אירועים ב: קולנוע לב סמדר

–

זוכה ציון לשבח, פסטיבל דוקאביב 2016
לאחר ההקרנה תתקיים שיחה עם במאי הסרט שמעון דותן.

–

יצחק ושפסיל, שני אחים שנולדו במחנה עקורים לאחר מלחמת העולם השנייה, חיו בצלם של סודות שהוסתרו מהם כל חייהם על ידי הקרובים להם ביותר

–

הקרנה בהשתתפות במאי הסרט – פורטרט של מוזיאון ישראל והאנשים שעובדים בו.

–

זוכה פרס הסרט הישראלי הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב 2017.

–
החבר דב

קומוניסט. עוכר ישראל. אשכנזי פריבילג. במשך 13 שנות כהונתו בכנסת, נדמה שהכל כבר נאמר על דב חנין. דיוקן מפתיע ומעורר מחשבה של פוליטיקאי מזן נדיר, אשר מתעקש לא להרים ידיים ולא לאבד תקווה גם כשהמציאות הישראלית המורכבת טופחת שוב ושוב על פניו.

–
החבר דב

קומוניסט. עוכר ישראל. אשכנזי פריבילג. במשך 13 שנות כהונתו בכנסת, נדמה שהכל כבר נאמר על דב חנין. דיוקן מפתיע ומעורר מחשבה של פוליטיקאי מזן נדיר, אשר מתעקש לא להרים ידיים ולא לאבד תקווה גם כשהמציאות הישראלית המורכבת טופחת שוב ושוב על פניו.

–
החבר דב

קומוניסט. עוכר ישראל. אשכנזי פריבילג. במשך 13 שנות כהונתו בכנסת, נדמה שהכל כבר נאמר על דב חנין. דיוקן מפתיע ומעורר מחשבה של פוליטיקאי מזן נדיר, אשר מתעקש לא להרים ידיים ולא לאבד תקווה גם כשהמציאות הישראלית המורכבת טופחת שוב ושוב על פניו.

–
ענת גוב, על החיים ועל המוות

בחזרות אחרונות לקראת מותה, מבקשת המחזאית ענת גוב מאריק קנלר, סוכן אמנים, לדאוג לעיזבונה. בשיחתם המתועדת האחרונה הם נוגעים בחיים, במוות וביצירתה.

–
מחברות שחורות

כשקורא בקלפים, ברבר מרוקאי, מנבא את מות אחותו, אח יוצא למסע לשכתוב ההווה והעתיד בניסיון להצילה. הזמן האבוד שבו הם חיים/חיו מצולם ביומני וידיאו. דרך הקולנוע הם מהגרים מעיר לעיר, ממזרח למערב, מהעלילתי לדוקומנטרי ומהמוות אל החיים בניסיון לשנות את הנבואה. אבל את הנבואה אין לשנות, בקולנוע כמו בחיים.

–
מחברות שחורות

כשקורא בקלפים, ברבר מרוקאי, מנבא את מות אחותו, אח יוצא למסע לשכתוב ההווה והעתיד בניסיון להצילה. הזמן האבוד שבו הם חיים/חיו מצולם ביומני וידיאו. דרך הקולנוע הם מהגרים מעיר לעיר, ממזרח למערב, מהעלילתי לדוקומנטרי ומהמוות אל החיים בניסיון לשנות את הנבואה. אבל את הנבואה אין לשנות, בקולנוע כמו בחיים.

–
אני לא

"אני יודע שאני שונה, אני יודע שאני לא משתלב, אני מודע לעצמי, שיש לי טיפה שוני, שאני מוזר לפעמים, אולי זאת הבעיה שלי – שאני מודע לזה".

–
אני לא

"אני יודע שאני שונה, אני יודע שאני לא משתלב, אני מודע לעצמי, שיש לי טיפה שוני, שאני מוזר לפעמים, אולי זאת הבעיה שלי – שאני מודע לזה".