שעת נסיעה מפרידה בין בני ברק החרדית לחוף הים בתל אביב, אך במושגי הצניעות והטהרה מדובר באלפי שנות אור. ובכל זאת, במרכז בועת החילוניות, במפרץ קטן שכל אורכו הוא 500 מטר, אשר כולל בתוכו גם את חוף הקהילה הגאה, מתקיים החוף הנפרד. זהו החוף היחיד בעולם אשר מפריד בין גברים לנשים, ואליו בורחות "חבורת האמיצות" בראשותה של הרבנית רביץ בימי ראשון, שלישי וחמישי. החבורה הן חרדיות מבני ברק אשר מוצאות בחוף עצמאות, חופש ומפלט מחייהן הקשים. עד שיום אחד מנסים הרבנים לסגור להן את גן העדן הפרטי שלהן.

מה יעשו החברות האמיצות? האם ייכנעו לתכתיביה הנוקשים של החברה הסגורה שלהן?

סרט דוקו-עלילתי המסופר על ידי גיבורת הסרט, היאם ג׳רג׳ורה (85). תוך דחייה וחוסר השלמה עם מותה האיטי וחסר המשמעות.

היאם, עקרת בית למופת ואם מסורה ללא תקנה, יוצאת למסע של מפגשים בלתי צפויים עם עברה, תוך פלירטוט הולך ומתעצם עם המוות. המסע מוביל את היאם לחפש אור בעולם אותו היא כל כך מתעבת

וורקו הוא בחור אתיופי בן 27 החולם להצליח כזמר ומפיק מוזיקלי. בעקבות ניסיונו הכושל להפיק קליפ הוא לווה כסף מהעולם התחתון ונכנס לחובות. בריוני העולם התחתון רודפים אחריו ולכן וורקו מחליט לברוח לבית אמו שבשכונת גטו אתיופית בבית שמש. כאשר העבריינים מגיעים לחפש אותו בגטו, וורקו מתחפש לאישה סקסית וחצופה בשם טיטי. דווקא כאשר הוא מחופש לאישה הוא פוגש את האהבה של חייו.

וורקו לומד על בשרו מה המשמעות של להיות אישה. הוא אף פעם לא יחזור להיות מי שהיה.

ארבעת האחיות אהרונוב, כולן אקדמאיות, נשים עובדות ואמהות מסורות, אך לבן נוהה אחר יעד אחד: בניית בית מקדש שלישי בהר הבית. אסון כבד פוקד את האחיות במהלך הצילומים. האם הוא יסיט אותן מדרכן הנחושה, יגדע את פעלתנותן הקדחתנית?

משפחה אריתראית המקבלת ויזה לקנדה מגלה שהם לא יכולים לעלות למטוס בגלל משקל יתר במטען. הריב עם הפקידה האטומה בשדה התעופה הוא הטריגר שגורם לאימא לעזוב את בעלה וילדיה רגע לפני הטיסה – ולחזור את כל הדרך הביתה כדי למצוא את מה שאבד לה.

הופק במסגרת פרויקט 'קצר ובועט 2018' בשיתוף פסטיבל הקולנוע החברתי בלוד.

בני משפחת א-סלים מקלידים מזה שלושה דורות את בקשותיהם של המבקרים במשרד הפנים במזרח ירושלים. הסרט מגולל את סיפורה של מכונת כתיבה משפחתית העוברת בירושה מאב לבנו ועוקב אחר עבד א-סלים ראש המשפחה ומוכתר העדה הצוענית במזרח ירושלים.

הופק במסגרת פרויקט 'קצר ובועט 2018' בשיתוף פסטיבל הקולנוע החברתי בלוד.

אב גרוש הנמצא בזמן קצוב ונדיר עם בתו, מנסה להתמודד עם חוסר האמון שלה בו

הופק במסגרת פרויקט 'קצר ובועט 2018' בשיתוף פסטיבל הקולנוע החברתי בלוד.

דפנה וגבע ממתינים לתוצאת בדיקת הריון כאשר נשמעת דפיקה בדלת העומדת לשנות את חייהם.

הופק במסגרת פרויקט 'קצר ובועט 2018' בשיתוף פסטיבל הקולנוע החברתי בלוד.

נעמה בת 53, מתגוררת לבדה בדירת חדר מוזנחת. היא מכורה לסמים מעל 30 שנה. כל חמשת ילדיה גדלו במשפחות אומנה ופנימיות.

נעמה קמה כל בוקר בהחלטה שהיום היא תצליח להישאר נקייה. זהו סיפורה של אישה מכורה אך אמיצה שלא איבדה את האמונה בעצמה.

חיים הוא נער בן שמונה עשרה החי עם דליה (אמו) ועם אלון (אחיו הבכור) בדירה קטנה. על חדוות נעוריו של חיים מעיבה מחלתו הקשה של אחיו אשר דומה כי אין לה מרפא. החלטתה של דליה שמקומו של אלון הוא בבית מעמידה את חיים מול השלכותיה של המחלה, חיים מתקשה לחזות בייסורי אחיו. כשהמצב נהיה קשה יותר ערכי המשפחה עליהם חונך, עומדים למבחן.

8 חודשים בחייה של ליעד (13), ילדה הנמצאת על הספקטרום האוטיסטי. משפחתה של ליעד מנהלת אורך חיים דתי בעוד שהיא לא יודעת מה ההבדל בין דתיות לחילוניות. הוריה והיא נדרשים לבחור בין מוסדות חינוך המותאמים לבעלי מוגבלויות – לימודים בתיכון חילוני בהוד השרון או תיכון דתי בפתח תקווה.

לאה שוב צריכה לאשפז את אביה חולה הנפש רק שהפעם נמאס לה לעשות את זה לבד והיא גוררת איתה את בתיה, אחותה הצעירה, שבורחת מאביה כמו מאש.

אביהן מסרב להתאשפז והשתיים נאלצות להתמודד איתו יחדיו

הסרט "ההפך מאהבה זו לא שנאה" הנו קולאז' תיעודי מטלטל של התבגרות מואצת, מוות במשפחה וסוד אפל.
זהו סרט נועז ופיוטי על פרידה מילדות פצועה ויציאה לחיים חדשים.

עמי נפל במלחמת ששת הימים והותיר אחריו משפחה שכולה ואסופת מכתבים.
50 שנה לאחר מכן, נחשף שקד, יוצר הסרט ואחיינו של עמי, לסוד הקשור במותו.
בין לבין ביקורים אצל סבתו, יוצא שקד לגלות את האמת על מיתוס, שקרים וסודות משפחתיים.

רונה ואמנון (30), נשואים טריים והורים לתינוק, מנסים לפרוץ את מעמדם החברתי והכלכלי ולקנות לעצמם עתיד יציב יותר בעזרת עסק מאולתר לבישול וחלוקת ארוחות צהריים לקשישים אמידים באזור.

המפגש היומיומי עם מראות הזקנה ועם קהל הלקוחות הקשישים, מפגיש את רונה עם מקומות לא מוכרים ומודחקים בתוכה והמירוץ שבבניית חיים חדשים, בצל המפגש עם זוגות הקשישים, מאפיל עליה ופוגע ביכולת שלה לתפקד כאם, כבת זוג וכעובדת בעסק.

האינטימיות והזוגיות שלה ושל אמנון, החלוקים בדעותיהם ובתפיסת עולמם, הולכת ומדרדרת, עד לנקודה מכריעה בה הם נאלצים לעמוד יחד וכל אחד לחוד בפני החלטות כואבות.

אביב הוא ילד צעיר ממשפחה נורמטיבית החווה טראומה בטיול משפחות אשר מהווה אבן דרך ומעצבת את אופיו ברגע אחד של אלימות בין אחים. הסרט צולם במקומות שבהם המקרים התרחשו במציאות.

אור, נערה בת 18, בורחת מהבית אחרי שאמא שלה גילתה על קשר רומנטי שיש לה עם שני, בחורה מתל-אביב. אור לא מסוגלת לחזור הביתה ומחליטה לנסוע לשני. במסעה היא פוגשת דמויות שונות המשקפות לה את המשמעויות של הדרך בה בחרה.

הסרט הופק במסגרת סדנת איגי FILM בחיפה.

עומַר מגיע באיחור לארוחה המשפחתית כשבחיקו בתה התינוקת של מעיין, אהובתו המתה. הביקור הלא צפוי פותח מחדש את פצעי העבר של עומַר ואת המטענים הישנים בינו לבין הוריו.

דרך מסע אישי ומשפחתי בענייני נשים – נישואים, גירושים, שידוכים, כיסוי ראש וחיי משפחה – מתעדת רחל את עולמן של נשים חרדיות.

כבוגרת בית יעקב, היא נישאה בשידוך לאברך וכל רצונה היה להיות "אישה כשרה עושה רצון בעלה", אך רחל נקלעה לנישואים שלא צלחו. היא התגרשה וביקשה להוריד את הפאה, מהלך חריג בחברה החרדית. התנגדותם של הוריה, ההלכה והחברה מציבים בפניה קונפליקט. היא יוצאת למסע אישי, משפחתי וחברתי דרך הפאה, על מנת לשאול על כיסוי וגילוי, נשיות מודחקת, יופי וצניעות, נישואים וגירושים, מוסכמות חברה, גיל הנישואים המוקדם וריבוי הילודה, פרנסה וקריירה.

ככל שניסו לכפות עליה את הקודים התרבותיים של החברה הגרוזינית הפטריארכלית, כך התעוררה בג'יין התנגדות עצומה וביקורת. היא סירבה להתחתן, התגייסה לצה"ל, למדה קולנוע, התאהבה ובגיל 38 החליטה להכנס להריון.

אחרי שנים של בריחה ורגע לפני שהיא הופכת לאימא,  חוזרת ג'יין עם מצלמה המאפשרת לה לראשונה לעמוד בביטחון מול משפחתה ומול עברה. באמצעות המצלמה היא מבקשת לשבור את קשר השתיקה ולנסות להבין את אמה ואת עצמה בצל מערכות היחסים המורכבות עם הגברים במשפחה. להבין ואולי גם לסלוח.

אורית במאית הסרט יוצאת לפענח את ההצלחה המסחררת של העסק המשפחתי בו היו שותפים סבה וסבתה – "בורקס סמי", ולהתחקות אחר הסיבות לנפילה הצורבת שהשאירה חותם כואב במשפחה.

דרך מסע גילוי ההיסטוריה המשפחתית – שמתחילה עם הגעת משפחת האופים הבולגרית לישראל הצעירה ונמשכת אי שם לתוך שנות השבעים והשמונים הצבעוניות – הבמאית/נכדה מבינה מה קרה בין האחים כשהכסף והכבוד החלו לזרום וכמה קשה אך נחוץ לאהוב ולסלוח.

זהו סרט על שייכות וזהות המביא את סיפורה הייחודי של יהדות בולגריה בישראל ומתאר את הדרך שעשה הבורקס – מהמאפיות בבולגריה וטורקיה לשדרות ירושלים ביפו ואחרי כן לכל בית בישראל.

הסרט מלווה שלושה גיבורים אשר קשרו את חייהם זה בזה: אלעד, בחור צעיר  אשר נכנס לניתוח פשוט לאחריו נותר נכה. למרות מצבו הקשה, הוא בוחר בחיים. רינת, שהיתה חברתו ונפרדה ממנו בעבר, חזרה אליו דווקא אחרי הניתוח ובחרה להינשא לו. במשך עשר שנים הם לא מצליחים להרות. עינב, רווקה ואמא חד הורית בוחרת בהליך פונדקאות ממניעים כלכליים אך גם אלטרואיסטים. הסרט מלווה את הקשר האמיץ בין שלושת גיבוריו לאור הבחירות יוצאות הדופן שעשו וביחד הם חולקים רגעים אינטימיים בדרך לסופו המרגש והמפתיע של התהליך

תשעה באב, חוף הגולשים בבת ים.

דוד 'חרבות', אגדת הגלישה המיתולוגית של בת-ים מתכונן ליום חגיגי במיוחד – בואו של  בנו איתי, שלא ראה מזה שנה וחצי משום שסירב לשלם מזונות. ביום זה הוא יעשה הכול כדי להחזיר את אמונו של בנו ולהוכיח לו שהוא השתנה.

דוקו-ארט-האוס אישי המלווה חלומות, יצירה וצמיחה של משפחה צעירה, תוך מסע הישרדות קיצוני.

במהלך 6 שנים, בין חללים אינטימיים למסדרונות בתי חולים, מתועדת משפחה בהתהוות. התמודדות האמנית עם רצף טראומות, דרך יצירה אישית ורפלקסיבית, מציפה את הפער בין החלום למגבלות הגוף. מתוך הקושי נובע מעשה האמנות, המציע נחמה ואפילו חיוך.

המשוררת מירי בן שמחון נולדה באמצע הדרך ממרוקו לישראל ומתה על אם הדרך מירושלים לתל-אביב בתאונת דרכים בעלת סממנים של התאבדות. בחייה ובשירתה נעה באוטובוסים, במוניות ובטרמפים אך לא נמצא לה מקומה הטבעי.

בהקלטה נדירה מ-1988 ,שהתגלתה במקרה, מקריאה מירי מכתב אהבה מרגש למשורר מאיר ויזלטיר. מכתב זה מהווה את לב הסרט וחושף ציר מרכזי בחייה וסדק הצצה לנפשה השסועה.

בחודש אוגוסט הלוהט עם תיק גדול על הגב יוצאת נוגה לעבוד בבר, לחלק פליירים, רק לא להיות בבית. הוריה נמצאים בהליך גירושים שלא מותיר לה מקום בדירה התל-אביבית הקטנה. בבר היא פוגשת ברמן שמבוגר ממנה ב15 שנה, היא מקווה שאצלו תמצא מקום.

עד שדוד אביתר דופק על דלתן של אביגיל וביתה המתבגרת, שתיהן בודדות ומנוכרות אחת לשנייה, אבל מהרגע שהוא נכנס לדירתן בקריית שמונה הדברים מתחילים להשתנות.

העובדה שאביתר עבריין נמלט רק הופכת את מה שקורה בינו לבין שתי הנשים למסעיר יותר, ומורכב יותר מוסרית.

סיפורו של יואב, חייל קרבי שחוזר לסוף שבוע בביתו בירושלים. בדרכו הביתה יואב עד לפיגוע דקירה שבמהלכו הוא קופא אל מול המציאות האלימה ולא מצליח להגיב למרות שהוא עם נשק.

יואב מדחיק את האירוע והולך מזירת הפיגוע בעיצומו. ממשיך את המסע הביתה כרגיל ומנסה לחזור לשגרת השישי, אך המועקה שמלווה אותו בעקבות משבר הזהות ורגשות האשמה על כך שלא פעל, לא מניחים לו.

רוחמה, מטפלת בבעלה דויד המשותק, כאילו לא היה חולה. מפגש מקרי עם תייר צרפתי בשם פייר מעורר את רוחמה וגורם לה לפעול אחרת, מבלי לדעת מה יהיו התוצאות.

סבתא נדיה היא אישה רוסיה קשוחה המסרבת לקבל את העובדה שלנכדתה יש בעיה נפשית. היא מחליטה לקחת את העניינים לידיה ולרפא את הנכדה בדרך היחידה שהיא מכירה, הדרך הסובייטית.

דימה ומשפחתו נאלצים לעזוב את הדירה בה התגוררו מאז עלייתם מרוסיה. במקום בו הם גרים כעת עתיד להיבנות מגדל רב-קומות.

בגיל שישים מחליטה עליזה, אשתו של פואד, לצאת בלעדיו לחופשה ממושכת בחו״ל. פגוע וכעוס נשאר פואד עם העציצים, עם קופסאות האוכל שהשאירה ועם התחושות שחסרונה מעלה בו.

רוני מגיעה לחדר המיון להיות לצד אביה הסובל מכאבים חזקים. ההמתנה הארוכה מובילה למפגש טעון המאלץ אותה להתמודד עם שאלות קשות הניצבות לפניה בנוגע למערכת היחסים שלהם.

שיטוט בבית אמיתי ווירטואלי – מערכת שהבלגאן כלוא בה. עימות בין תנועה בלתי פוסקת של שטף חיי היום יום, לבין התנועה במרחב שבו אין הבחנה בין המדומיין, המדומה, רכיבי חלום, ורכיבי מציאות. האינטימיות מופיעה ברגעים עמוסי סימנים וחפצים, ומתכנסת ברגעים מרוקנים בהם הסדר עלול להתפרק.

פגישת מחזור – דגנית לאופר (מעלות)
יום שישי, 23 ביוני 2017 – חברי קבוצת "חורש" מתכנסת בקיבוץ עברון.
40 שנה קודם לכן – אחרי שש שנים של חיים משותפים – נפרדנו לדרכנו.
מה השתנה ומה נשאר? מי בכלל זוכר אותי? מה קרה באמת ומה יקרה עכשיו בינינו?

האלכימיה של ההשתקפות – אנה אור (מעלות)
ילדות בריגה…, חברה דמיונית, זיכרונות והגעה לישראל. חומרים ודימויים שאספתי, הרהורים. כל אחד מהצופים מרכיב מאותם פרגמנטים תמונה שונה שכוללת בתוכה את החיבורים האישיים שהם מוסיפים לקלידוסקופים שלהם.

מרי – יעל רמון (מעלות)
אישה, מלאת חיים ותשוקה, נפש חופשיה שהחיים הובילו אותה למקום בלתי אפשרי. עכשיו הכול איטי יותר אבל החברות שלנו עדיין נשמרת.

160/60 – אנג'לה ינטיאן (קיבוץ ברעם)
אחרי משבר קשה במערכת זוגית שהוביל להתרסקות, אבדן האימון הבסיסי בי עצמי ובאחרים, אני מוצאת את עצמי לומדת להתמודד מחדש עם החיים ועם שלוש בנותיי ובני.

תביאו לי את המזכירה! – מירב זגה (מושב חוסן)
תמיד אמרו לי: 'תעשי הכול כדי לא להיות מזכירה'. אז למדתי ועשיתי תואר, ועברתי הכשרות וקיבלתי תפקיד מורכב וחשוב אבל מצאתי את עצמי עם תג על החולצה, שכתוב עליו: "מזכירה". הבנתי שהבעיה היא בשם, בכינוי. אז החלטתי לשנות. לא את עצמי. את השיטה.

כאשר אבא נכנס למטבח – ורדה קורן (מעלות)
תוך כדי הכנת ספר לכבוד חגיגות 60 שנה להקמת מעלות, אליו אספתי את סיפורי המטבח של תושבות העיר הוותיקות, נזכרתי דווקא באבא שלי. אצלנו במעלות הגברים נשארו תמיד מחוץ למטבח אצל אבא שלי זה היה אחרת.

באישון לילה, הורי עזבו את הבית שאבי בנה בתל שבע הבדואית ועברו, אולי "ברחו", לעומר הבורגנית, יישוב יהודי הממוקם במרחק חמישה קילומטרים מתל שבע. אמי רודאינה חלתה בסרטן השד ובמשך עשר שנים של התמודדות עם המחלה משאלתה היחידה הייתה להיקבר בעומר. היישוב מעולם לא נתקל או התמודד עם הסוגיה הזו, היכן לקבור את תושביו שאינם יהודים. הסרט מתעד משפחה שלמה שנקרעת בין הגשמת משאלת האם לבין דילמות חברתיות והלכה. תוך כדי תהליך הפרידה מהאם, עמוד התווך של הבית, הסרט חודר לתוך האינטימיות המשפחתית, הסודות והדילמות, ומעלה שאלות נוקבות על זהות נשית ולאומית ועל שייכות לבית.

מרים עוזבת את משפחתה בעודה בהיריון מתקדם ועוברת לגור עם נבו, אחיה החולה במחלה סופנית, במושב בדרום הארץ. החיבור ביניהם יוצר מפגש טעון ואמוציונלי, במהלכו היא מתלבטת אם להיכנע לקולות החיצוניים ולהעביר אותו למוסד רפואי או להשאיר אותו בבית לצידה.

הסרט "בן דוד" נותן הצצה לעולם המותח והמרתק של החטיבה היהודית בשב"כ העוסקת בסיכול 'תג מחיר'. במרכז הסרט מוצף הקרע בתוך תושבי יהודה ושומרון (המתנחלים) באמצעות קשר מודיעיני בין שני בני הציונות הדתית הנמצאים משני צידי המתרס; ערן, רכז בחטיבה היהודית בשב"כ, ויהודה, נער גבעות. בסרט האקטואלי ביותר, מוצגים הקשיים הרבים בגיוס מקור לחטיבה היהודית בשב"כ, זאת תוך הצגת הסכסוך הישראלי-פלסטיני בזווית חדשה שטרם נראתה.

ענת, בחורה צעירה, יושבת על אדן החלון בחדר שלה, היא מביטה מבעד לחלון ואנו שומעים את מחשבותיה. סבה, אשר נפטר, מופיע לפתע מבעד לחלון. היא מנסה להגיע אליו וכאשר היא עוברת דרך החלון, העיר ברקע נעלמת וקרקע רחבה מופיעה סביבה.

הסרט "כתמים" נפרש בין שני קיצים. בקיץ 2008 יצאה הבמאית לאוקראינה עם מצלמה, לתעד סיפור של נטישה: מערכת יחסים בין בת שננטשה לבין אב אלכוהוליסט שנמלט ממשפחתו. אבל באותו הקיץ הוא החל לספר מול המצלמה על בריחותיו, שקריו וחייו כאנרכיסט שנמלט מהשלטון הסובייטי. העימות של הבמאית עם אביה מתגלה כסיפור של גבר שבחר למרוד ולחיות בזהות שאולה, אך עם נפילת הקומוניזם משהו אצלו התפרק – כחלק מדור שלם של גברים שהפכו לחסרי אונים ופנו לאלכוהוליזם במקום להתמודד.

שמונה שנים לאחר מכן הבמאית חוזרת אליו כדי להשלים את הדיוקן שהחלה לצלם, להבין ולחוות איתו שוב את הכאב.

אלישבע רייז הלכה לעולמה בגיל שמונים ושתיים. אחרי מותה, מפנים ילדיה את ביתה, ומוצאים שם את יומניה. את היומנים היא כתבה בסתר לכל אחד משבעת ילדיה, ובהם היא תיעדה את חייהם במשך 57 שנים, מיום הולדתם ועד יום מותה. זה היה מפעל חייה. ערב ערב ישבה בביתה בקיבוץ עין צורים וכתבה לילדיה, אותם מעולם לא חיבקה או נישקה. עתה הם פותחים את היומנים בפעם הראשונה וקוראים את תיעוד חייהם. בעקבות האוצר שהשאירה הם יוצאים למסע מרגש וכואב, בו ילמדו על ילדות, אימהות והורות.

חיים חתואל התחיל לדקור את ילדיו בגיל חמש. זהו זיכרון הילדות המשפחתי של מאור ודלילה חתואל, כיום אלופי ישראל בסיף.

חיים, יליד מרוקו, הגיע לעכו בגיל 15. יום אחרי השחרור מהשירות הצבאי הוא נתקל במודעה ששינתה את חייו: "הטובים לסיף". חיים התקבל לאקדמיה לסיף, מיזם ספורט נדיר שמטרתו הייתה להעניק לבני הפריפריה מקצוע לחיים באמצעות ספורט. בתום שנה של הכשרה אינטנסיבית הפך חיים למאמן סיף. ב-45 השנים האחרונות הוא בנה אימפריית סיף משפחתית ויוקרתית שהעניקה לו כבוד, הצלחה והכרה. רגע לפני המשחקים האולימפיים בריו 2016 – כל האימפריה המשפחתית מתרסקת.

מסע דוקומנטרי-ספרותי אל תוך בלוק מספר 461 בעיר מעלות.
הסרט מציג שיתוף ועימות בין המבע הקולנועי-דוקומנטרי לבין הטקסט הספרותי שנכתב על ידי הסופרת שרה שילה.

השכונה – "זוהי שכונה סובלנית כמו חוף, גלים-גלים של משפחות עולים מתרפקים עליה כבר עשְֹרות שנים".
סנוואייט – "שלג ירד בדרום לבנון ביום שנולדה, ולכן קראו לה סנוואייט. דממת השלג הצונח בשמה, לובנו וצחותו".
חבורת ההודים – "הם מתגבשים לחבורה צפופה. מכוּונים לְתדר הידוע רק להם, ומאזינים ברצף שאינו פוסק לשירים שלהם, שאוויר השכונה כאילו רווי בהם".
לריסה – "…היא תאמץ אל חיקה את המחברת הזאת, שבעזרתה, כבמעשה קסמים, היא תמציא את עצמה מחדש בכל מקום שאליו תגיע".

כשאל-עד היה קטן, אמו אמרה לו: "לגדל אותך זה כמו לגדל שלושה ילדים". מאותו רגע הוא הרגיש אשם על כך שהוא חירש, והתאמץ נורא להיות כמו כולם. ההבנה שהוא שונה התעצמה אחרי מותה הטרגי של אמו והתפרקות משפחתו. אל-עד הקים לעצמו משפחה חדשה, במרכזה הילד שהוליד בהורות משותפת עם יעלי, שגם היא חירשת, ומסביב – חבריהם החירשים. בסרט הוא מתעד בגוף ראשון את החיים שבנה לעצמו, מתוך רצון להציג בפני הצופים גרסה משלו למשפחה והורות.

מלי שמאי נפטרה במהלך שירותה הצבאי מסרטן ממנו סבלה מספר שנים לפני גיוסה. מבחינת המדינה היא נחשבת חַלְלַת צה"ל, והוריה משתתפים פעילים בכל הטקסים ופעילויות ההנצחה הלאומיות.

אלא שאחותה, עדי מתקשה להבין את הקשר בין הכאב הנורא על האובדן הפרטי של אחותה, שרק במקרה מחלתה הכריעה אותה כשהייתהה בשירות, לבין "תעשיית השכול הלאומית", מה שיוצר חיכוכים קשים עם הוריה.
עדי יוצאת למסע רגשי כדי לברר לעצמה – ולהוריה – האם הכניסה המחבקת למשפחת השכול הישראלית, גם אם החללים לא נפלו בקרב – מקלה את הכאב.

לראשונה חושפים בני דור שני לשואה, את סיפורם הקשה. רק עכשיו, אחרי 60 שנה ויותר, הם מעזים לדבר בגלוי לב, על התעללות והאלימות הפיזית והנפשית אשר חוו מידי הוריהם. תגובתם של הניצולים לטראומה שחוו, התבטאה בדפוסי התעללות בילדיהם וכך הפכו מקוֹרבנוֹת הנאצים למקרבנים בעצמם.

הסרט יתאר את ההשלכות הרגשיות והנפשיות אצל הגיבורים בני הדור השני היום. הם חיו בקונפליקט מתמיד; מחד, אמפתיה לסבל שחוו הוריהם, ומאידך, התעללות שגרמה להם פחד ובושה שליוו אותם כל חייהם. רגשות אלה התגברו ביתר שאת כשהפכו להורים בעצמם, תוך חשש מתמיד מפני ההעברה של האלימות, הכאב והזוועה הלאה לילדיהם, בני הדור השלישי.

מיכל ילדת רווחה לשעבר, אם חד-הורית מגדלת לבדה את בתה קרן אור.

בין השיכונים המדכאים של עפולה וירושלים מיכל יוצאת למסע אחר עצמאותה כדי להעניק לקרן אור את מה שלה לעולם לא היה. מיכל קוראת לקרן אור "חיים של אמא", היא אמא מרגשת שתעשה הכל למען הבת שלה. מיכל רוצה להעניק לקרן אור יציבות משפחתית בשונה מהיחסים שיש לה עם אמה ולכן היא תעשה הכל כדי לשבור את המעגל הזה שלא יעבור הלאה בדורות אל קרן אור. מיכל נתקלת בקשיים להם לא ציפתה ומתמודדת מחדש עם המושג הורות.

זהו סרט על אהבה וחמלה במצבים המאתגרים ביותר סרט שמעלה שאלה על על קיום אנושי במסלול הידוע מראש של אותם אנשים שנקודת הפתיחה שלהם תוקעת אותם בשולי החברה מדור לדור  ובעיקר שואל האם מספיק הרצון הגדול של  מיכל בכדי לעצור את המעגל הזה ולתת לקרן אור עתיד אחר?

אגדת פורים קומית העוקבת אחר רובי, ילד הסובל מחוסר תקשורת עם אביו ומטרה לבריונות מילדים גדולים ממנו.

רובי יוצא עם חבריו, דור ואחותו שירן להרפתקה כאשר הם מוצאים דמות מיסתורית באגם מאחורי הסופר-לנד ומחליטים להצילה. השלושה יוצאים למסע נגד הזמן כאשר הגבול בין הדמיון למציאות הולך ומתפורר.

אישה המפרקת את נישואיה הקצרים, נמלטת אל עזרת הנשים שבכותל המערבי ומתעדת משם במשך שנה את המתרחש בחייה האישיים ואת המתרחש בעזרה. דיוקן כפול של מקום ושל אישה. מפגש בין סאונד לתמונה, בין האישי לציבורי, בין אלוהים להיעדרו.

בגיל 80, השחקן וניצול השואה שמואל וולף מאבד את היכולת שלו לעמוד על הבמה. גם מערכת היחסים שלו עם אשתו, הצעירה ממנו ב-20 שנה, נכנסת לפרק חדש ומטלטל, שבו נאלצים השניים להגדיר את התפקידים שלהם מחדש.

״אבא בגיל של סבא״ הוא גם סרט פרידה של הבמאית מאביה, המתבוננת בהפרשי הגילים בינה לאביה שנהפכים למוחשיים מאי-פעם. סרט אישי אך אוניברסלי על זקנה, הורות מאוחרת ואמנות.

בארגנטינה של תחילת המאה ה-20 פעל ארגון פשע בשם "צבי מגדל", חברי הארגון היו יהודים שבמשך עשרות שנים הביאו במרמה אלפי נשים יהודיות ממזרח אירופה לצרכי זנות ומכרו אותן לבתי בושת ברחבי ארגנטינה. סרסורים אלה נקראו בפי הקהילה היהודית – "טמאים".

"טמאים" הוא סרט תיעודי בו הבמאי חושף מסמכי ארכיון, יומנים אישיים ומכתבים מלאי מצוקה ששלחו הנשים למשפחותיהן ודרכם מנסה להבין את מערכת היחסים המורכבת בין ה"טמאים", שאחת מהן הייתה קרובת משפחתו לקהילה היהודית ה"כשרה", שמצד אחד החרימה אותם ומאידך ניזונה מהם כלכלית.

שולי ומוטי, זוג חרדי צעיר, הורים לשלושה ילדים' מחליפים זהות במסע לילי לצדה האחר של העיר, כדי לחוות את החופש והפיתויים שמציעים חיי הלילה החילוניים שלה. צעד אחר צעד הם מתפתים לעבור על איסור ועוד איסור. חשופים ומבולבלים, הם ייאלצו להתמודד עם תוצאות מעשיהם.

הלנה מסיימת עוד יום אפור ושגרתי במסעדה. מפגש מקרי עם זרים מספק לה הזדמנות לבחון מחדש את חייה.

עולמו של אלירן זקן משתנה מהקצה אל הקצה ביום בו אביו הכל יכול הופך למשותק.

בגיל 15 הוא חייב לקחת אחריות על משפחתו ופרנסתה, גם אם הדבר כרוך בחציית כל הקווים האדומים.

דליה עושה טיפול כינים לבתה הקטנה אלה בחדר האמבטיה. כאשר אבא של אלה מגיע בהפתעה לאסוף אותה לבילוי של שבת, הוצאת הכינים האינטימית הופכת למלחמת גירושים על ראשה הרטוב של אלה.

לפני 43 שנים נרצחה אשה צעירה בנצרת, העיר בה גדלתי. הרצח השאיר אותי חסרת מנוחה. אני חוזרת שוב ושוב לנצרת ומחפשת הסברים למקרה הנתעב. אני נוסעת ברחבי הארץ ובשטחי הרשות הפלסטינית, מנסה לברר את הסיבות למצב המתמשך של מקרי הרצח בחברה הפלסטינית ואת המושג הבעייתי "רצח על כבוד המשפחה".

"נשות החופש" מספר את סיפורן של נשים שנרצחו בשם המושג המפוקפק "כבוד המשפחה", את סיפורן של נשים שחיות תחת איום לרצח, נשים ששרדו רצח, ואפילו את סיפורו של רוצח שהביע חרטה. לאורך הסרט אני מלקטת סיפורים, שיחות, וידויים, ואימג´ים קולנועיים, אוספת ראיות ושמועות ונוסעת בעקבותיהם.

וורד וראגב הם שני הבנים הבכורים למשפחות הנוצריות טוקאן וסלמאן בכפר הערבי אעבלין שבגליל. הם חברים בלב ובנפש. הכל משתנה באחד הלילות כאשר בעת ויכוח מר ברחוב, מתגרה אחיו הצעיר של וורד בראגב ומקלל את אחותו. ראגב, ללא היסוס, שולף אקדח והורג אותו.

עתה על משפחת טוקאן לנקום במשפחת סלמאן. זוהי נורמה חברתית. כבודם על כף המאזניים. רק הסולחה, שיטה עתיקת יומין לפתרון סכסוכים בחברה הערבית, רק היא מסוגלת לעצור את הנקמה. אם תצליח, ילחצו ראשי המשפחות ידיים ויכריזו על שלום, אם תיכשל, ירחץ הכפר כולו בדם.

לראשונה הותר לצוות צילום לעקוב אחר תהליך הסולחה הסבוך. הסרט עושה זאת דרך סיפור אנושי מרגש ומטלטל.

אמיר, במאי הסרט, מנסה להיזכר ביום לפני 12 שנים, בו אביו עזב אותו וברח מהארץ. החיטוט בפצע הישן מתערבב יחד עם מערכת היחסים הבין יבשתית עם בן זוגו השוודי ויקטור, ומתפתח למלחמה ביורוקרטית שמטרתה להביא את אבא לחתונת רוני, אחיו הגדול.

"אפילו דקה" מביא למסך הקולנוע התמודדות כנה ללא פילטרים של משפחה ישראלית ממוצעת עם המציאות הסיזיפית והלא פשוטה והניסיון להשלים איתה ובדרך גם לברוא עתיד חדש טוב יותר.

שירי היא רווקה מעל גיל שלושים. אמא שלה, אבא שלה, סבתא שלה וכל המדינה היהודית שלה, כולם רוצים שהיא תתחתן כמה שיותר מהר, אבל לה יש תוכניות אחרות…

עד כמה רחוק יכול אדם ללכת בשביל לפרנס את משפחתו?

ריטה וסשה עולים חדשים מדאגסטן שבקווקז, מנסים להתמודד עם צו עיקול ופיטורים מהעבודה של סשה.

תימור, זמר אופרה, לא תיאר לעצמו שבגיל 37 יחזור לגור עם ההורים. או יותר נכון, שההורים יעברו לגור איתו. בפעם הראשונה בחייו, הוא מחליט להתמודד מול אימו, מבקרת אופרה נחשבת שאינה מאמינה כי הוא יכול לשיר.

לאחר שנים ארוכות בהן היה כלוא בבתי סוהר, מורחק מהחברה, סמי זכה לחנינה, אך הוא עדיין מתקשה לסלוח לעצמו. סמי חי את חייו בקונטיינר קטן באמצע המדבר, בעוד הבית הגדול שהוא בנה לאשתו כוכבה, עומד שומם.

סמי סובל ממאניה-דיפרסיה, מחלה אשר גורמת לו לחוות את חייו באופן ייחודי ובלתי מתפשר. המכתבים לכוכבה, אותם כתב בתקופות ארוכות בהן היה כלוא בבתי סוהר ברחבי העולם, משלבים בין עבר להווה ומבטאים את טבע נשמתו המיוסרת.

אנה יצרה לעצמה עולם חופשי, יצרי, מיני, היא משחקת עם הזמן, שולטת בכל.

למרות הקשיים הצפויים, היא מקבלת החלטה ליצור מפגש מחודש עם אמה, החולה בסכיזופרניה. הכניסה של האם למרחב מערערת את העולם של אנה ויוצרת בו סדקים, מה שמאלץ בחינה מחדש של מערכת היחסים ביניהן.

הקלות הבלתי נסבלת שבה יכולים אנשים לקעקע חיי אדם על ידי האשמה נמהרת, והדילמות שהמעשה הזה מעורר. רמת השרון 1992, גננת ידועה ומוערכת מואשמת בהתעללות קשה בילדי הגן. המאשימים: עוזרת הגננת ואחד ההורים, עורך דין במקצועו. התקשורת חוגגת על הפרשה, הגננת מושלכת למעצר עם זונות ונרקומניות, ולאחר מכן עומדת למשפט ממושך ומתיש. כעת, כעבור 24 שנה, הגננת עדיין גרה בצמוד לגן, שכבר אינו בחזקתה, ומשוטטת ללא מטרה ברחובות. בנה ובנותיה, שליוו אותה לאורך כל הדרך, חיים את הסיפור עד היום. הורי הילדים שכחו מכל הפרשה, ולרובם אין מושג מה עלה בגורל הגננת.

שבע נשים הגיעו מהאונייה בשנות החמישים והשישים היישר אל דימונה, עיירה שזה אך הוקמה. כעת הן פותחות לנו חלון נדיר לחיים שמעולם לא סופרו מנקודת מבטן. מה קרה ב-15 שנותיהן הראשונות בארץ? הילדות והנשים שהגיעו עם משפחותיהן מצפון אפריקה ומפולין ומצאו עצמן מקימות עיר במדבר מספרות על כאבי העקירה מהמולדת שהשאירו מאחור, על דלות המולדת החדשה, על קשיי ההסתגלות ועל ניסיונותיהן העיקשים והיצירתיים ליצור חיים עשירים ומלאי משמעות. בסרט זה, המשלב בין שיחות עם הגיבורות וחומרים שלוקטו בארכיונים פרטיים וציבוריים, הן חולקות עמנו את קורות מאבקיהן ואת התובנות שרכשו לאורך הדרך, ועושות זאת בהומור, בעצב ובפיכחון.

סורני בת ה-14 מתעוררת ליומה הראשון, במרכז קליטה בישראל. היא  מסתגרת ואוטמת את אוזניה אל העולם החדש אליו הגיעה ומדמיינת כי היא עודנה עם אהובה אלי באתיופיה. ניסיונותיהם של בני משפחתה  להוציאה מהמיטה עולים בתוהו.

לאט לאט אמה, שבתחילה לא מצליחה לראות את סבל בתה, מצליחה  להושיט לה יד ולעזור לה בתהליך הפרידה מן העולם אותו הותירו מאחור.

בן (בן 35), מאייר מוכשר, חולם להוציא לאור את ספר הקומיקס שלו "מפעל החלומות", אך נכשל במשימה.
בתו מאיה מחליטה לקחת אותו אל תוך הפנטזיה שלהם, והם יוצאים למסע במפעל החלומות במטרה להגשים את החלום שלו. בדרך בן מבין אילו מחירים הוא צריך לשלם כדי לממש החלום.

ארגנטינה, 1980. אנה, נערה מתבגרת שאביה "נעלם" על ידי הדיקטטורה הצבאית, רוצה רק לחיות ולרקוד. היא נקרעת בין התשוקה לחיים וצבע לבין ההמתנה המונוטונית בביתה החנוק, לצד אמה וסבתה.

דורי אורז את בית הוריו ונפרד מזוגתו, בעודו מתקשה ומעורער קורה לו הדבר הקסום ביותר: חדר ילדותו הופך למעבר זמן, דורי הופך להיות ילד שוב ופוגש את אחיו המנוח לילה לפני שנפל בקרב. הזדמנות זו מהווה עבורו רגע מפנה, בו יוכל להציל את אחיו ואולי אפילו גם את עצמו.

ב-1945 המלחמה הסתיימה עבור רוב יהודי פולין, אבל למשה, זו הייתה רק נקודת ההתחלה. התחלה של מסע נקמה. היום, כאשר הוא בן 86, משה מחליט שהגיע הזמן לספר למשפחתו את הסודות האפלים ששמר כל השנים. הוא חש כי אינו רוצה לעזוב את העולם מבלי שילדיו ידעו את הסיפור, כדי שהמורשת המשפחתית לא תאבד ביחד אתו. הוא מחליט לחזור לעיירת ילדותו, למחוזות אובדן משפחתו והנקמה שבאה בעקבותיהם. רגש הנקמה שקיים בו עד היום, ניכר כשהוא מספר על העוול שנגרם לו, על הטבח שבו נרצחו בני משפחתו בת 8 הנפשות, ועל הבחירה שלו, האחד והיחיד שנשאר מהמשפחה, לנקום את דמם. זהו סיפור מסע משפחתי, שמתחיל ברגע שבו משה החליט לברוח מהעיירה בפולין בגיל 13 וממשיך ב-2013 כשהוא בפולין, עם ילדיו. דרך המסע נחשף לאט לאט לאמת שבעברו, לשחזור הנקמה ולשאלות המוסריות שהמסע הזה מעורר.

מתוך הזיכרונות עולים הרגעים בהם אבדה ילדותן, כשהיו רק בנות חמש, שש או עשר. כיצד הוצאו ממגרש המשחקים, והוריהם מסרו אותן לידי גברים המבוגרים מהן בשנים רבות.

מתוך הזיכרונות צצים הרגעים בהם נקלעו למעגלי אלימות ופחד, נכנסו להריון בעודן ילדות בנות 11 או 12 והפכו לאימהות כשהן בעצמן ילדות. אז נטמן הסוד. סוד גלוי לכאורה, אבל כזה שלא נחשף מעולם, כי עצם חשיפתו עלולה לפרק את התא המשפחתי, את המציאות המוכרת ולחולל מהומה וכאוס.

הזיכרונות מתוך אסון ילדותן לא הרפו אך הודחקו שוב ושוב לטובת הילדים, הפרנסה והבעל.
לא עוד.

התשובה הבוכרית למשפחת ג'קסון. סיפורה של משפחה מוזיקלית, מפורסמת וחמת מזג מטג'יקיסטאן, הנשלטת על ידי הסבא הכריזמטי, הפטריארכלי והמצחיק – פאפא אלייב. בגיל 80, פאפא מתחיל לאבד את אחיזתו בממלכה, מה ששולח את משפחתו למסע הפכפך ולא ידוע ממלוכה לדמוקרטיה.

עמי שינפלד, נער ממשפחה חרדית מבני ברק, הגשים את חלומו הכמעט דמיוני והפך למנתח לב בכיר בבית החולים שיבא. לפני מספר שנים, כשהעיר שדרות רעשה מטילים החליט ד"ר שינפלד לעזור לתושביה. מאז הוא מתנדב כרופא קהילתי בשדרות ועוזר למטופליו לקבל רפואה ציבורית השווה ברמתה לרפואה הפרטית, תוך עימות עם הבירוקרטיה של הרפואה הציבורית וסירוב עיקש להצטרף לרפואה הפרטית ולכסף שבצדה. בדרכו המיוחדת הוא מציל חיים ונפש. אך בפועלו, הוא מוותר על זמנו החופשי ומשלם על כך מחיר אישי, כלכלי ומשפחתי כבד, המאלץ אותו להתמודד עם השאלה האם עליו לעזוב את מטופליו בשדרות ולפנות לרפואה הפרטית.

הבמאי אוהד מילשטיין מפנה לראשונה את המצלמה אל תוך ביתו שלו. זוגתו רחל, בתו של בישוף שווייצרי, נכנסת להריון, ובבטנה תאומים זהים. בשבוע ה-23 להריונה, מתברר כי אחד העוברים מת. על-פי הרופאים, במקרים הנדירים בהם העובר השורד אינו מת מיד אחרי אחיו, קיימת סבירות כמעט ודאית לפגיעה מוחית קשה ולנכות. הרופאים ממליצים לבני הזוג, פה אחד, להפסיק את ההיריון.
בני הזוג עומדים בפני דילמה הרת הגורל: האם להפסיק את ההריון ולהפיל את העובר השורד?
כשהיא נאחזת באמונה ובאינטואיציה אימהית בלבד, נלחמת רחל מול כל הסובבים אותה, על זכותו של העובר החי, פגום או מושלם ככל שיהיה, לצאת לאוויר העולם.

יצחק ושפסיל, שני אחים שנולדו במחנה עקורים לאחר מלחמת העולם השנייה, חיו בצלם של סודות שהוסתרו מהם כל חייהם על ידי הקרובים להם ביותר. כשהיו תינוקות הם הופרדו ולא ידעו דבר זה על זה. תחקור תולדותיה המסתוריים של המשפחה ואיחודה המרגש לאחר שישה עשורים, מעניק הצצה נדירה לחיים במחנות העקורים בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה: חיי חברה תוססים ופרועים שפרחו בקהילות הניצולים הצעירים, תקופה עליה כמעט שלא דובר עד כה על המסך.

סדרה דוקומנטרית בת 4 פרקים שעוסקת בפרשת הרצח של תאיר ראדה, הילדה בת ה-13 שגופתה נמצאה בשירותים של בית הספר שבו למדה בקצרין.

הסדרה מתמקדת בשלושה סיפורים שהתפתחו מסביב לרצח, בוחנת אותם לעומק ומפרקת אותם לגורמים – החל בנרטיב הרשמי לפיו רומן זדורוב הוא האשם, דרך הנרטיב שתפס תאוצה ברשתות החברתיות לפיו חברותיה של המנוחה רצחו אותה, ועד לנרטיב השלישי, אשר נחשף בסדרה בפעם הראשונה.

התוצאה היא דוקו-רשומון בלשי מורכב וסוחף שמטיל ספק ביכולתה של מערכת המשפט, ושל בני אדם בכלל, להגיע לחקר האמת.

גילי חולמת לעבוד ולצאת מהבית. נועם, בעלה, לא מוכן בשום אופן שגילי תתפרנס ותהיה אישה עצמאית. אסף בנם הקטן, רק רוצה שקט ו"בית נורמאלי" ולכן מסתובב עם אוזניות שלא שומעים בהם כלום. יום אחד מחליטה גילי לצאת לעבוד בלי לספר לבעלה. כשנועם מגלה העניינים הולכים ומסתבכים.

הסרט "מצברוח טוב" חושף 48 שעות בחיים של משפחה החיה בצל של אלימות ודיכוי.

ארבעה סרטים קצרים שנולדו בסדנה ליוצרים מקומיים, המתקיימת בירוחם זו השנה השנייה, בהנחיית הבמאים רובי אלמליח ומיטל אבוקסיס. סרטיהם של ורד אסף, לאה איפרגן, ערן אלוש ואורן סממה, מציגים סיפורים אישיים, העוסקים בילדות, התבגרות וחיפוש זהות, ובוחנים מקרוב את חשיבות החסד וכוחה של הנתינה בחיים האלו ובעולם הבא, את סוד הקסם שמושך צעירים לתפילת 'הסליחות' בבית כנסת בירוחם, את היחסים השבריריים בין ותיקי העיירה לקהילת הגרעין התורני ואת כוחה של קבוצת כדורסל כמקור לעוצמה נשית.

על החיים ועל המוות / ורד אסף

גדלתי כילדה בסיכון למשפחה קשת יום בשכונה ד’ בבאר שבע, וכבר מילדות נחשפתי למציאות אשר חישלה את זהותי ועיצבה את גישתי כלפי החיים. בסרטי “על החיים ועל המוות” אני רוצה לפתוח צוהר לדמותה של סבתי מרי, אשר הנחילה לי את חשיבות החסד וכוחה של הנתינה, בחיים האלו ובעולם הבא.

סליחות / ערן אלוש

הסרט “סליחות” מתרחש בחצות הלילה בחודש אלול, ועוקב אחר הנערים הפוקדים את בית הכנסת “אוהל יצחק”, הידוע בפי כל כבית הכנסת “הצעירים”, על מנת להשתתף בתפילה המונהגת על ידי הרב בוסקילא, המוביל את ציבור המתפללים ואת הסליחות בירוחם כבר עשרות שנים.

הסניף שלי / אורן סממה

סניף בני עקיבא בירוחם הפך לסמל המחלוקת בין שני מגזרים החיים ביחד בעיר – בני הגרעין התורני ותושבי ירוחם “הוותיקים”. אורן, “ותיק” בוגר בני עקיבא, מלווה את הפרשה האקטואלית בירוחם, דרך סיפור החברות האמיצה בין שני מדריכים בסניף – נווה ובנימין. הראשון בן הגרעין התורני, והשני מ”הוותיקים” הבודדים שנותרו בשכבת ההדרכה.

כל אחת כוכבת / לאה איפרגן

לאה היא אוהדת מושבעת של קבוצת כדורסל הנשים של ירוחם. אל ספסל האוהדים התוודעה דרך אחותה דליה, העובדת במפעל פניציה בירוחם ומדריכת כדורסל לנערות צעירות. דליה ושחקניות אחרות, דתיות וחילוניות, צעירות ומבוגרות, ישתפו אותנו במוטיבציה שלהן, ובכוח שהן שואבות מהקבוצה כמרחב נשי מעצים.

ארבעה סיפורים מירוחם משתלבים לפורטרט של עיר.

הדייג -"לתפוס דג, זה בשבילי כל העולם", אומר אברהם איבחזר, אב לתשעה, וסב ל-26. הוא מתנייד בירוחם עם קלנועית עמוסת חכות שעליה הוא נוסע כל יום לאגם, משליך את החכות למים וממתין לצלצול הפעמון שמבשר על דג שנתפס. "אני בכלל לא אוהב דגים", הוא אומר בחיוך ענק. את השלל הוא מחלק לילדיו ומשפחתו.

הפרלמנט של דבי – דבי אבוחצירה היא ספרית מדופלמת וחובבת שידוכים. תחת ידיה המיומנות חולף מגוון לקוחות במהלך היום. בין הפן לצבע, תוך כדי תספורת ולגימת קפה, הם משתפים אותה בסיפורי האהבה האישיים שלהם, בעוד היא מנצחת בווירטואוזיות מושלמת על השיחה.

המחסן – מחסן 52 הוא מרכז אמנויות המהווה נקודת מפגש של מוזיקאים צעירים בני ירוחם. ארטיום הוא זה אשר יזם לראשונה את חוג הדיג'יי לנערים המוגדרים כ"נוער בסיכון". את בוריס הוא הכיר כשהיה בן 15. ארטיום חשף אותו למוזיקה אלקטרונית ולתחום עיבוד המוזיקה דרך חוג דיג'יי במחסן, ומאז בוריס מאוהב במקצוע. כיום בוריס בן 23, עובד בהגברה וסאונד ויש לו חלום – להיות דיג'יי ברמה בינלאומית. ארטיום ובוריס נפגשים עם הדור החדש של הנערים שצומח במחסן ויוצר מוזיקה, ומטפחים את חלומם להצליח.

תהילה – תהילה סממה, בת 19, עיוורת מלידה, מלווה תמיד על ידי אחיה הגדולים – אורן וניסן. מלבד היותם אחים תומכים, הם גם המפיקים, המעבדים המוזיקליים והנגנים של "עניין של בחירה" – מופע שתהילה יצרה וחושף את סיפורה האישי והתמודדותה עם עיוורונה. בקול משי, רך ומלטף, היא שרה את השירים שחיברה ומוכיחה כי הרבה יותר קל לחיות עם העיוורון מאשר עם אנשים שמפקפקים בכוח הרצון.

לפני 10 שנים פונו יאיר קליין מגני טל ושיר לב-רן מגדיד מביתם. זה היה במהלך ההתנתקות מרצועת עזה. כל נוף הילדות שלהם נגמר ביום אחד, הם היו רק בני 8 כשנאלצו לפנות את הבית שבו נולדו וגדלו במסגרת תכנית ההתנתקות. ילדים קטנים שהם החברים הכי טובים.

בסרט מרגש ואינטימי חייהם תועדו במשך עשר שנים. מה עלה בגורל החברות שלהם? ומה עשה מהלך ההתנתקות לחייהם ולחיי הסובבים אותם?

הסרט מתגולל כמסע "בלשי" לגילוי דמות נשית חבויה, מעין "אם קדמונית" בהשראת סבתי וזיכרונותיה מעיר הולדתה אוראן שבאלג'יריה. הצופה חווה את המסע דרך נקודת מבטה של הדמות המחפשת, תוך כדי מעבר בארבעה חללים מיניאטוריים: חדר עבודה, מקלחת, מטבח וסלון. בכל חלל ישנם רמזים לדמותה של האישה המסתורית עד שזו מתגלה מבעד לפרגמנטים של זיכרון.

התבגרותם של ילדה ואביה משתקפת דרך נסיעותיהם המשותפות במכונית ושינויים שמתחוללים ביניהם במשך השנים.

במשחק הראשון של העונה נועם נפצעת. בשיחה עם ז'אן, עוזר המאמן, מתברר כי היא איבדה את המוטיבציה להמשיך באימונים המפרכים, וגם את שמחת החיים. הפרעת הקשב שלה, וההפסדים במשחקים האחרונים, מייאשים אותה.

אופל, חברתה לנבחרת, מבינה שהציפיות ממנה, כבת למשפחה דתית, עלולות לקטוע את העתיד המקצועי שהיא חולמת עליו. מועד הנסיעה לטורניר חשוב בסוצ'י רוסיה, מתקרב ודוחק בהן להתמודד עם הספקות והלבטים. ברגע האמת, על המגרש, כשהאדרנלין מתפצץ והלב מתרחב, עולות התשובות.

הן מביאות ילדים, שנה אחרי שנה. מגדלות אותן, נושאות על כתפיהן את הבית ההולך וגדל, משרתות את הבעל שלומד ומתפלל, הולכות מיום שעמדו על דעתן ולמשך כל חייהן בדרך מותווה שבה הקיום האישי משועבד כולו למטרה הגדולה של קיום משפחה מרובת ילדים המקיימת עד תום את אורח החיים החרדי.

מסע תיעודי בן ארבע שנים  חושף התמודדויות לא שגרתיות עם קשיים לא שגרתיים של מי שלפני שנים רבות בחרו לחזור בתשובה, להרחיק עד צפת ההררית והמבודדת ולהפוך לחרדיות, ושל ילדיהם- הדור השני לחזרה בתשובה שכבר נולדו לתוך מציאות מוכתבת. הסדרה מציגה את הצד האפל של החזרה בתשובה, זה שאינו גזרת גורל או מעשה אלוקים אלא מעשי ידיי אדם. כי האנשים המרכיבים את החברה החרדית, הגם שקיבלו על עצמם עול תורה ומצוות והם מקדישים לקיומם את כל חייהם, הם , כך מראה הסדרה לפני הכל ואחרי הכל בני אדם על שלל חולשותיהם, תאוותיהם ופגעיהם.

ארבע הגיבורות של הסדרה מתמודדות באומץ רב עם סביבה קשה ומקשה ובאומץ לא פחות עם עצמן, שם לפעמים הן מוצאות את האויב המסוכן מכולן. שם הן גם מוצאות את תעצומות הנפש לא ליפול, או נכון יותר, לדעת לקום. בכל פרק מתעדת המצלמה את חייה של דמות אחת אבל למעשה מספרת סיפור רחב הרבה יותר של הרבה נערות ונשים שעברו, עוברות או יעברו בדרכים דומות לאלו שחוה, לאה, אורית ועדי הולכות בהן.

פרק 1 – לאה
לאה, בעלה ושני ילדיהם חיו 15 שנים כחברים באחת הקהילות החרדיות הגדולות בצפת. כשבנה בן ה-13 חזר יום אחד מהישיבה וסיפר על מה שקורה שם, בחדרי החדרים של המוסד החינוכי, פרשה המשפחה הקטנה מהקהילה הגדולה ונותרה לנהל את חייה לבד.  לאה, דבקה באמונתה העזה ובאורח החיים החרדי ובהעדרה של המסגרת הקהילתית המנחה והתומכת, אחראית לדרכה של משפחתה, מנסה לנווט את הספינה הקטנה על פני מים סוערים.

פרק 2 – חוה
מסלול חייה של חוה בת ה-15 הותווה מראש. כבת להורים שחזרו בתשובה הרבה לפני שנולדה, היא גדלה בבית חרדי, התחנכה במוסדות לימוד חרדים והדבר שמצופה ממנה הוא לחיות את חייה כאישה חרדית. אבל חוה היא נערה מרדנית והיא אינה מוכנה ללכת בתלם שנחרש עבורה בהחלטות של אחרים. היא רוצה לנסות, לבדוק ולהתנסות ואז לגבש לעצמה את דרכה בחיים.

פרק 3 – אורית
30 שנים של חזרה בתשובה וחיים חרדיים מלאים, מסתיימים בגירושיה של אורית מבעלה התלמיד-החכם ובהתמודדות חדשה עם חייה שלפתע פתאום, בגיל 52, היא צריכה לקחת עליהם אחריות מלאה. נשיאה בעול גידול המשפחה בת 10 הנפשות הייתה מנת חלקה גם לפני הגירושים אבל כעת, בניגוד לעבר, היא יכולה לבחון את אמונתה הדתית ואת אורח חייה החרדי ולהחליט לבדה מי היא ומה היא.

פרק 4 – עדי
עדי היא אימא צעירה במשפחה חרדית בצפת. בגיל 24 היא כבר מטופלת בארבעה ילדים קטנים אבל בקרבה מקננים חלומות אחרים. עדי רוצה לשיר. אחרי שהיא מתגרשת מבעלה ועוזבת ביחד עם ילדיה את העיר ההררית הרחוקה לדירה צנועה במרכז הארץ היא מקווה לשנות את מסלול חייה אבל עדי ,כמו הרבה נשים חרדיות צעירות עבדה מגיל 18 במשרה מלאה בגידול הילדים, באחזקת הבית ובשירות הבעל ואין לה שום כלים לממש חלומות אישיים כאשר לפני הכל היא צריכה לדאוג לאוכל וקורת גג לעצמה ולילדיה.

לאחר שגילה שדודו הבכור ישראל נעלם לפני 65 שנה משכונת פרדס כ”ץ חוזר ערן ברק, במאי הסרט, אל המקום. הוא פונה לעזרה אל דודיו הנותרים: דוד גבריאל שהשתחרר זה עתה לאחר 35 שנה בכלא, דוד אריה ששקוע במחשבות והרהורים על ספת אימו, ודוד אורי שמחפש אהבה ואוסף ברזל בעזרת עגלון ברחבי השכונה.
המסע הפואטי בעקבות הדוד האבוד מעורר שאלות של זהות, גורל, חלומות ותקוות.

במהלך מסע בעקבות תולדות המשפחה, נבחנות קלישאות המוסר והפוליטיקה שהסעירו את אירופה והמזרח-התיכון במהלך המאה ה-20 ומהדהדות עד עצם היום הזה. סרט על מקרבנים ועל קרבנות שהשתתפו בארועים ששינו את העולם – או ריסקו את התקווה לשנות אותו.
'יתומי המהפכה' מתחיל בכלא 'פוויאק' בוורשה, בו ישבה אימו של הבמאי על פעילות קומוניסטית; ומסתיים בכלא 'עופר' ליד רמאללה בו נדרש הבמאי, במהלך שירות מילואים, לשמור על אסירים פלסטיניים. הסרט בוחן את המסלול שעברה המשפחה בין שני בתי הכלא.

נעמה בת 17, והתחביבים שלה הם אלכוהול, סמים וחברות משועממות. בדיוק כשאחותה הבכורה בורחת מהבית וכל המשפחה מתחילה לחפש אחריה, נעמה פוגשת נערה חדשה מהתיכון ומתאהבת בה עד מעל לראש.

זיכה אותה בפרסי התסריט, השחקנית והשחקן הראשיים בפסטיבל חיפה 2015.

סיפורו של אדם המאבד את בנו ויוצא למסע כדי לקבל בחזרה את חייו.
גיבור הסרט הוא איש קשה הנאבק כדי לשרוד, אבל רק כשהחיים מכים בו במלוא העוצמה הוא לומד להבין ולהעריך אותם. הסרט, המצולם בנוף האלים והפסטורלי של הגליל העליון, שואב השראה מסיפורים ודמויות תנ"כיות.

סרט מעקב על התבגרותו המואצת של עידן סקורניק מגיל 12 ועד גיל 14 . שנתיים גורליות בחייו של נער שטראומת השואה שוכנת בגופו, ירושה מסבו ניצול השואה. עידן כלוא בהיסטוריה המשפחתית שמייעדת אותו להיות אלוף אמנויות לחימה ולהמשיך את השושלת המשפחתית. הוא יצטרך לבדוק את מחויבותו אליה דרך קרבות בזירה, מערכת יחסים סבוכה עם אביו-מאמנו, אימונים מפרכים וויתור על ילדות רגילה.

רן הוא אביו של בר, יוצר מוזיקה אלקטרונית שהלך לעולמו בטרם עת. יום אחד חולף רן על פני פוסטרים של מסיבה עם פניו של בנו מביטות מהם. הוא מגלה שנערכת מסיבה לזכרו של בר והדבר מערער ומשבש את שגרת יומו.