הרשמו לניוזלטר כדי לקבל חדשות ועדכונים על פעילות הקרן ומועדי הגשה
 |
התצפיתניות הן גורם משמעותי בניהול אירוע הפח"ע ובסיכולו, אך לעיתים הן שקופות, הן מתמודדות עם עומס ואירועים קשים בלי לקבל תמיכה נפשית. הסרט, שצולם בקיץ 2023, עוסק בשש תצפיתניות המספרות את סיפורן מהעמדה, ביניהן במאית הסרט ותצפיתנית מעזה שלאחר אירועי שבעה באוקטובר החליטה לסגור מעגל. |
 |
במהלך חודשי אפריל–אוקטובר 2024, יצא לדרך מיזם הקולנוע החברתי Docummunity עם חמש קבוצות מחמש קהילות בנגב המערבי, בהנחיית חמישה במאים ובמאיות מהדרום, בזמן מלחמת חרבות ברזל. בתהליך ייחודי, ששילב קולנוע ווידאותרפיה לפי מודל Videosense®, ניתן לקהילות מרחב לספר את סיפוריהן האישיים, ליצור אימפקט חברתי ולהשמיע קולות וסיפורים שאינם זוכים לחשיפה במדיה השוטפת.
בסיומו של התהליך נוצרו חמישה סרטים תיעודיים קצרים, המציעים מבט ייחודי על השפעות המלחמה. |
הסרטים מעוררי ההשראה חושפים את עוצמת הקהילות ומדגישים את תפקידו של הקולנוע ככלי להתמודדות עם המלחמה, לחיזוק חברתי וליצירת אימפקט בהעצמת קולות שנדחקים לשוליים –
1. שדרות: סיפורן של עובדות סוציאליות המשלבות טיפול בתושבי העיר עם חייהן כאימהות ותושבות [קבוצת עו"סיות ממחלקת הרווחה].
2. אופקים: מאבק של בני נוער משכונת מישור הגפן להשיב לעצמם את השליטה בנרטיב הקהילתי מול סיורים המאורגנים בשכונה [קבוצת נוער משכונת מישור הגפן בעיר].
3. קיבוץ גבים: סיפורם של תושבי הקיבוץ החוזרים לביתם לאחר פינוי ממושך [קבוצה קהילתית מהקיבוץ].
4. נתיבות: סיפורה של להקת הנוער של העיר, שאיבדה את אחת הסולניות שלה עמית מן ז"ל בבארי, אך ממשיכה ליצור מוזיקה כאמצעי התמודדות [להקת הנוער הייצוגית של העיר].
5. שדות נגב: נערים החיים לצד מגרש המכוניות השרופות בתקומה, הנאבקים לשמור על שגרה בצל המלחמה [קבוצת נוער מהמועצה האזורית].
 |
שרה בת העשר מואשמת על ידי המנהל בגניבה בבית הספר. לאחר עימות עם שרה, המנהל מתקשר לאביה, מולוגיטה, ומודיע לו על השעייתה. כשמולוגיטה מגיע הביתה, הוא נכנס לחדר של שרה ומגלה כמות גדולה של ממתקים מוסתרים בארון שלה, מה שמגביר את כעסו ותסכולו. כאשר הוא מתכונן לצאת מהחדר, שרה מתחננת, דמעות בעיניה, שלא ייצא, מתאבלת על אובדן אימה.. |
 |
חג המולד בפתח, נור מתחיל לארגן מסיבה ביחד עם התלמידים שלו, למורת רוחה של אימו סחר. היחסים בין השניים יגיעו לנקודת רתיחה, שדרכה מתבררות כוונותיו האמיתיות של נור, שקשורות לאירוע שחוו השניים מספר שנים לפני כן. בערב החג, היחסים בין האם והבן יעמדו במבחן שטרם ידעו כמותו. |
 |
יננש (49), אישה עצמאית ועוצמתית, ללא בעל, נאלצה להתמודד עם קשיים בחייה, ועל כולם גברה בהצלחה. היא מתגוררת עם בנה הקטן יוסף, בן עשר. יננש מוצאת את עצמה בודדה יותר ויותר. לעומתה, יוסף מוקף חברים, תמיד רוצה לצאת לשחק , ואפילו כשהוא בבית הוא עסוק בחבריו. וכך, בכל פעם שהשניים נפגשים אחר הצהריים יוסף בורח החוצה ויננש מנסה למנוע ממנו לצאת, תמיד באמתלה כלשהי, בעיקר קריאת מכתבים. אך לא תמיד היא מצליחה, ויוסף מתחמק. לעתים היא משתמשת בנשק הסודי שלה, מניפולציות רגשיות, והתוצאה קשה אך לרוב מספקת. |
 |
הדסה ואריה כהן הם זוג עולים מאירופה שאחרי המלחמה. אריה, שוטר, מצטרף לחבריו בליל סערה בהצלת תינוקות מבית יולדות שגגו קרס. אריה והדסה, חשוכי ילדים, מתבקשים לשמור על תינוק ממוצא תימני בשם ניסים עד שמשפחתו תמצא. החודשים עוברים, אך איש לא בא לדרוש את ניסים הקטן. הדסה הולכת ונקשרת עוד ועוד לתינוק הרך, ואריה מודאג. באחד הימים רואה אריה בתחנת המשטרה מודעה: מחפשים את ניסים. מה יעשה כעת? האם יספר להדסה? האם ייאלצו להיפרד מהפעוט שגדל בביתם והיה לילדם? |
 |
קרן מטפלת מדי יום בבעלה מני, הסובל מסרטן שלב 4. בלילה היא לא מצליחה לישון בשל גניחות הכאב של בעלה. היא מחליטה לצאת להתאוורר ומבקשת מבנם, ליאור, שישמור עליו. |
 |
את יום הולדתה ה- 51 חוגגת דבי במחלקה הסגורה בגהה. ריבה, בת זוגה, מגיעה למחלקה עם מיכל, סטודנטית שלה במסלול וידאו-תרפיה, כדי שתיצור יחד עם דבי סרט אישי קטן. מיכל נשאבת לעולמן של דבי וריבה, אבל הסיפור שמוצג בפניה מלא פערים וסתירות. כשהסקרנות ועודף המוטיבציה הופכים לאובססיה, מיכל חוצה את הקווים ויוצאת לחפש תשובות. בעקבות שביל הפירורים שמפזרת דבי, היא מאתרת את כל שחקני המשנה בסיפור. פיסות המידע שנחשפות בפני מצלמתה מחזקות את התחושה שיש כאן יותר ממה שנראה לעין. |
[תמיכה במסגרת מיזם קרן קולנוע מדרום]
 |
במשך עשרות שנים, מהגרי עבודה תאילנדים טיפחו את השדות בגבול עם עזה ונשאו את מגזר החקלאות הישראלית וביטחון הגבול על כתפיהם. פרויקט עוטף עזה הוא שיתוף פעולה קולנועי מיוחד ויצירתי עם קבוצת עובדים מכפר עזה, רגע לפני שהמלחמה טרפה את חייהם. |
הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה (ע"ר) היא עמותה, ארגון ללא מטרות רווח, שהוקמה בשנת 1993 ושמה לעצמה למטרה לתמוך ביצירות קולנוע ישראלי ולקדם את הקולנוע הישראלי ואת יוצריו.
בתמיכת משרד התרבות- המועצה הישראלית לקולנוע
