חיפוש באתר
הרשמה לניוזלטר
הרשמו לניוזלטר כדי לקבל חדשות ועדכונים על פעילות הקרן ומועדי הגשה
-
**קול קורא** קולנוע והמרחב הציבורי: סרטים אמיצים על החברה הישראלית
מועד לסרטי גמר של סטודנטים וסטודנטיות לקולנוע. תאריך אחרון להגשה: 30/06/2026 || בשעה 23:59. >>
-
סרטי הקרן בפסטיבל דוקאביב 2026
הפסטיבל מתקיים בין התאריכים 28 מאי–06 יולי 2026 בסינמטק תל אביב. >>
-
**קול קורא** אנתולוגיה דוקומנטרית לציון שנת ה-80 למדינת ישראל
תאריך אחרון להגשה 15/07/2026 בשעה 23:59, באמצעות אתר תאגיד השידור הישראלי בלבד. >>
-
**קול קורא** מועד מאי 2026 – סרטי תעודה
מועד אחרון להגשה: 24/05/2026 || בשעה 23:59. >>
-
המועד ייפתח להגשות המקוונות החל מיום ראשון, 03 במאי 2026. || سيُفتح باب التقديمات الإلكترونية ابتداءً من يوم الأحد، 3.05.2026. >>
-
** קול קורא ** DOC-LAB-TLV לשנת 2026
הקרן ועמותת דוקאביב שמחות להכריז על פתיחת מחזור חדש למעבדה הייחודית! מועד הגשת המועמדות עד ל-22/03/2026 בשעה 17:00. >>
-
מועד הגשה אחרון: 23/02/2026 בשעה 23:59. >>
-
**קול קורא** מועד ינואר 2026 – תעודה וסרטי גמר סטודנטים
מועד אחרון להגשה: 01/01/2026 || בשעה 23:59. >>
-
פסטיבל סולידריות לקולנוע וזכויות אדם 2025
הפסטיבל מתקיים בסינמטק תל אביב בתאריכים 04-13/12/2025 >>
-
הפסטיבל מתקיים בסינמטק תל אביב בתאריכים 18-22/11/2025 >>
-
סרטי הקרן בתחרות פרסי הפורום הדוקומנטרי לשנת 2025
16 מסרטי הקרן מועמדים בקטגוריות השונות >>
-
סרטי הקרן בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים בירושלים 2025
הפסטיבל מתקיים בתאריכים 27-31/10/2025, בסינמטק ירושלים >>
-
סרטי הקרן בפסטיבל אניניישן ירושלים 2025
הפסטיבל מתקיים בתאריכים 04-08/11/2025, בסינמטק ירושלים >>
-
פנים רבות – הקולנוע הדוקומנטרי בעקבות הזהות היהודית והישראלית 2025–2026
נפתחה ההרשמה! התוכנית מתקיימת במוזיאון אנו. >>
-
סרטי הקרן בפסטיבל קולנוע דרום 2025
הפסטיבל מתקיים בתאריכים 6-13/11/2025, בסינמטק שדרות >>
-
סרטי הקרן בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה TLVFest 2025
הפסטיבל יתקיים החל מה-23/10/2025 ועד ה-02/11/2025, בסינמטק תל אביב >>
-
סרטי הקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה 2025
הפסטיבל יתקיים החל מה-05/10/2025 ועד ה-14/10/2025, בסינמטק חיפה >>
-
** קול קורא** תסריטאות "עד הבית" – מחזור 10
מועד אחרון להגשה: 02/11/2025 >>
-
פסטיבל סרטים עצמאי שיתקיים בתאריכים 8–12 בספטמבר, בית תמי תל אביב >>
-
סרטי הקרן בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים 2025
הפסטיבל מתקיים בתאריכים 20-27/08/2025 בסינמטק תל אביב >>
-
סיפורו יוצא הדופן של אבנר שהשמיים היו עבורו מגרש משחקים וכאשר איבד אותם מצא עצמו על הקרקע בחיפוש אחר הדבר ששווה להמשיך לחיות למענו. אבנר היה אלוף בצניחה חופשית ובקפיצות בייס. כאשר היה בן 28, קפץ מגשר בקליפורניה, התרסק על הקרקע והפך למשותק. במפגשים חושפניים ודרך צילומים נדירים נחשף הפער בין חייו לפני ואחרי התאונה. >>
-
שעיה (30) נשוי למוריה ואבא למעיין, חי עם אקדח צמוד. בעקבות הצורך בחידוש רשיון האקדח שלו, שעיה יוצא למסע בירור בנוגע לחרדותיו והשפעותיהן על משפחתו. תוך כדי ההתלבטויות שלו האם לחדש את רשיון הנשק, נחשפת תודעתו החרדתית שבה הוא חי. זהו סרט על גבריות, על שרשרת דורות של סבא, שהוא אבא לבן שהפך לאבא. >>
-
ציפורה, מנסה לעוף אך במקביל למצוא קרקע יציבה לרגליה. בדרכה הייחודית לשיווי משקל ואיזון נכון היא עוברת בין יהדות ואורח חיים דתי, בין תעופה עם ״טיסו״ באקרובטיקה אווירית ובין מציאת זהותה האמיתית ומקום בטוח בו תוכל להיות באמת עצמה. איך היא מצליחה לרחף בין התחומים, על מה תוותר? >>
-
מרים עוזבת את משפחתה בעודה בהיריון מתקדם ועוברת לגור עם נבו, אחיה החולה במחלה סופנית, במושב בדרום הארץ. החיבור ביניהם יוצר מפגש טעון ואמוציונלי, במהלכו היא מתלבטת אם להיכנע לקולות החיצוניים ולהעביר אותו למוסד רפואי או להשאיר אותו בבית לצידה. >>
-
חזי ושמואל נוסעים במונית. בין הנופים המתחלפים, בין הכביש העירוני למהיר, שיחות שלא נענו מאת רז בנו של חזי, נשמעות בהדהוד ומכווינות את הרכב. הנסיעה של השניים המתחילה כרגועה ושקטה. מתגלה, כאשר הזמן עובר בכבישים, מלאה בכאב וקושי. >>
-
בשנת 1987 הוסגר ג'ון דמיאניוק, הידוע גם כ"איוון האיום מטרבלינקה" לידי מדינת ישראל. העדויות, של מיעוט הניצולים ששרד מהמחנה מציירות תמונה שטנית של סדיסט שרצח למעלה מ-900,000 יהודים. מאז משפט אייכמן לא נשפט נאצי בכיר כל כך, ובצעד חסר תקדים מדינת ישראל מחליטה לשדר את המשפט בטלוויזיה בזמן אמת. ככל שהמשפט מתקדם הקלפים נטרפים וכבר […] >>
-
קשה להצביע על הנקודה המדויקת בה הפכה ישראל ממדינה שהושתתה על חזון סוציאליסטי למדינה המקדשת את משולש הקסמים הקפיטליסטי: "עבוד-קנה-זרוק". האם מדובר בחלק מתהליך גלובלי-עולמי, או שזה מצבה הייחודי של ישראל כ"מדינה קטנה ומוקפת אויבים"? האם האיום הביטחוני המתמיד מביאים אותנו לחיות ולקנות את הרגע ביתר שאת? מדוע הבנקים והרשויות מעודדים צריכת יתר? ואיך כל […] >>
-
באוגוסט 2014 יצא עו"ד ברק כהן למאבק בראשי המערכת הבנקאית. הרעש הציבורי שעורר הקמפיין הובילו את ראשי הבנקים, הפרקליטות והמשטרה לנסות לעצור את ברק וחבריו בכל מחיר. ברק וחבריו הפכו את האישומים נגדם לאישום חריף כנגד הבנקאים. >>
-
מלי שמאי נפטרה במהלך שירותה הצבאי מסרטן ממנו סבלה מספר שנים לפני גיוסה. מבחינת המדינה היא נחשבת חַלְלַת צה"ל, והוריה משתתפים פעילים בכל הטקסים ופעילויות ההנצחה הלאומיות. אלא שאחותה, עדי מתקשה להבין את הקשר בין הכאב הנורא על האובדן הפרטי של אחותה, שרק במקרה מחלתה הכריעה אותה כשהייתהה בשירות, לבין "תעשיית השכול הלאומית", מה שיוצר […] >>
-
יעל, שבה מטיולה בהודו כשרגלה הימנית מגובסת. היא חוזרת אל ביתה בקיבוץ בו נושמות רק היא ואמה. יעל רוצה חדר משלה, מחוץ לבית אמה בכל מאודה. היא רוצה את החדר שהתפנה בשכונת חיילים ומועמד עתה למכרז לבני ובנות הקיבוץ. אך האם יעל תהיה מוכנה לשלם את המחיר בשביל להשיג מרחב משלה? >>
-
לפני עשרים שנה נחטפה צ'ילה בהונגריה על ידי ארגון סוחרי נשים ישראלי והוכרחה לעבוד בזנות. עכשיו היא יוצאת לחפש אחר החוטפים שלה. אחרי שחזרה אל הגיהינום האם תצליח לצאת ממנו שוב? >>
-
כאשר אסיה מגיעה לבקר בבית ילדותה היא מגלה שאחיה הקטנים סובלים מאותה הזנחה שהיא עצמה חוותה כילדה. כעת היא קרועה בין הצורך לחופש מהבית ומאמה, לבין תחושת המחויבות שלה כלפי אחיה הקטנים. תחושותיה מובילות אותה להוציא מהבית את לילה, אחותה הקטנה, על מנת לנסות לספק לה מציאות אלטרנטיבית טובה יותר. >>
-
ככל שניסו לכפות עליה את הקודים התרבותיים של החברה הגרוזינית הפטריארכלית, כך התעוררה בג'יין התנגדות עצומה וביקורת. היא סירבה להתחתן, התגייסה לצה"ל, למדה קולנוע, התאהבה ובגיל 38 החליטה להכנס להריון. אחרי שנים של בריחה ורגע לפני שהיא הופכת לאימא, חוזרת ג'יין עם מצלמה המאפשרת לה לראשונה לעמוד בביטחון מול משפחתה ומול עברה. באמצעות המצלמה היא […] >>
-
מאז 1947 "לאשה" הוא שבועון הנשים המצליח בישראל. הסרט בוחן את מערכת היחסים ההדוקה בין השבועון לקוראותיו. החל מהעשורים הראשונים בהם עוצב על ידי עורכים גברים ותחרות מלכת היופי ועד להעלאת נושאים מושתקים-נשיים לסדר היום הציבורי. השבועון התנהל במתח שבין הדרישות המסחריות לבין הרצון לקדם שינוי חברתי וסיפק "מרחב משלהן" לנשים ברחבי הארץ. דרך ראיונות […] >>
-
הסרט מביא לראשונה את סיפור תחנת הרדיו "בית השידור הישראלי", שהפכה להיות קול ישראל בערבית. עם קום המדינה ועליית היהודים מארצות ערב, הייתה תחנת הרדיו כר פעילות אקטיבית ללוחמה מודיעינית ופוליטית כנגד מדינות ערב בשנות ה-40, ה-50 וה-60. לכאורה זאת הייתה תחנת רדיו ששידרה חדשות ושירים בערבית, אך בפועל השידורים שימשו את הממשל לתעמולה, לוחמה […] >>
הרשמה לניוזלטר
הרשמו לניוזלטר כדי לקבל חדשות ועדכונים על פעילות הקרן ומועדי הגשה










בתמיכת משרד התרבות- המועצה הישראלית לקולנוע