"הסוד של רשב"י" מציג התבוננות פיוטית ואינטימית על הר מירון דרך מקבץ של רגעים אותנטיים המתרחשים בו סביב מעגל השנה. הסיטואציות נשזרות יחד דרך סיפוריהן האישיים של כמה נשים.
יוסף ביצע פעולת התאבדות בחדרה בשנת 2001. אשרף נהרג ע"י הצבא הישראלי בקרב על מחנה הפליטים ג'נין. עלא הנהיג את גדודי חללי אלאקצא בג'נין עד להריגתו בנובמבר 2002. יוסף, אשרף ועלא היו שחקנים ב"תאטרון האבן". התאטרון היה חלק ממערכת חינוך אלטרנטיבית שהקימה ארנה מר-ח'מיס באינתיפאדה הראשונה במחנה הפליטים ג'נין, בעקבות קריסתה של מערכת החינוך הרשמית תחת הכיבוש הישראלי. בנה של ארנה, ג'וליאנו, הצטרף אל אימו בעבודתה עם ילדי המחנה והפך להיות לבמאי של התאטרון.
נשים יהודיות וערביות, עובדות עירייה, נפגשות אחת לשבוע לסדנת השתלמות ללימוד צילום וידאו. רונה, במאית צעירה מלמדת אותן לתעד את חייהן. תוך כדי העבודה בסדנה הנשים מתקרבות, מתווכחות, מעזות וחושפות יותר מחלומותיהן, סודותיהן ומצוקותיהן.
יוסף ביצע פעולת התאבדות בחדרה בשנת 2001. אשרף נהרג ע"י הצבא הישראלי בקרב על מחנה הפליטים ג'נין. עלא הנהיג את גדודי חללי אלאקצא בג'נין עד להריגתו בנובמבר 2002. יוסף, אשרף ועלא היו שחקנים ב"תאטרון האבן". התאטרון היה חלק ממערכת חינוך אלטרנטיבית שהקימה ארנה מר-ח'מיס באינתיפאדה הראשונה במחנה הפליטים ג'נין, בעקבות קריסתה של מערכת החינוך הרשמית תחת הכיבוש הישראלי. בנה של ארנה, ג'וליאנו, הצטרף אל אימו בעבודתה עם ילדי המחנה והפך להיות לבמאי של התאטרון.
ד"ר דוד רודי היה המייסד של "מכון רודי לפסיכואנליזה", הגדול מסוגו בארץ בשנות ה-70. שיטות הטיפול השנויות במחלוקת שפיתח חוללו שערוריות ואילצו אותו להיאבק על שמו הטוב, על תוארו כפסיכולוג קליני ועל המשך קיומו של המכון. סיפורו, שחושף פרק בהתהוות של ישראל כחברה מודרנית, מעלה שאלות נוקבות ורלבנטיות על כוח, מוסר וגבולות.
"כשהייתי בן חמש ראיתי תינוק שאכל צואתו. המטפלת המזועזעת, עיוותה את פניה מתוך גועל. התינוק היה מאושר. מעט מן השמחה שלו ומתחושת הקבס שלה חשתי כשהתפלשתי ביוון הסחי הנהדר, הכאוטי של חירייה. המקום שבו התרבות שלנו ממצה את עצמה" (רם לוי)
כשקורא בקלפים, ברבר מרוקאי, מנבא את מות אחותו, אח יוצא למסע לשכתוב ההווה והעתיד בניסיון להצילה. הזמן האבוד שבו הם חיים/חיו מצולם ביומני וידיאו. דרך הקולנוע הם מהגרים מעיר לעיר, ממזרח למערב, מהעלילתי לדוקומנטרי ומהמוות אל החיים בניסיון לשנות את הנבואה. אבל את הנבואה אין לשנות, בקולנוע כמו בחיים.
יוצרת הסרט משחזרת בצבעי מים את זכרונותיו של אביה, ויחד הם חוזרים לשנה שבה החלה מלחמת יום כיפור. הניסיון להתמודד עם זיכרון, שאין לו צורה, חושף את הפער בין האבא הכל יכול לבין האבא שמסתיר בתוכו עולם שלם של מלחמה ופחד מוות. הסרט יוקרן כחלק מתחרות הסרטים הקצרים – מקבץ 2 לעמוד הסרט לאתר הפסטיבל